בית מקרא ע (תשפ״ה), חוברת א

 בית מקרא ע (תשפ"ה) חוברת א

מוסד ביאליק

על תרומותיו המחקריות של אבי הורביץ: לזכרו

לאה מזור

טובים השניים מן האחד: גלגמש לוח ה (יער הארזים) שורות 75—80 וקהלת ד 9—12 

יורם כהן

מטרת המאמר הינה לשחזר את ש׳ 75—80 מתוך לוח ה׳ של הגרסה הבבלית הסטנדרטית של עלילות גילגמש על ידי קריאה מחודשת של כל המקורות הטקסטואליים הניצבים לרשותנו ועל ידי פנייה לספר קהלת ד 9—12. לשם כך, אדון תחילה בתולדות המחקר, בעיסוק בפתגם אודות החוט המשולש אשר מופיע בש׳ 76, לוח ה׳ של האפוס ובקהלת ד 12. בסעיף א׳ של המאמר אדגים כיצד נעשה בעבר שימוש בקהלת ד 12 על מנת לשחזר את חצי השורה שנשתמרה בעלילות גילגמש. בסעיף ב׳ אביא שחזור טקסטואלי, דברי פרשנות ותרגום לש׳ 75—80  של לוח ה׳ מן האפוס. בסעיף ג׳ אשווה בין קהלת ד 9—12 לשורות האמורות מן האפוס, ואדגים כך את הקרבה בין שני המקורות. בסעיף ד׳ אדון בקצרה בקשר בין עלילות גילגמש ובין ספר קהלת.

Beit Mikra 70 (2025) No.1 - Abstracts

 Beit Mikra 70 (2025) No.1

Abstracts

Bialik Institute

On the Scholarly Contribution of Avi Hurvitz: In Memorium

Lea Mazor  

‘Two are Better than One’: Gilgamesh Tablet 5: 75-80 of the Standard Version and Qohelet 4:9-12

Yoram Cohen

The article reconstructs lines 75–80 of Tablet V of the Standard Babylonian version of the Epic of Gilgameš. It offers a re-edition of all the extant sources and uses as a recourse Qohelet (Ecclesiastes)  4: 9–12. It then demonstrates how close the passage in the Epic of Gilgameš and the verses of the Book of Qohelet are. The article concludes with a brief discussion about the relationship between the Epic of Gilgameš and the Book of Qohelet.

על פתיחות בתנ״ך, על המשכיות ועל תקווה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

כי יש תקווה

 

במקרא יש פתיחוֹת הרבה. פתיחות לסיפורים ולדברי שיר, פתיחות לנבואות ולגופי חוקים, פתיחות לרשימות ולקבצי חכמה, וכן הלאה וכן הלאה. פתיחות הרבה יש במקרא ולכל אחת מהן רוח ונשמה משל עצמה. אבל מה צורך יש בפתיחות הללו? מה צורך יש בפתיחות בכלל? 

פתיחות הן צורך קיומי לטקסטים. כמו שצמח זקוק לחרקים כדי שיאבקוהו ויאפשרו את המשכיותו הביולוגית כך טקסט זקוק לקוראים כדי שימשיכו את חייו הספרותיים. הצמח, המשולל ניידות, שולח לאוויר מלכודות אהבה בדמות פרחים, שבצבעיהם המרהיבים, בצורתם, בריחם ובטעמם, מושכים אליו את החרקים הניידים; והטקסט הכתוב, שהוא נתון וקבוע, מצמיח מלכודות צוף בדמות פתיחות, שנועדו לפתות את הקוראים המזדמנים להכנס לעולמו ולהפרותו. שכן הטקסט נעור לחיים רק כשיש קורא הבא אליו ומביא אליו מעצמו: מנסיון חייו, מתקוותיו, מפחדיו, מידיעותיו על העולם, וממושגי זמנו ומקומו. תהליך הקריאה הוא דיאלוג אינטימי המתפתח בין הטקסט לבין הקוראים בו, ותפקיד הפתיחה להבטיח שניצני הדיאלוג שהציצו עם המפגש הראשון עם הטקסט, יתפתחו למפגש של ממש בין עולמו של הקורא לבין עולמו של הטקסט. יוצא מזה שהרבה תלוי בפתיחה. בכוחה לחרוץ את גורלו של הטקסט לחסד או לשבט, לחיים ספרותיים או לקיום נמושי בתהומות הנשייה.

שיר לכבוד שובו של עידן אלכסנדר ותקווה לשוב כל שאר החטופים בשלום הביתה

מחבר: AI

מֵעֹמֶק הַשֶּׁבִי שָׁב הַיּוֹם,

אֶל אוֹר הַחֹפֶשׁ, לִנְשֹׁם וְלַחֲלֹם.

