יום שני, 18 במרץ 2024

מערכת מסתור תת-קרקעית מימי מרד בר כוכבא נחשפת בחוקוק

The hiding comlex. Photograph: Emil Aladjem, Israel Antiquities Authority


בחוקוק שליד הכנרת התגלו מקלטים תת-קרקעיים שהוכנו כנראה לקראת פרוץ המרד היהודי כנגד השלטון הרומי בהנהגת בר כוכבא, בשנת 132 לספירה. תושבי היישוב הסבו את בורות המים שנחצבו עוד בימי בית שני למערכות מסתור, ביטלו מקווה טהרה, ובמקומו - חצבו מערכת מסתור מסועפת, שאפשרה התניידות בטוחה מתחת לבתים, בתוך מחילות מפותלות, צרות ונמוכות במיוחד. במערכת תת-קרקעית זו, אשר הינה הגדולה והמרשימה שהתגלתה בגליל, כשמונה חללי מסתור, ומחילותיה נפתלות בעלות זוויות של תשעים מעלות (על מנת להקשות על האויב הרומאי החמוש בציוד כבד, במרדף אחר הנמלטים). בחפירות התגלו מאות שברי כלי חרס וזכוכית, טבעת שעוטרה בגמה (אבן חן שהוצמדה לטבעת אך לא נמצאה) של אישה או נערה שנראה שנשמטה מידה, וממצאים נוספים שמספקים הצצה לרגעים הדרמטיים מהמאה ה-2 לספירה.

יום חמישי, 14 במרץ 2024

הסתרה במגילת אסתר

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה



מגילת אסתר מסתירה פרטים רבים הנדרשים להבנת העלילה. בראש וראשונה הסתרת אלוהים ושמו. היא מסתירה גם את הקשר בין מרדכי ואסתר למלך שאול, בכך שהיא מביאה מתוך שושלת היוחסין שלהם שמות אישים המקושרים לשאול אך תוך התעלמות מכוונת לשם שאול. יש בה הסתרות רבות נוספות, כגון ציון מועד תענית אסתר שהוא ערב פסח,1 מבלי להזכיר את החג.

יום חמישי, 7 במרץ 2024

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג


סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר
פרופ׳ גלעד ברעלי, מרדכי המן ועמלק
פרופ׳ יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

יום שני, 4 במרץ 2024

הָעֵת והָאֵת או: הזמן והקבר


משה שניצר, משורר



בְּבוֹא הָאֵת
לֹא הַמַּרְאָה תְּקַמֵּט פָּנֶיךָ
 פֶּשַׁע הַזְּמַן חָרַשׁ תְּלָמֶיךָ 
הָעֵת חוֹמֶסֶת עֲלוּמִים 
הָאֵת תַּחְפֹּר הַקְּבָרִים
 כְּצֵל עוֹבֵר כָּלִים חַיִּים
 עוֹד חֶסֶד אֶחָד וְנֹאהַב, 
אַחַר עִם אֲבוֹתַי אֶשְׁכַּב.

מטבע ועליו השם "אלעזר הכהן" בכתב עברי קדום, התגלה במדבר יהודה

מטבע אלעזר הכהן. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

מטבע ברונזה שמתוארך לשנת 132 לספירה, היא השנה הראשונה של מרד בר כוכבא, התגלה בשמורת הטבע מצוק ההעתקים. בצידו האחד של המטבע מוטבע עץ התמר, ומשני צידי גזע העץ מופיע הכיתוב "אלעזר הכהן" ובצידו השני של המטבע מופיע אשכול ענבים וסביבו הכיתוב "שנה אחת לגאלת ישראל". כל הכיתובים הם בכתב עברי קדום. בנוסף לו התגלו שלושה מטבעות נוספים מימי המרד, הנושאים את השם "שמעון".

מטבע אלעזר הכהן. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

יום רביעי, 21 בפברואר 2024

תיבת אבן מימי בית שני נחשפה בעיר דוד ומוצגת עתה במוזיאון ישראל

תיבת אבן בעלת תשעה תאים התגלתה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד, בשרידי מבנה שניצב לצד הרחוב המדורג ושימש כנראה כחנות. 


התיבה כפי שמוצגת באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל.
צילום: זוהר שמש, מוזיאון ישראל, ירושלים

התיבה מרובעת, גודלה 30X30 ס"מ, והיא עשויה מאבן גיר רך (קירטון) שעובד במפסלת. היא מחולקת לתשעה תאים רבועים, דומים בגודלם ובנפחם. דפנותיה  מושחרים, ונראה שהיא נשרפה במהלך אירועי המרד הגדול אשר הוביל לחורבן ירושלים. 

