יום רביעי, 12 באוגוסט 2020

לאה יולדת - שיר

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב


לאה יולדת
כָּל יָמֶיהָ הָיְתָה נִתְקֶלֶת, מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה, מִתְאַמֶּצֶת
לְחַיֵּךְ, מַעֲנִיקָה מַתָּנוֹת עֲטוּפוֹת יָפֶה.
וּכְשֶׁלֹּא מָצְאוּ חֵן הָיְתָה זוֹעֶפֶת, בּוֹכָה.
מוּל הַמַּרְאָה מָדְדָה עִכּוּס שֶׁל נְעָרוֹת יָפוֹת
וּכְשֶׁלֹא מָצָא חֵן  – מַה נּוֹתַר כִּי אִם
לְרַמּוֹת, אַחַר כָּךְ לְהִתְוַדּוֹת, וְשׁוּב, מַה לַּעֲשׂוֹת, לִבְכּוֹת.
בְּהֶרְיוֹנָהּ תָּפְחָה כְּמוֹ עַל שְׁמָרִים.
שִׁמְרִי, אָמְרוּ לָהּ הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת,
עַל עַצְמֵךְ שִׁמְרִי.

יום שלישי, 11 באוגוסט 2020

הערת שוליים - על מצב התרבות בארץ, שיר

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
אני מצרפת אחד מן השירים מתוך ספר שיריי החדש "השגיאה המופלאה" (הקיבוץ המאוחד, 2020 תש״ף), שבהם ביטאתי את הרגשתי ועמדתי לגבי מצב התרבות שבה אנו חיים.

הערת שוליים
אֲנִי נִדְחֶקֶת לַשּׁוּלַיִם
עִם הַמּוּסִיקָה הַקְּלָאסִית בְּ"קוֹל הַמּוּסִיקָה",
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהָיָה חָסֵר לִי
בְּחוּץ לָאָרֶץ, חוּץ מִסַּלַט יְרָקוֹת.

יום ראשון, 9 באוגוסט 2020

שיחזור השדה המגנטי של כדור הארץ בט' באב, 586 לפנה"ס – וחשיפת עוצמת החורבן

מימין לשמאל- ד"ר יפתח שלו, פרופ' יובל גדות ויואב וקנין. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות. 

המדידות המגנטיות הוכיחו שבעת חורבן בית ראשון, המבנה נשרף, כנראה בצורה מכוונת, ושרצפת הקומה העליונה שלו, שנשענה על קורות עץ מסיביות, קרסה בזמן השריפה. המחקר מתפרסם בסמוך לתשעה באב בכתב העת היוקרתי PLOS ONE
הנה הקישורית למאמר ופרטיו:
The Earth’s magnetic field in Jerusalem during the Babylonian destruction: A unique reference for field behavior and an anchor for archaeomagnetic dating
Yoav Vaknin 
Ron Shaar
Yuval Gadot
Yiftah Shalev
Oded Lipschits
Erez Ben-Yosef


Published: August 7, 2020
https://doi.org/10.1371/journal.pone.0237029

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.

׳ולא יכל יוסף להתאפק׳: כיצד שכנע נאום יהודה שכוון בכלל למשנה למלך מצרים... את יוסף

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון


תוצאות הנאום של יהודה: בר' מד, טז, יחלד 
מתוך: שולה אברמסקי, נאומי מנהיגים באוזני מנהיגים: רטוריקה ומנהיגות במקראהוצאת כרמל, ירושלים תש״ף 2019, עמ' 468–471
נאום יכול לשנות את דעתו של מאזין רק אם דעתו איננה מגובשת בנושא הנאום, אם עודנו מתלבט או אם יש לו רק העדפה קלושה לאיזה כיוון. לעומת זאת כאשר כבר מגובשת דעתו של מאזין, המרב שיכול נאום לעשות הוא לתת לה חיזוק, וגם זאת רק אם הוא בכיוון דעתו של המאזין.[1] נראה אפוא כי משימה בלתי אפשרית ניצבת בפני יהודה. ליוסף יש דעה מגובשת נגד יהודה ותשעת אחיהם. דעתו היא שהם אנוכיים ורצחניים ועלולים להרוג את בנימין. איך יצליח יהודה להבקיע בנאומו את חומת הדעות הקדומות המקיפה את ליבו של המאזין ולשנות את דעתו מן הקצה אל הקצה בלי שהוא יודע שעליו לעשות כן? והינה, הפלא ופלא! אף־על־פי שמיועדת הפנייה אל נמען א [הנמען הגלויהמשנה למלך מצרים], משתכנע ממנה דווקא נמען ב [הנמען הסמוייוסף, אחִי הנואם], ואף־על־פי שמגובשת דעת נמען ב לרעת הנואם ואֶחיו הוא משתכנע לטובת אֶחיו ומוצאם זכאים להתוודעות. 

יום שישי, 7 באוגוסט 2020

הלך האיש

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
הָלַךְ הָאִישׁ
וְעַכְשָׁו הָלַךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר
בְּמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב
וְלֹא עָמַד בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים
הַחַטָּאִים הַמּוּזָרִים
לִמְלַמֵּד תַּנַ"ךְ פָּשׁוּט

יום רביעי, 5 באוגוסט 2020

רות רוזנברג (2020-1929)

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ד״ר רות רוזנברג 1997
התצלום באדיבות יפעת גור-אריה

עַל כָּל גְּבָעוֹת
מְנוּחָה,
סְבִיבְךָ
אֵין אַף אִוְשָׁה;
בַּיַּעַר הַצִּיוּץ שָׁבַת.
הַמְתֵּן,
עוֹד מְעַט
תָּנוּחַ גַּם אַתָּה.
(שיר לילה לנודד, יוהאן וולפגאנג פון גתה. תרגום: פרופ׳ אבינעם מן)

ד"ר רות רוזנברג ז״ל היתה אשת מחקר וחינוך בתחומי המקרא והספרות. הדברים דלהלן הם מעשה פסיפס מזכרונות מכבדיה, והם מובאים כלשון נתינתם ובסדר ביוגרפי: שורשים משפחתיים, הוראה בתיכון ליד האוניברסיטה, מחקר והוראה באוניברסיטה העברית בחוג למקרא ובחוג לחינוך, הכשרת מורים במכון כרם לחינוך הומניסטי יהודי ובמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין בירושלים, והימים שאחריהם.

