יוסף - על מצחם יסף ראות אות קין

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְיַרְבֶּה חֲשֹׁב:
הֲיִמְחַל עַל השליכם אותו לבור אִם לָאו,
וַיַּעַַַשׂ שֶׁקֶר בְּנַפְשׁוֹ כִּי מֵאֵן סְלֹחַ לָהֶם,
אַךְ הִסְתִּיר נַפְשׁוֹ מִפָּנָיו וּמִפְּנֵיהֶם.
ויַעש רק חֶסֶד עִם אָבִיו
בְּהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ וְאֶת אָחִיו עִמּוֹ בְּגֹשֶׁן-
וַיְמַלֵּא שָׁם כָּל צָרְכֵיהֶם וּמְזוֹנָם,
אַךְ עַל מִצְחָם יָסָָף רְאוׄת אֶת אוֹת קַיִן
וְלֹא חָדַל מֵֵרְאותו כָּל הַיָּמִים.

אתה בא בחשאי בחלומותי כמו דוד המלך

שרי כהנא-ניב, משוררת

צובעים לילי במסתורין של כחול וארגמן

אַתָּה בָּא בַּחֲשַׁאי בַּחֲלוֹמוֹתַי

כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ

תָּמִיד מְנַגֵּן בְּנֵבֶל.

רֹאשִׁי מֻונָּח עַל הָאֶבֶן

וּמַלְאָכֶיךָ יוֹרְדִים וְעוֹלִים

בַּסֻּלָּם

אבן מתקופת בית שני עם תיאורים של בית המקדש

נר שמן עם דגם מנורת שבעת הקנים, כתובות הנושאות את המילים 'שלום' ו'שבת', ושמות חכמים כמו שמעון, יעקב והושעיה.

150 פריטים עתיקים מתקופת המשנה והתלמוד מוצגים בתערוכת "שביל הסנהדרין – מורשת והנחלה בגליל" של רשות העתיקות נחנכה ביום 14.10.21, במוזיאון בית יגאל אלון שבגינוסר. אוצרת: ד"ר עינת עמבר ערמון מרשות העתיקות.

האבן ממגדל. צילום יעל יולוביץ

חשבתם פעם כמה עצב טמון בעלילת חייו של יוסף?

שרי כהנא-ניב, משוררת

 חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם כַּמָּה עֶצֶב

טָמוּן בַּעֲלִילַת חַיָּיו

שֶׁל יוֹסֵף,

נָכוֹן שֶׁהַכּוֹכָבִים וְהָאֲלֻמּוֹת

הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו

אֲבָל הוּא הָיָה

בּוֹדֵד

משה הוציא מים מסלע.. ואני?

שרי כהנא-ניב, משוררת

אֵלֶם הַשְּׁתִיקָה

הַצּוֹמֵחַ בַּמֶּרְחָב הַמַּפְרִיד

בֵּין פְּנֵי אָבִי חֲרוּשֵׁי הַקְּמָטִים

וְעוֹר פָּנַי הֶחָלָק

מֵעִיד עַל תְּהוֹם מְסֻכֶּנֶת.

איזהו עשיר? כל שיש לו בית כסא סמוך לשולחנו! בית כסא מימי הבית הראשון התגלה בירושלים

רק כעשרה בתי כסא מתקופת בית ראשון מוכרים היום בממצא הארכיאולוגי.

אסלת האבן. צילום: יולי שורץ, רשות העתיקות

תא שירותים מימי הבית הראשון, שהיה חלק מאחוזה מלכותית קדומה שפעלה בסוף תקופת מלכי יהודה (המאה ה-7 לפנה"ס), התגלה בטיילת ארמון הנציב בירושלים. בחפירה שערכה רשות העתיקות התגלו שרידי מבנה מפואר המשקיף צפונה לעבר עיר דוד והר הבית, ובתוכו בית הכסא.

הלחם במקרא: הבטים אמוניים ואידאולוגיים

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הלחם כראי העולם; הוראת המילה; מצבי נפש; לחם ואחווה; לחם ומגדר; לחם ומעמד; לחם במסע הגדול אל ארץ הלחם; לחם מוסר ואמונה.

1. הלחם כראי העולם

הלחם היה מזונו העיקרי של האדם בתקופת המקרא. ההתעסקות היומיומית בהכנתו והתלות הקיומית בו עשו אותו לרכיב מהותי של החיים. במרוצת הזמן נתלו במגוון אופני הכנתו וצריכתו משמעויות עמוקות שחרגו בהרבה מסיפוק הצורך הביולוגי במזון. מי אפה את הלחם? באיזו צורה הכינו אותו? מה היו הרכבו ואיכותו? מתי אכלו אותו ומתי נמנעו מאכילתו? היכן אכלו אותו? מי הוכל ומי הודר מאכילת הלחם המשותפת? התשובות לכל השאלות הללו מראות שבישראל של תקופת המקרא רווחה תרבות לחם, ושהיא הייתה מאפיין יסוד בזהותו האתנית והאמונית של העם. באמצעות שליטה על הגוף וצרכיו: עינויו מזה (באמצעות צומות למשל) ועינוגו מזה (באמצעות איכות וכמות של הלחם) הביע האדם מישראל את נאמנותו לאלוהיו, לחוקי מועדיו ולזיכרונות מעברו. הלחם הפך לצומת של גבולות: לסמן המבחין בין ישראל לבין האחר, בין העשיר לבין העני, בין קודש לבין חול, בין האלוהי לבין האנושי, בין מלחמה לבין שלום, ובין השמחה לבין היגון. הלחם היה עשוי להיות גורם שמקרב בני אדם – יחידים, קבוצות ועמים – ולהפך, גורם שמבדל ומסכסך ביניהם. הלחם, כפי שיבואר להלן, נעשה לאספקלריה שבה משתקפים סדרי עולם כולו על היבטיהם האישיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הכלכליים, הלאומיים, ההיסטוריים, המוסריים והאמוניים.

