אליהו, מה אתך?

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

האדמה בכתה.

אליהו הורג את נביאי הבעל
צילום: תמר הירדני

ארבע מאות וחמישים

בשם האלהים?

מי חזק ממי?

שלך 

או זה שלי?

מזבח.

אילם.

ואילמת אדמה.

ארבע מאות וחמישים הבלים.

מתנה לאלהים.

אליהו, מה אתך?

פרשנותו של יוספוס לספר שמואל: ספר חדש של מיכאל אביעוז

פרופ׳ מיכאל אביעוז, אוניברסיטת בר-אילן

Michael Avioz, Josephus' Interpretation of the Books of Samuel (The Library of Second Temple Studies; London and New York: Bloomsbury, 2015)

Bloomsbury

יוסף בן מתתיהו הכוהן הוא אחת הדמויות המרתקות ביותר בתקופת בית שני. הוא חי בין השנים 37 – 100 לספירה לערך, דהיינו כשלושים שנה לפני חורבן בית שני וכשלושים שנה לאחריו. הוא נולד בירושלים להורים מיוחסים: אביו היה נצר לאחת מכ"ד משמרות הכהונה ואילו אמו נמנתה על בית חשמונאי. בהיותו בן שש-עשרה, ירד למדבר יהודה וחי במשך שלוש שנים בין הכתות השונות (פרושים, איסיים וצדוקים) על מנת לגבש לעצמו את זהותו. הוא מונה לתפקיד מפקד הגליל בימי המרד ברומאים, בין השנים 66–67 לספירה.

לימודים בינתחומיים בתחומי הרוח והחברה בחטיבה העליונה: דגמים ורעיונות לחשיבה

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (עד 2001)

1. מבוא

המסמך שלפנינו הוא הצעה לדיון באפשרות של מיפוי דרכים להוראה בינתחומית בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון. הוא נועד לשמש אתגר לחשיבה, להשגות, למציאת דרכים נוספות ואחרות, או אף ליישום ולניסוי.

ההוראה הדיסציפלינרית במערכת החינוך העל-יסודי היא בבואה של המקובל בעולם האקדמי. המאפיין את העולם האקדמי הוא הפיצול והספציפיקציה. ההתמחות בנושאים ובתחומי דעת נעשית יותר ויותר צרה ויותר ויותר ממוקדת ומקצועית. אם כי לצד זה מוצאים קבוצות לימוד ומחקר בינתחומיות באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם מתוך הכרה בחשיבותן לפיתוח הידע האנושי. 

אשבעל הנזכר בכתובת השנייה מחפירות חורבת קיאפה הוא ישבעם מפקד הגיבורים אשר לדוד

ראיון עם פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר אילן

הכתובת: אשבעל בן בדע
צילום: טל רוגובסקי 

שאלה: פרופ׳ משה גרסיאל, ידוע לי שאתה עוסק עתה בכתיבת פירוש חדש רחב ואינטר-דיסציפלינרי לספר שמואל באנגלית. כמי שעסק ועוסק רבות בחקר תקופת הממלכה המאוחדת ובספרות הנוגעת לכך, מה דעתך על ממצאי הכתובות מתקופה זו בחפירות הארכאולוגיות האחרונות?

תשובה: אכן כמי שמתעניין בתקופה זו, סבורני שהדיון בדבר קיומה של הממלכה המאוחדת כמתואר בספרי שמואל ומלכים עלה מדרגה עם הממצאים האחרונים שנתגלו בחפירות בארץ-ישראל ובסוריה. כמה מממצאים אלה תואמים קצת מתיאורי המקרא ותומכים בהשקפת החוקרים המייחסים למקרא ערך כמקור היסטורי לצורך כתיבת ההיסטוריה של תקופת המקרא. כיום ברור למדיי שהתפיסה המינימליסטית הרואה בספרות המקראית מקור מאוחר מאוד שאיננו משקף כלל את ההיסטוריה של עם ישראל איננה תקפה יותר. לאחרונה עסקו בכך גם פרופ' יוסף גרפינקל ופרופ' גרשון גליל שצוטטו בהרחבה בבלוג המקיף שלך. באופן כללי אני מסכים עמם בהערכתם הכוללת, עם כי בנקודות מסויימות קיימים הבדלים בתפיסותינו.

שאלה: מהי חשיבותה של הכתובת הראשונה שנמצאה בחפירה זו?

שם זוחלים הנחשים: וינייטה לפרשת חוקת

יצחק מאיר, משורר הוגה וסופר

המדבר הוא במה לדרמה רבת פרקים שאינה נחה כמעט רגע מן ההתמודדויות בין העם לבין אלוהיו ומשה עבדו, וגם לא מן ההתמודדויות בין משה עצמו לבין אדונו.