יום שני, 12 בפברואר 2024

הלחם במקרא - הבטים תרבותיים חברתיים, נפשיים ואמוניים

  ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הלחם כראי העולם; הוראת המילה; מצבי נפש; לחם ואחווה; לחם ומגדר; לחם ומעמד; לחם במסע הגדול אל ארץ הלחם; לחם מוסר ואמונה.


1. הלחם כראי העולם
הלחם היה מזונו העיקרי של האדם בתקופת המקרא. ההתעסקות היומיומית בהכנתו והתלות הקיומית בו עשו אותו לרכיב מהותי של החיים. במרוצת הזמן נתלו במגוון אופני הכנתו וצריכתו משמעויות עמוקות שחרגו בהרבה מסיפוק הצורך הביולוגי במזון. מי אפה את הלחם? באיזו צורה הכינו אותו? מה היו הרכבו ואיכותו? מתי אכלו אותו ומתי נמנעו מאכילתו? היכן אכלו אותו? מי הוכל ומי הודר מאכילת הלחם המשותפת? התשובות לכל השאלות הללו מראות שבישראל של תקופת המקרא רווחה תרבות לחם, ושהיא הייתה מאפיין יסוד בזהותו האתנית והאמונית של העם. באמצעות שליטה על הגוף וצרכיו: עינויו מזה (באמצעות צומות למשל) ועינוגו מזה (באמצעות איכות וכמות של הלחם) הביע האדם מישראל את נאמנותו לאלוהיו, לחוקי מועדיו ולזיכרונות מעברו. הלחם הפך לצומת של גבולות: לסמן המבחין בין ישראל לבין האחר, בין העשיר לבין העני, בין קודש לבין חול, בין האלוהי לבין האנושי, בין מלחמה לבין שלום, ובין השמחה לבין היגון. הלחם היה עשוי להיות גורם שמקרב בני אדם – יחידים, קבוצות ועמים – ולהפך, גורם שמבדל ומסכסך ביניהם. הלחם, כפי שיבואר להלן, נעשה לאספקלריה שבה משתקפים סדרי עולם כולו על היבטיהם האישיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הכלכליים, הלאומיים, ההיסטוריים, המוסריים והאמוניים.

יום רביעי, 7 בפברואר 2024

השבת הארורה זדים מעזה באו עלינו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית


7/10/23 השבת הארורה

זֵדִים מֵעַזָּה בָּאוּ עָלֵינוּ פֶּתַע

תָּקְפוּ וּבָזְזוּ רְכוּשֵׁנוּ, אָנְסוּ בְּנוֹתֵינוּ,

נִתְּצוּ בָּתֵּינוּ לְלֹא רַחֵם, אַף שְׂרָפוּם,

וְנִזְעַק לָאֵל כִּי יוֹשִׁיעֵנוּ

לְמַעַן יָנָס אוֹתָם לִגְבוּלָם,

התגלה קמע חותם אשורי מתקופת בית ראשון

החרפושית. צילום: אנסטסיאה שפירו רשות העתיקות

קמע חרפושית המתוארך לתקופת הבית הראשון התגלה בשמורת טבע נחל תבור שבגליל התחתון, למרגלות תל רכש, אחד התלים החשובים בצפון הארץ. האתר המזוהה במחקר עם העיר "אנחרת"(יהושע יט ,19) שבתחומי נחלת שבט יששכר. על החרפושית, העשויה מאבן חצי יקרה בשם קרניאול, מתואר גריפון (חיה מיתולוגית) או סוס מכונף בזמן דהרה. חרפושיות דומות תוארכו למאה ה-8 לפנה"ס. 

על ספרם של מירה בלברג וחיים וייס, קרובים נעשו רחוקים: זיקנה וזקנים בספרות חז״ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

מירה בלברג, חיים וייס, קרובים נעשו רחוקים: זיקנה וזקנים בספרות חז״ל, מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2023, 259 עמודים. כריכה רכה.

גוף הספר מורכב מחמישה פרקים הנושאים שמות פיוטיים רבי חן:

א. כשני מעיינות: נזילות, מיניות והגוף המזדקן
עיסוק בהזדקנות הגוף, בפרט בהיבטים של מגדר ומיניות.

ב. קעקע להן כתרנגולין: הורים מזדקנים וילדיהם
בחינת הזיקנה בהקשרה המשפחתי, ובעיקר את ביטויה ביחסים בין בנים להוריהם המזדקנים.

ג. איני זקן: זיקנה נעדרת ונוכחת בבית המדרש
בחינת היחסים בין גיל כרונולוגי ובין מעמד חברתי ואינטלקטואלי בבית מדרשם של חכמים.

