תנ"ך גוטנברג - הספר הראשון בדפוס במערב

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תנ״ך גוטנברג

היום לפני 565 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר הראשון במערב שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

רב-שיח – איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

פרופ' אד גרינשטיין - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

ד"ר ג'ורג' סברן - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

אנני קנטר - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

דברי פתיחה: פרופ' שמואל גליק - איוב אינו חוזר בו: תרגום חדש לספר איוב

וינייטת שים שלום: בשבחה של שיחה. דברים על פרשת משפטים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

תמיהות הרבה מעורר הפסוק  " וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א,א).  דרכה של הרשות לתבוע מאזרחיה ציות לחוקים. לאכוף עליהם את הדין. בחירת הכתוב 'תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם', כמו אומרת, שעל הרשות להניח את החוקים, לפרוש אותם לפני העם כדי שיוכל להתבונן בהם, ליצור מעין שיח בין האדם לבין ההלכה המושתת עליו. חוקים גוזרים. שום ניחוח של גזירה אינו עולה מן השמוש ב "תָּשִׂים". והוא לא מקרי. הוא לא בחירה סגנונית.

מגדל בתבץ

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מִגְדָּל בְּתֵבֵץ

וילך אבימלך אל-תבץ ויחן בתבץ וילכדה. ומגדל-עז היה בתוך העיר וינֻסּוּ שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על-גג המגדל, ויבֹא  אבימלך עד-המגדל וַיּלָּחֶם בו ויגש עד-פתח המגדל ושרפו באש. ותשלך אשה אחת פלח רכב על-ראש אבימלך וַתָּרִץ את גֻּלגלתו. (שופטים ט 53-50)

סוֹבֵב סוֹבֵב הָרֶכֶב
פֶּלַח אֶבֶן רֵחַיִם כַּמָּה שָׁנִים שָׁתַקְנוּ.
אִישׁ לִמְקוֹמוֹ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל
אוֹתִי לְבַדִּי עַל גַּג הַמִּגְדָּל הִנִּיחוּ.

וינייטת התורות והמידות: תורה שומרת על המידות או מידות שומרות על התורה בעקבות יתרו מול הר האלוהים

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

חכמי התלמוד והמדרש ופרשני המקרא, שבהם עד למחדשים בני נימינו חולקים בהבנת תיבה אחת, פשוטה ובהירה לכאורה הפותחת את סיפור ביקורו הקצר  של יתרו כהן מדין חותן משה במדבר, איננו יודעים מן הכתוב הרבה על האיש. מן המשתמע, נראה כי אף על פי שהיה כהן במדין שכנתה  הקטנה של מצרים, יצא שמעו למרחוק. בנוסו מפני שוטרי החרש של פרעה ומפני גואלי הדם של המצרי שהכה את אחיו העברים חסרי המגן, בא משה אל מחוז אליו לא העזו רודפיו להיכנס כדי ללכוד אותו, אם מיראת אלוהיו של הכוהן הנודע, אם מפני שהיה  גם גברא רבא, שליט על שדות מרעה גדולים, עליהם פרש חסות והעסיק  שכירי חרב להגן על גבולותיו. הנחה כי משה תעה בדרכי המילוט והגיע במקרה אל מחוז יתרו  היא רחוקה. הייתה לו "כתובת", כמו לכל הנסים במחתרת אל מקום הצלה. כשבא לאותו מחוז ישב על הַבְּאֵר, הישועה, לא על באר מקרית, באר שפליטים ידעו כי שם נאספים מבקשי ההצלה.

פרופ׳ יוסי גמזו 2020-1938

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרופ׳ יוסי גמזו שלח לי מדי פעם שירים מפרי עטו לפירסום בבלוג שלי. אני מפרסמת עתה לזכרו המבורך כמה מהשירים הללו בלוויית כמה מהמיילים ששלח לי, המלמדים על אישיותו. 

כששלח לי את השיר בלדה על פצועי המלחמה האחרונה, הוא כתב:

לאה היקרה,

למרות שהשיר החדש שאני שולח לך בזאת ארוך מקודמיו, אודה לך מאוד אם תכללי אותו באתר היפה שלך, כי עד כמה שידיעתי הצנועה מגעת, איש מבין סופרינו ומשוררינו לא התייחס עד כה לנושא כאוב זה.

בתודה מראש -

יוסי

ועוד כתב לי בעניין אותו שיר:

לאה היקרה,

אסור לנו לשכוח את החיילים הללו הנלחמים עתה על חייהם במיטות בתי-חולים בלא פחות אומץ מזה שבו הם נלחמו בימי "צוק איתן".