יום שלישי, 4 באוגוסט 2020

מהדורה מדעית מבוארת לפירושו של ר׳ אברהם אבן עזרא לישעיה מ-סו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



יאיר האס, פירוש ר׳ אברהם אבן עזרא לישעיהו פרקים מ׳-ס״ו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תש״ף, 358 עמודים

ר׳ אברהם בן מאיר אבן עזרא (ראב״ע) נולד בספרד בשנת 1089 ונפטר באנגליה בשנת 1164. היה רב כשרונות והשגים. נוסף להיותו פרשן מקרא היה אחד מגדולי המשוררים והסופרים העבריים של דורו, ועסק גם בסוגיות לשון, במדעים ובפילוסופיה. שיטתו הפרשנית המוצהרת היתה הפשט הפילולוגי-המדעי המבוסס על כללי הדקדוק והתחבר ועל הכרה יסודית של המציאות המדעית. גישתו לענייני נוסח לא היתה ביקורתית, אבל הוא אימץ גישה ביקורתית לשאלת התהוות הקורפוס המקראי ומיהות מחבריו. הוא הקדים את המחקר החדש בייחוס ישעיהו מ-סו לנביא אלמוני שחי בתקופת גלות בבל ושיבת ציון.

יום שני, 3 באוגוסט 2020

הטלת הגורל - מסע מהמקרא עד שלהי הרנסנס: צידוקים ומשמעותם התרבותית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


שרגא בר און, הטלת גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית: מן המקרא ועד שלהי הרנסנס, מחשבות: סדרת מחקרים במחשבת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן * מכון שלום הרטמן, ירושלים, 467 עמודים

׳מסביב לשולחן אחד יכולים לשבת ארבעה אנשים בעלי השקפות שונות ולהפיל גורלות: רציונליסט, שמאמין שתוצאות הגורל מקריות, השני מאגיקון, שמאמין שכוחות עליונים חורצים גורלות, השלישי מהמר שמעוניין לשחק, והרביעי חושש להחליט בעצמו ולכן מטיל קוביות. בהתאם לכך, הפרק הראשון של הספר מציג ארבעה פירושים עקרוניים שונים להטלת גורל: פירוש רציונלי, פירוש מנטי, פירוש משחקי ופירוש פסיכולוגי.׳ (מן הכריכה האחורית). הדיון בהטלת הגורלות במסורת היהודית מתחיל מן המקרא ומגיע עד שלהי הרנסנס. הספר משאיר מחוץ לדיון המרכזי את העיסוק בגורל בספרות הקבלה והחסידות.

יום ראשון, 2 באוגוסט 2020

דמות המנהיג לפי נאומו של יתרו בשמות י״ח, יד-כג

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון


סוג המנהיג העולה מנאומו של יתרו בשמות י״ח, יד–כג

מתוך: שולה אברמסקי, נאומי מנהיגים באוזני מנהיגים: רטוריקה ומנהיגות במקרא, הוצאת כרמל, ירושלים תש״ף 2019, עמ' 59–62

היכולת לנאום היא מסגולותיו של מנהיג. באמצעות ניתוח נאומו ניתן לעמוד על סגולותיו כמנהיג, איזה סוג מנהיג הוא ומהי השקפת עולמו על מנהיגות. יתרו, כמו שראינו, היה מנהיג חשוב בעמו – כוהן או שר במדיין. ניתוח נאומו מלמד אותנו על סוג המנהיג שהוא ועל השקפת עולמו המנהיגותית. 

יום שבת, 1 באוגוסט 2020

עברית כהלכה

משה שפריר, משורר


אִם קִיר הִנּוֹ, בִּלְשׁוֹן חָזָ"ל, גַּם כּתֶל  
 
וְגוֹי הוּא גַם נָכְרִי וְהוּא גַם עַם;

וְאִם הַתָּמָר הוּא גַם עֵץ דֶּקֶל

וְאוֹת הוּא גַם סִימָן, גַּם נֵס

וְאִם נֵס הוּא פֶּלֶא, אַךְ גַּם דֶּגֶל;

עֻבְדּוֹת וּשְׁאֵלוֹת

משה שפריר, משורר


א. עֻבְדּוֹת
שִׁלְשׁוֹם חָיִיתִי פֹּה וָשָׁם; 
אֶתְמוֹל הָיִיתִי עוֹבֵר וָשָׁב; 
הַיּוֹם אֲנִי עוֹד קְצָת יוֹצֵא וּבָא, 
אֲבָל מָחָר אֶהְיֶה כְּבָר מוּבָא. 

וינייטת ההר שבתווך: בין העי ובית אל

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


הר הוא לעולם בתווך. הוא ניכר מפני שהוא בתווך. לא מפני שהוא גבוה הוא הר, אלא מפני שהוא מוקף שפלה וגאיות  ומתנשא מעליהם, הוא הר. יש רמות שגובהם מעל פני הים עולה על גובהם של הרים הרבה, אבל כיוון שאינן בתווך, הן לא הרים ולא גבעות. כשמן כן הן, מישור ברמה.