יום ראשון, 19 באוגוסט 2018

על בכורה גנובה ועם סגולה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת



בְּכוֹרָה וּמְחִירָה

שְׂעָרוֹת עשבו יָדָיו
רֵיחוֹ כְּרֵיחַ הַשָּׂדֶה.
כַּחָשׁ הֶחְלִיק יְדֵי אָחִיו
רֵיחוֹ תרפים גְּנוּבִים.

יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

בין 'דשניא עלך' לבין ' דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ' - וינייטת סרגל המידות

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

* ברכות ליצחק מאיר על הופעת התרגום לספרדית של ספרו ׳אשה אחת׳. התרגום לספרדית נוסף על התרגומים לאנגלית ולצרפתית! [לאה מזור]

וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו

בהלכות מוסר, בישראל ובאומות העולם, ממונה האמונה באלוהי צדק משפט ויושרה, בסמכות עליונה שאי אפשר להטותה מן האמת היציבה לא ימינה ולא שמאלה, לא לקראת שוע ולא לקראת דל, על הצבת שלטי המותר והאסור, הראוי והמגונה, בצמתים של החיים.

יום רביעי, 15 באוגוסט 2018

״כי דבר האלוהים חי הוא״ - ספרם של יאיר זקוביץ וסרג׳ רוזר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

 זקוביץ וסרג׳ רוזר, כי דבר האלוהים חי הוא: שמונה שיחות על האיגרת אל העברים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ו 2016, 277 עמודים

לא היה וכן נברא

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת



לֹא הָיָה וְכֵן נִבְרָא 

בְּרֵאשִׁית בָּרְאוּ אֲ/נָשִׁים
אֵלוֹת – אֵלִים
צַלְמִיּוֹת וְגַם צְלָמִים.

יום שני, 13 באוגוסט 2018

כמו אחאב

אלי יונה, משורר



גַּם אֲנִי מַמָּשׁ פָּצוּעַ
וְזֶה כְּלָל לֹא
יָדוּעַ

אֶת סוֹדִי זָב הַדָּם
אַסְּתִּיר מִכֹּל
אָדָם

בָּעוֹלָם

"ספר בלעם" מאת אלכסנדר רופא - ביקורת ופנינה פדגוגית

ד"ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך


״ספר בלעם״ מאת אלכסנדר רופא
ספרו של אלכסנדר רופא, ״ספר בלעם״ (הוצאת "סימור", ירושלים תש"ם 1979 ) הוא על פרקים כ"ב - כ"ד בספר במדבר העוסקים בבלעם: דמותו, מעשיו ונבואותיו. הספר הופיע כראשון בסדרת "עיונים במקרא ובתקופתו" בהוצאת "סימור", ירושלים, אשר מטרתה "להגיש לציבור הלומדים מחקרים בשאלות ספרות המקרא, התהוותה, אמונת ישראל ותולדות ימי קדם”. ואכן ספרו של רופא נוגע בשאלות התהוות הספרות, האמונה ותולדות ישראל ושכניו בשחר ההיסטוריה שלו. 

כמה הערות להוראת ספר איוב

ד״ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך

מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?
(בבלי, מסכת ברכות, דף ז ע״א)



מבוא: על הדידקטיקה של הוראת הספר
ספר איוב נלמד בכיתות הגבוהות של בית-הספר התיכון.[1] לומדים ממנו מבחר פרקים ממחזור הוויכוחים הראשון, מהאוטוביוגרפיה, וממענה האלוהים.
ההצעה שלהלן היא אחת האפשרויות להוראת הספר, אבל… עם תוספת פרקים. 

יום שישי, 10 באוגוסט 2018

ותאמר גם היא בלבה מאת חננאל מאק

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת ידיעות ספרים

על ספרו של חננאל מאק, ותאמר גם היא בלבה: נשים מהמקרא בצומתי חיים, הוצאת ידיעות ספרים, 2018

ספרו החדש של חננאל מאק (פרופ׳ במדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן) הוא המשך לספרו הקודם ׳ותאמר בלבה: נשים מהמקרא בצומתי חיים׳, תל אביב 2014. [על הספר הקודם ראו מאמרי: ׳מקרא, ספרות וחינוך בספרו של חננאל מאק, ותאמר בלבה: נשים מהמקרא בצומתי החיים׳ מאמר ביקורת, בית מקרא, 62 א (תשע"ז), עמ׳ 159-147].
הספר הנוכחי כקודמו  מנסה להתחקות אחר המתחולל בנפשן של נשים מקראיות. ולאו מילתא זוטרתא היא כי הסיפור המקראי הוא תמציתי ותכליתי ואין מדרכו להכביר מילים על חיי הנפש של גיבוריו. קל וחומר כשמדובר בנשים, שהמקרא ממילא מייעד להן לרוב תפקידי משנה. הספר הראשון עסק בחיי הנפש של 17 נשים מקראיות, והספר הנוכחי מוסיף  עליהן עוד, ובכך משלים את הניתוח חיי הנפש של רוב הגיבורות הנשיות של סיפורי התורה ונביאים ראשונים במה שמכנה מאק -׳צומתי חיים׳. דהיינו בנסיבות חיים קשות שחייבו אותן לקבל החלטות לא פשוטות, לפעמים תוך הפרת הנורמות של סביבתן.

יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

אמת היא האות והיא המופת: וינייטת זה כל האדם

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

אדם עומד כל ימיו בצומת. יוצא בדרך אחת, מגיע לצומת שני. ושוב, להמשיך ללכת - ימה או קדמה, צפונה או נגבה, או אל כל מה שבינתיים - אדם נקרא לבחור. אפילו הוא מוקף אנשים ונשים הדוחקים בו למעשה או במשתמע לצאת לדרך על פי רוחם, לכל הדרכים או לרוח אחת של תקיף בדעת - אדם הוא לעולם לבד לבחור. גם אם הוא מוותר על שלו, והולך על פי אחרים או אחר, הוא בחר, בחר לוותר. אפילו אינו יודע יותר אם הוא בוחר או מוותר אלא נע כענן קרוע עם כל חשרת העננים - הוא  מי שבחר להתערטל מבחירה. בין כך ובין כך, הכל תמיד תלוי בו, מה שהוא עושה ומה שאיננו עושה , מה שהוא הולך ומה שהוא עומד. 

יום רביעי, 8 באוגוסט 2018

לא מן הקול ולא מן ההד


יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

לִפְנֵי שֶׁהַגֶּשֶׁר פִּתְאוֹם נִגְמָר

לִפְנֵי שֶׁהַגֶּשֶׁר פִּתְאוֹם נִגְמָר
אֲנִי רוֹצֶה לְהַסְפִּיק עוֹד לוֹמַר
דְּבָרִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים.
כִּי עַכְשָׁו שֶּׁזָקַנְתִּי אֵינִי מְפַחֵד
לֹא מִן הַקּוֹל וְלֹא מִן הַהֵד
עַכְשָׁו רַק מֵאֵין הָאוֹנִים.

עגיל וחרוז מזהב מהתקופה ההלניסטית הקדומה נחשפו בחפירה בירושלים

תמונות סטודיו של העגיל. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
עגיל זהב התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. העגיל הוא דמוי חישוק ומעוטר בראש חיה בעלת קרניים (אנטילופה או צבי). רוקעו בה עיניים גדולות, פה ותווי פנים נוספים. בסמוך לעגיל התגלה חרוז זהב מעוטר במעשה רקמה עדין בדגם של חבל דק, המחלק את החרוז לשני חלקים ולשש ספיראלות בכל צד. 
העגיל נמצא במבנה המתוארך לתקופה ההלניסטית הקדומה (המאות השלישית והשנייה לפני הספירה) אשר הידע עליה בירושלים דל.

פרופ׳ אבי הורביץ - על מפעלו המחקרי בלשון ובמקרא





רשומות בבלוג על מחקריו של פרופ׳ אבי הורביץ. מופיעים בסדר אלפביתי של שמות המחברים.






יום שלישי, 7 באוגוסט 2018

מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק
אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית - אסופת מחקרים בלשון המקרא, מוסד ביאליק, אסופות טו, ירושלים תשע״ח 2017, 250 עמודים

יום שני, 6 באוגוסט 2018

נחשפו שרידים מבית הכנסת הגדול של וילנה שחרב בשואה


שרידי בימת בית הכנסת הגדול מתחת לרצפת בית הספר שנבנה מעליה
בית הכנסת הגדול של וילנה, נבנה במאה ה -17 בסגנון הרנסנס-בארוק, ושכן במרכז קהילתי גדול. הוא היה מרכז התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות, בנין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית "שְטרָאשוּן". שם פעלו בתי המדרש של הרב אליהו, הגאון מווילנה, ועוד. לאחר מאות שנות פעילות, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית בשואה, נבזז ונשרף המקום הקדוש ליהודי ליטא על ידי הנאצים, שרידיו נהרסו כליל בידי השלטונות הסובייטיים, ובשנות החמישים של המאה ה-20 נבנה שם בית הספר.

יום ראשון, 5 באוגוסט 2018

ניסיונות בהיסטוריוסופיה מקראית

משה ניסים, משורר ומחנך בבית ספר בויאר בירושלים

אברהם, א׳ ליליאן
יונה, פ׳ לסטמן

ניסיון א'
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם עַבְדּוֹ
קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

יום שבת, 4 באוגוסט 2018

וינייטת לא תקח שוחד: שבר מורכב

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר



שוחד הוא כשבר מורכב. הוא רב מכשלה. ביחסים שבין אדם משחד לבין חברו המשוחד נהנים השניים ואדם שלישי, יחיד או חברה, ניזוקים. אין כל קשר אישי בין החוטאים הפעילים לבין הניזוק הפאסיבי. הם לא מכירים אותו. הוא מודר מעולמם. בין השניים חלים חוקי מוסר מוסכמים. פלוני משלשל ממון אסור ביד פלמוני תמורת טובת הנאה אסורה, אין הנותן חושש מלכתחילה כי המקבל יסגירנו, והמקבל לא חושש כי הנותן יבגוד בסודם המשותף, אבל מי שנושא בהוצאה הוא גורם שמחוץ לעסקה שאין לו  נגיעה  בה כלל, אבל ממנו גובים את המחיר. גם על כגון אלה אמר הנביא עמוס " כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־מִכְרָ֤ם בַּכֶּ֙סֶף֙ צַדִּ֔יק וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֥וּר נַעֲלָֽיִם"(עמוס ב',ו'). הם מוכרים, והצדיק, הנקי מכל עוון, משלם. הוא אמצעי.  זה מין אחד של שבר. 