בידידוּת ובהוקרה -

יוסי

אני פמיניסט

פרופ׳ יוסי גמזו, משורר, סופר וחוקר

           אֲנִי פֵמִינִיסְט!

אֲנִי פֵמִינִיסְט, רַבּוֹתַי, וְגֵאֶה לְהַצְהִיר זֹאת כְּגֶבֶר 

שֶכְּבוֹד הָאִשָּה וְשִוְיוֹן זְכֻיּוֹתֶיהָ נִתְפַּס לוֹ תָמִיד וּבֹאַר                       

כְּאֶבֶן-בָּחְנוֹ שֶל הַמִּין הַגַּבְרִי שֶמֵּאוֹת בַּשָּנִים, מִכָּל עֵבֶר, 

דִּכֵּא אֶת "הַמִּין הַשֵּנִי" כִּדְבָרָהּ שֶל הַגְּבֶרֶת סִימוֹן בּוֹבוּאָר.

             

וּכְבוֹדוֹ שֶנֻּפַּץ וְגוּפוֹ שֶהֻחְפַּץ שֶל אוֹתוֹ "מִין שֵנִי", שֶסְּטָטִיסְטִית

כּוֹלֵל לְפָחוֹת אֶת חֶצְיוֹ שֶל הַגֶּזַע הַזֶּה הַקָּרוּי אֱנוֹשִי

הֵם אוֹת וּמוֹפֵת בְּעֵינַי לְחֶסְרוֹן גַּבְרִיּוּת שֶל בּוּרוּת מָצ'וֹאִיסְטִית

הַמַּשְלָה אֶת עַצְמָהּ כִּי תוֹסִיף לָהּ עָצְמָה אִם תִּרְמֹס אֶת הַמִּין הַנָּשִי.

לֵאָה: עוֹד אֵם בָּעָם קָמָה

שולה ברנע, משוררת וסופרת

אוֹתוֹת אוֹתְתוּ לָהּ

אַט אַט עָצְמָה לֵאָה עֵינֶיהָ
הַלֵּאוֹת
אוֹתוֹת אוֹתְתוּ לָהּ
לְשַׁנּוֹת מִקּוֹמָה בַּגּוֹרָל עַמָּהּ
בִּמְהֵרָה הִתְלַהֲטוּ נְעוּרֶיהָ
הִתְמַלְּאָה בְּאוֹן עֲצוּם
לָאֲטָה לְיַעֲקֹב לַחַשׁ רַךְ
נֶקְטָר עָדִין הגְמִיעָה אוֹתוֹ
הִתְלַהֵב אַף הוּא
יַחְדָּו בַּיֵּצֶר הִתְלַהֲטוּ
וּבַלָּאט שָׁקְטוּ בְּשֶׁקֶט -
הוּסְטָה יַד  גּוֹרָלָהּ
שָׁכְכָה רוּחָהּ
עוֹד אֵם בָּעָם קָמָה-
הוּקַם אוֹנָהּ עִמָּהּ.

תחביב - ליטוף עננים

פרופ׳ עדנה אפק, סופרת משוררת וחוקרת

אני לוטפת עננים

תַּחְבִּיב

אֲנִי דַּלַּת תַּחְבִּיבִים
לְהוֹצִיא לִטּוּף עֲנָנִים.

לזכור זה להיות: וינייטת לדורותיכם

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

לזכור זה להיות, 

זה מה שקורה לך, 

לא לאחרים, 

זה מותר האדם.

אדם זוכר מה שחווה. העבר חורט עצמו לתוך הווייתו, ומשתכן ומשתמר בה ועושה בה כאוות נפשו, עתים מונח, עתים נעור ומטלטל, עתים כבוד ועתים מורד. הוא אינו צריך רשות מבעל האכסניה ובעל האכסניה לא יכול לו. הוא לומד מלחיות אתו. הוא שם. ילדותו שלו. הוא שב ומתבונן בה. בוחן  אותה. תוהה איך זה שהיא שלו בלבד והוא חי אותה עם זולתו. דיוקנאות אביו ואימו ואחיו, במראה, בקול, במעשה – לנים בו. הוא משיח עמהם. הכל מזמן. מימים ימימה. הם שם. הוא חש בעצמו שעודם פועלים עליו. משנים אותו. הוא לא משנה אותם, אבל הם משתנים. לזכור היא דרמה אישית בה אפילו הנשמות המתות אינן חדלות לחיות. זה פשוט.