הלחם נעשה לאספקלריה שבה משתקפים סדרי עולם כולו על היבטיהם האישיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הכלכליים, הלאומיים, ההיסטוריים, המוסריים והאמוניים.

יאיר לפיד כותב על הגיבורים התנ״כיים שלו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יאיר לפיד, הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ״כיות, ידיעות אחרונות * ספרי חמד, תל אביב 2008, 127 עמודים

הספר, ״הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ״כיות״, הוא ספרו התשיעי של יאיר לפיד. יש בו ארבע מהרצאותיו הפופולריות על התנ״ך, ״הספר הכי טוב שנכתב אי פעם״, כלשונו של לפיד, ואלו הן: ״האדם הפוחד״ (אברהם), ״חייו הכפולים של יעקב אבינו״, ״עונשו של משה״ ו״שאול ושמואל: המלחמה על המלוכה״.

יאיר לפיד, אתם שואלים, איך הוא קורא בתנ״ך? קריאה פוליטית? למי שלא מסוגל להתאפק אומר כבר עכשיו - ברור שכן!

ותאמר האם השכולה - משפט שלמה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית


משפט שלמה


וְתֹאמַר הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה:

"מָה אָנֹכִי לְלֹא בֶּן זָכָר

אָשַׁמְתִּי כִּי עָלָיו שָׁכַבְתִּי,

הֵן היה הוּא טוֹב מִמֶּנִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים ,

לֹא אוּכַל עֲצֹר חֲרוֹן אַף אִישִׁי בי,

יְגָרְשֵׁנִי כְּאַמָּה חֲרוּפָה הַמִּדְבָּרָה,

עַל כֵּן בֶּן הָאַחֶרֶת לִי יִהְיֶה!״

שתה אדוני... גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות

שולה ברנע, לשונאית ומשוררת

Rebecca et Eliézer, Alexandre Cabanel

"שְׁתֵה אֲדֹנִי...גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת"


כֹּה אָמְרָה רִבְקָה אִמֵּנוּ הַבְּתוּלָה, בַּת לְלָבָן בֶּן בְּתוּאֵל,
חֲסוּדָה וְטוֹבַת מַרְאֶה הָיְתָה כְּמַרְבֵּק
וְלֹא חֲשָׁבָהּ אָבִיהָ עַד מָה דָּמְתָה לוֹ 

בַּהֲגִיגֶיהָ בִּמְזִמּוֹתֶיהָ

קריאת קהלת בסוכות

בשבת של חול המועד סוכות נהוג לקרוא את מגילת קהלת בבית הכנסת.

מדוע? מהם המסרים של קהלת?
הנה כמה רשומות עם מידע ומחשבות על כך.
ד״ר לאה מזור, יהודה עמיחי מגיב על שיר העיתים של קהלת
פרופ' משה ציפור, מדוע קוראים את קהלת בסוכות?
 - , שנים שאין בהן חפץ: בעקבות קהלת יב

חגי ויגודה, בין הבל להבלים - גישתו של קהלת למוסר האנושי

יעל אברבוך, האחזותו של קהלת בחיים: עיון ספרותי-רעיוני

ניקוד חסר: ומעץ הדעת טוב. ורע - לא תאכל. וכך עשיתי

אלי יונה, משורר


בְּיוֹם אֲכָל הָאָדָם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע

יָדַע טוֹב אֲפִלּוּ אֶת כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק

וְגַם אֶת סִימָנֵי הַפִּסּוּק לֹא רַע. אֲבָל

כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוֹ אֱלֹהִים עַל כְּלַל הַבַּרְזֶל בַּמָּקוֹם

"הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?"

הִתְחַכֵּם הָאָדָם וְשָׁאַל "לְבִלְתִּי?! לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ צִוִּיתָ?

בּוֹא נַחְזֹר לַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם. אָמַרְתָּ: מִכֹּל עֵץ הַגָּן

אָכֹל תֹּאכֵל וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב. וְרַע — לֹא תֹאכַל.

וְכָךְ עָשִׂיתִי! אָכַלְתִּי רַק מִן הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים.

אֶת הָרָעִים - הִשְׁאַרְתִּי לַנָּחָשׁ".


כְּעֹנֶשׁ עַל עַזּוּת מִצְחוֹ שֶׁל הָאָדָם,

הוֹסִיף לוֹ ה' אֶת תּוֹרַת הַנִּקּוּד.

ברכת גמר חתימה טובה לכל גולשי הבלוג

יונה: האם נביא הוא מגיד עתידות או מחזיר בתשובה?

