כרם היה לו... בקיץ בצר ושר שירו

נדב גרשון, עורך ומגיה

משל הכרם  

כֶּרֶם הָיָה לְדוֹדִי
כֶּרֶם וּמַעְיָן בָּהָר
הָהָר רוּחוֹת וְתַנִּים
עֵירֹם, קוֹצִים וְדַרְדַּר

כֶּרֶם הָיָה לְרֵעִי
סִקֵּל בְּזֵעַת אַפּוֹ
בַּיּוֹם חָרַשׁ רְגָבָיו
בַּלֵּיל נָתַן מִשְׁמַרְתּוֹ

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי
מַיִם הִשְׁקָה מִדָּלְיָו
נָטַע וְעָדַר וְזָמַר
סֻכָּה שָׂם לְשָׂרִיגָיו

כֶּרֶם הָיָה לְאָחִי
גַּפְנוֹ אָחַז בַּסְּבָךְ
קְנוֹקֶנֶת שִׁלַּח בְּזִיז
זְמוֹרָה וְנִצָּן צִמַּח

כֶּרֶם הָיָה לִקְרוֹבִי
זָגוֹ גִּדַּל לְעֵנָב
עָלָיו כִּסּוּ בֹּסֶר
עַל שׂוֹרֵק עוֹלָלָיו

כֶּרֶם הָיָה לוֹ
עָקָר הָיָה, עַתָּה תִּירוֹשׁ
עֲנָפִים חוֹסִים עַל אֶשְׁכּוֹלוֹ
בַּקַּיִץ בָּצַר וְשָׁר שִׁירוֹ
מִדַּם אֶצְבְּעוֹתָיו, אֹדֶם גַּפְנו