יום חמישי, 2 באוגוסט 2018

מה טובו אהליך עלי יעל

חגית מנדרובסקי, משוררת תסריטאית ומטפלת הוליסטית


מַה טּוֹבוּ אָהֳלַיִךְ עָלַי יָעֵל,
כְּשֶׁצָּנַחְתִּי תְּשׁוּשָׁה עַל אֲדָמָה קָשָׁה.
אִישׁ לֹא יֵדַע, הַנִּיחִי לִי
לִנְעֹץ אֶת הַיָּתֵד לְמַעֲנֵךְ.

חלום המלכות השני של יוסף והמיתולוגיה המצרית

ד"ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת וושינגטון



חלום המלכות השני, שבו באו השמש, הירח ואחד-עשר כוכבים להשתחוות לפני יוסף, לא הובן כהלכה על-ידי בני משפחתו (וגם לא על-ידי החולם עצמו). בעניין הצירוף של השתחוויה ושל צבא השמים במקרא, תיתכנה שתי אפשרויות: האחת היא שצבא השמיים משתחווים לה', האל שבראם, [1] והאחרת היא שבני אדם משתחווים לצבא השמים, בתור אלים. [2] אבל בשום מקום במקרא לא מצינו כי ישתחוו צבא השמים לאדם. ברור אפוא שבחלום הזה צבא השמים אינו כפשוטו וכי כל אחד מגרמי השמים משמש סמל. כך סברו גם החולם וגם בני משפחתו, אלא שהם לא פירשו את הסמלים כהלכה. יעקב הבין כי בחלום הזה הוא השמש וכי רחל היא הירח (לז, י), וכך נהגו לפרש זאת גם המדרשים והפרשנים, תוך הבעת תמיהה כיצד ייתכן שתבוא אמו של יוסף להשתחוות לו, והלא זה כבר אשר אינה בין החיים. [3] דווקא מאחר שרחל כבר מתה, לא כך יש לפרש את החלום. לא רחל היא הירח, אלא יעקב. אם השמש אינה מסמלת את יעקב את מי היא אפוא מסמלת? ברצוני להציע כאן פירוש עוד לחלומו השני של יוסף, המסתמך על כך שלכל גרמי השמיים הייתה חשיבות במיתולוגיה המצרית.

יום רביעי, 1 באוגוסט 2018

ספרה של שולה אברמסקי, סיפורן של מילים בעלילות יוסף ואנשי ביתו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

שולה אברמסקי, גיבורות הצללים ביצירה פסיכולוגיסטית מקראית: סיפורן של מילים בעלילות יוסף ואנשי ביתו, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ז 2017, 231 עמודים 

׳הופעתן המרובה של מילים מסוימות ויחסי הגומלין ביניהן הופכים אותן לדמויות חיות בסיפור ואף לגיבורותיו […] הספר הזה בא לעקוב אחר סיפורן של המילים המספרות. זהו מעקב בלשני ובלשי׳. 

יום שלישי, 31 ביולי 2018

פרשת חיי

חגית מנדרובסקי, משוררת תסריטאית ומטפלת הוליסטית



בראשית
מִשְׁתָּאָה עַל פִּלְאֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.
שַׁבְרִירִיּוּת בְּנֵי אֱנוֹשׁ, הָאֲרָעִיּוּת בָּם
מוּל נֶצַח הַבְּרִיאָה.
עֻבָּרִים בְּרֶחֶם גָּדוֹל
מְמָאֲנִים לְהִוָּלֵד,
שְׁרוּיִים לְלֹא הֶרֶף בַּחֲשֵׁכָה עֲצוּמָה.

בית יצור לקנקנים ומתחם בידור נחשפו בחפירות מצפון לגדרה

טביעות האצבע של הקדרים שהידקו את הידיות לכד לפני כ-1500 שנה.
צילום: יוֹלי שוורץ, רשות העתיקות
מצפון לגדרה,  בשוליו של תל קטרה העתיק, מתנהלת חפירה ארכיאולוגית מזה שנה וחצי. במקום נחשף בית יוצר של קנקני איחסון מהסוג המכונה ׳עזה׳, שפעל בין המאות 7-3 לספירה, במשך כ-600 שנה ברציפות. הקנקנים נועדו לאחסון יין. על חלק מהקנקנים נמצאו טביעות האצבעות של הקדרים. באתר נמצאו, בין השאר, למעלה מ-100,000 קנקנים פגומים, שמטעמים שונים נתפסו כפסולת ולא הוצאו למכירה.

