יום חמישי, 29 באפריל 2010

מקרא ,תרבות ישראל וטכנולוגיה...?

גילה בן-הר, מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית

מי בוחר/ת להיות מורה למקרא, ליהדות, לספרות, למחשבת ישראל בישראל מאה ה- 21?!

מה תפקיד המורה בעידן בו טכנולוגיה כה נגישה ולכאורה משנה את פני ההוראה והלמידה, בהקשה קלה עולם עשיר נגלה...

כיצד והאם ניתן לדון בסוגיה? במה להתחיל? במורכבות תפקיד ההוראה? במורכבות שבהוראה במדינת ישראל? במורכבות שבהוראה במאה ה-21- עידן שבו הידע, הטכנולוגיה, השיח, התקשורת הבינאישית, העולם הערכי- כולם בתהליכי שינוי קיצוניים רחבים ומהירים מאי פעם ? במקצועות שבחרתם לעסוק בהם- מקצועות שמעלים דילמות ערכיות בחברה הישראלית, שנוגעים בלב הפערים והשסעים בחברה הישראלית, שמציפים את סוגיות הניכוס של הידע, ההתמודדות עם ידע, לא רק בהיבט רמת החינוך הערכי אלא גם ברמה הקוגנטיבית, דידקטית.

אני כותבת את הדברים לא כדי לרפות את ידיכם, אלא כדי לחזק את ידיכם. אני מאמינה בכוחם, בחובתם ובשליחות של אנשי חינוך להוביל את תהליכי ההוראה והלמידה, את תהליכי הדיון בסוגיות ערכיות, בלמידה הפורמלית לאיתור ואירגון הידע, בהעלאת הסוגיות וניסוחם, באיתור תשובות , חלופות, פרשנויות, ביצירת אוירה לסובלנות בקבלת פרשנויות וחלופות שונות. דווקא בעידן זה מקומם של מורים הוא כה משמעותי, כה חשוב ניתן לומר ממש קריטי.

ההנחה שהמחשב , הטכנולוגיה משנים את פני ההוראה עלולה להיות מוטעית. המחשב הוא כלי, הסביבה המשלבת טכנולוגיה עלולה להיות טכנית בלבד אולם עשוייה להפוך להיות משמעותית ביותר בהתערבות נכונה ובתכנון נכון של ההוראה ולהפוך להיות חלק משגרת הוראה ולמידה של מורה ותלמיד.

ממצאים מצביעים שיש קשר בין שילוב טכנולוגיה בהוראה ולמידה והצלחת תלמידים אולם ניתן למצוא כי ללא שילוב קונספט פדגוגי חינוכי ההצלחה לא תהיה עמוקה ומשמעותית. נרצה לראות תלמיד שיוכל להתמודד בהבנת טקסט מורכב, בהבנת משמעות הטקסט וההשלכות לסוגיות מורכבות אחרות. לא רק ההישג בפתרון שאלה כמותית הינו בסיס לקביעת הצלחה אלא דווקא המבחן של התמודדות בתהליכים מורכבים שהם חלק מחיינו במאה ה 21 צריכים להוות בסיס להצלחה וכאן מקומו המשמעותי של המורה, המדריך, המכוון והמתווך.

אציין שלושה מרכיבים מרכזיים בהקשר למקצועות הרוח ומדעי היהדות, לחינוך, הוראה וחדשנות טכנולוגית.

האחד, אנחנו חיים בתקופה נפלאה בה מרבית הטקסטים הכתובים, נכסי התרבות והידע של העולם התרבותי היהודי זמינים ונגישים. הן טקסטים שבקונצנזוס- מהתנ"ך, דרך המשנה, הספרות התלמודית, ספרות ימי הביניים, פרשנות מסורתית ומודרנית, ספרות הלכתית ועוד, והן טקסטים שבעבר היו פחות נגישים או פחות מוכרים. תהליך טשטוש הגבולות של "שוליים" ו"מרכז" נכון לגבי כלל הספרות במאה ה-21, ובוודאי בתחום הטקסט היהודי, שהלך והתפצל בזרמים שבו, ברעיונות שבו ובטקסטים הכתובים בו. תרבות המחלוקת הייתה מאז ומעולם ערך ומתודה בעולם היהודי, והנה נדמה שהתרבות האינטרנטית מאפשרת שימור, תיעוד והנגשה של הריבוד בעולם היהודי. בחיפוש פשוט בכל מנוע חיפוש- אפשר להגיע בקלות לטקסטים ולמידע שעד כה היו זמינים מוכרים וידועים ל"בכירים" בעולם היהודי- אנשי דת , אקדמיה, או אוטודידקטיים. זאת, בד בבד עם תהליך שינוי הסמכות בעולם היהודי.

בהקשר זה, אפנה אתכם לאתרים "מקראנט", "תולדוט" ו"אבות ומייסדים", דוגמאות לאתרים המאפשרים נגישות בלתי אמצעית לטקסטים ראשוניים ומשניים, וכמובן לספריה המקוונת "כותר" המכילה מאות כותרים.

מרכיב שני, הוא ריבוי המדיות שניתנות לשימור, תיעוד ומסירה של "מידע". לא רק טקסטים כתובים אלא יצירות אמנות, ממצאים ארכיאולוגיים, תמונות של מקומות שונים בעולם, קבצי אודיו המשמרים ומתעדים קול, ווידאו- שיכול להכיל כל תוכן... בהקשר זה, אפנה אתכם ללקסיקון תרבות ישראל, מאגר מידע שאחד מעמודי התווך הפדגוגיים שלו, הוא ריבוי המדיות להוראה.

מרכיב שלישי, הוא שינוי בתפקיד הגולש, המשפיע על שינוי בתפישת תהליך הלימוד וההוראה. אתרי אינטרנט בראשית הדרך, היו אתרים ש"חיקו" את הספר, את העיתון; אתרים שסיפקו מידע מטעם "הנהלת האתר" והגולש, תפקידו היה ... לקרוא. בשנים האחרונות, חל שינוי של ממש בתפישת תפקיד הגולשים בזירת האינטרנט. למעשה, בוטלה ההיררכיה של "מומחה" ו"צרכן". הגולש הפך להיות עורך תוכן ויותר מכך- יצרן תוכן (ראה בלוגים, יוטיוב). בהקשר של חינוך והוראה- חל שינוי בציפיה של הלומד לגבי תהליך הלמידה. הציפיה אינה רק לעמדה סבילה של קריאת ידע, אלא דרישה להיות פעיל- לשחק, להגיב, ליצור, לנהל דיאלוג עם הטקסט ועם אנשים סביב הטקסט. ובהקשר של נכסי תרבות ישראל, ללומד הצעיר מתאפשרת לא רק גישה לטקסטים שונים, אלא מתאפשרת תגובה לטקסטים ולקהילת הלומדים (דוגמת הוספת פתקיות באתר "פשיטא"), ואף יצירה בעקבות הטקסטים (דוגמת אתר פסוקים או תחרות תנחידה). מבחינה זו- התלמידים של היום הם הגמד היושב על ראש הענק ומשקיף למרחקים. ואתם המורים שבשטח- הסולם האיתן.

שאו ברכה בעמלכם,

גילה בן-הר

מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ראו גם: חינוך ובטיחות באינטרנט

תגובה 1:

  1. תודה על השיתוף, על הכבוד על העשייה וההובלה.

    השבמחק