יום חמישי, 19 בספטמבר 2019

ראיון עם ד״ר חיים חיון - המורה, המחנך, החוקר והאדם

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (מראיינת)



 תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים (משלי יג, יד)

ד״ר חיים חיון מלמד במכללת סמינר הקיבוצים ומעת לעת באוניברסיטה העברית. מחבר הספר ותצא דינה - קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, מאגנס, ירושלים 2011

1. המקרא הוא ספר אמונה עתיק שבמרכזו ה׳ אלהי ישראל. מורי התנ״ך בבית הספר הממלכתי חיים במאה ה-21 בתרבות מודרנית השונה לחלוטין מהתרבות של ימי המקרא. יש ביניהם חילוניים, מסורתיים ודתיים. איך היית מנחה אותם להתייחס בהוראתם לאל המקראי?
מורי התנ"ך יכולים להיות מאמינים בני מאמינים או כופרים בני אפיקורסים ובלבד שיבינו את מקומו של האלוהים במקרא ויתייחסו לאמונה המקראית של קדמונינו ברגישות. גם אם אלוהים איננו קיים יש לתת לו מקום של כבוד, הרי בזה האמינו אבותינו ואמותינו. הניסיונות שנעשו להוציא את האלוהים מהתנ"ך מגוחכים לכן בעיני. רוח אלוהים מרחפת מעל פני הספר כי היא שוכנת בקרב כותביו, וכדי להיטיב להבין את דבריהם אנחנו חייבים להבין את עולם אמונותיהם ודעותיהם.

יום שני, 16 בספטמבר 2019

׳ ומלך אין בישראל - משפט ופוליטיקה בסיום ספר שופטים׳ מאת עומר מינקה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת רסלינג

עומר מינקה, ומלך אין בישראל - משפט ופוליטיקה בסיום ספר שופטים, הוצאת רסלינג, תל אביב 2019, 282 עמודים

הטענה המרכזית בספר היא שפרקים יז-כא בספר שופטים נושאים ערך פוליטי-חברתי-חינוכי ייחודי שמבקש לעצב את החברה של עם ישראל הקדום. גישתו היא אינטרדיסציפלינרית. ׳באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית׳ (מן הכריכה האחורית).

יום ראשון, 15 בספטמבר 2019

יעקב - סיפורה של משפחה. ספרו של יונתן גרוסמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


על: יונתן גרוסמן, יעקב - סיפורה של משפחה, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות * ידיעות אחרונות * ספרי חמד, ראשון לציון תשע״ט 2019, 543 עמודים

׳יעקב - סיפורה של משפחה׳ הוא ספרו שלישי של פרופ׳ יונתן גרוסמן, בסדרת נועם המוקדשת לקריאה ספרותית בספר בראשית. הכרך הראשון הוקדש לסיפורי הראשית, הכרך השני למחזור סיפורי אברהם, והשלישי, המונח עתה לפנינו - למחזור סיפורי יעקב. ומדוע אין כרך על סיפורי יצחק? מאחר ש׳ההכרעה המקראית היא לפתוח את מחזור סיפורי יעקב מיד בתום מחזור סיפורי אברהם, וסיפורו של יצחק בלוע בתוך מחזור סיפורי בנו׳ (עמ׳ 11).

יום שישי, 13 בספטמבר 2019

כה רב הדמיון ביני ובין שמשון!

אלי יונה, משורר

ברוך וינד, שמשון

ותחל רוח ה׳ לפעם בי... ורוח האהבה... והגבורה.

*בסוף השיר תוכלו למצוא את תרגומו לאנגלית שנעשה על ידי פרופ׳ איתן מדיני.

יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

בין עיבל לבין גריזים בשביל הבחירה: וינייטה על תנאי

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


בטרם ימסור  לזקני העם דרכם דיבר אל כלל ישראל ביום האחרון לחייו, ביום האחרון לקללת ארבעים שנות מדבר, ביום האחרון להליך ההבשלה מהיות המון עבדים משוחררים שלא טעם טעם עצמאות ריבונית מעולם, להיות עם נוחל ארץ בה יחיה קוממיות - את תסריט מעמד הכניסה בעסק מרהיב לארץ - מקדים משה ואומר," רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם  בְּרָכָה וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם  לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם "(דברים י"א,כ"ו-כ"ח)

מערת קבורה מהאלף השלישי לפנה״ס נתגלתה בגליל


אחמד נסאר יאסין והכלים שמצא בעראבה. צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות

בעראבה (עיר בבקעת סכנין שבגליל) נתגלתה מערת קבורה מתקופת הברונזה הביינימית (האלף השלישי לפנה״ס). במערה נתגלו קנקני איחסון ואגירה, וכלי למזיגה. מתאר הכלים עגלגל, דבר המאפיין את כלי החרס הצפוניים של התקופה. ביחד עם כלי החרס, נמצא גם להב של פגיון מנחושת, שהיה מחובר בעבר לידית עץ בעזרת מסמרות. היה מקובל לצרף את כלי הלחימה לקברם של בעליהם כדי שיוכלו לשמש אותם בעולם הבא. 
המוצא הישר שהעביר את המידע לרשות העתיקות הוא אחמד נסאר יאסין. 



יום שלישי, 10 בספטמבר 2019

׳התנ״ך כמקור לשפה העברית׳ ניבון מאת מנשה ביננפלד

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



מנשה ביננפלד, התנ״ך כמקור לשפה העברית: מטבעות לשון ופתגמים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשע״ט, 517 עמודים

בימים אלה נוסף עוד ניבון מקראי למדף הספרים, ספרו של מנשה ביננפלד (רכז תנ״ך בישיבת בני עקיבא, ״הדרום״, ברחובות), ׳התנ״ך כמקור לשפה העברית: מטבעות לשון ופתגמים׳. זה שם הספר על הכריכה, אבל בעמוד השער כותרת המשנה רחבה ומפורטת יותר: ׳התנ״ך כמקור לשפה העברית: סיור ולימוד תנכ״י דרך הניבים הפתגמים ומטבעות הלשון בשפה העברית שמקורם בתנ״ך׳.

יום חמישי, 5 בספטמבר 2019

אבשלום - רגלי כמהות לקרקע מוצקה

 אלי יונה, משורר


הוֹ רֹאשִׁי 
רֹאשִׁי
תָּמִיד מְסֻבָּךְ

בְּעוֹד רַגְלַי
אַי אַי אַי
כַּמָּה כְּמֵהוֹת הֵן

לְקַרְקַע מוּצָקָה

יום ראשון, 1 בספטמבר 2019

שני שירים: ׳מכתב׳ ו׳אל הנפש אני מדבר׳

טוּבִי סוֹפֵר


טובי סופר
מכתב
אֱלוֹהִים, שָׁלוֹם,
אֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ בִּלְשׁוֹנְךָ:
אָנָּא, הוֹשִׁיעָה נָא,
כִּי כְּבָר זְמַן אֲנַחְנוּ
בְּתוֹךְ בֵּירָא עֲמִיקְתָא,
וְאֵין לָנוּ שָׁמַיִם.

אָנָּא, וְתוֹדָה.

כרם היה לו... בקיץ בצר ושר שירו

נדב גרשון, עורך ומגיה


משל הכרם  

כֶּרֶם הָיָה לְדוֹדִי
כֶּרֶם וּמַעְיָן בָּהָר
הָהָר רוּחוֹת וְתַנִּים
עֵירֹם, קוֹצִים וְדַרְדַּר