ד. גלו את עיני: זיקנה ומבט
עיסוק ביחסים בין חכמים מבוגרים וצעירים בבית המדרש ומתמקד בתמה של מבטים והתבוננות העולה מסיפורים המתארים מפגשים בין זקנים וצעירים.
מאחר שהפרק עוסק ב׳מבט׳ של הזקן ועל הזקן, כמו מאליהן צפות בתודעה השורות המופלאות הפותחות את השיר ׳סליחות׳ של לאה גולדברג:

בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקֹחַ
וְגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי

מבט - מהחוץ פנימה
חלון - מהפנים החוצה
ראי - מבט רפלקסיבי, מהפנים החוצה ובחזרה פנימה.

יום שלישי, 30 בינואר 2024

איכה נפלה אלינו הארזים שלהבת?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ארזים בלבנון


אזובי הקיר 

אֵיכָה נָפְלָה עָלֵינוּ הָאֲרָזִים שַׁלְהֶבֶת?

פֶּתַע נִהְיֵנוּ כַּאֲזוֹבֵי הַקִּיר

לְלֹא תֹּאַר אוֹ שֵׁם,

נַעֲרֹג לִהְיוֹת שׁוּב אֲרָזִים,

כְּלַפִּיד הַבּוֹעֵר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה-

לֹא נֶחְדַּל וְלֹא נִשְׁקֹט.

עַד עֲטַרְתֵּנוּ תָּשׁוּב לְְרָאשֵׁינוּ

יום ראשון, 28 בינואר 2024

האם נספר לילדים על השואה? על ספרה של יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


יעקבה סצ׳רדוטי, מה נספר לטף? עיון בספרות שואה לגיל הרך, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ג 2023, 251 עמודים

הספר יצא בסדרה ׳עיונים ומחקר בספרות ילדים׳, שמוקדשת לספרי מחקר עיוניים הבוחנים את השדה של ספרות הילדים העברית והכללית כחלק ממסורת המחקר הספרותי.

המחברת היא פרופ׳ יעקבה סצ׳רדוטי, חוקרת ספרות וספרות ילדים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הספר הוא המשך לשיעוריה של המחברת, ולספרה ״וניגון הגורל: השואה בקומיקס 1958-1942״, עולם חדש 2018.

אדם נכנס לחנות ספרים ועל המדף הוא רואה ספר הנושא את הכותרת ״מה נספר לטף?״ הכתובה באדום על רקע צהבהב-כחלחל ואיור של צעצועי עץ: חייל מחייך וסוס נדנדה. המחשבה הטבעית במקרה כזה היא שהספר עוסק בסיפורים נחמדים לגיל הרך. השואה כלל איננה נזכרת על הכריכה החיצונית של הספר, ומי היה מעלה על דעתו שמדובר בספר מחקר העוסק בספרות ילדים על השואה? הכיוון הזה מתברר לראשונה רק מעמוד השער של הספר שבו מודפסת באותיות קטנות מתחת לכותרת ״מה נספר לטף?״ כותרת משנה המבארת את טיב הספר ״עיון בספרות שואה לגיל הרך״. 
ספרות שואה לגיל הרך? שואל את עצמו האדם המצוי. האם אפשר או רצוי להביא לילדים רכים בשנים סיפורים על התופת הנאצית וזוועותיה? סיפורים על שכול, עינויים, רציחות ומאבקי הישרדות בעולם אכזר?

יום שישי, 26 בינואר 2024

מפתחות להקניית קריאה מושכלת של סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


 
מוקדש לזכרו המבורך של ד"ר שמעון בר-אפרת,
מורי לתנ"ך בתיכון ליד האוניברסיטה*

כל מורה טוב לתנ"ך רוצה להקנות לתלמידיו בבית הספר את התובנה שיש זיקה עמוקה בין דרכי עיצובו של סיפור מקראי לבין מסריו הרעיוניים. אך כיצד יעשה זאת? אילו עקרונות ירצה להקנות לתלמידיו כדי שאלה יפתחו רגישות לדרכי עיצובו של הסיפור המקראי? איזו רגישות תרצו אתם להקנות לתלמידיכם כדי שהם יוכלו בבוא היום לפענח בכוחות עצמם סיפורים מקראיים, גם כאלה שלא למדו או ילמדו בשיעוריכם (unseen)? הנה צרור מפתחות (תכניים, לשוניים וצורניים-מבניים) הפותח דלתות לעולמו של הסיפור מקראי. לגבי כל אחד מהם בנפרד ולגבי כולם כמכלול יש לשאול תמיד מהי תרומתו/תרומתם לחשיפת צפונותיו של הסיפור המסוים, מסריו ועמדותיו הערכיות. ברור שאין כל צורך להקנות לתלמידים את כל הצרור (שזו הרמה המחקרית האקדמית). לפעמים די במפתחות בודדים, ואפילו מפתח בודד עשוי להתגלות לפעמים כמפתח קסם הפותח צוהר לעולמות שלמים של משמעות. במתן המפתח(ות) יש להתחשב, כמו תמיד, בגילם של התלמידים, בכישוריהם, ברמתם ובידיעותיהם. 'ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה. להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם' (משלי א 5-6).

