 |
| דוד פולוס "רחל-אמנו" (1953) ליד רמת רחל |
מקום מותה של רחל בשעת לידת בנימין מצוין באופן מפורט בבראשית לה, טז: ’ויסעו מבית אל, ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה‘. תיאור דומה מופיע בפרשת ’ויחי‘, כאשר יעקב מספר ליוסף על מקום קבורתה של רחל: ’ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען, בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם‘ (בראשית מח, ז). לפי ההקשר, נראה שהכוונה בביטוי ’כברת ארץ‘ בשני כתובים אלו היא לציין מרחק כלשהו. ביטוי זה מופיע במקום נוסף במקרא, בסיפור אודות גיחזי הרודף אחר נעמן, לאחר שזה הלך ’כברת ארץ‘ (מלכים-ב ה, יט), וגם שם נראה שזו אכן כוונת הביטוי.
משמעותו המדויקת של הביטוי העסיקה כבר את חז“ל, אשר דרשו את הזכרתו בסיפור מות רחל כמכוון לתיאור עונת השנה שבה אירע הדבר: ’אמר ר‘ אליעזר בן יעקב: בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי‘ (בראשית רבה פב, ז). לפנינו משחק מילים על ’כברת [ארץ]‘ הן מלשון ’כברה‘ והן מלשון ’בר‘. לפי ר‘ אליעזר הכוונה לשלהי הקיץ, לתקופה שבה כבר קצרו את התבואה (’הבר מצוי‘) והאדמה יבשה ומנוקבת כמעין מסננת (’כברה‘). ההליכה בתנאי שטח אלה איננה קלה, ואולי יש בכך, לדעת אותו חכם, כדי להסביר מדוע קבר יעקב את רחל מייד עם מותה ולא טלטל את גופתה בתנאים-לא-תנאים אל מקום קבורת האבות במערת המכפלה שבחברון.
כמה מפרשני ימי הביניים (כגון רב סעדיה גאון [בבל, המאה העשירית]) הציעו הסבר שונה לצירוף ’כברת ארץ‘, ובייחוד לחלקו הראשון: הם ראו באות כ“ף של ’כברת‘ את כ“ף הדמיון, והסבירו את המילה ’ברת‘ כמכוונת ליחידת מרחק שהיתה מוכרת באותם ימים, כגון מייל בעת העתיקה, או קילומטר של ימינו. לפי זה יהיה ’כברת‘ = ’כ‘+‘ברת‘ = בערך ברת.
הסבר זה קיבל חיזוק מן האכדית: בשפה זו משמשת המילה beru, אשר משמעותה יחידת זמן - שעה כפולה, החלק השנים-עשר של היממה - גם כיחידת מרחק, הדרך אשר מספיק אדם ממוצע לעבור במשך שעתים. בעזרת מידה זו קבעו גם מרחקים בין גרמי השמים. כדי להבחין בין מידת השמים למידה ארצית שימש באכדית הביטוי ber qaqqari, אשר משמעותו: ברו של הקרקע. ייתכן שכך יש להסביר גם את הביטוי העברי ’כברת ארץ‘: הכ“ף היא כ“ף הדמיון, כפי ששיערו פרשנים יהודים בימי הביניים, ויחידת המרחק ’ברת הארץ‘ נשאלה מן האכדית, ומשמעותה יחידת ארץ שניתן לעבור אותה בהליכה של כשעתיים.
מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, ויחי (תשס"א 2001)
השבמחקאני אוהב לפרש מקרא לפי ההוראה של הכתוב ואיך הוא מדבר אלי.
לפי זה אני רואה במלה לבוא את התחילית למד כ למד המגמה היינו המגמה היא להגיע אפרתה!
כנראה כדי לעצור שם למנוחה או להתיישב. בפסוק לא נאמרת הסיבה אך נאמרת המגמה.
הארץ ברור ( בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ המילה ברא מכילה בתוכה שתי אותיות מהמלה כברת כמו הייתי אומר כבריאת הארץ. מה היא בריאת הארץ? פשיטא: יחידת זמן!
ולכן כברת הארץ מסמלת "כברת זמן" או יחידת זמן.
מכאן שהפירוש הוא
הם יצאו מבית אל במגמה להגיע בזמן מסוים לאפרתה, אך קרה מה שקרה ורחל כרעה ללדת טרם הגיעם ליעד
זה פשוטו של מקרא לפי הבנתי
בידידות
חגי קמרט
שלום רב ותודה על הנאמר, אך אם כ' היא הדמיון, ו"ברת" הוא השורש, צריך עיון שהלא הת' הינה לסמיכות ולא לחלק מן השורש?????
השבמחק