יום שני, 30 ביולי 2018

יפתח ובתו: מקבץ דברי הגות ושירה


1879, שמן על קנבס

שופטים יא 40-34
וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל־בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין־לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ־בַת… וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל־אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת־נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא־יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי־חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת־יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה.

תגובות בהגות ובשירה*


יום ראשון, 29 ביולי 2018

זה סיפורו של יפתח איש גלעד: שיר בשני קולות


שמעון בארי, סופר ומשורר


זֶה סִפּוּרוֹ שֶׁל יִפְתָּח אִישׁ גִּלְעָד
גִּבּוֹר נֶעֱרָץ אִישׁ מוּלוֹ לֹא עָמַד
זֶה הוּא שֶׁגְּבוּלוֹת הִרְחִיב עַד אַרְנוֹן
בְּכוֹבְשׁוֹ אֶת מַמְלֶכֶת סִיחוֹן
וּבְמֶלֶךְ עַמּוֹן הִכָּה נֶחְרָצָה
עַל אֲשֶׁר לְשָׁמְעוֹ לֹא רָצָה

פסיפס מהתקופה הרומית נחשף בעיר לוד במהלך עבודות ההכנה למרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי

בחפירות שערכה רשות העתיקות בכניסה ללוד שבסמוך לצומת גינתון מאז שנת 1996 (לסרוגין), נחשפו שרידים של ווילה מפוארת מהתקופה הרומית. הווילה רוצפה בפסיפסים ייחודים מהיפים ביותר הידועים בארץ, במצב השתמרות מעולה.

הפסיפס שנחשף בלוד בחודש האחרון. צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות

הפסיפסים יוצגו ב"מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי”. במהלך הכנת המרכז נחשף במקום פסיפס צבעוני מרשים נוסף. הוא הוצא מהשטח לצורך שימורו. 

׳לתנות לבת יפתח׳ - הערה

פרופ׳ יואל אליצור, מכללת הרצוג, האוניברסיטה העברית

על בת יפתח אינני מעז לחשוב ברמת הפשט של הסיפור. הוא כל כך רחוק מאתנו, וכל כך מפחיד...
מצד שני אני חושב הרבה פעמים שהייתי משלם הרבה כדי לצפות בארוע הזכרון השנתי "מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח ארבעת ימים בשנה" – חג עממי שבו אני מדמיין לעצמי את הבנות יושבות חבורות חבורות לבושות לבן תחת עצי החורש לעת ערב ובידיהן כלי נגינה והן שרות ומנגנות ("לתנות" – חיקוי ליללת התנים?) רפרטואר מיוחד של שירים עצובים. בספר שופטים שני פסטיבלים עממיים, שניהם של בנות, שניהם באים עם הביטוי הנדיר "מימים ימימה", ובשניהם היה משהו מיסתורי ומרתק, מנותק מחוקי החגים שבתורה, שניהם מלמדים על הווי החיים הפנימי של אבותינו בתקופות הקדומות של שבת העם על אדמתו.

יום שבת, 28 ביולי 2018

על נתוני הכניסה לבלוג הזה - כמה הרהורים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


התופעה על אתר אינטרנטי הפתוח לכל וזמין תמיד היא מאושיות חיינו העכשוויים, והיא רחוקה מלהיות מובנית מאליה. לאינטרנט אין גבולות מדיניים תרבותיים או גאוגרפיים (למעט כמובן אצל משטרים וקבוצות שמצנזרים את הגישה אליו). 

יום שישי, 27 ביולי 2018

בימת הדרמה היהודית: וינייטת במקהלות ברכו את ה'

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

בית הכנסת הפורטוגזי, אמסטרדם
מעלות הרבה יש לעליה לתורה. לא מונין אותן על פי גובהה של הבמה אם כי גם גובהה  הוא מעלה המרוממת את התורה בקרב העם. שבי ציון מגולת בבל התאספו בחוצות ירושלים " אֶל-הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל." (נחמיה ח', א').  שבעים שנות גלות שחקו את חוליות שלשלת הקשר בין הגולים לבין תורתם.  השיבה ארצה חיפשה משמעות וביקשה אותה בשיבה לתורה שקידשה את הארץ כמובטחת עולמית. אבל התורה נעשתה כזרה. השבים לא ידעו עוד את לשונה. גם מי  שידע לשונה לא ידע עוד את הדקדוק ההלכי המתלווה אליה. 

יום חמישי, 26 ביולי 2018

סיפורה של רות ואיחוד שבטי רחל ולאה

ד״ר יעל ציגלר, מכללת הרצוג ומת״ן

איחוד

הבית המפולג בתוך עצמו: הבית המעורער בימי השופטים
מגילת רות נפתחת באדם ההולך למואב ונוטש את עירו בית לחם. אותו אדם נוטש לא רק את ביתו הפיזי אלא גם את ביתו השבטי, יהודה, ואת ביתו הלאומי, ישראל. [1] ככל שהעלילה מתקדמת, דומה שבית אלימלך (ביתו, משפחתו ושושלתו) מתפוגג עד שהוא נכחד כמעט כליל. ניסיונה של נעמי לשכנע את כלותיה כי הסיכוי היחיד שלהן להקים משפחה הוא לשוב למואב כולל ניסיון לכוונן למצוא מנוח, כל אחת מהן בבית אישהּ (א ט). [2] דומה כי נעמי סבורה שאין לכלותיה כל אפשרות לבנות בית אם יתעקשו ללוותה לבית לחם.

