יום חמישי, 31 במאי 2018

תכלת וארגמן - תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



מילת ׳תכלת ׳ מופיעה עשרות פעמים במקרא, כשלרוב היא כרוכה עם הארגמן. ב׳תכלת וארגמן׳ הכוונה לחוטים או לאריגים הצבועים בצבעי תכלת וארגמן. היו אלה צבעים יוקרתיים במיוחד: לפי התורה הם שימשו לאריגי המשכן ולפי ספר דברי-הימים - גם למקדש שלמה (לפי דה״ב ב, ו, יג; ג, יד אך לא לפי ספר מלכים). התכלת שימש לבגדי מלכות: ׳וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה׳ (אסתר ח, טו) והלבישו בו את פסלי האלים: ׳תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם׳, יר׳ י, ט). הציצית היתה תכלת כנאמר: ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׳ (במ׳ טו, לח-לט).


׳תכלת׳ בעברית החדשה הוא צבע כחול בהיר. לא כן בכתוב הבא:

יום רביעי, 30 במאי 2018

מהי ’כברת הארץ׳ שבה ילדה רחל?

דוד פולוס "רחל-אמנו" (1953) ליד רמת רחל
מקום מותה של רחל בשעת לידת בנימין מצוין באופן מפורט בבראשית לה, טז: ’ויסעו מבית אל, ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה‘. תיאור דומה מופיע בפרשת ’ויחי‘, כאשר יעקב מספר ליוסף על מקום קבורתה של רחל: ’ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען, בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם‘ (בראשית מח, ז). לפי ההקשר, נראה שהכוונה בביטוי ’כברת ארץ‘ בשני כתובים אלו היא לציין מרחק כלשהו. ביטוי זה מופיע במקום נוסף במקרא, בסיפור אודות גיחזי הרודף אחר נעמן, לאחר שזה הלך ’כברת ארץ‘ (מלכים-ב ה, יט), וגם שם נראה שזו אכן כוונת הביטוי. 

יום שלישי, 29 במאי 2018

רשמים מקריאת ספרו של דב אלבוים: מסע בחלל הפנוי

בני דיין, כימאי ישומי

הוצאת עם עובד


על: דב אלבוים, מסע בחלל הפנוי, הוצאת עם עובד, 2007

לפעמים זה קורה כך. אתה נוטל ספר, שהונח כמו בלי משים במיוחד עבורך. על יד מי, על ידי מה ובשם איזו כוונה, אתה לא בדיוק בטוח. בסוף זה גם לא משנה. 
את ימי הכיפור שלי אני מציין בעיר הולדתי, כדי לבקר ולו בחלקו בבית הכנסת בו היה סבי ז"ל, רב לקהילת יוצאי מרוקו בשכונת שמשון באשקלון של שנות השמונים, בא בימים, יושב בתיבה, לומד ומתפלל. המקום הזר-מוכר, הפעיל כל שנה ושנה את אותם כוחות משיכה מחדש. את שאר היום אני מכלה בקריאה של ספרים ועיתונים מזדמנים, עד צאת הצום. וכך מצאתי ביום כיפור אחד, בדירת הורי, גם את הספר הזה. הפותח בסצנה המוכרת לכל מי שמבוכה היא אחת מחברות ילדותו: המחבר, מבקר בבית כנסת אליו הוזמן, מנסה להסיר פרוכת מעל ארון ספרי התורה, בבית הכנסת בערב יום הכיפורים. 

יום ראשון, 27 במאי 2018

חוק המלך, שלמה המלך והנביא זכריה

פרופ‘ יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

דוד המלך
חוק המלך (דברים יז, יד-כ) הוא החוק היחיד בתורה כולה הנזקק למוסד המלוכה, וזו עדות לחוסר הנחת שיש למקרא נוכח מוסד זה, המעמעם את זוהרה של מלכות שמים. כבר ראשיתו של החוק מעידה כי מוסד המלוכה הוא, במקרה הטוב רע הכרחי, מוסד חברתי יחיד שהוא פרי יוזמתם של בני ישראל ולא פרי רצונו של האלהים: "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי" (פסוק יד). הכתוב מבטא כפיות טובת של ישראל: ה' הוא שנתן להם את הארץ, אך הם פונים לו עורף ומבקשים לחקות את דרכי הגויים ולהמליך עליהם מלך. אכן כבר ספר בראשית יודע לספר כי המלוכה רווחת בקרב העמים: נמרוד מולך בארץ שנער (י, י), פרעה מולך על מצרים (יב, טו ואילך), אבימלך הוא מלך גרר (כ, ב) ועל מלכי אדום אומר כתוב "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל" (לו, לא). רק בני ישראל היו פטורים לאורך ימים ושנים מעונשו של מוסד המלוכה, עד שימיטו צרה זו על עצמם.