עֵינָיו טְרוּדוֹת מִמַּרְאוֹת זָרִים,

אַךְ כְּבָר דּוֹרְכוֹת רַגְלָיו עַל שְׁבִילִים מוּכָרִים.

על פריחת האוטוביוגרפיות הפרטיות: מאפיינים, מניעים ומטרות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

׳אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע׳ (סנהדרין, ט ע״ב).

אחת הסוגות הספרותיות המסקרנות ביותר היא האוטוביוגרפיה - סיפור החיים שהאדם מספר על עצמו, בהבדל מהביוגרפיה שהיא סיפור חיים של אדם הנכתב בידי אדם אחר שהוא הרבה פעמים היסטוריון או ביוגרף מקצועי.

סם בן שטרית - טביעתה של אניית המעפילים ׳אגוז׳ - יהודי מרוקו

הרצל חקק, משורר

ההיסטוריה היהודית היא ערבוּת זה לזה

האוטוביוגרפיה של סם בן שטרית תיאור היסטורי של החזון והמעש

סם בן שטרית, ארבעים שנות עשייה מלאות חדווה ויצירה, עריכה אליזבט בראל, הוצאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022, 192 עמודים

תמונת שער ספרו של סם בן שטרית – 40 שנות עשייה

לכאורה לפנינו אלבום עשיר, שמציג מעשים למען הכלל והחברה - ובצידם סיפורה של דרך ללא חת להשפיע על החברה הישראלית. כותב הספר מוכּר לרבים, מדובר בסם בן שטרית נשיא הפדרציה של יהודי מרוקו וקהילות צפון אפריקה.

אנו חשים באמת הגדולה: היסטוריה של מנהיג קהילה - יש בה להאיר את הסיפור של כולנו. לסם כראש קהילה יש זכויות רבות במאבק למען אחדות ישראל ובמאבק החשוב נגד התבוללות, סיפור מפעליו של סם מעיד על פעולה נחושה למען שימור הזיכרון התרבותי, למען קידום חברתי של אוכלוסיות מוחלשות. ראינו זאת בדרך שבה פעלו בפדרציה לטיפוח המורשת, בפעולות למען מלגות השכלה, בעידוד יצירה ומחקר, בקשר בלתי נלאה עם קהילות בתפוצות.

איך הפכה ׳פלשתינה (א״י)׳ לישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

השפה היא סיסמוגרף רגיש לתהליכים חברתיים. חברות שונות נוהגות לשנות את הנוף הסמנטי של המרחב הגאוגרפי שבו הן חיות כדי לבטא שינוי משמעותי בגורלן, וכך אמנם קרה עם הקמתה של מדינת ישראל. כדי לבטא את השינוי המהותי שחל בגורלו של העם היהודי הוחלף שמה של הישות החדשה מ'פלשתינה (א"י)' של תקופת המנדט הבריטי, ל'ישראל'.

שיר לכבוד גיבורי ישראל החטופים - ליום הזכרון תשפ״ה

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית

שיר לכבוד גיבורי ישראל החטופים

יום הזכרון תשפ״ה - 2025   

אֵיכָה נָפְלוּ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל

אֲזוֹרָם אֹמֶץ וָעֹז

מִנְשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאַרְיוֹת גָּבְרוּ

שמעון שמי: על שום מה קראו לי בשמי?

 שמעון רוזנברג, יוצר דיגיטלי

שמעון שמי, הולך 

כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה, בראשית כט, לג

עַל שׁוּם מָה קָרְאוּ לִי בִּשְׁמִי

וּמַה עָנִיתִי?  