יום רביעי, 25 ביולי 2018

ובלילה בא המלאך רכן על מטתי ונשק למצחי

דורית - שירה ג'אן, משוררת

ובַלַּיְלָה בָּא הַמַּלְאָךְ
המלאך
=====
וּבַלַּיְלָה בָּא הַמַּלְאָךְ
רָכַן עַל מִטָּתִי
וְנָשַׁק לְמִצְחִי

יום שלישי, 24 ביולי 2018

מחקרי גבעה, כרך ד, תשע״ו-ז

מחקרי גבעה, שנתון המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון, תשע״ו-ז, כרך ד
עורכים: משה צפור, אהרן מונדשיין ואליסיה גרינבנק


* את המאמרים ניתן לקרוא ברשת.

תוכן העניינים
שער ראשון: תנ״ך
גבריאל ברזילי, פילגש בגבעה ואמת היסטורית במקרא
חנה קהת, מגילת אסתר - המאבק המגדרי
אהרון דמסקי, שמות פרטיים עבריים חדשים שנולדו בתקופת בית שני מתוך פרשנות המקרא
משה צפור, פירוש ר׳ יוסף חיון לספר יואל

יום ראשון, 22 ביולי 2018

על ספרו של גיא דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: גיא דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי, מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ח. 376 עמודים

מוסד ביאליק
מחקרו של גיא דרשן בוחן את תולדותיה של סוגת ׳סיפורי המוצא׳, המצויה בתשתית מקורות התורה בכלל וביסוד ספר בראשית בפרט. הכוונה ׳ליצירה ספרותית המתבססת על תשתית גנאלוגית, ורצף עלילתי, המשתרעים מראשית האנושות ועד אבות העם וההתנחלות בארץ. המוקד העיקרי של חיבורים מעין אלו הוא שאלות הזהות והמוצא של הקבוצה האתנית׳ (עמ׳ ה). הספר מתחקה אחר היווצרותה של הסוגה הזאת ׳בעקבות ביטוייה הקדומים ביותר במקרא ובשורה של מקורות מן הכתיבה הגנאלוגית והמיתוגפית של העולם היווני בתקופה הארכאית וראשית התקופה הקלסית, ומסורות מהעולם הפיניקי והלווי של האלף הראשון לפני הספירה׳ (שם). 

יום שישי, 20 ביולי 2018

וינייטת חשבון הנפש: תפילתו של הקדוש ברוך הוא

 יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

איתן כהן, ׳ואני אהיה לה נאם ה׳ חומת אש סביב


תשעה באב הוא יום שדברי הימים כינסו אל תוכו את האסונות הגדולים שפקדו את ישראל.

יום חמישי, 19 ביולי 2018

דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב: הרהורים בעקבות פרשה עגומה

פרופ׳ משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת גבעת וושינגטון

חטיפת דינה. טיסו, המאה ה-19

א. לפרשת אונס דינה
בפרשת אונס דינה הרבו לעסוק ראשונים ואחרונים מזוויות ראייה שונות. רבים מפרטי הסיפור סתומים; מעשיהם והתנהגותם של כל אלו הנזכרים בפרשה – שכם בן חמור, חמור עצמו, יושבי העיר, יעקב, בני יעקב ודינה עצמה – כל אלה יכולים להתבאר בצורות שונות. אפילו מילים שונות וביטויים שונים בהקשרם בפרק זה אינם חד-משמעיים וניתנים להבנה בדרכים מנוגדות. מלשון הפרק וממהלך הסיפור לא ברור כיצד נשפטות הדמויות השונות ומהו המסר החינוכי שהסיפור מבקש להעביר לקורא. לא ברור מה היה חלקה של דינה בכל הפרשה ומידת אחריותה. החל משנות השמונים נשמעים עוד ועוד קולות הקובעים בפסקנות שלא היה כאן שום מעשה אונס, אלא פיתוי, לקיחה לשם נישואין, חטיפה לשם נישואין, וכדומה. אין כל רמז לכל העובר על דינה לאחר מכן. נערכו כמו כן השוואות עם סיפורי אונס אחרים במקרא (ואף מחוצה לו), ואף גררו לכאן את לאה ואת מעשיה – ולא לטובה (ובזה החלו בעלי המדרש). חוקרים אחרים מבקשים לראות בסיפור זה השתקפות של נושאים שמחוצה לו, כגון התייחסות ליושבי הארץ וקשרי חיתון של יחידים עמהם או היטמעות בהם. אין בדעתנו לחזור ולעסוק בכל אלה. [1] כאן רצוננו לנסות ולהתבונן בסיפור מזווית אחרת ואליה לכוון את הזרקור. 