מרחבי עולם החול השומם

בדרמה הזאת העם המונה כשלושה מליון איש - על פי עדות הכתוב המייחס את המספר שישים רבא לגברים צעירים ואינו מונה לא את עולי הימים ולא את הישישים וכמובן לא את  הנשים בכל גיל- הוא פרסונה אחת. "וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֘ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֨וּת בַּמִּדְבָּ֑ר" (במדבר כ"א,ה'), 'וַיְדַבֵּ֣ר' לשון יחיד, 'הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙' לשון רבים. מי דבר ב"וַיְדַבֵּ֣ר"?. נשיא יציג בשם כל העם, גוף הנשיאים המאוחד כולו, או שמא הקהל דיבר, מקצתו, רובו, כולו? הייתכן? העם הוא פיזור אנושי רב ממדים החונה במרחב חולי וסלעי, חרוש נחלי אכזב וזרוע גבעות עולם והמאהיל בדרום אינו רואה אוהלי אחיו הצפון, ואיך מדברים יחדיו ונקראים 'עם' ואיך שומעים במרחקים אליו הקול אינו יכול להגיע  ואיך כתוב, "... יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ..." (שמות י"ט,ט')? דבר זה חוזר פעמים הרבה, כגון, "וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י ה' וַיִּשְׁמַ֤ע ה' וַיִּ֣חַר אַפּ֔ו..." (שם י"א,א'), את מי שמע ה', את "וַיְהִ֤י הָעָם֙" היחיד? במי חרה אפו, ב"מִתְאֹ֣נְנִ֔ים", הרבים כולם? 

שְׁאֵלוֹת לְאֵשֶׁת לוֹט

משׁה שׁפריר

Lot's Wife by William Hamo Thornycroft

לָמָּה אֵשֶׁת לוֹט, שֶׁהָיְתָה אוּלַי אִשָּׁה רְגִישָׁה,

לָמָּה הִיא הִבִּיטָה אֲחוֹרָה וּלְצַו-אֱלוֹהַּ הִתְכַּחֲשָׁה?

הַאִם הִיא לֹא חָשְׁבָה שֶׁהַקַּבָּ"ה בְּשֶׁל-כָּךְ גַּם יַעֲנִישָׁהּ,

- שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ-כֹּל, רוֹאֶה כָּל-מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה.

אָסוֹצְיַצְיוֹת בְּלָבָן: הֶחְבֵּרֵי הַמִּלָּה "לָבָן"

 משׁה שַׁפריר  

אֱלֹהִים הִבְדִּיל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה   

אדם וצילו

בֵּין הָאוֹר הַלָּבָן שֶׁצָּבַע אֶת הַיּוֹם

לְבֵין הַחֹשֶׁךְ שֶהָיָה עַל-פְּנֵי הַתְּהוֹם,

שֶׁהוּא קָרָא לוֹ לַיְלָה, בְּהֱיוֹתוֹ מְאֹד שָׁחוֹר,

אֲבָל "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב (אַךְ וְרַק) הָאוֹר".

אַךְ אֵין לִשְׁכֹּחַ כִּי הַצֶּבַע שֶׁל הָאוֹר הַלָּבָן

הוּא אֶנֶרְגִיַּת-קְרִינָה אֶלֶקְטְרוֹ-מַגְנֶטִית,

הָאוֹסֶפֶת בְּתוֹכָהּ אֶת אֳרְכֵי-הַגַּל

שֶׁל כְּלָל הַצְּבָעִים שֶׁבָּעוֹלָם,

הַנִּרְאִים לִבְנֵי-הָאָדָם.

Emanuel Tov, Textual Criticism of the Hebrew Bible, Qumran, Septuagint Collected Essays, Volume 3

Textual Criticism of the Hebrew Bible,       

Brill

Qumran, Septuagint

Collected Essays, Volume 3

Emanuel Tov, Hebrew University, Jerusalem

Thirty-three revised and updated essays on the textual criticism of the Hebrew Bible, Qumran and the Septuagint, originally published between 2008 and 2014 are presented in this volume, the third volume of the author’s collected writings. All three areas have developed much in modern research, and the author, the past editor-in-chief of the international Dead Sea Scrolls publication project, is a major speaker in all of them. The scrolls are of central importance in the modern textual research and this aspect is well

represented in this volume. Among the studies included in this volume are central studies on coincidence, consistency, the Torah, the nature of the MT and SP, the diffusion of manuscripts, and the LXX of Genesis.

  

Emanuel Tov, The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research: Third Edition, Completely Revised and Enlarged

Emanuel Tov, The Text-Critical Use of the Septuagint in Biblical Research (Third Edition, Completely Revised and Enlarged); Winona Lake, IN: Eisenbrauns, 2015).