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

יונה והדג

מקובל לקרוא ביום הכיפורים את ספר יונה, הבה ונעשה זאת. הנביא יונה בן אמתי מוכר מספר מלכים ב' (י"ד, כ"ה – כ"ז), כמי שניבא על הצלחות מלך ישראל ירבעם בן יהואש. כשאנחנו קוראים בפסוק השני של ספר יונה, "קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני" אנו מרגישים טוב, אנחנו הולכים לקרוא סיפור נאה על נקמת ה' בגויים. תחושה זו נעלמת ומתחלפת בתדהמה בפסוק הבא: הנביא אמנם קם, אבל כדי לברוח מה'! נביאים שמיאנו תחילה למלא את שליחותם אנו מכירים למכביר, מאבי הנביאים ואילך, אבל יונה הוא משהו אחר. הוא אינו אומר מילה, אינו אומר "שלח נא ביד תשלח" (תשובתו של משה ל"אהיה אשר אהיה"), הוא קם ובורח. בורח למקום הרחוק ביותר האפשרי. המקרא מפרט, "וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה". יש מימרה אמריקאית, put your money where your mouth is , אם אתה כל כך בטוח במשהו, נראה אותך מתערב על כך! ויונה אכן משלם במיטב כספו כדי לברוח. ואז הוא יורד בספינה והולך לישון, כמי שכל בעיותיו נפתרו, הוא יכול לנוח. ובחוץ מתחוללת סערה.

ללמוד את ספר יונה ממורה בלתי שגרתית

נתנאל ברק, מורה ומחנך

מדהים. קחו לעצמכם פחות משמונה דקות
 בשביל חזרה מקפת על ספר יונה
מפיה של מרצה לא שגרתית.

הקליקו כאן

ספר יונה - לקט דברי הגות ושירה

• פרופ׳ אבינועם מן, יונה: האם נביא הוא מגיד עתידות או מחזיר בתשובה?
• פרופ׳ עדנה אפק, יונה (שיר)
• נתנאל ברק, ללמוד את ספר יונה ממורה בלתי שגרתית
• יוסי גמזו, יונה והקיקיון (שיר)
• אביה הכהן, פתחתי ספר יונה
• פרופ׳ יהושע גתי, יונה - לפשר העימות בין הנביא לאלהים
• פרופ׳ ערן ויזל, יונה הנביא מספר את סיפורו
• אלי יונה, יונה הנביא נפגש עם פרסאוס ואנדרומדה ביפו
• מתן מורג, סליחות - כמו יונה (שיר)
• פרופ׳ משה ציפור, ספר יונה ״מדריך״ לחזרה בתשובה?

פרשת 'וילך' - מקרא ומדרש מודרני: פרידתו של משה לאור המקרא ולאור 'שונא הניסים' של שולמית הראבן

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

א. פרשת 'וילך' - אחריתו של משה, חילופי מנהיגות וחזות קשה

סיפור חייו של משה מגיע לקיצו עם קץ הנדודים במדבר כשבני ישראל מגיעים לערבות מואב אל גבול הארץ המובטחת. ’ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו, לא כהתה עינו ולא נס לחה‘ (דברים לד 7).

על הברכה במקרא ובכלל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תפילה לברכה ממרומים

מאז ומעולם נהגו אנשים לאחל טוב לזולתם. הברכה לזולת היא תופעה המשותפת לתרבויות שונות לאורך כל ההיסטוריה האנושית. על חשיבותה של הברכה בתודעה האנושית ניתן ללמוד למשל מהאופן שבו האנושות בחרה להציג את עצמה לפני תרבויות תבוניות חוץ-פלנטריות אם יהיה בעתיד מפגש איתן. שתי החלליות, וויאג׳ר 1 וויאג׳ר 2, ששוגרו לחלל בשנת 1977, צויידו בתקליט זהב עם מידע על כדור הארץ ואוכלוסייתו, ונכללו בו ברכות ב-52 שפות, כולל ׳שלום׳ בעברית.

מחצבה מימי בית שני נחשפה בירושלים

בהר חוצבים בירושלים הידוע כאזור תעשיית ההיי-טק נחשפה עדות לשם המקום. בחפירות של רשות העתיקות נחשפה מחצבת ענק קדומה, שייתכן שהיא מתקופת בית שני.

ברכת שנה טובה לכל באי הבלוג

 

על משמעות שמות פרטיים של אנשים ועל מתן שמות לילדים בישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלומית לנדמן, אני הלישז היחידה בעולם: תהליכי מתן שמות לתינוקות, הוצאת רסלינג, 2020 

שם פרטי הוא לעולם מרובה רבדים, שניזונים משלל משמעויות חוץ-מילוליות המצויות במעגלי ההשתייכות השונים של נושאו: זהותו האישית, המשפחתית, החברתית והלאומית. השם הפרטי מציין את נוכחותו של האדם בעולם, מתייג אותו, נקשר אליו בעבותות נפשיים וחברתיים, משפיע על תודעת העצמי שלו, פותח לפניו דלתות או סוגר אותן, חורץ גורלות.מה יכול להיות, על כן, יותר מעניין, מושך ומהפנט מעיון בשמות פרטיים?