בין מנהיגות בית ספרית לבין מנהיגות מקראית – מנהיגות משה – המאומץ שהפך למאמץ

ד״ר גלי דינור, מרצה בכירה ומדריכה פדגוגית למקרא, מכללת לוינסקי לחינוך

"המבחן האמיתי של מנהיג הוא בהשאירו בנפשם של המונהגים

את השכנוע והרצון להמשיך" (וולטר ליפמאן)

 מבוא
"אוי לו לעולם שאבד מנהיגו" (בבא-בתרא, צא). דברי חז"ל משקפים את טבעה של החברה האנושית הנזקקת למנהיג. מקדמא-דנא עלו השאלות: מדוע זקוקה חברה למנהיג? מהן תכונות המנהיג הראוי?

יום רביעי, 17 בינואר 2024

מבצע ההצלה של יוסק'ה - סיפור מאת אוריאל בן עמי

אוריאל בן עמי, סופר משורר ומרצה לתנ"ך וידיעת הארץ.

מלמד במיזם "גיבורי המקרא – דמויות מהפכניות בתנ"ך" – בחט"ב יורם טהרלב בכפר סבא.


עם חברים לכתה ח'. טיולי טרקטורים בשדות נהלל. 1969. 

התמונה מהספר "רוחות הכפר". הזכויות לצילום לאוריאל  בן עמי



מבצע ההצלה של יוסק'ה 

הייתי בכתה ח' וקיבלתי את הבלתי מספיק הראשון שלי. ועוד בטבע. זה קרה לי עם יוסק'ה המורה שהיה חביב עלי מאד וגם אני, נדמה לי, הייתי לפחות קצת חביב עליו.

ובכל זאת. יוסק'ה היה איש טבע בחסד וצלם בחסד לא פחות של פרחים ופרפרים מרהיבים וגם של דבורים עם צוף. אבל יוסק'ה היה נחמד מידי ולא השתלט עלינו. לא הפרעתי לו בשיעורים, אבל הדיבורים שלי עם איריס ואורית ואודי ואביטל שישבו לידי, הפריעו לו. וככה יצא שלא רבנו. ביום שישי היה לנו יום לימודים קצר שהסתיים בשעה 12.00. השיעור האחרון, ב-11.15 היה טבע. הגענו להבנה והסכמה.

יוסק'ה נכנס לכיתה ללמד ואני לוחץ לו יד, יוצא והולך הביתה, בלי שאנחנו מפריעים אחד לשני. המשכתי לחבב אותו מאד, אלא שנוצרה עוד בעיה. יוסק'ה גם לימד מתימטיקה ואיבדתי אותו בסוף כתה ז'. רק לקראת כתה י"א נאלצתי להשלים שלוש שנות מתימטיקה בחופש הגדול, כדי לשמור על מקומי בתיכון.

אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טכס בהיכל הזיכרון

תקציר
העיסוק באובדן ובשְכול מאיים ומפחיד, אף שהוא חלק ממעגל החיים; המפגש עם ה"אין", עם המוות, מלווה בתחושות של חוסר אונים ושל אפסות האדם ותחושות קשות נוספות. כיוון שההתמודדות עם השְכול מלווה את החברה הישראלית מקדמת דנא, אין תמהּ בעובדה שמשוררים ישראלים מצאו בשירה דרך לבטא את הכאב שמחולל אובדן ילד/ילדה/חייל בעקבות נפילתם במערכות ישראל – מלחמות ופיגועים. מאמר זה יבחן שבעה שירים שחיברו משוררים ישראלים, ובהם נתנו ביטוי לכאב המייסר הזה: מגש הכסף ואליפלט מאת נתן אלתרמן, אחי הצעיר יהודה מאת אהוד מנור, ילדי איננו ילד עוד מאת יוסי גמזו, פרח מאת צרויה להב, אצלנו בגן מאת יפתח קרזנר ובית המקדש לילדים מאת תלמה אליגון רוז; ויעמוד על ההבדלים בין חוויות השכול והאֵבל כפי שהן מתוארות בשירים אלו, שנכתבו בתקופות שונות ובעקבות אירועים שונים.

מילות מפתח: שְכול, אובדן, מוות, ילדים, שירים, מערכות ישראל, מגש הכסף.

מטבע כסף מהתקופה הפרסית התגלה בהרי יהודה

מטבע הכסף.  צילום אמיל אלדג'ם רשות העתיקות

עדות לתחילת השימוש במטבעות, התגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע  עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית (המאה השישית/חמישית  לפנה"ס). החפירה חשפה גם מבנה מימי בית ראשון, שבו התגלתה משקולת שקל, המשמשת עדות נוספת לסחר באזור.