עַל הַשִּׂנְאָה וְעַל הַקִּנְאָה 

שֶׁאֵין לָהֶן מוֹצָא וּמְנוּחָה 

וְלֹא נַחֲלָה מֵעֵבֶר לְחוֹמָתִי שֶׁנֶּאֶטְמָה

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה: מקבץ דברים

ד״ר לאה מזור, מנשרים קלו מאריות גברו

ד״ר ניצה דורי, אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

על הזכרון ועל חשבון הנפש - יציאת מצרים, יום השואה ויום העצמאות

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

אדם שולט בזיכרון. אם דומה עליו כי מה שחווה, ראה, שמע, אמר, שמח, כאב, עשה דרכו באורח עצמוני אל אגן בו הם מצטופפים זיכרונות ומשם אם רוצים או אם אין, הם עולים מעצמם אל התודעה, הוא אינו יודע זיכרון מה הוא. אי אפשר לו למי שבגר לשכוח מה עבר עליו בילדותו, אולם בילדותו הוא חווה מה שחווה על פי מה שנפש ילד יודעת לחוות. בהיזכרו - הוא חווה שוב על פי מה שנפש אדם בוגר יודעת לחוש. הוא אינו זוכר מה שהיה על פי מה שבעובדה היה. הוא לא שם. הילד שם. הוא עצמו פוגש היום את עצמו וקושר עם אותו עצמו קשר חדש, שלא יכול היה להתהוות בבמת ההתרחשות בעבר. הילד שבו קושב למה שחושב הבוגר שבו על מה שהיה, והבוגר שבו מגלה מה שהילד שבו לא ידע לעכל עדיין. אם אין לו עניין באלה, הוא שוכח. אם יש לו, הוא יוצר את מה שהיה, מפרש אותו, מוצא בו טעמים, בונה, סותר, מעצב והוא נעשה בוגר שהיה ילד אחר, וילד שגדל להיות בוגר אחר.

על השואה - לקט דברי הגות ושירה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, אור הנר

להלן אוסף של דברי הגות, ספרות, שירה ואומנות על השואה שהתפרסמו בבלוג זה. 

Let My People Go (Ex. 5:1) As an Expression of the Human Spirit Aspires to Dignity and Freedom

‘Let My People Go’ (Ex. 5:1) As an Expression of the Human Spirit Aspires to Dignity and Freedom

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

The Exodus from Egypt is the most prominent event in the Bible's description of Israel’s history. It appears in poetry, prophecy, the law, and the psalms. The Ten Commandments open with God’s self-presentation as ‘I the LORD am your God who brought you out of the land of Egypt, the house of bondage’ (Ex. 20:2; Deut. 5:6).

הפן האפל של ליל הסדר: סבלם החרישי של הדחויים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ליל הסדר. ארוע לא פשוט. מפזרים ברבים צהלות מחוויות הלומי המשפחה, הקניידלך והיין. ועל מה לא מספרים?

ויליאם בלייק - שיר על שמחה וצער Joy and woe are woven fine

תורגם מאנגלית ע״י פרופ׳ איתן מדיני

פרופ׳ אבי הורביץ הלך לבית עולמו

פרופ' אבי הורביץ הלך לבית עולמו

פרופסור הורביץ למד בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, והגיש את עבודת הדוקטור שלו בנושא "בחנים לשוניים לזיהוי מזמורים מאוחרים בספר תהלים בשנת 1966.

פרופ׳ אבי הורביץ - על מפעלו המחקרי בלשון ובמקרא

רשומות בבלוג על מחקריו של פרופ׳ אבי הורביץ. מופיעים בסדר אלפביתי של שמות המחברים.

אוסי דרורי, בין לשון ללשון - ראיון עם פרופ' אבי הורביץ

ד״ר לאה מזור, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ  

ד״ר לאה מזור, חקר ספר תהלים - תרומתו של פרופ' אבי הורביץ

פרופ׳ נועם מזרחי, אבי הורביץ, לקסיקון של העברית המקראית המאוחרת

אבי הורביץ, לקסיקון של העברית המקראית המאוחרת

ד״ר נועם מזרחי, אוניברסיטת תל-אביב

הופיע ספר חדש בתחום המחקר הבלשני-היסטורי של לשון המקרא מאת פרופ׳ אבי הורביץ. 

Brill

Avi Hurvitz, in collaboration with Leeor Gottlieb, Aaron Hornkohl and Emmauel Mastéy, A Concise Lexicon of Late Biblical Hebrew: Linguistic Innovations in the Writings of the Second Temple Period (Vetus Testamentum Supplementum 160; Leiden/Boston: Brill, 2014)

הספר מציג שיטה סדורה להפרדה בין שתי שכבות כרונולוגיות בתוך לשון המקרא: העברית המקראית הקלסית (או התקנית) של ימי הבית הראשון מכאן, והעברית המקראית המאוחרת האופיינית לימי הבית השני מכאן. המתודולוגיה מודגמת בשמונים ערכים השאובים מתחומים שונים של הלקסיקון והפרזיאולוגיה. למשל, שמות החודשים הבבליים ששימשו בצד השיטה העתיקה למנות את החודשים לפי מספרם (לדוגמה: "ניסן" כנגד "החודש הראשון"), מונחים מנהליים שנשאלו מן הארמית הממלכתית (כגון "איגרת" לציון מכתב, במקום "ספר" בלשון העתיקה), מטבעות לשון ליטורגיים (כגון "ברוך אתה ה'", עם פנייה ישירה לנוכח, במקום "ברוך ה'", כמקובל בלשון הקלסית), מבנים תחביריים ("כגון "עד ל..." במקום "עד" בלבד, כנהוג בשכבת הלשון הקדומה), ועוד. הן השיטה הן הדוגמאות בעלות ערך לא רק למחקר הבלשני-היסטורי של הלשון העברית, אלא יש להן השלכות גם לחקר המקרא ומגילות מדבר יהודה.