לבן נבל היה, לא צח כשמו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

לָבָן
לָבָן נָבָל הָיָה, לֹא צַח כִּשְׁמוֹ,
עֲבֹד הֶעֱבִיד אֶת יַעֲקֹב בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִפְתָּה אַחַר בִּתּוֹ רָחֵל הַצְּעִירָה,
וּבְלֵיל הַכְּלוּלוֹת מָצָא יַעֲקֹב אֶת לֵאָה הַבְּכִירָה בִּיצוּעוֹ,
"כִּי: לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ-לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה"
וְיַעֲבֹד אֶת לָבָן בַּעֲבוּר רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים נוֹסָפוֹת -
וְיֵדַע כִּי הֶעֱנִישׁוּ הָאֵל בְּשֶׁל חֲמְסוֹ בְּכוֹרַת אֶחָיו,
וְיַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ ויֶחֶֶרַש דּוּמָם.

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי על פעילותה כמחברת רומנים תנ״כיים

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, מחברת רומנים תנ״כיים וחוקרת

ד״ר לאה מזור, על הרומנים התנ״כיים של חוה עציוני-הלוי.

 

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, איך הגעתי ליצירה הספרותית בתחום הנשים בתנ"ך

במקצועי אני סוציולוגית, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר כתבתי ספרים בסוציולוגיה פוליטית. אבל כעת אני כותבת רומנים תנ"כיים. ולפעמים שואלים אותי, ואני שואלת את עצמי, "מה גרם לך לעשות תפנית מוזרה כל כך בחיים?"

התשובה שלי היא שאחרי שכתבתי וערכתי כארבעה-עשר ספרים אקדמיים כבדים רציתי לכתוב ספרים קלים, קריאים בעלי עלילה מרתקת, שכיף לכתוב אותם וכיף לקרוא אותם. לכן המצאתי את עצמי מחדש, וברגע שפרשתי מהוראה, התחלתי לעסוק במה שכבר ישב בתוכי ורצה לצאת במשך שנים רבות.

יעקב ולאה? לא מה שחשבתן

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, סופרת וחוקרת

האם ידע יעקב בליל הכלולות שלאה, ולא רחל, נמצאת באהלו? האם אהב את לאה? ומה הקשר בין יחסו ללאה לבין המאבק ב׳איש׳ במעבר היבוק? הנה קטע מספרה של חוה עציוני-הלוי, באהבתו אותה, הוצאת אריה ניר 2021, עם תשובותיה של לאה לשאלות הללו, והן כתובות בגוף ראשון, ממש מתוך תודעתה.

לאה

לאחר שזלפה העירה אותי כדי להכפיש את יעקב באוזניי, חשבתי כי לא אוכל להירדם שוב. אבל פתאום נוכחתי כי כבר עלה השחר, והבנתי שעד לאותו רגע שוב ישנתי כמעולפת.

הגברים עמדו על המשמר סביבנו, ויעקב לא היה ביניהם. ראיתי אותו יוצא אלינו מן המקום שבו נעלם בלילה, מדדה לעברנו לאטו, צולע.

תייר החלל הישראלי ישא לחלל מטבע הנושא את שמו של שמעון בר כוכבא

בר כוכבא ממריא אל הכוכבים

מטבע שעליו דוגמת עץ תמר ושמו של שמעון
 צילום קלרה עמית, רשות העתיקות 

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, מסר בתחילת השבוע למשמרת האסטרונאוט איתן סטיבה, מטבע יהודי מימי מרד בר כוכבא, הנושא את שמו הפרטי של מנהיג המרד ונשיא ישראל – שמעון בר כוכבא. המטבע – משנת שתיים למרד היהודי ברומאים, נחשף לאחרונה במערת האימה במבצע סקר מדבר יהודה האתגרי של רשות העתיקות, בו השתתפו מתנדבים וחניכי מכינות קדם-צבאיות. במסגרת המבצע, נסקרו כמחצית ממערות המדבר בחיפוש אחר ממצאים קדומים. המבצע הממלכתי התקיים בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במנהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת

ממצאים על פעילות חקלאית ותעשייתית ברמת השרון מהמאה ה-7 לספירה

                         מטבע הזהב שנחשף בחפירה ועליו חריטה לסימון בעלות.
                         צילום אמיר גורזלזני רשות העתיקות

עדויות לחיים באזור רמת השרון כבר לפני 1500 שנה, התגלו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון. החפירה מתנהלת כחלק מיוזמת עירית רמת השרון להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום ל"פארק הנופש" המתוכנן, הגובל עם תל אביב.

כדים שנחשפו ברמת השרון.
צילום - אסף פרץ רשות העתיקות

האם צריך עדיין ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי?

צחי רולניק, תיכון הכפר הירוק

האם צריך עדיין ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי?
האם צריך עדיין ללמד תנ"ך?

האם צריך עדיין את התנ"ך?

"את התנ"ך למען האמת מעטים מכירים, מעטים הוגים בו יומם ולילה.

אנחנו איננו יודעים לצטט מתוכו ואם כן אנחנו עוקרים אותו ממשמעותו האמיתית בתוך הכתוב.

למה זה קרה?

האם מפני שהעברית המודרנית התרחקה כל כך מלשון התנ"ך?

אולי מפני שלא קוראים בכלל אז גם תנ"ך לא קוראים, טלוויזיה?

אולי בגללל שאבדנו את הספר הזה ככתב הזכות על ארץ ישראל, כקושאן?

את הסיבה אנו מבקשים לחקור.

האם התנ"ך הוא עדיין בין שורשי זהותנו?"