 המטבע שבור בצורה מכוונת וצד אחד שלו טבוע בטביעה מרובעת. ניכר כי הטביעה עליו שקועה, בעוד שבתקופות מאוחרות יותר טכניקות הטביעה השתכללו ומציגות דמויות הבולטות מן המטבע. את המטבע גילה סמיון גנדלר, מ"מ מנהל מחוז יהודה ברשות העתיקות.

יום ראשון, 7 בינואר 2024

חיילים גילו בשטח כינוס בעוטף כלי קדום גדול ששימש לשחיקת תבואה

המכתש. צילוםן: שרה טל רשות העתיקות

חיילי המילואים לא מפסיקים להפתיע: אחרי נר השמן הביזנטי שמצאו בעוטף לוחמי גדוד 404 של חטיבת האש, עכשיו הגיע תורם של חיילי אוגדה 143, שגילו מכתש - כלי שחיקה שלם וגדול-מימדים. החיילים, שאחד מהם משמש בשגרה כארכיאולוג ברשות העתיקות, מסרו את הממצא לאוצרות המדינה על מנת שיישמר.

סא"ל במיל' יאיר עמיצור, מפקד העורף האזרחי באוגדה 143, ורס"ן במיל' אלישיב בוחבוט המשמש כרב ב' של האוגדה, הם שגילו את הכלי העשוי מבזלת, שמשקלו יותר מ-10 ק"ג. "במסגרת סיורי השטח השגרתיים בגזרת העוטף, צדה את עיננו ערימת אדמה בצד הדרך, שבלט מתוכה גוש בזלת עגול", מספר אלישיב. "שלפנו את הגוש החוצה והתברר כי מדובר בכלי גדול וכבד למדי. יאיר, שבימים כתיקונם עובד כארכיאולוג ברשות העתיקות, זיהה מיד כי מדובר במכתש - כלי שחיקה עתיק".

יום שישי, 5 בינואר 2024

תקווה נכזבת או: שני אנשים יושבים על הצוק בסוף העולם

דניאל לוזון, סטודנט לרפואה, הדסה עין כרם

דניאל לוזון


תִּקְוָה נִכְזֶבֶת


שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים עַל הַצּוּק בְּסוֹף הָעוֹלָם.

שׁוֹתִים קָפֶה בֶּעָנָן שֶׁל עָשָׁן וְאָבָק, מִמְּדוּרוֹת שֶׁל שַׁמְפַּנְיָה הַבּוֹעֲרוֹת בַּמֶּרְחָק.

מֵאֲחוֹרֵיהֶם רָמָה בּוֹעֶרֶת, לִפְנֵיהֶם הָעֵמֶק בָּכָה.

מַבִּיטִים עַל מִפְלֶצֶת שֶׁל פְּלָדָה וְשֶׁל מָוֶת, מִפְלֶצֶת שֶׁאָכְלָתָם וְהֵגֵנָּה עֲלֵיהֶם בְּקֵבָתָהּ.

בְּבֶטֶן הַחַיָּה מִתְעַכְּלִים בְּשַׁלְוָה, חַבְרֵי אֱמֶת הַמְסַפְּרִים אֶת דִּמְמַת הָאֵימָה.

דַּרְקוֹן יוֹרֵק אֵשׁ שֶׁעָלָה בְּלֶהֲבוֹת, שַׁלְהֲבוֹת מְרַקְּדוֹת מְחוֹלְלוֹת עַל הַחֲלָלִים.

יום שני, 1 בינואר 2024

מנהיגה ללא גבולות - הנרייטה סאלד


פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד
אני ממליצה בחום על ספרה המרתק של פרופ׳ דבורה הכהן על הנרייטה סאלד: "מנהיגה ללא גבולות: הנרייטה סאלד, ביוגרפיה״, הוצאת עם עובד, תל אביב תשע"ט. הספר הוא שכיית חמדה לאוהבי היסטוריה יהודית בכלל והיסטוריה של נשים יהודיות, בפרט. הספר מרתק, עשיר וגדוש במידע על חיי יהודים ויהודיות בארצות הברית, באירופה ובארץ ישראל במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ומאיר באור חדש את  דמותה של הנרייטה סאלד, אישה דגולה, מופלאה בחכמתה ונדיבותה, נחישותה ואומץ ליבה.