יום שלישי, 17 ביולי 2018

על ׳טללי ורדים: עיונים במקרא, בתפילה ובמנהג׳, מאת משה ציפור

ב"ה
פרופ׳ שמואל ורגון,* אוניברסיטת בר-אילן

טללי ורדים, מכללת גבעת וושינגטון
משה צפור, טללי ורדים: עיונים במקרא, בתפילה ובמנהג, הוצאת מכללת גבעת וושינגטון, תשע"ז. 299 עמ**'

ספרו החדש של משה צפור הוא, ברובו, מהדורה מעודכנת של מבחר ממאמריו שראו אור בבמות שונות, והוא נועד להיות נר זיכרון לבתו ורד טל; למרבה הצער, לאחר התקנת הספר לדפוס הלכה לעולמה גם רעייתו, עדינה, ובראש הספר נוספו דברים לזכרה. בשל העובדה שמאמרים מגוונים אלה נדפסו במקורם בבמות שונות, הם שונים באופיים, ואינם עשויים מקשה אחת;  בחלקם מחקרים רחבים ומקיפים, בחלקם מאמרים קצרים. וכך כל פרק מן הספר עומד לעצמו.

המלך מונה את ילדיו

 פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

׳ואף זה בני׳ אמר המלך

זֶה בְּכוֹרִי, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
יוֹרֵשׁ עֶצְרִי, יוֹרֵשׁ יִצְרִי,
אֶת אֲחוֹתוֹ עִנָּה,
אֶת תָּמָר בִּתִּי.

יום ראשון, 15 ביולי 2018

על בלעם, בלק הקללות והברכות

וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד 5-2)

רמברנדט, בלעם והאתון

מבחר רשומות
ברכה יחידאית: וינייטה לפרשת בלק 
שני סיפורים, על קללת הפחד ועל ברכת הנאמנות: וינייטה לפרשת בלק
בלעם כנביא ה'

יום שבת, 14 ביולי 2018

מפגש יוסף ואחיו (בראשית מ"ב-מ"ד) – סיפור בעל כפל פנים

פרופ׳ משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת גבעת וושינגטון


Joseph and Jacob reunited
הקורא את הסיפור הארוך, המורכב והמפורט העוסק לכאורה בעניינים פרטיים של התרחשויות בבית יעקב, אינו יכול לראות לקראת מה הוא מוליך. רק כאשר מגיעים בסיום אל דברי יוסף בהתוודעו אל אחיו: "לא אתם שלחתם אותי הנה, כי האלהים" (בראשית מ"ה, ח; ראו גם נ', כ), רק אז הקורא יכול לחוש שקיימת כאן תָכנית אלוהית מחושבת.

יום שישי, 13 ביולי 2018

וינייטת בני גד ובני ראובן: מסירות נפש לא עוברת בירושה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


ישראל בא לעולם ביותר מזהות לאומית אחת. אברהם העניק לו את הזהות של האומה. יעקב את הזהות השבטית. הר סיני ומשה בפסגתו חיברו את שתי הזהויות לאחת, אולם בלא הלחמה,  בצירופים. השבטים ונשיאיהם הוסיפו לשמור על מעמדם. הם נימנו על פי כוחם. התנחלו על פי ייחודם. עם שמשה כתב את 'השירה הזאת על ספר', את התורה האחת לכלל ישראל, הוא כתב לפני מותו אותו ספר לכל שבט ושבט. למבנה הקונפדרטיבי הזה, ארבה תמיד החרדה שמא יצטברו כוחות בידול כדי מסה קריטית ויכריעו  בשבטיות את כף המאזניים הלאומית, ואחדותה של האומה תקל מהבטיח עתיד אחד , אפילו אמונה באל אחד. בשורת " וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"(שמות י"טו') ושבועת הנאמנות  "וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (שם, ח')  אוימו , לא 'גוי קדוש אחד' ולא 'יחדיו', יריעת קרעים הנפרמת וקרע קרע סוכך על אוהל מועד משלו. הפחד הזה גם כשסר, נשמר כצל במרתפי התודעה. 

יום רביעי, 11 ביולי 2018

חרב שאול: אדיש וצונן הוא חוד הברזל

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם… וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ (שמ״א יג, כב)
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם (שמ״ב א, כב)
וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (שמ״א לא, ד)

Detail of Breughel's Death of Saul


זוֹ חַרְבִּי, מִפְּלִשְׁתִּים הִסְתַּרְתִּיהָ,
וַתְּהִי לִי אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל.
בְּמִכְמָשׂ עֲלֵיהֶם עוֹרַרְתִּיהָ,
נִצָּחוֹן לִי נָתַן הָאֵל.

