 |
| המצודה שנתגלתה ליד קיבוץ גלאון. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות. |
גודלה של המצודה 18× 18 מ' ובארבע פינותיה ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כ – 3 טון. בפנים המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות.
 |
| תרשימי המצודה: איתמר וייסביין |
המצודה מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, בה נאבקים הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה. בתקופה זו, ארץ כנען נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם. אלא שאז, במהלך המאה ה-12, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים, והפלשתים, ובכך החלה סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובים מדם. בני ישראל התישבו ביישובים לא מבוצרים בשדרת ההר המרכזית, והפלשתים צברו כוח רב באזור מישור החוף הדרומי והקימו ערים גדולות באשדוד, אשקלון, עקרון וגת. בניסיון לכבוש שטחים נוספים, הפלשתים התעמתו עם המצרים והכנענים על קו הגבול, שעבר, ככל הנראה, בין ממלכת גת הפלשתית לממלכת לכיש הכנענית בנחל גוברין.
 |
| כלים בני 3200 שנה מחפירת גלאון צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות |
נראה, שמצודת גלאון הוקמה מתוך ניסיון כנעני / מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש.
אלא שבאמצע המאה ה – 12 לפנה"ס נטשו המצרים את כנען, ושבו למצרים. עזיבתם הביאה לחורבן אדיר של הערים הכנעניות שנותרו ללא הגנה - חורבן לו אחראים, ככל הנראה, הפלשתים.
לדברי הארכיאולוגים סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל. תכנית המצודה מוכרת מאתרים נוספים שנחפרו בארץ, וזוהו כ"בתי מושל" מצריים. המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי, שממנו ניתן היה לצפות על הדרך הראשית שעברה לאורך נחל גוברין – דרך שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה״.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.