יום שבת, 30 בדצמבר 2023

אל-אהל יעל

ד"ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות
 
יעל וסיסרא
Artemisia Gentileschi 

אל-אהל יעל

בְּאוֹתָם יְמֵי דִּכּוּי תַּחַת עֻלּוֹ שֶׁל יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן

דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה צִוְּתָה עַל בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי

לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ נֵס הַמֶּרֶד נֶגֶד יָבִין הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּשַׁב בְּחָצוֹר

וּלְאַחַר שֶׁהוּצַף נַחַל קִישׁוֹן בְּמַהֲלַךְ הַקְּרָב

וּפָרָשֵׁי הַכְּנַעֲנִים וּמֵרַכְּבוֹתֵיהֶם

שָׁקְעוּ בַּבֹּץ וְנִגְפוּ בְּשֶׁטֶף הַמַּיִם

וּלְאַחַר שֶׁנָּפַל "כָּל מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי חֶרֶב

וְלֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד"

יום שבת, 16 בדצמבר 2023

מדוע בושש דודי מהגיע? ההלך לרעות בשושנים?

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית


אייל

אָנָה פָּנָה דּוֹדִי,

מַדּוּעַ כֹּה בּוֹשֵׁשׁ מֵהַגִּיעַ,

הֶהָלַךְ לִרְעוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים

האִם הָלַךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים?

יום שישי, 15 בדצמבר 2023

שִׁבְעָה (בְּאוֹקְטוֹבֶּר) - שיר מאת עופר דובר

עופר דובר, מחנך ומורה לתנ״ך


שִׁבְעָה (בְּאוֹקְטוֹבֶּר)

כְּשֶׁתִּגְדַּל,
תִּלְמַד מִסֵּפֶר מָה שֶׁרָאִיתִי
וּתְקַלֵּל אֶת כַּמּוּת
הָעַמּוּדִים.

וּבְכָל שָׁנָה תַּגִּיעַ
עִם חֻלְצָה לְבָנָה לַטֶּקֶס
וְאוּלַי,
אִשָּׁה כְּפוּפַת גֵּו
תָּבוֹא לְהָעִיד עִם
בֻּבָּה, סְתוּרַת שֵׂעָר
וְתֹאמַר:
"זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר
זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר..."

יום ראשון, 10 בדצמבר 2023

סליק כלי נשק מהתקופה הרומית נחשף במדבר יהודה

בששה בספטמבר 2023 כשאיש מאתנו עוד לא יכול היה לנחש איזה אסון יפול עלינו בשבת השחורה חודש אחר כך, פרסמה רשות העתיקות את הגילוי של מציאת ארבע חרבות רומיות וראש כידון בגומחה נסתרת במערה בשמורת הטבע עין גדי. ההשערה היא שזה היה ׳סליק׳ שבו הסתירו המורדים היהודיים נשק בעת מלחמת בר כוכבא ברומאים. בעקבות הגילוי מכונה המערה ׳מערת החרבות׳.

האם הגילוי הזה השפיע על השם שניתן למלחמה הנוכחית של ישראל בעזה, ׳חרבות ברזל׳? 

רשמים ממסיבת העתונאים שבה נחשף הממצא לראשונה לציבור ראו כאן

יום חמישי, 7 בדצמבר 2023

המסע המופלא של חנוכה מן הימים ההם לזמן הזה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

סבינה סעד

מאז כ"ה בכסלו, שנת 164 למניינם חוגגים יהודים באשר הם שם את חג החנוכה על הניסים שעשה ה' לאבותינו בימים ההם. ניסים, לשון רבים, ולא נס לשון יחיד. אבל זה למעלה מ 2180 שנה בהם עיצבה ההלכה את החג ושמרה שיישמר במתכונתו, בבתים פנימה, על אדני החלונות חוצה, בשמונה ימי התפילות להלל בבתי הכנסת, בארבע קצוות הארץ באחדות מעוררת השתאות, דואה לה  מעל הדינים והמנהגים השאלה החרישית שהתלמוד נתן לה קול, "מאי חנוכה" (שבת דף כ"א עמוד ב'), מה הוא הנס האחד, אף על פי שמברכים על הניסים, רבים, שישראל עושים לו חג של הודיה והלל.  חכמי התלמוד  אומרים נס פך השמן." שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". אזכור החשמונאים הוא אגבי, "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום".  ניצחונם אינו מנוי כנס, אלא כציון של תחנה היסטורית בה הפך האחד  ש'היה בו להדליק יום אחד', 'ונעשה בו נס', אחד אין שני, והנציחו אותו לדורות.