יום שלישי, 10 ביולי 2018

״על מקרא הוראה וחינוך״ - תגובות גולשים

קרן ברינקר, המכללה האקדמית בית ברל

מבוסס על רפרט בקורס 'דידקטיקה של הוראת המקרא' בהנחיית ד"ר רותי פישר ב"ח

דצמבר 2014, מכללה אקדמית בית ברל, מסלול על-יסוד

קרן ברינקר
מהו בלוג?
  • המילה בלוג שאולה מאנגלית, Blog בעברית משמעה יומן רשת.
  •  בלוג הוא אתר אינטרנטי שבו ניתן לכתוב רשומות המכונות: "פוסטים".
  • הרשומות מסודרות על פי רצף כרונולוגי מהנושא החדש ביותר המוצב בהתחלת הבלוג אלהנושא הישן ביותר המוצב בסופו.
  • לבלוג יכול להיות עורך אחד או אף מספר עורכים.
  • בבלוג נהוגה כתיבה בלתי פורמאלית בצד כתיבה פורמאלית לשיקולו של העורך.
  • בבלוג קיימת אפשרות תגובה מצד קוראי הבלוג העוקבים אחר הרשומות.
  • ניתן ליצור קישורים למרחבים נוספים במרשתת.

יום שני, 9 ביולי 2018

ספר שמואל בראייה רב-תחומית: ראיון לרגל הופעת ספרו החדש (2018) של משה גרסיאל

הוצאת ראובן מס
לפני שבועות ספורים יצא לאור חלק א' ממחקרו המקיף של פרופ' משה גרסיאל מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן באנגלית, כדלקמן:
The Book of Samuel: Studies in History, Historiography, Theology and Poetics Combined; Part one: The Story and History of David and His Kingdom (Jerusalem: Rubin Mass Publishers, 2018), 561 pp. 
הופעת הספר היא הזדמנות נאותה להציג לפרופ' גרסיאל כמה שאלות בעקבות החלק הראשון המקיף של ספרו.

המזבח בגלילות הירדן (יהושע כב, ט-לד) – ביקורת על ספרה של גלי דינור, מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם

ד״ר מיכה רואי, מכללת אורנים

המזבח בגלילות הירדן (יהושע כב, ט-לד) – ביקורת על ספרה של גלי דינור, מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם, הוצאת רסלינג: תל-אביב 2017

ספר יהושע ערוך במבנה מעטפת, שחלקו הראשון עוסק במינוי יהושע ובתביעה מבני עבר הירדן להילחם עם אחיהם בעמי כנען (פרק א) וחלקו האחרון עוסק בחזרתם של בני עבר הירדן לנחלתם (כב, א-ח) ובפרידה מיהושע (פרק כג) [1]. פרשת המזבח בגלילות הירדן (כב, ט-לד) קוטעת את הרצף הזה באופן שיוצר רושם ברור שהיא איננה חלק מהרצף העלילתי שבתוכו היא נתונה.

יום שישי, 6 ביולי 2018

צוואת אל צבאות: וינייטת ברית שלום

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

יותר משהשלום היה לאידיאל  באומות העולם, הייתה המלחמה אידיאל של עממים הרבה

ניגודים הם לעתים רבות שני קטבים לעיגול שלם. אדם שרואה קטעי מציאות  אינו יודע תמיד להשלים ביניהם. רואה פסוקים, " וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים.  וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' וְאֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם" ( מיכה ד',א'-ב'),  ומגלה כי נבואת מיכה רואה עתיד נכסף של אחוות עמים, של חיבור אומה לאומה לאמונה קושרת אחת ואלוהי ישראל מלך אחד על כולן, ודרכיו ואורחותיו, חוקיו ומשפטיו היוצאים מציון ירושלים, מאומצים על ידי הכל כאוניברסליים. זאת מהות אחרית הימים.

יום שלישי, 3 ביולי 2018

הפסלטריון האלוהיסטי ומבחן הפתע בביתו של פרופסור זליגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ומעשה שהיה כך היה. בעת לימודי לתואר שני במקרא חשקה נפשי בקורס על ספר תהלים, וזה התקיים להפתעתי בביתו הפרטי של פרופסור י״א זליגמן. הפרופסור ביקש להכירני לפני תחילת הקורס, והזמינני לביתו שבגן העשרים, בשכונת בית הכרם השלווה שבירושלים. אז נחשפתי לראשונה לספרייתו האגדית שכיסתה את הקירות מהמסד ועד הטפחות. ובעוד לבבי נע כנוע עצי יער מפני רוח הזמינני הפרופסור לחדר הסמוך, הצביע על פסוק מצוייר ביד אומן (מעשה ידיו) התלוי ממוסגר על הקיר: ״בְּשׁוּב יי שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, ושאלני מהיכן הפסוק. ״זהירות, מלכודת!״ צייץ בקירבי קול מטריד. הרי ברור כשמש שזה פסוק מתהלים, והוא אפילו מופיע בו פעמיים, אז מדוע הוא שואל? ״כאן המילכוד״, המשיך הקול המצייץ, ״זה מבחן פתע כדי לראות אם תדעי אם הפסוק הוא ממזמור יד או ממזמור נג״. ואז שמעתי את עצמי שוברת את הדממה שנשתררה ואומרת: ״הפסוק מתהלים יד״. החיוך הכמעט בלתי מורגש שעלה על שפתותיו של פרופסור זליגמן היה רגע מכונן בחיי המקצועיים. הוא הסכים לקבלני כתלמידתו!