ירון לונדון, "העם הנבחר: ארץ התנ"ך"

חודש אלול: סליחות

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חודש אלול הוא הכנה לראש השנה שהוא יום הדין, כדברי המשנה: "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (ר"ה טז, א). ימי אלול נחשבים לימי רצון ומרבים בהם באמירת סליחות ותחנונים לפני ה‘. במסורת היהודית נהוג לדרוש את מילת "אלול" כראשי התבות של "אני לדודי ודודי לי". מילת ”דודי“ מציינת את ה‘ על פי התפיסה הרואה בשיר-השירים שיר אהבה בין כנסת ישראל לאלוהיה. בקשת הסליחה קשורה לפי זה לזיקה שבין אדם למקום. ומה מקומה של הסליחה ביחסים שבין אדם לחברו?

עדות לרעידת אדמה בירושלים במאה השמינית לפנה״ס

דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר־הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ (עמוס א 1)

וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה (זכריה יד 5)

שרידי הכלים שהתנפצו ברעידת האדמה.
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בגן הלאומי עיר דוד, התגלתה שכבת חורבן, הכוללת שורת כלים מנותצים ובהם נרות, קנקני אחסון ואגירה וכלי בישול, שהתרסקו בעת שקירות המבנה קרסו עליהם. לדעת החוקרים, כיוון שלא נמצאו סימני שריפה, לא מדובר באירוע מכוון והסיבה לקריסת המבנה היא רעידת האדמה שהתרחשה בישראל במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בתקופת ממלכת יהודה.

שירי שרה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

בִּשְׁמֹעַ שָׂרָה בְּכִי אֲמָתָהּ
וּבְנָהּ יִשְׁמָעֵאל בְּגָרֵשׁ אַבְרָהָם בְּמִצְוָתָהּ,
שָׁבָה בָּהּ מִדַּעְתָּהּ
וְתָשֹׁב הָאָהְלָהּ מַשְׁמִימָה,
כְּשֶׁחֲרוֹן אַף אִישָׁהּ עוֹלֶה בו,
וְלֹא אָבָה לְפָקְדָהּ אַחֵר הַמַּעֲשֶׂה
וְלֹא יְדָעָהּ יָמִים רַבִּים
אַף לָקַח פִּילַגְשִׁים עַל פָּנֶיהָ-
עַד שֵׂיבָתָהּ.

הפואמה DESIDERATA מאת מקס ארמן

הדה רכניץ, חוקרת ומרצה על ארה"ב (היסטוריה, אקטואליה, פוליטיקה, קהילה יהודית אמריקאית), ב"אוניברסיטה הפתוחה" ובמסגרות רבות נוספות.

DESIDERATA

קיים תירגום "רשמי" לעברית: מקס ארמן, כיסופים: מילים לחיים, מאנגלית: ערן כהן, הוצאת כנרת, אור יהודה 2003. [1927]

התרגום להלן הוא של הדה רכניץ. 

*התרגום משתמש בלשון זכר לצורך נוחות, אך הפניה של הכותב הינה לשני המינים כאחד.

******

התהלך ברוגע בתוך הרעש וההמולה,

וזכור את השלווה המצויה בדממה.

ככל שתוכל ומבלי שתאלץ להתרפס בפניהם-

הייה ביחסים טובים עם כל בני האדם.

אמור את האמת שלך בנועם ובבהירות

והטה אוזן לאחרים, אפילו לטיפשים ולבורים:

כי גם להם יש סיפור לספר.

המתת חסד – קדושת החיים וזכות האדם על חייו

ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה, חוקרת וסופרת

זוכת פרס איינהורן בתחום חקר הלשון והספרות הרפואית העברית לשנת 2021 על מחקרה "הרהורים על ספרות ורפואה – דילמות ביחסי רופא-חולה".

להלן קטע מהספר:

על פי הגישה האנתרופולוגית, קדושת החיים נובעת מאינסטינקט בסיסי לחיים הקבוע בכל אדם, והיות שהוא שואף להגן על החיים, הם נחשבים ערך עליון ומוגנים על ידי מערכת צווים משפטיים, חברתיים, מוסריים ודתיים. הגישה התועלתנית רואה בקיום החברה האנושית ערך עליון, ובשמירת החיים תנאי הכרחי לכך. זאת היות שבלעדי האיסור על נטילת חיי הזולת כאחד הבסיסים הרציונליים המקיימים את החברה האנושית, היינו מגיעים למצב של "איש את רעהו חיים בלעו“.[1]

האם ישעיהו ליבוביץ' שנא את התנ״ך?

ד״ר יגאל בן-נון, חוקר תרבות ויוצר

ד״ר יגאל בן-נון

ידענותו האנציקלופדית של ישעיהו ליבוביץ' אינה דורשת הוכחה.  לצערי, יחסו האקסיומטי לאמונה באלוהות ולציות למצוות הביאה אותו לכתוב דברים מופרכים על התנ״ך, ובמיוחד על הגותם של הנביאים. אלה לא היו פליטות פה אלא התבטאויות מחושבת נגד ספרי המקרא כתחליף לעולם המצוות ולהלכה של חז״ל, כפי שהשתמרו בעיקר במשנה ובתלמוד. הוא גייס את יכולתו הרטורית לדיסקרדיטציה של המקרא כמשקל נגד לתורה שבעל פה. למרות הגותם של סעדיה גאון, הרמב״ם ורבים אחרים, לדבריו התורה שבעל פה קדמה לתורה שבכתב, וניתנה למשה בסיני.