Eisenbrauns

This handbook on the Septuagint (LXX) provides a practical guide for the student and scholar alike in the perusal of that translation in the text-critical analysis of the Hebrew Bible. It does not serve as another theoretical Introduction to the LXX, but it provides all the practical background information needed for the integration of the LXX in biblical studies. The LXX remains the most significant source of information for the study of ancient Scripture together with the Masoretic Text and several Qumran scrolls, but this translation is written in Greek and many technical details need to be taken into consideration in the perusal of this tool. Therefore, a practical handbook such as the present one is needed for the integration of the Greek translation in the study of the Hebrew Bible.

בזכות האנדרגוגיה

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

ד״ר צביה רחימי שפרן

שנים רבות עוסקים במערכת החינוך בפדגוגיה, כלומר ביסודות העיוניים, הפילוסופיים, והפסיכולוגיים של החינוך. כל סטודנט להוראה חייב ללמוד את תורת החינוך כתשתית עיונית בתהליך הכשרתו להוראה.תורת החינוך מכוונת אל האדם המבוגר, הלומד, טרום כניסתו למעגל ההוראה או תוך כדי התנסותו בהוראה, על הממדים הרבים, הקשורים בילדים – תלמידים. אולם, למרבה האירוניה, המתכשרים להוראה אינם נחשפים, או נחשפים מעט מאד, אל התורה המכוונת אליו, הלומד המבוגר. זאת האנדרגוגיה. האנדרגוגיה היא האומנות והמדע המסייעים למבוגר ללמוד (Knowles, 1970, 1998). מזירוב רואה באנדרגוגיה מאמץ ארגוני המסייע למבוגרים ללמוד בדרך שמגבירה את יכולתם לתפקד כלומדים בעלי מכוונות עצמית.

אותיות ומטמוניות: וינייטה לפרשת קורח התשע"ה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

השלמת האותיות האחרונות בספר התורה
ארכיון מצפה הילה

סוף דבר, כל החיים על הפלנטה ארץ, לומדים, אם יש בהם דעת, אם אין. הציפור לעוף, האיל לרדוף, הארי לטרוף, הדגה לשוב אל הנחלים שהלכו לים והאדם לנוס אל החוכמה הצבורה המשמרת אותו מפני רוחות השמים ומפולות בוץ וסלע על הארץ, ומפני עדרי המפלצות ומפני ענני היתושים ומפני אחיו. גם הצומח, הארז והאזוב, הפרח והחוח, מתאים עצמו למקום אליו נשאה הרוח את זרעיו, גם הוא לומד, ולמות - ביבשה, באוויר או במים, זה לא לדעת ללמוד, ולשרוד - זה תרגום של לזכור להלכה, ורק האדם הוא הלומד היודע לזכור למעשה, כי רק לו יש אותיות, רק לו יש מילים, רק הוא יצור הדקדוק של עבר והווה ועתיד, של 'כן' ושל 'לא', ובייחוד של 'אולי'. 

הוא לא תמיד סומך על האותיות. תכופות הוא כופר בסיפור שהוא עדות. פעמים הרבה הוא מבקש מדברי הימים להניח ראיות שתישמרנה לדורות, 'ראיות' מלשון ממצאים שאפשר לראות אותם, היום ומחר, שניתן למשש אותן בידיים בהווה ובכל עתיד, שממשותן מבטיחה יותר ממה שהאות או המילה אוצרים בתוכן במופשט.

מי אתה, אשבעל בן בדע? כתובת מתקופת דוד התגלתה בעמק האלה

כתובת מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופת דוד) התגלתה בעמק האלה בחורבת קיאפה. 

השם אשבעל בכתב  כנעני עתיק. 

מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד.  צילום: טל רוגובסקי

בחפירות שנערכו במקום על ידי פרופ' יוסף גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, התגלה בשנת 2012 קנקן חרס בן כ-3,000 שנה, כשהוא שבור לרסיסים. על כמה שברים ניתן היה לזהות אותיות בכתב כנעני עתיק, דבר שהצית את סקרנותם של החוקרים. 

הכתובת. צילום: טל רוגובסקי

המלצות על ספרים תשע״ה 2015

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלושים המלצות הספרים שלהלן מסודרות על פי הסדר האלפביתי של שמות מחברי הספרים (שם המשפחה)

יצחק מאיר על: רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים
עבי קלדרון על: בלינדר באואר, רובנקר 
פרופ׳ ישראל קנוהל על: מרטין בובר, מלכות שמים ותורת הנביאים

ד״ר חיה כהן על: מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים

ד"ר צביה רחימי שפרן על: אפרת חבה (כתבה), חלקי בארץ החיים: סיפורו של אברהם (מרדכי) כרמי

פרופ׳ מירון ח. איזקסון על: יואל בן נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק
עו״ד רו רבקה ורבנר על: יואב בר-חיים, חזרה