יום ראשון, 1 ביולי 2018

ארבעת בני הרפאים שנפלו בידי דוד ועבדיו

פרופ‘ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר אילן*

החתימה לספר שמואל כוללת שש יחידות ספרותיות,
מוסד ביאליק
ובה משתלבת יחידה המכילה ארבע אפיזודות קצרות המתארות כיצד דוד וכמה גיבורים בודדים מלוחמיו הכריעו בקרבות שונים ארבעה לוחמי עילית פלשתים מגת המתוארים כילידי הרפה (שמ"ב כא 15-22). יחידה סיפורית זו משתלבת בשינויים לא מעטים גם בספר דברי הימים, ושם היא חותמת את התיאורים הפזורים של מלחמות דוד (דה"א כ 4-8). שאלות רבות העסיקו את החוקרים שעסקו בשני צִדי המקבילה, ובהן שאלות ההקשר הספרותי, הרקע הגיאוגרפי-היסטורי, בעיות נוסח, משמעות הבדלי הנוסח בין המקורות המקראיים המקבילים, ומעל כל אלה – בעיית הסתירה בין האפיזודה השלישית בנוסח שמואל המייחסת לכאורה את הריגת גליָת הגִתי ללוחם בשם אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי (שמ"ב כא 19) ובין סיפור דוד וגליָת המייחס בתיאור ממלכת שאול את הריגת גליָת לדוד בן ישי בית הלחמי (שמ"א  פרק יז; כא 10). במאמר זה מבקשים אנו להציע קריאה מחודשת ביחידה ספרותית זו ודרך אחרת לדון בכמה מבעיותיה.

צוואת דוד לשלמה בנו

המלך דוד, ג'וליה מרגרט קמרון
פרשת ’ויחי‘ מספרת על ימיו האחרונים של יעקב: הברכות שבירך קודם למותו את שני נכדיו, אפרים ומנשה, ואת שנים-עשר בניו, בקשתו האחרונה להיקבר בארץ כנען, מותו, חניטתו וקבורתו עם אבותיו במערת המכפלה אשר בחברון. וכן מסופר בפרשה גם על בקשתו האחרונה של יוסף מאחיו שיביאוהו לקבורה בכנען, מותו חניטתו וקבורתו (הזמנית) ’בארון במצרים‘. (על קבורת עצמות יוסף בכנען מסופר ביהושע כד, לב.) לאור זה ברור מדוע נבחר במנהגי כל העדות כהפטרה לפרשת ’ויחי‘ סיפור פטירתו של דוד המלך: צוואתו לשלמה בנו, מותו וקבורתו עם אבותיו בעיר דוד (מלכים-א ב, א-יב). קריאת התורה וההפטרה עוסקות לפיכך בדבריהן האחרונים ובקבורתן של שלוש מן הדמויות המרכזיות בתולדות עם ישראל: יעקב, יוסף ודוד. 

יום שישי, 29 ביוני 2018

אין השחר, החרדה וקוסמי שווא: וינייטת האחר המדומיין

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

ביום בו חנן האלוהים את האדם דעת, חננו גם בבינה. הדעת אומרת כי אין גבול למה שילודי אישה יכולים להשיג בשכלם, אם חכמים הם, אם הם מתעלים מעל החיה והבהמה שאינה יודעת אלא מה שחושי הקיום וההישרדות הטבעיים המוצפנים בה מורים אותה, ומעל לבורים ועמי ארצות שאינם משתדלים להתוודע ליותר ממה שהם זקוקים לו למעשה. באה הבינה ואומרת להם, קטנה הדעת מהשג את הכל. הכירו בה שהיא מוגבלת. היא כפנס ביער עבות שאין  לו סוף, מאירה את שסמוך לה, אבל משאירה כל מה שרחוק באפלה. ואדם מה הוא? 'הולך', מיום בואו לעולם עד ליום פטירתו, ופנס שלו מאיר את מקומו - אם רוצה הוא בכך ומפנה פנסו לאחור הוא מאיר גם קצת מעברו - אבל אל עתידו  לשם הולך כל יצור נוצר בזמן,  אין אור הפנס מגיע, ואת אשר יחכה לו שם לא יידע אלא כשיגיע.  כך נבראו הייסורים. 

יום שלישי, 26 ביוני 2018

מה נותר מאימפריית המקרא בחינוך הישראלי

פרופ' יאירה אמית, אוניברסיטת תל אביב 

מה נותר מאימפריית המקרא בחינוך הישראלי*




הקדמה
מערכת חינוך דינמית, נצרכת מדי פעם לריענון תכניות הלימודים שלה. ההתמודדות עם צרכים משתנים הן של התלמידים, הן של המורים והן של החברה הם הגורם לכך. ואמנם לאחרונה, לקראת שנת הלימודים תשע"ט, פורסמה תכנית לימודים חדשה במקרא למערכת החינוך הממלכתית מגן הילדים ועד כיתה יב/תשע"ט (2018). מטבעה של תכנית חדשה, שמחד גיסא יש בה – במידה זו או אחרת – המשך לתכניות שקדמו לה, ומאידך גיסא היא נושאת חידוש, שבגינו טרחו בחיבורה. אך לפני שאדון בחידושיה והמשתמע מהם, אציג בקצרה ציוני דרך במקומו של לימוד התנ"ך בחברה היהודית והישראלית.