תשעה באב - רשומות בבלוג

תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום תענית לזכר חורבן שני בתי המקדש, הראשון (586 לפנה"ס) והשני (70 לספירה). 

 צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.

                             העותק הקדום ביותר של מגילת איכה, מהמאה ה-1 לפנה"ס


הנה מבחר רשומות לקראת תשעה באב:

״אני בוכיה״: על האני-הנשי במגילת איכה

פירוש למגילת איכה מאת זקוביץ ושנאן
וינייטת חשבון הנפש: תפילתו של הקדוש ברוך הוא
פירוש מגילת איכה של יעקב קליין
תשעה באב
השכינה מוותרת על צום תשעה באב?
תשעה באב והמחאה החברתית
סיפור המבול בספר ישעיה
פתיחת ספר דברים: גינוי ותוכחה
"קול קורא במדבר": לקראת שבת נחמו
מתי שבו המרגלים משליחותם?
מדרש איכה רבה

נחשף קטע נוסף מחומת ירושלים של תקופת בית ראשון ובולה עם השם - צפנ

וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים, מל״ב כה 10

1. קטע החומה שנחשף. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

בחפירות הארכיאולוגיות המתנהלות בגן הלאומי עיר דוד, התגלו שרידים של חומת העיר אשר נבנתה בתקופת הברזל כדי להגן על ירושלים ממזרח.

הקטע החדש שנחשף מחבר בין שני קטעים שנחפרו בעבר במדרון המזרחי. בשנות השישים חשפה הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון קטע של החומה בחלקו הצפוני של המדרון, ותארכה אותו לימי ממלכת יהודה. כעשור לאחר מכן, חשף הארכיאולוג פרופ' יגאל שילה קטע ארוך של החומה, בחפירות שקיים בחלק הדרומי של המדרון. במשך השנים עלו טענות, הגורסות כי למרות אופיים המרשים של השרידים, אין לראות בקירות אלו שרידי חומה. עם חשיפתו של הקטע החדש שמחבר בין התגליות מהעבר, נראה כי הוויכוח הוכרע, וכי מדובר באופן חד משמעי בחומה המזרחית של ירושלים הקדומה.

ירובעל - בכתובת מימי השופטים

כתובת ירובעל, שנכתבה בדיו על גבי כלי חרס (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות).

בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי, ליד קרית גת. התגלתה כתובת הנושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף-בית, ומתוארכת לסביבות 1,100 לפנה"ס (תקופת השופטים). היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.

הכתובת נכתבה בדיו על פך – כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה, כי – בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.

הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בוושינגטון די.סי. בכתובת רואים בברור את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

ציור טכני של החרס, הכולל את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש,בית, עין, למד (ציור אולגה דובבסקי). שרידי אותיות נוספות מעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

רחובות הבוכרים בראי הספרות העברית

בן-ציון יהושע, סופר

שכונות ירושלים בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי זכו לאזכורים לא מעטים בספרות העברית. במבוא לשכונות ירושלים כותב ש"י עגנון בספרו 'תמול שלשום' (עמ' 200): "יושבת לה ירושלים כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים. ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחד. יש מהן שיושביהן תימנים או גרוזים או מערבים (מרוקאים) או פרסים, ויש מהן שכמה עדות יושבות בהן כאחד. יש מהן שבעוונותינו יצאו מידי ישראל, ויש שמחמת קטנותן נשתבש שם שקראו להן. ואין לך כל שכונה ושכונה שאין בה בית כנסת, ויש שהעמידו כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמוד תורה וישיבות, וכל שאדם מישראל צריך לגופו ולנשמתו...ושוב אין אדם אומר צר לי המקום שאשב בירושלים".

פרופ׳ ישעיהו מאורי (2021-1937) - דברי הוקרה

ישעיהו מאורי בצעירותו

פרופ׳ ישעיהו מאורי ז״ל לימד בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה ובמכללת שאנן, בה שימש כראש החוג למקרא. עסק בתולדות נוסח המקרא, במגילות מדבר יהודה, בזיקת ספרות חז״ל למקרא, בפשיטתא ובפרשנות המקרא בימי הביניים. 

הנה כמה מילות הוקרה שכתבו ידידיו ותלמידיו לשעבר. 

פרופ׳ ישעיהו מאורי ז״ל

 

סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו - מאת ישעיהו מאורי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ישעיהו מאורי, סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו, הוצאת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך, חיפה תש״פ 2020, 310 עמודים

מונחת עתה לפנינו אסופה ממאמריו של פרופ׳ ישעיהו מאורי שעוסקת בנוסח המקרא ובפרשנותו. 

ישעיהו מאורי הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה ושימש גם ראש החוג למקרא במכללת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך. במסגרת עבודתו במכללה כתב מאורי ספר לילדים ולהוריהם המפרש את סיפור יוסף ואחיו לפי הפשט, בעקבות פירושיהם של פרשני ימי הביניים. את הספר, יוסף ואחיו (הוצאת מכללת שאנן, קרית שמואל תשע״ד), מלווים איורים בתלת-ממד מאת בעז מאורי. 