יום רביעי, 6 בדצמבר 2023

את תחיי, אהובה, אל תתני להם לצהול - שיר על חטופה ואהוב

חגי קמרט, משורר סופר וצייר



הַבּוֹר

‏19/10/23


עַל סַף בּוֹר מוּסִיקָה עַרְבִית רוֹעֶשֶׁת

עַיִן מְפֻחֶדֶת אַחַר הַפְּרָאִים בּוֹלֶשֶׁת

הַשָּׁמַיִם הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם מֵרְאוֹת

צַהֲלוֹת פְּנֵי אָדָם עַל מִרְקַע הַזְּוָעוֹת

מָתַי הַצֶּדֶק יְנַצֵּחַ אֶת הָרַע - שיר ברוח ימי מלחמת חרבות ברזל

 חגי קמרט, משורר סופר וצייר



הֵם לֹא חַיּוֹת הַטֶּרֶף

18/10/23


הֵם לֹא חַיּוֹת הַטֶּרֶף, הֵן טוֹבוֹת וְזֶה טִבְעָן,

 הֵם יְצִירֵי זְוָעָה בְּנֵי שָׂטָן. אַנְשֵׁי קֶרַח

הַחַיּוֹת פּוֹעֲלוֹת עַל פִּי בְּרִיאָתָן

וְהֵם פָּגְעוּ גַּם בָּן, בִּנְחִישׁוּת הַמֵּצַח.

יום ראשון, 3 בדצמבר 2023

ויבואו אל בתיהם לשחוט ואף לבזוז עד יגל לבם - שיר

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית


וְיִחַר אַף בְּנֵי קַיִן כְּנֶגֶד בְּנֵי הֶבֶל, עַל שְׂדוֹתֵיהֶם כִּי שָׂגוּ,

 וְיָבוֹאוּ אֶל בָּתֵּיהֶם לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג לְשַׁחֵת, לֶאֱנֹס, לִשְׁחֹט אַף לִבְזֹז עַד יָגֵל לִבָּם.

יום שבת, 2 בדצמבר 2023

יוסף וחלומותיו: מקרא ספרות ופסיכואנליזה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
אילנה פרדס ואיתמר לוריא, יוסף וחלומותיו: מקרא ספרות ופסיכואנליזה, בתוך: דן מירון (עורך הסדרה), מבט אחר: עיונים בביקורת ובפרשנות ירושלים תשפ״ד 2023, מוסד ביאליק, כריכה רכה 180 עמודים

חלקו הראשון של הספר, התחבר על ידי אילנה פרדס מהחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית, והוא רובו ובניינו של הספר של הספר (עמ׳ 140-11) ואילו חלקו השני התחבר על ידי איתמר לוריא, שהוא פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי, ואינו מקיף יותר ממאמר סביר (עמ׳ 168-143).

יום רביעי, 15 בנובמבר 2023

על ספרו של יוסף באו - ברית מילה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



יוסף באו, ברית מילה: על דברים על-דבר דברים, תל אביב מהדורה ראשונה 1987, מהדורה שביעית 2018, 250 עמודים + שני עמודים שכתבו בנותיו, הדסה באו וצלילה באו-כהן + שלושה תצלומים של יוסף באו - אחד מהם עם רעייתו רבקה באו משנת 1956, ״הזוג שאת חתונתם מראים בסרט ׳רשימת שינדלר׳ ״, ובסוף הספר ׳מכתב לקורא׳ שיוסף באו כתב אחרי הוצאת הספר בשנת 1987. עיצוב העטיפה והציורים - יוסף באו. הספר יצא בהוצאת ״בית יוסף באו״ בתל אביב.

יוסף באו היה יוצר פורה ביותר. הוא פירסם עוד 11 ספרים. ספרו ״שנות תרצ״ח״ יצא לאור גם בתרגום לפולנית, אנגלית, סינית וספרדית.

ספרו ׳ברית מילה׳, הוא הצהרת אהבה לוהטת ללשון העברית, והוא נפתח בהימנון לעברית שמביע את ההתפעמות מנס תחייתה:

יום ראשון, 12 בנובמבר 2023

הביטוי 'שיכור כלוט' – למה?

פרופ׳ שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית

Bernardo Cavallino - Lot and His Daughters



׳שיכור כלוט׳ - למה?

[דבר תורה לליל שבת פר' 'וירא' תשפ"ד, שמחה קוגוט]

לעילוי נשמת אשתי, לאה אהובה בת מנשה הכהן, שהיום מלאו ארבע שנים לפטירתה

****************************

הביטוי 'שיכור כלוט' נולד בהשראת הסיפור שנקרא מחר, על שתי בנות לוט ואביהן במערה, שנמלטו אליה כדי להינצל ממהפכת סדום ועמורה. במערה זו התרחש גילוי העריות של כל אחת מהבנות עם אביהן, לילה אחר לילה, לאחר שהשקו את אביהן יין, ובשכרותו 'לא ידע בשכבה ובקומה' (בר' יט, לה). קדם לסיפור זה סיפור אחר בפרשתנו, שבו לוט מכניס לביתו שבסדום מלאכים שהתחזו לעוברי אורח, וברדת החשכה, אנשי העיר סבבו את הבית "וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (בר' יט, ה). לוט סירב להסגיר את האורחים, והציע לאנשי סדום את שתי בנותיו במקומם:

"הִנֵּה-נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי-עַל-כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי " (שם ח).