ד”ר צביה רחימי שפרן על: יוכי ברנדס, שבע אימהות: הנשים הגדולות של התנ”ך

יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015

ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי, מכללת סמינר הקיבוצים והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון
ממליצה על הספר: יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב: שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה תשס"ד, 196 עמודים

הוצאת אוניברסיטת חיפה

"שם העיר ירושלים נדרש מלשון שלום" כותב זקוביץ, "...והנה יש והמילים שמחה ושלום נרדפות.. ושלום ירושלים היא שמחתה” (עמ' 113). ואכן, שבע נבואות החזון לשלום ירושלים המכונסות בספר זה, אומרות שלום ושמחה. זקוביץ מודה שמבחר החזונות בספר הוא "אישי ושרירותי” (עמ' 18), אך דומני שסדר ההצגה של החזונות איננו שרירותי. יתרה מזאת, הוא החידוש העיקרי בספר. שבע נבואות החזון מאורגנות כתמונות בתערוכה, ודווקא משום כך מזמינות כל מי שלבו חפץ לסדר אותן מחדש, ולשמוח בדרכו שלו את שמחת סידורם של החזונות על ירושלים. ברצוני להאיר את סדר ההצגה של החזונות בספר על פי דרכי, במבט מלמעלה, מתוך כוונת מכוון לא לחשוף יתר על המידה את פרטי הניתוח הפילולוגי הדקדקני שבגוף הספר. 

מרטין בובר: "מלכות שמים" ו"תורת הנביאים"

פרופ׳ ישראל קנוהל, האוניברסיטה העברית

ממליץ על הספרים:

מרדכי מרטין בובר, מלכות שמים: עיונים בספרים שופטים ושמואל, מגרמנית: יהושע עמיר, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשכ״ה 1965

מרדכי מרטין בובר, תורת הנביאים, מהדורה ב׳ ומתוקנת, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1975

הוצאת מוסד ביאליק

ספרו של בובר "מלכות שמים"  נועד במקורו להיות חלק מטרילוגיה שבמוקדה הרעיון המשיחי. החלק הראשון התפרסם ב-1932בגרמנית כשבובר היה פרופסור בפרנקפורט.

הדפסת החלק השני של הטרילוגיה של בובר נפסקה באמצע בשנת 1938 כשהוצאת שוקן נסגרה בידי הנאצים. אך חלקים ממנו שוקעו בספרו העברי של בובר "תורת הנביאים" שהתפרסם לראשונה בשנת 1942.

במוקד ספריו של בובר "מלכות שמים" ו"תורת הנביאים" עומדת ההבחנה בין ארבע תקופות עיקריות בתולדות ישראל המקראי והגותו הדתית והפוליטית:

1. תקופת השופטים: המאות 12 – 10 לפנה"ס.

2. תקופת המלוכה עד ימי ישעיהו בן אמוץ: המאה ה-10 עד מחצית שניה של המאה ה-8 לפנה״ס.

3. מישעיהו בן אמוץ עד חורבן הבית: מחצית שניה של המאה ה-8 עד 586 לפנה"ס.

4. גלות בבל ושיבת ציון: המאה ה-6 לפנה"ס.

צפור אחוזת קסם: כתבים וציורים / זלדה

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

 על הספר: צפור אחוזת קסם: כתבים וציורים / זלדה, עריכה מתוך כתבי יד: ד"ר רבקה גולדברג, ראובן קסל, יונדב קפלון, מוציאה לאור, עמותת זלדה ויצירתה, ירושלים תשע"ד 2014, 177 עמודים 

הוצאת עמותת זלדה ויצירתה

ספר  חדש של זלדה? הרי זלדה הלכה לעולמה כבר לפני 30 שנה! מתברר שנשאר עיזבון - מזוודה מלאה כתבים. שהייתה מוחבאת מתחת למיטתה של זלדה ואיש לא ראה ואיש לא ידע על קיומה. זלדה חששה ולא רצתה להוציאם לאור, ואף ביקשה ממיודעיה להשמיד את הניירות הללו אחרי מותה. אך כמו אצל קפקא שביקש לשרוף את כתביו וידידו מקס ברוד לא עשה כן, וגם וירגיליוס שכתב את "אניאס"  וביקש מהקיסר אוגוסטוס שישרוף את כתביו, ואוגוסטוס לא ציית לבקשתו, כך גם רובי קאסל, שלידיו הגיעה המזוודה. הוא שמר את הניירות שנים רבות עד אשר חש שהוא מוכרח להוציאם לאור. וכך במלאת 30 שנה לפטירתה של זלדה ו מאה שנה להולדתה יצא הספר המופלא הזה לאור. יש בו רשימות. לא שירים. במיוחד משנות נעוריה ובחרותה כמורה צעירה רגישה ומיסתורית.  

אריך פרום, והייתם כאלוהים: פירוש ראדיקאלי למקרא ולמסורת הבתר מקראית

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015

ד״ר דוד כהן-צמח, מכון כרם (דוד ילין)

ממליץ על הספר: אריך פרום, והייתם כאלוהים: פירוש ראדיקאלי למקרא ולמסורת הבתר מקראית (תרגם וערך: יורם רוזלר), הוצאת א' רובינשטיין, ירושלים 1975

הפילוסוף, הפסיכואנליטיקאי והוגה הדעות המקורי אריך פרום כתב ספרים רבים ומלאי עניין. אין כוונתי כאן להמליץ עליו ועל יצירתו הענפה בכללותה. במסגרת מצומצמת זו אני רואה לנכון להמליץ על ספרו "והייתם כאלוהים". את הספר הזה גיליתי באקראי (יש דבר כזה?) לפני שנים רבות. בשנתי הראשונה באוניברסיטה כאשר נחשפתי למחקר המקרא הביקורתי ועולם מרתק נגלה לנגד עיניי, קראתי מתוך בולמוס וסקרנות עמוקה ספרים ומאמרים רבים מתחום מחקר המקרא ופרשנותו. הזמנתי את ספרו של פרום בספריה הלאומית יחד עם ערימת ספרים ונטלתיו לידיי מתוך הנחה שהוא מפרש את סיפור גן עדן. ההפתעה הייתה גדולה: הספר איננו עוסק (רק) בסיפור גן עדן. הספר עוסק במקרא כולו כיצירה אחת שלמה ובעלת הנחות יסוד המובלעות בו לכל אורכו. הוא אומר: "ניתן לטפל בתנ"ך העברי כבספר אחד, על אף העובדה שנאסף ממקורות רבים" (עמ' 8). לנוכח שיטת המחקר הביקורתי לפצל ולבתר את המקרא לחלקים, למקורות, לתעודות ולהציג רבדים שונים של כתיבה ועריכה וכו' מצאתי בניתוחיו של פרום משהו רענן ומסקרן.

עלילת אקהת: זיקות בין ספרות המקרא וספרות אוגרית

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015

פרופ׳ אד גרינשטיין, אוניברסיטת בר-אילן

ממליץ על הספר: עלילת אקהת – שירת עלילה קדומה מאוגרית, עלילת אקהת מתורגמת מאוגריתית בידי שירלי נתן-יולזרי, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015  

הוצאת רסלינג

כהרגלי, איני רוצה להמליץ על ספרים קונבנציונליים שכל אחד יוכל לכתוב עליהם אלא על ספרים יוצאים דופן בצורה זו או אחרת שלא כל אחד יתייחס אליהם. לפיכך, אציע את ההמלצה הבאה:

מי שמעמיק בספרות הכנענית הקדומה, כמו האפוסים והשירים מאמצע האלף השני לפני הספירה שנתגלו באתר של העיר אוגרית שבחוף הצפוני של סוריה, מגלה שהשורשים של הספרות המקראית, הן בשירה הן בפרוזה, מצויים שם. עד עכשיו לא זכתה אף יצירה גדולה מאוגרית למהדורה עברית, עם תעתיק מדויק ועדכני של הטקסט, עם תרגום יפה אך מדויק לעברית, עם פירוש לטקסט ועם מבואות המסבירים את הרקע לטקסט ולזיקתו לספרות המקרא.

מוזס י׳ פינלי, עולמו של אודיסאוס

אבי ורשבסקי, מנהל MindCET חממה לחדשנות בתחום הטכנולוגיה החינוכית מבית מטח, ממליץ על הספר: מוזס י׳ פינלי, עולמו של אודיסאוס, תרגם והוסיף מבוא גבריאל הרמן, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ״ח 199, 232 עמודים

מוסד ביאליק

אני ממליץ בחום על ספר לא חדש, ״עולמו של אודיסאוס״ מאת מוזס י׳ פינלי. הספר שיצא בהוצאת ביאליק ומצוי גם  בעותק דיגיטלי בספריית כותר, התגלגל אלי מעיזבונו של גיסי עמיחי כץ. עמיחי ברוך הכישרונות הלך לעולמו לפני כארבע שנים בגיל 36 היה בין השאר  מוסיקאי, היסטוריון, מנהל של מועדון הסינדרום בירושלים ואדם שמוקף בספרים מכל כיוון אפשרי. חלק קטן מספרייתו הגדולה הגיע גם אלי ובהם גם "עולמו של אודיסאוס" של מוזס פינלי. הספר יצא לראשונה ב-1962 וכולל חמישה פרקים דחוסים ועוד שני נספחים בהם פינלי מנתח ביד אמן כמה מההיבטים ההיסטוריים והחברתיים של האודיסאה. ההיסטוריה שפינלי כותב היא היסטוריה של ערכים, מוסר, רעיונות וסוגיות חברתיות. גם מי שלא אמון על הספרות היוונית העתיקה ימצא בוו עניין רב.

חלקי בארץ החיים: סיפורו של אברהם כרמי

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
ד"ר צביה רחימי שפרן *

ממליצה על הספר: אפרת חבה (כתבה), חלקי בארץ החיים: סיפורו של אברהם (מרדכי) כרמי, כפר הרואה: מכון שם עולם, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תל אביב 2013

הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד

בעשור האחרון הולכת ומתפתחת סוגה חדשה של כתיבה נרטיבית של ניצולי שואה. יותר ויותר ניצולי שואה מעזים לספר לעצמם, למשפחתם ולכלל הקוראים את קורותיהם בזמן מלחמת העולם השנייה. הם בעיקר מספרים בקול רם למתעד או למתעדת, המקליטה אותם, כותבת את דבריהם, משוחחת איתם ומביאה לדפוס את הסיפור האוטנטי שלהם.

כזה הוא סיפורו של אברהם כרמי, אשר חווה את מלחמת העולם השנייה בפולין, בוורשה:

סודותיו של מורה הנבוכים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
ד״ר חיה כהן

ממליצה על הספר: מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים, הוצאת דביר, אור יהודה 2010, 383 עמודים

הוצאת דביר

שנים רבות תהיתי, מדוע הממסד הדתי על פלגיו השונים, מתעלם מהספר מורה הנבוכים של הרמב"ם, למרות הערצתו הרבה לרמב״ם בכל הקשור לסמכותו בהלכה היהודית והיותו אחד ההוגים היהודיים הנערצים ביותר, אם לא הגדול מכולם.

לאחר שקראתי את הספר של מיכה גודמן נחשף בפני אותו סוד, של הדרת ספרו החשוב של הרמב"ם מהשיח הציבורי הדתי.

סודותיו של מורה הנבוכים הוא  אחד הספרים המכוננים שקראתי מימי. הוא פתר לי הרבה חידות, תהיות ואי נוחות גדולה שליוותה אותי מקריאת סיפורים שונים בתנ"ך, כמו למשל סיפור העקדה (בראשית כ"ב, א-י"ט), נבואות של נביאים שדיברו מפי ה' כביכול, ובכל זאת לא התגשמו, מעמד הר סיני שבו דיבר ה' עם משה  (שמות י"ט, ז'-י"א) ועוד ועוד..

רות נצר, ההתחלה: נומה עמק

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
נחמה נבון, סופרת ומשוררת*

ממליצה על הספר: רות נצר, ההתחלה: נומה עמק, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ב 2012, 328 עמודים

הוצאת כרמל

"ההתחלה - נומה עמק", הוא ספר אוטוביוגרפיה משפחתית שנפרשת לאורכו ולרוחבו של הספר כאותם המעיינות שנובעים לאורכו ולרוחבו של העמק הפורה בו גדלה המחברת.

רובנקר של בלינדה באואר

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין
 ממליץ על הספר:

 Belinda Bauer, Rubbernecker, Bantam Press, 2013

אני ממליץ לקרא את המותחן הרביעי - Rubbernecker - של הסופרת הבריטית בלינדה באואר. כוכב עולה בשמי ספרות המתח הבריטית. הקורא העברי מכיר בוודאי את שני המותחנים הקודמים שלה, שכבר תורגמו לעברית: מתחת לאדמה (מאנגלית: ברוריה בן-ברוך), ירושלים 2011, וצד אפל (מאנגלית: הדסה הנדלר), ירושלים 2012. שניהם יצאו בהוצאת כתר. 

גיבור המותחן החדש והמאד מצליח שלה הוא סטודנט צעיר לרפואה בשם פטריק פורד המתחיל את לימודי האנטומיה שלו באוניברסיטת קרדיף. פטריק חושד שהגופה שמנותחת על ידי הסטודנטים מנסה לרמוז לו, שלא היה כאן מוות טבעי אלא רצח.

כריסטופר מורלי, פרנסוס על גלגלים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
רות נצר* ממליצה על הספר: כריסטופר מורלי, פרנסוס על גלגלים, מאנגלית: יהונתן דיין, הוצאת זיקית, ירושלים 2012

הוצאת זיקית

הספר 'פרנסוס על גלגלים' (הוצאת זיקית. 2012) שהולך וצובר קוראים רבים בשל חינו הרב (יצאה כבר הדפסה עשירית שלו בעברית), נכתב על ידי כריסטופר מורלי שהיה עורך עתון נשים חשוב בפילדלפיה. הוא כתב את ספרו זה, שהיה ספרו הראשון, ב-1917, וזכה מייד להצלחה גדולה. המבט על מסע הגדול של גיבורת הספר חייב להתייחס לשנת כתיבתו. גיבורת הספר היא הלן, רווקה בת 39, שעבדה רוב שנותיה כאומנת ואחר כך עברה להיות סוכנת הבית של אחיה אנדרו, הסופר הידוע, בחוותם הכפרית. שם היא טיפלה בחווה ובכל ניהול הבית.

פיליפ קלודל, הנכדה של מר לין

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

הוצאת מודן

על: פיליפ קלודל, הנכדה של מר לין, מצרפתית: שי סנדיק, הוצאת מודן, בן-שמן 2012,  115 עמודים

אני בוקוהוליק.

קשה ואולי אף בלתי אפשרי, לתפוס אותי ללא ספר ביד, או בתיק או במכונית.

אני קוראת וקוראת וקוראת. הכל.

ספרים טובים ופחות טובים.

מכל הסוגים והסוגות.

מתח, רומנים, ביוגרפיות, הגות, עיון, ואם שכחתי משהו, אין זה אומר שאינני קוראת אותו.

אבל אילו הייתי מלמדת כתיבה, כתיבה טובה, הייתי בוחרת בספר של פיליפ קלודל, הנכדה של מר לין, כספר שממנו ראוי ללמוד איך לכתוב.

הנכדה של מר לין הוא ספר צנום, כתוב בשפה פשוטה, בלשון המעטה וללא התיפיפות.

המעטפת הסיפורית-לשונית, מכסה על עומק תהומי ומעוררת התרגשות עצומה וחשיבה מתמשכת.

יואב בר-חיים, חזרה

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
עו״ד רו רבקה ורבנר*

ממליצה על: יואב בר-חיים, חזרה, הוצאת ‘עמדה’, תל אביב תשע״ג 2013,  732 עמודים
* מהדורה מתוקנת בשני כרכים (לנוחיות הקריאה), תשע״ה. 
  כתובת המחבר ybarhaim7@walla.com

הוצאת ׳עמדה׳

׳חזרה׳ הוא סימפוניה של חיפוש: חיפוש דרך חיים, בית בדרך של חיפוש אחר האישה לה יתן הגיבור את לבו. הגיבור- ארכיטקט, מרצה באוניברסיטה, אלמן המגיע לארץ אחר הפיכה באפריקה ומנסה להבנות בה. הסיפור עצמו נפרש על פני שבעה שבועות, בהם מפגש עם שלוש נשים: חפציבה רווקה החיה עדיין באבל בצל אהובה שנהרג; דרורה, מרצה קולגה חושנית עימה לראשונה יבין שטעה בכתיבת הספר שעליו עמל; ושפעה, אלמנה שורשית המנסה להקים מוסד לאוטיסטים. בספר מתוארים גם יחסיו עם שתי נשים בעברו, האוצרות בתוכן ניגודים. הראשונה אביגיל אישה דתית ממוצא ספרדי, הבורחת מנישואין כפוים על ידי אביה. השניה אלה, היפוכה הגמור, חילונית ממוצא אשכנזי השואפת לקריירה בעולם הריקוד, לה הוא נישא נישואין העולים על שרטון. הנשים על ניגודיהן מתוארות עד לסופה הטראגי של אלה.

שירלי נתן-יולזרי, עלילת אקהת

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
ד"ר אילן אבקסיס, מרצה למקרא במכללה האקדמית גורדון, מנחה באוניברסיטה הפתוחה, ושדר הפודקאסט 'דברי הימים - פודקאסט על המזרח הקדום'* 

ממליץ על הספר: עלילת אקהת – שירת עלילה קדומה מאוגרית, עלילת אקהת מתורגמת מאוגריתית בידי שירלי נתן-יולזרי, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015

הוצאת רסלינג

 

(מעתה ואילך: 'עלילות אקהת'), בתרגומה של שירלי נתן-יולזרי, הינו נדבך חשוב בחומת הידע שלנו על המזרח הקדום ותרבותו.

היצירה היא מסוג שירת העלילה (אפוס). לעלילה אקהת יש נקודות דמיון רבות לסיפורי המקרא, והיא שופכת אור על פסוקים רבים שפרשנים התקשו בהם במהלך הדורות. העלילה מספרת על דנאל (הנזכר גם ביחזקאל י"ד 14, 20) שופט הצדק שהיה חשוך בנים. לאחר התערבות האלים הוא זכה בבן בשם אקהת. אקהת גדל וזכה בקשת פלאית, אותה חומדת ענת, אלת המלחמה והציד. ענת הציעה לאקהת הצעה 'שלא יוכל לסרב לה', אבל הוא סרב. כתגובה ענת פעלה על מנת להרגו ולקחת את קשתו. ענת גייסה את יטפן הלוחם, ובצוותא הם רצחו את אקהת. עם מותו חלה בצורת קשה, המתוארת בחרוזים המפורסמים:

על שלושה ועל ארבעה: א. מבוא

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

א. מבוא

שלושה ספרים שקראתי בשנה האחרונה סימנו בעיניי פריצת דרך חשובה שמצביעה על תנודה המתרחשת מתחת לפני השטח, עליה כתמיד מצביעות לראשונה הספרות, השירה, האמנות והמחקר, המעבירים את הדיון למקום בלתי צפוי:  ספרו של הלל כהן , תרפ"ט:  שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי,  ירושלים: כתר 2013;  ספרו של עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה, ירושלים: כתר 2014; וספרו של גיש עמית, אקס ליבריס, היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, ירושלים: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד 2014.

על שלושה וארבעה: ב. הלל כהן , תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

ב. הלל כהן, תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, הוצאת כתר, ירושלים 2013

הוצאת כתר

'תרפ"ט' של הלל כהן עוסק ברקע ל'מאורעות' שאירעו בשנת 1929, כשהחלה  המתקפה הערבית על קהילות יהודיות בארץ ישראל. המחבר רואה שנה זו כשנת האפס בסכסוך היהודי ערבי, כשקהילות יהודיות וותיקות וחדשות, ציוניות וחרדיות, אשכנזיות ומזרחיות, דתיות וחופשיות, סוציאליסטיות ומסורתיות, שנודעו בשמות 'הישוב הישן' ו'החלוצים', הותקפו ללא הבדל נטייה פוליטית או וותק בארץ, משום שבעיני המוסלמים בסוף שנות העשרים - שזיהו, ככל הנראה, את פוטנציאל האחדות היהודית במסגרת הציונות בטרם התממש לראשונה בשנות השלושים - המשותף בין כל הזרמים היהודים האלה, השונים מאד זה מזה - שכולם האמינו בקיומו של העם היהודי ובזכותו לעלות לארץ אבותיו ולהקים לו מדינה יהודית, בין בידי אדם בין בידי שמים - היה רב לאין ערוך מאשר המבדיל.

על שלושה וארבעה: ג. עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

ג. עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה, כתר ירושלים 2014

הוצאת כתר

ספרו האחרון של עמוס עוז, 'הבשורה על פי יהודה', עוסק בבדידות האנושית מעבר לשיח היומיומי, בשתיקה הנוקבת שמאחורי הדיבור המנומס, ובתהומות הכאב  והייאוש שאין להם מרפא, שנושאים עמם הורים שכולים ובני זוג מיותמים של נפגעי ההרג בפרעות ובמלחמות, אלה האבלים כל חייהם על ילדיהם ועל אהובי נפשם שנפלו חלל, אשר לסבלם, לכאבם, לכעסם ולרגשי האשמה שלהם אין נחמה. ביתר שאת אמורים הדברים בגורלם של בני משפחה שהתנגדו למלחמה ולמטרותיה, אלה שילדיהם, קרובי משפחתם ואהוביהם שילמו את מחירה הנורא בחייהם, בניגוד לדעתם ולאמונתם של קרוביהם שמחו נגדה בכל כוחם, וניסו בכל דרך אפשרית לעצור בעדה ובעדם. הספר, העוסק באנשים מיוסרים אלה  ובמר גורלם, דן  בסיפור חלופי על מה שעשוי היה להתרחש בעשורים הקודמים למלחמת העצמאות ובמהלכה, אילו היטו אוזן לדברי אחד ממנהיגי הישוב שהתנגד להקמת המדינה במחירה של מלחמה המסכנת את קיומו של כל המפעל הציוני, ואילו שמעו לו ולחבריו מהחוגים שתמכו בדו קיום בשלום ללא גבולות ריבוניים, כגון 'ברית שלום'.

על שלושה וארבעה: ד. גיש עמית, אקס ליבריס, היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

ד. גיש עמית, אקס ליבריס, היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים 2014

מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד

'אקס ליבריס' של גיש עמית, עוסק בשלושה אירועים שהתרחשו בין כותלי הספרייה הלאומית בירושלים בין 1945-1955 שעליהם אפשר לומר: 'מוסיף דעת מוסיף מכאוב': מפעל "אוצרות הגולה" שבמסגרתו הובאו לירושלים לאחר מלחמת העולם השנייה מאות אלפי ספרים של יהודים שבזזו הנאצים; איסופם של כ-30,000 ספרים שהיו בבעלות פרטית של פלסטינים במהלך מלחמת 1948, שבה נמלטו או גורשו מבתיהם בין 600,000 ל760,000 פלסטינים, ואיסופם של אלפי ספרים נטושים שהיו שייכים למוסדות חינוך ולכנסיות, והפיכתם לחלק מאוספי הספרייה הלאומית; ואיסופם של אלפי ספרים וכתבי יד של יהודים מתימן שעלו לישראל ב1949-1950, שהועברו בלא ידיעת בעליהם ובוודאי נגד רצונם, למרתפי הספרייה הלאומית.