התרגומים העתיקים (תרגום השבעים, הוולגטה, התרגומים הארמיים ובמיוחד הפשיטתא) והפרשנות היהודית העסיקו את מאורי מראשית דרכו במחקר. את עבודת הדוקטור שלו כתב באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ׳ משה גושן גוטשטיין, והיא שימשה בסיס לספרו תרגום הפשיטתא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה, (הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ״ה). הפשיטתא הוא התרגום הסורי של המקרא, והוא התרגום הרשמי של הכנסייה הנוצרית המזרחית שהסורית היא לשונה. בפשיטתא לתורה מתגלה זיקה לספרות חז״ל, ומאורי בחן בספרו את טיבה ואל השפעת המסורת הפרשנית היהודית על המתרגם.

מבנה ציבורי מפואר מתקופת בית שני התגלה בירושלים

הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות חושפות לציבור חלקים חדשים ומרשימים מאחד המבנים הציבוריים המפוארים ביותר שהתגלו מירושלים של תקופת בית שני.

 

מדרגות במקוה טהרה. צילום: רשות העתיקות

החשיפה - תוצר של חפירה ארכיאולוגית שהתנהלה בשנים האחרונות במנהרות הכותל, תוצג למבקרים כחלק ממסלול חדש שייפתח לקראת ראש חודש אלול והסליחות.

על התנ״ך ומקומו בחברה: שיחה בין נכדה לסבתא

שיר מזור מראיינת את לאה מזור, 

על פי השאלות שנתחברו עבור מורי מיזם התנ״ך, מכון שלום הרטמן יוני 2021.

את עוסקת בתנ״ך שנים רבות. חוקרת ומלמדת. מתי נוצר הקשר העמוק שלך לתנ״ך? מתי החלטת לקשור בו את חייך.

תמיד אהבתי ללמוד תנ״ך. עד כתה י״א למדנו שהכל כפוף לרצון חוץ-אנושי, על-אנושי. לישות האדירה שבראה את השמים והארץ וכל צבאם, ומקיימת את הטבע, את ההסטוריה ואת התנהלות הפרט. ׳כה אמר ה׳׳ הוא תמצית היסוד הבלתי נתפס הזה שמהדהד באמונת המקרא. כך בחוק, בנבואה, בהיסטוריוגרפיה ובמזמורים.

ואז, הגיע קהלת.

מה דומה הכתיבה למלאכת הגננות! על הספר ׳גינת בר׳ של מאיר שלו

נירה אשכול, מחנכת

מאיר שלו, גינת בר. רפאלה שיר, רישומים וציורים. הוצאת עם עובד, תל אביב 2017, 245 עמודים

לספר 48 פרקים קצרים.

כל פרק עוסק בנושא אחר הקשור לגינתו של מאיר שלו

הספר פותח בסצינה של זוג בבגדי חתן כלה שמצטלם בגינה. הסופר מעיר להם שזו גינתו והם דורכים עליה."נראה לך פה גינה"? שואלת המחותנת . "אני נראה לי פה חיק הטבע" אומרת המחותנת השנייה.

גם להן מגיע לרשת - מהפך לא קטן: בנות צלופחד

אסתי קושמרו-אברהם, משוררת

בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁלְּפִי הַמִּדְרָשׁ -
"חַכְמָנִיּוֹת הֵן,
דַּרְשָׁנִיּוֹת הֵן,
וְצִדְקָנִיּוֹת הֵן. "
הִתְאַחֲדוּ לָהֶן בְּיַחַד
בְּלִי מוֹרָא וּבְלֹא פַּחַד
תּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּדַרְכָּן
וּנְכוֹנוּת לְהֵאָבֵק עַל צִדְקָתָן,

לא גדי עזים בקשה כאתנן

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

תמר

"לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה

לֹא גָּדִי עַזִּים בַּקָּשָׁה כְּאֶתְנָן
אֶלָּא חוֹתַמְתּוֹ פְּתִילָיו וּמַטֵּהוּ-
עַל כִּי הֵרַע לָהּ מְאֹד
וְלֹא נְתַנָּהּ אֶת שֵׁלָה לְגָאֳלָהּ,
אַף שֵׁם לֹא הֵקִים לְאִישָׁהּ
בְּכֵלָיו הוּא כָּרַע נָפַל,
וְיוֹדֶה יְהוּדָה בְּמַעֲשֵׂהוּ הָרַע
-וְנָקָם וְשִׁלֵּם קִבֵּל מִיָּד תָּמָר
וְיִגְמֹל הָאֵל לְתָמָר כִּפְלַיִם
וּתְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ- שְׁנַיִם
וַתִּבֶן לָהּ שָׁם וְעֶדְנָה.

על ספרה של אודיה רוזנק: בוא לקק אותי

נחמה סימן טוב

אודיה רוזנק, בוא, לקק אותי, הוצאת מרום תרבות ישראלית 2020, כריכה קשה, 107 עמ'.

לא כל כותבי השירה נולדו עם תסמונת של דכאון, ודכאון הוא לא בהכרח כלי העבודה של כותבי השירה. אבל, כן, אודיה רוזנק מעידה על עצמה שהיא סובלת מדכאון. מצד שני לדבריה, היא בעלת תחושה נרקיסיסטית ועם בטחון עצמי, שהיא טובה בכתיבה.

במקום "משוררת", היא קוראת לעצמה "חומדת". משוררת, לדבריה, איננו מקצוע.

כמי שלמדה קולנוע היא מגדירה את שירתה ככתיבה קולנועית, ואת עשייתה הקולנועית – ככתיבה פיוטית.

נושאי כתיבתה הם אהבה אובססיבית, בלתי מושגת לגבר, אמה - ממנה נתייתמה כשהיתה בת 7 ומבט חברתי סוציאלי, מתחתית המקום בו היא נמצאת.

עלילות גלגמש: עיבוד של ש. שפרה לילדים

ד"ר מירי ברומר. אוניברסיטת חיפה

עלילות גלגמש. סיפרה: ש. שפרה. ציורים: מנשה קדישמן, בלהה קדישמן. עם עובד 2004

* את הטקסט המלא תוכלו למצוא ב״פרויקט בן יהודה״. 

את האפוס השומרי-אכדי הנפלא "עלילות גלגמש" הכרתי מקריאת "בימים הרחוקים ההם – אתנולוגיה משירת המזרח הקדום" שתרגמו וערכו ש. שפרה ויעקב קליין (עם עובד 1996). הרבה השוואות נערכו בין התרומה המסופוטמית העתיקה למקרא וליצירה ההומרית ואין ספק שהאנתולוגיה הזו ראויה לקריאה וכתיבה עליה בפני עצמה.

סקירות ספרים תשפ״א 2021

נחמה סימן טוב, על: אודיה רוזנק, בוא, לקק אותי

ד״ר מירי ברומר, על: ש. שפרה, עלילות גלגמש

חגי קמרט, על: יהושע בן-ציון, סיפור מספרו ׳קץ הפלאות׳

 

ד״ר חגי משגב, על: אריך קסטנר, על האבדון

ד״ר צביה רחימי-שפרן, על: אמיר השכל, הסוהר מבלוק 11

ד״ר עדי אמסטרדם, על: הפרוטוקולים של זקני ציון

ד״ר לאה מזור, על: דרור משעני, האיש שרצה לדעת הכל

פרופ׳ יאירה אמית, על: דוד אסף: שיר הוא לא רק מילים – פרקי מסע בזמר העברי

חגי קמרט, על: מיכל סנונית: ציפור הנפש

משה שניצר, על: אולריך בושוויץ, הנוסע

עדי אביטל-רוזין, על: צביקה ניר: אלוהי התשוקות הבוערות

שוקי לבנון, על: רחל גלבוע, מסעותי עם יוליקה

ד״ר לאה מזור, על: יאיר לפיד, הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ״כיות

על הסיפור: ״לדינו של מוכר בורקס בפלורנטין״ מאת בן-ציון יהושע

חגי קמרט, סופר ומשורר

יהושע בן-ציון, ״לדינו של מוכר בורקס בפלורנטין״, מתוך: קץ הפלאות: עשרים וארבעה סיפורים, הוצאת ספרי ניב, תשפ״א 2021, 256 עמודים

א. כללי

אנו מכירים במושג תאודיציה - הצדקת הדין. היינו קבלת הדין כגזרת שמים בהנחה שמעשי האל רק נכונים וטובים הם. אלא מאי? מול התאודיציה עומד אחד היצרים החזקים של האדם והוא ייצר הקיום. שני כוחות מנוגדים; האחד נובע מהמצב הפיסי השני מהמישור הרוחני. שני הכוחות המנוגדים האלו סובבים בסיפור העממי וניכרים יפה בסיפורים היפים שבספר הפלא "קץ הפלאות“ של יהושע בן ציון (2021). קבלת הדין מול היאחזות בקרני המזבח, היינו באמונה העממית שיכולה אולי להפר את הדין או להקל ממנו. זו האמונה הקשורה בעולם המיסטיקה, תורת הסוד, המסתורין, קמעות למיניהם, מים קדושים, ומה עוד נאמר; חביבים אשליות!

ספרו של אריך קסטנר, ׳על האבדון׳: מלחמת העולם השנייה כבר באופק

ד״ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת וושינגטון

אריך קסטנר, אל האבדון, תרגמה מגרמנית והוסיפה הערות ואחרית דבר: אילנה המרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, בני ברק, תש״ף 2020, 216 עמודים

בהקדמתו לספר, שהמו"ל סירב לפרסם, מגדיר אריך קסטנר את ספרו כספר שאין בו עלילה, אין שיא, אין פתרון, אין גיבורים, אין פואנטה. ודווקא כך הוא רצה לכתוב אותו. בדיוק כך מתנהלים גיבורי הספר. הם נזרקים מתחנה לתחנה במשחק האורות האדומים של ברלין ערב עליית הנאצים; הגיבור מפוטר מעבודתו כפירסומאי בחברת סיגריות (הוא בעל תואר שלישי בספרות), וחייו חסרי התכלית עוברים במעבר ממועדון מפוקפק אחד למשנהו, בשיטוטים בעיר עם חברו הטוב לבודה, גם הוא אקדמאי מתוסכל שעדיין שוקד על מחקרו ומקווה להתקבל לעולם האקדמי, ושניהם מעוררים מהומות, נקלעים למהומות, ומעבירים את זמנם בין מועדוני זימה מכל הסוגים. קשרים נוצרים ונפרמים, באופן סתמי לגמרי. אהובתו של הגיבור נוטשת אותו לטובת מפיק שמבטיח להכניס אותה לחיי הזוהר דרך מיטתו. התלישות נוכחת בכל מקום. העבר גם הוא נוכח: אמו הדואגת של פביאן, עוגן רגשי נאמן, רק מגבירה את תחושת הניכור, במיוחד בהשוואה להוריו המנוכרים והאמידים של לבודה.