יום שלישי, 7 בנובמבר 2023

על ספרו של בנימין מוזס - האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית, תכנית ׳אדם ורפואה׳

הוצאת מאגנס


בנימין מוזס, האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ד 2023, 331 עמודים


התקשורת שופעת מידע בנושאים רפואיים עם הסברים, הדרכות ועצות בנושאים מגוונים. בטלוויזיה, בעתונות וברדיו מופיעות חדשות לבקרים ידיעות על טכנולוגיות פורצות דרך, על תרופות שטרם נודעו ועל טיפולים המיטיבים מאד עם החולים. דברים שנחשבו זה מקרוב לבלתי אפשריים הופכים למציאות ומעניקים לרבים הרגשה שהם נמצאים בסרט בדיוני שבו המציאות עולה על כל דמיון.

אבל איך התפתחו התובנות המדעיות והפרקטיקות הרפואיות שנגזרו מהן? ספרו המרתק של בנימין מוזס, ״האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית״ פותח צוהר לתחום הזה. הוא שולח בו מבט אל מאחורי הקלעים של מגוון רחב של פרקטיקות רפואיות, מספר על עלייתן ושקיעתן של תרופות מסוימות, על טכנולוגיות שנולדו, התפתחו אולי מתו ושוב צפו בלבוש חדש, ועל תובנות רפואיות משתנות שהשפיעו ומשפיעות על הכל.

ארכיאולוגים של רשות העתיקות משתתפים במאמצי הזיהוי של צה"ל בבתים שרופים בעוטף וגילו עשרות עדויות אנושיות נוספות


עד כה, זוהו ודאית בדרך זו לפחות עשרה נספים


צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

מחורבן הבית לפני 2,000 שנה, לחורבן הבתים השרופים בעוטף ישראל: ארכיאולוגים של רשות העתיקות התגייסו למאמץ החיפוש אחר נספים ונעדרים בבתים ובמכוניות שנשרפו בטבח ה-7 באוקטובר.

הארכיאולוגים, שנקראו למשימה בהזמנת אל"מ (מיל') יוסי כהן, מפקד מכלול "עבודת קודש" באוגדת עזה, ובהובלת רס"ן הרב שלמה חזות מאוגדת עזה, השתמשו במיומנויות ובידע שרכשו בעת שחקרו ממצאי שריפות וחורבן קדומים, ואיתרו עשרות עדויות אנושיות, בתקווה שאלה יעניקו ודאות למשפחות אשר נותרו עם סימני שאלה באשר לגורל יקיריהן.

יום שבת, 4 בנובמבר 2023

בית מקרא סח,ב (תשפ"ג) 2023

  ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא סח,ב (תשפ"ג) 2023, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים

תוכן העניינים

גילי קוגלר, אלהים אינו אלוהימא - עיון בדימויי המשפחה בישעיה השני והשלישי

שירלי נתן-יולזרי, דמות אלהים בישעיה סג 6-1

יובל לבבי, לשאלת מקום מושבו של יחזקאל

טובה פורטי, "יש דל נכבד בגלל שכלו": לשאלת מעמדו החברתי של העני החכם בקהלת ט 13 - י 1 ובן סירא י 30 - יא 3

נחם אילן, פולמוס משולש או מרובע: פירוש רס"ג לפרשת עבד ה' (יש' נב 13 - נג 12)

דניאל הגרי כאיש אמת ונחמה

חגי קמרט, משורר סופר וצייר

תַּת אַלּוּף דָּנִיאֵל הַגָּרִי
דּוֹבֵר צַהַ"ל אֶל לֵב הָעָם
בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם, נִרְאֶה לִי
בִּרְצִינוּת וּבְלֵב נִפְעָם
הוּא אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת הָאַחַת
וְקוֹנֶה אֱמוּנוֹ אֶצְלִי אֶצְלֵנוּ בְּאַחַת.

יום רביעי, 18 באוקטובר 2023

"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים" - לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023

בלפור חקק, משורר ואיש אשכולות רב השראה



"ישמחו קדושים ישמחו רחמנים"
לזכר זהבה וזאב האקר, הי"ד שנרצחו בקיבוץ בארי, 7.10.2023


יוֹמַיִם לִפְנֵי שֶׁפָּשְׁטוּ הַפּוֹרְעִים

בְּבֵיתָם, בְּגַנָּם

הֵם הָיוּ בַּסֻּכָּה בִּירוּשָׁלַיִם

הֵם נַעֲנוּ לִדְרִישַׁת חֲתָנָם:

הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ, הֵם הִבִּיעוּ מִשְׁאָלוֹת

הֵם הָיוּ עֵרִים בַּלַּיְלָה שֶׁל הַלֵּילוֹת

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַנֵּס.