יום שלישי, 2 ביוני 2015

אילדפונסו פלקונס, הקתדרלה ליד הים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
 ד"ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת וושינגטון*
ממליץ על הספר: אילדפונסו פלקונס, הקתדרלה ליד הים, מספרדית  רינת שניידובר, אור יהודה 2008, 653 עמודים
כנרת זמורה-ביתן
במרכזו של הספר עומד מפעל בנייה. במאה ה-14 החליטו אזרחי ברצלונה הקטלנית לבנות קתדרלה שתהיה שלהם, נוסף לזו הנבנית על ידי השלטונות. בהשקעה אדירה, של משאבי כסף, עמל ואהבה גדולה, עם אמונה דתית תמימה ולוהטת, הולכת ומוקמת במשך עשרות שנים כנסיית מריה שעל הים (מריה דל מאר). בד בבד איתה הולכת ונבנית דמותו של הגיבור האנושי של הספר, ארנאו אסטניול. העלילה מתחילה בקרשנדו גדול - סיפור אונס, על ידי בעל האדמות הפיאודל המנצל את זכות הלילה הראשון של צמיתיו, שמוכפל על ידי אונס כפול - הבעל הטרי והמושפל נאנס לאנוס שוב את אשתו שהושפלה זה עתה. הילד שנולד מהזוועה הזו הוא העומד במרכז כל תהפוכות הספר.
סיפור גדילתו, התבגרותו ובגרותו מלווים בעימות מתמיד שלו כנוצרי טוב ומאמין נגד העיוות המוסרי של ארצות האינקוויזיציה והפיאודליזם, שדגל באותה אמונה עצמה. הספר מלא בעבדים מורים מוסלמים וביהודים נאמנים, ובסתם פשוטי עם שהם חברים טובים ואנשי עמל, לעומת הנהגה פוליטית תככנית, מושחתת ורעת לב, כולל האינקויזיציה הקדושה. דמויות רבות מספור מתרוצצות בין דפי הספר, וכולן עוברות תהפוכות משלהן: העבד המוסלמי המשתחרר וממשיך לשתף פעולה עם אדוניו לשעבר הנוצרי, היהודי אסדאי (שהוא חסדאי קרשקש, דמות ידועה מאד מההיסטוריה היהודית, מחשובי הוגי הדעות של ימי הבינים וממבשרי הביקורת על האריסטוטליים, שאכן נאסר בשנת 1367 בעקבות עלילה. חבל שהמתרגמת לא היתה מודעת לקיומו, למרות שהמחבר מציין בסוף דבר שדמותו היא דמות היסטורית. כך אולי היתה משיבה לו את שמו העברי) ואנשי עסקים יהודים אחרים, ובכלל השכונה היהודית, החודריה, שמהווה לעתים מפלט של שפיות מתככי החברה הקטלנית העירונית. האירועים הגדולים המתוארים בסיפור כולם היסטוריים, כולל פרטים של קרבות ימיים ופוליטיקה מלכותית.
העלילה מלאה בטוויסטים מפתיעים, שהופכים את הספר לספר מתח של ממש - דמויות מהעבר חוזרות ומופיעות בלבוש חדש, בתפקיד חדש ובאמונה חדשה, ובסופו של דבר משיבות בדרך זו או אחרת את הצדק ההיסטורי למקומו. אין רגע דל בספר הזה, ותכונה זו היא ההופכת ספר לרב-מכר; אבל בסופו של דבר במרכזו של הספר עומדים לא העלילה והמתח, אלא האמונה והאדם, והאמונה באדם. מתחילת הסיפור, שבו הנער שניצל מאשפתות המוות סוחב אבנים ענקיות לבניין הכנסייה, ועד סופו שבו הוא שב אל הכנסייה שלו כחוזר בתשובה אנוס על פי האינקויזיציה, עומדת האמונה של האדם התמים שמחפש לעשות טוב מול כוחנות השררה ושרירות הדעות הקדומות, ומנצחת. האמונה הזו משותפת בספר בין כל מבקשי הטוב - יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד, שכולם דתיים ומאמינים איש איש באמונתו שלו עד סוף ימיו.
כשהגעתי לברצלונה, היתה הכנסיה הזו אחד מיעדי הטיול שלנו. אפשר לנסות ולדמיין את ברצלונה של ימי הבינים מבעד להמולת הרמבלה הסמוכה ועשן המכוניות; אפשר לראות את החומה העתיקה שעדיין עומדת, את הים הסמוך מאד לרחבת הכנסיה, את ארמונות המלוכה הקרובים, ואת הרובע היהודי, החודריה, שחרב זמן לא רב לאחר תום עלילת הספר - נותר ממנו רחוב אחד, הקאל, שבו ניתן לבקר בבית כנסת תת קרקעי עתיק ששרד. "סנטה מריה דל מאר" מתחבאת באחד הרחובות הציוריים של הרובע העתיק, ועומדת בדיוק בציפיות שמעורר הספר. מבנה יפהפה ומרשים, מאופק בדרכו ההדורה, משדר אור ונינוחות בתוכו. 
Vista de las naves hacia el presbiterio
*ד"ר חגי משגב עוסק בהוראת מקרא ובחקר כתובות עתיקות. פרסם את כתובות הר גריזים, כתובות מכוור, פפירוסים ממדבר יהודה, האוסטרקון מחרבת קיאפה ועוד.

תגובה 1:

  1. ׳הקתדרלה ליד הים׳ הוא לדעתי ספר מתח די בינוני. התרגום בעייתי כגון אסדאי במקום חסדאי או חודריה במקום קאל. והתייחס לך בצדק ד״ר משגב.  
    ׳הקתדרלה ליד הים׳ נכתב כרומן וככזה יש להתייחס אליו. זה אינו ספר היסטוריה ואפילו לא רומן היסטורי. מבחינה היסטורית, העלילה, מותחת ככל שתהיה, היא בלתי-אפשרית בעליל. בימי הביניים, מעבר של אדם ממעמד אחד למשנהו הייתה דבר בלתי-אפשרי. לכן, לא יתכן שצמית אדמה יהפוך לסוחר עשיר. 
כנסיית סנטה מריה דל מאר נבנתה תחילה כקפלה קטנה, שעדיין נמצאת בתוך הכנסיה עבור הבתולה שאת שמה היא נושאת. מקובל לחשוב שסנטה מריה דל מאר, שהיא למעשה הגרסה הנוצרית לאלת הים הרומית, היא הקדושה המגינה על יורדי הים והספנים. הקפלה הוקמה במקום עבור הקדושה כיוון שזו הייתה דרך הגישה לנמל הישן אז. אמנם, נכון שהמסורת טוענת שכבר במאה ה-10 ניצבה במקום כנסיית סנטה מריה דה לס ארנס (מריה הקדושה של החולות), אך זו הוקמה על שרידיו של מקדש קדם נוצרי שכבר עמד שם. המסורת גם מייחסת למקום את אתר קבורת עצמותיה של אאולליה הקדושה. הכנסייה עצמה, זו שאנו מכירים כיום הוקמה במקום במהלך המאה ה-14 (1328-1383), ושוב המסופר בספר "הקתדרלה ליד הים" בו אנשים חסונים מאוד נושאים סלעים עצומים מאתר מונז'ואיק למקום לצורך בניית המקדש אינו אלא פיקציה של מחבר הספר ובפועל לא היו קיימים כאלה. 
בקיצור, מהנה ככל שתהיה הקריאה בספר, אין לייחס למסופר בו אמת היסטורית כיוון שהוא גם לא התכוון להיות כזה. 
 

    השבמחק