יום שישי, 25 במאי 2018

הופיע כרך יג של מסכת - כתב עת על נשים בעולם היהודי


מסכת: אמר לחכמה אחתי את - נשים בעולם היהודי, כתב עת למחקר והגות של הפקולטה למדעי היהדות אוניברסיטת בר-אילן, חוברת יג  תשע"ז–תשע"ח  (2017)

מסכת הוא כתב עת רב תחומי מחקרי שעוסק באישה היהודיה ובעולמה ובנשים בעולם היהודי, במקורות היהדות וביצירה היהודית לגווניה לאורך ההיסטוריה, בארץ ישראל וברחבי העולם. כתב העת משמש מפגש בין דיסציפלינות שונות.

תוכן עניינים

יום רביעי, 23 במאי 2018

הסיפור הפלאי על לידת יצחק - בראשית כא, א-ח

ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון

יעל שביט, אשה עם תינוק. גן העיר תל אביב 
 ברונזה בגובה 42 ס"מ , רוחב 37 ס"מ ,עומק 32 ס"מ

וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר / וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:

הפסוק הפותח את הסיפור על לידת יצחק מבשר גאולה, וכולו אומר שיר: הוא יצוק בתבנית של תקבולת צלעות נרדפת, ומצויה בתוכו הופעה כפולה של שם המפורש שאין לה אח ורע בכל הפתיחות של הסיפורים על פקידת עקרות במקרא.

יום שני, 21 במאי 2018

קריאה ספרותית-תיאולוגית במגילת רות מאת יעל ציגלר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ספרי מגיד, הוצאת קורן

על: יעל ציגלר, רות מניכור למלוכה, מאנגלית: ברוריה בן-ברוך, ספרי מגיד, הוצאת קורן, ירושלים 2018, 519 עמודים

יום ראשון, 20 במאי 2018

שיר-השירים: אין ספק זו שירה אלוהית


שמעון בארי, משורר וסופר


Photo by Montse Monmo on Unsplash

אהבת הדוד והשולמית שלובה באהבת הארץ

יום שישי, 18 במאי 2018

בין שררה לשררה בין משה לבין יהושוע: וינייטת הפרדת הרשויות

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

Photo by Steve Harvey on Unsplash

אין הדיון בהפרדת הרשויות עליהן עומדים בני האדם פוסק

יום רביעי, 16 במאי 2018

נקמת דם - עדות ארכאולוגית מהמאות י-יא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

משמאל לימין: פרופ׳ זיסו, ד״ר נגר וד״ר כהן עם הגולגולת.
צילום: חן גלילי אוניברסיטת תל אביב

במקרא משתקפת התפיסה לפיה אנשים קרובים לאדם שנרצח אחראים לגאולת דמו השפוך. 

יום שני, 14 במאי 2018

חמישה משלים בהשראה מקראית


אלי יונה, משורר

התאנה; מלחמת השושנים; PICO DE ADAM ; עקידת יצחק וישמעאל; מרוץ השליחים: פרבולה

יום שבת, 12 במאי 2018

שמות רבים לירושלים


דברי הנחמה שבישעיה נד, א-י פותחים במילים: "רוני עקרה לא ילדה, פצחי רינה וצהלי ...", ועיקרם פנייה של ה' אל ציון והבטחת גאולה, התרחבות, קיבוץ גלויות ושמחה מרובה. במסגרת זו מתאר הנביא את יחסי ה' והעיר כיחסי בעל ואשתו, ומכנה את העיר בכמה כינויים. היא קרויה "עקרה לא ילדה" ו"שוממה" (פסוק א), "עזובה ועצובת רוח" (פסוק ו) על שום מצבה הנורא בעבר, אך עם זאת הריהי "אשת נעורים" (פסוק ו) אשר ה' עזבה רק לרגע קטון, אך עתיד הוא לרחמה ולהחזיר אותה אליו "ברחמים גדולים" וב"חסד עולם" (פסוקים ז-ח), ויש בכל יסוד לשמחה ולתקווה.

אוי לנס אל שררה לשמה ואבוי לנס מפני שררה לטובה: וינייטת השררה


יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות



שררה נחשקת. היא מעניקה לבעליה את המפלט מפני הגזירה שעושה כל אדם ככבש בעדר, אם צימח או אם לא קרניים. העדר הוא הצוותא הנעה כאחת בכוח הסוחף עמו כל פרט, ומי שאינו משלים - או מפני שהוא רוצה להוליך לא רק ללכת ,או מפני שאין לו כח להיסחף - יבודל, זה למעלה בראש, וזה מאחור, נטוש. בראש זה כוח. מאחור זה חוסר אונים. זה כוח, כי העדר המציית מדמה לנפשו כי נוצר בעבור עתודו שבראש. מאחור זה חוסר אונים. כי לעדר אין פנאי לעמוד, לשוב על עקביו לאסוף נכשלות. עדר איננו פרט ועוד פרט כמספר הפרטים הנמנים עמו. הוא בריה חדשה שאינה משגיחה בפרטים ממנה נוצרה. על כן שררה נחשקת. היא נקמת הפרט שביקשו להטמיעו בכלל. היא כופה על העדר הודאה כי סוף דבר היא אינה עדר אלא מפני שיש לה רועה שלא נודע כשהיה אך פרט. אל עומתו היא מאחור. בעיני בעל השררה, היא ברייה שהייתה ננטשת אילולי הלך בראשה. הוא עושה עמה חסד. היא חייבת לו.

המקום שבו מתחילה האדמה מאת חגי קמרט

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת פיוטית

חגי קמרט,  המקום שבו מתחילה האדמה. ירושלים בטעם של פעם: סיפורים
עריכה: שושנה ויג. ציור הכריכה וציורים בספר: חגי קמרט, הוצאת פיוטית, תשע״ח 2018, 174 עמודים

יום חמישי, 10 במאי 2018

אהבת לאה ואיתמר בן אב״י: סיפור אהבה ירושלמי


מאת בלפור חקק, משורר


הוצאת עם עובד

הילד העברי הראשון ואהבתו הגדולה
על: דבורה עומר, אהבת איתמר, הוצאת עם עובד 2001, 205 עמודים

יום שני, 7 במאי 2018

אל תשלח

אבינעם מן, מתמטיקאי, האוניברסיטה העברית


אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַתַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַצַּעַר.
אַל תִּשְׁלַח לַצַּעַר נַפְשְׁךָ,
אַל תִּשְׁלַח לָעֶצֶב יַלְדְּךָ,
אַל תִּשְׁלַח לַחֹפֶשׁ יוֹנָתְךָ,
אַל תִּשְׁלַח לְחִפּוּשׂ עוֹרְבְךָ.

יום שבת, 5 במאי 2018

לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר: מה בין מזמור, מזמורות ו-Psalms?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


כותרתו של מזמור ג בתהלים נושאת את ההיקרות הראשונה של מילת מִזְמוֹר במקרא, מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. על אף ריבוי היקרויותיה, 57 במספר, משמעותה המדוייקת לוטה בערפל. היכן טמון הקושי שבפיצוח משמעותה ומה בכל זאת ניתן לדעת על מילת מִזְמוֹר, בשאלות אלה נעסוק עתה. ונתחיל את מסענו משלוש עובדות היסוד: מילת מִזְמוֹר מצוייה רק בספר תהלים, רק בצורתה זו (לעולם לא בלשון רבים) ורק בכותרות המזמורים.

יום רביעי, 2 במאי 2018

הרהורים על ההצגה שלוש מלכות ופילגש שהיו לדוד המלך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

מיכל ׳האשה שבחלון׳. צילום: גאיה צב
התנ״ך הוא תוצר חברה פטריארכלית אנדרוצנטרית. כל תפקידי המפתח בזירה הציבורית היו בידי הגברים. הם היו האבות, הכובשים, השופטים, המלכים, הנביאים והכהנים. הנשים הודרו מפעילות ממוסדת במרחב הציבורי (למעט חריגים בודדים) והחברה ציפתה מהן להגשים את ייעודן - להיות רעיות לבעליהן ואמהות לבניהם. הנשים סומנו על פי הגברים שבחייהן: בילדותן על פי אביהן ועם נישואיהן על פי בעליהן.

יום שלישי, 1 במאי 2018

כתב סמוי מהעין נחשף בקטעי מגילות ממדבר יהודה


בחינת סימני כתב במגילת תהלים
צילום: שי הלוי רשות העתיקות
בשנות החמישים של המאה ה-20, נתגלו במערות שליד קומראן, עשרות אלפי קטעי קלף ופפירוס שנכתבו לפני 2,000 שנה, והיו שייכים לכ-1,000 כתבי-יד. מפאת גודלם ומצבם השימורי הרעוע, חלק מקטעים קטנים אלה הונחו בקופסאות ללא מיון ופיענוח.