אברהם אבינו היה אבי המתמקחים

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

shaking hands and cityscape

בְּמַשָּׂא וּמַתָּן

בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, אָנָּא, בְּכָל זֹאת
בִּקְצָת מַתָּן. זֹאת הַפְּעֻלָּה הָאֲצִילִית
שֶׁבָּהּ עָסַק מֻחַמָּד בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי
מְלֻוֶּה בְּחִיּוּךְ סַפְקָנִי שֶׁל מוּסָה:
"הֵם לֹא יַעַמְדוּ בָּזֶה. לְמַד מִנִּסְיוֹנִי".
וּמְסַפֶּרֶת אַגָּדַת הַמִּעְרַאג' שֶׁכָּךְ,
בְּחִשּׁוּבֵי חָמֵשׁ פָּחוֹת חָמֵשׁ פָּחוֹת חָמֵשׁ
מֻחַמָּד הַנָּבִיא נוֹלַד וְהִתְקַדֵּשׁ.

לאה מזור- קשרים אינטרטקסטואלים בסיפורי יוסף (השתלמות מורים 2017)

תרגום מבוא והערות לספר איוב מאת פרופ׳ אד גרינשטיין

ספר חדש של פרופ׳ אד גרינשטיין - תרגום יסודי של ספר איוב ללשון האנגלית עם מבוא והערות המסבירות את הקריאה של הטקסט ואת הפרשנויות שהמחבר מציע לו. זה פירוש חדש לספר איוב המבוסס על עשרות שנים של מחקר וכתיבה. הספר מעורר תשומת לב מרובה בעתונות בארצות הברית. האירוע הראשון שבו ייתנו עליו את הדעת בארץ יהיה בערב עיון מיוחד שיתקיים ביום שני, במכון שוקן, רחוב בלפור 6 בירושלים, בשעה 18:00. קבלת הפנים בשעה 17:30. ערב העיון יתקיים בלשון העברית.

וינייטת פה אל פה אדבר בו: נפלאתה יציאת מצרים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

נפלאתה עד מאוד עלילת יציאת מצרים. מעצמה מתעמרת בעבדיה. שוללת זכויות אדם שלהם. הופכת אותם למשאב. מוכת פחד מפני התמרדות, היא גוזרת מיתה על בניהם , הופכת את בנותיהם לאמות ולשפחות. נוגשת באלימות בעובדים אותה בפרך. משליטה על הארץ  בירוקרטיה של שרי מיסים וכהנה השוברי רוחם של הנכפים שגבם לא נשבר. המדוכאים חסרי האונים אינם מוצאים כוח אלא לזעוק, לא לעזרה, כי אין, לא כל המדוכאים קול אחד-  כי כל מוכה לנפשו וכל דמעה על לחיה, ואם יש שומע, הוא בשמים  ושם נסתתר  ימים רבים וארוכים עד ששמע, " וְעַתָּה", רק עתה," הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" ( שמות ג',ט') רק אחר עשורים של דיכוי ורדיפה לנגד השמש, ואלוהים לא ראה ומודה כי שוב,  רק עתה  " רָאִיתִי אֶת-הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" (שם).

התגלתה כתובת קבורה כתובה יוונית מהתקופה הביזנטית




צילום: כארם סעיד, רשות העתיקות

בקיסריה התגלה לוח שיש שעליו חקוקה כתובת ביוונית: "קבר של .... ושל אנסטסיוס, או אנסטסיה …..”. בראש הכתובת יש צלב. זוהי כתובת קבורה, והלוח ציין כנראה את מיקום הקבר בבית הקברות ואת זהותו של הנפטר. את הלוח גילה סתיו מאיר בן ה-13, תושב קיסריה. כתובת הקבורה הזאת מצטרפת למספר רב של כתובות קבורה שהתגלו בעבר סביב קיסריה העתיקה. 

הלוח שעליו נחקקה הכתובת עשוי משיש מיובא, וזו עדות למעמדו הכלכלי הגבוה של הנקבר. הוא גם זורה אור על מנהגיהם, אמונתם ועושרם של אנשי קיסריה בתקופה הביזנטית.

בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב: תקצירי המאמרים

מוסד ביאליק

יאיר הופמן (עורך), בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

תקצירי המאמרים

בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב: תוכן העניינים

הוצאת מוסד ביאליק

יאיר הופמן (עורך), בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

ת ו כ ן  ה ע נ י י נ י ם

עברית שפה משונה - יש בה ו׳ החבור ואין בה ו׳ החיסור

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות

אני אוהבת מתמטיקה

אֲנִי אוֹהֶבֶת מָתֵמָטִיקָה
עַל אַף שֶׁאֵינֶנִּי מְבִינָה
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַכֹּל נָקִי וּבָרוּר:
כֶּפֶל וְחִלּוּק
חִבּוּר וְחִסּוּר

טריפטיכון: כמו משה

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע

טריפטיכון: כמו משה
   
אֵיךְ נִמְשׁוּ  חַיַּי מִן הַתֵּבָה
שֶׁהוּטְלָה אֶל
נְהָרוֹת
שֶׁלִּגְדוֹתֵיהֶם צוֹמְחִים קְנֵי סוּף וְשַׁרְכֵי מַיִם
שֶׁהִסְתִּירוּ אוֹתִי בְּחֵיקָם
וְאֶת גַּעְגּוּעַי
אֶל הַתֵּבָה הַהִיא.

לזכרו של אביגדור (ויקטור) הורוויץ

פרופ׳ אביגדור הורוויץ מחזיק את שני הכרכים של פירושו לספר משלי

אביגדור (ויקטור) בנדיקט הורוויץ (19 באפריל 1948 - 20 בינואר 2013)

ד״ר לאה מזור, ספר משלי מפורש על ידי אביגדור הורוויץ

ד״ר לאה מזור, אביגדור ויקטור הורוויץ 2013-1948

פרופ׳ שלום פאול, הספד לאביגדור (ויקטור) הורוויץ

Prof. Shalom M. Paul, Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz

Prof. Shalom M. Paul, Avigdor (Victor) Hurowitz: In Memoriam

וינייטת המיילדות העבריות: מול הפחד והיראה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

המלך החדש שקם על מצרים ולא ידע את יוסף היה מלך במצור. לא אויביו סביב צרו עליו. האויב שבפנים, צאצאיו של יעקב שבא בשבעים נפש  בלבד מצרימה והיה לעם רב, נדמו עליו כהמון מכושף, שריבויו העל-טבעי היה  בגדר של מזימה, איום בממד של 'הבא להרגך השכם להרגו'. האובססיה הזאת  הפכה למדיניות, " וַיֹּאמֶר אֶל-עַמּוֹ  הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ  פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם-בָּנוּ וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ" ( שמות א', ט'-י"א). איש לא מנה את מספר בני ישראל. 'רַב וְעָצוּם', לא נמדד במספר. מי שפחד מפני היהודים ראה אותם במכפלות בכל מקום. בדמיונו הפליגו מעבר לגבולות הרציונלי. בלק בן צפור, במצור דומה, מדבר בצאצאי יעקב כפרעה, "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" ( במדבר כ"ב,ה') , היו כארבה המעופף ומסתיר את החמה. הנביא יואל  רואה "יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל-הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן-הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד-שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" ( יואל ב', ב'). מעולם ראו החשים עצמם נצורים את הצרים עליהם בגדלים דמיוניים. מי שלא ראה - יצא להרוג בהם על שם סופם, פן ירבו עוד, סכר לגל בטרם יהיה לצונאמי. כשפרעה אומר " הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ ", הוא  כאומר שבינו לבין היהודים שהיו לפולש, נטושה מלחמת מוחות. הם, היהודים, ברחם, אנחנו מלך מצרים -פלורליס מג'סטאטיס- במיילדות! הם חותרים בילודה. נכה אותם אחור בהמתה.

על שמות המחלות בלשון העברית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סַכּרת או סוּכּרת?

סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת)! השם הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות - קטלת. כך מופיעה המילה במילון למונחי הרפואה של ד״ר אהרן מאיר מזי״א, שהיה רופא ואיש ועד הלשון העברית, בראשית המאה העשרים, וזו ההנחיה של האקדמיה ללשון העברית.

יוסף - לא נתתי לעובדות לבלבל אותי

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

יוֹסֵף

עֵינָיו הַמְשַׂחֲקוֹת
סִפְּרוּ לִי:
לֹא נַתַּתִּי לָעוּבְדוֹת לְבַלְבֵּל אוֹתִי.
הַנְפִילָה אֶל הַבּוֹר לֹא הָיְתָה שׁוֹאָה.
הַחֹשֶךְ לֹא הָיָה נְחָשִׁים.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהוֹצִיא מֵהַגָּרוֹן
אֶת הַצְּעָקָה הָרִאשׁוֹנָה.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהִתְרַכֵּז
בְּעִגּוּל הָאוֹר.

הגן הלאומי ונמל קיסריה הם יעד תיירותי היסטורי מוביל בעולם

אתר הקמרונות

ה- NEW YORK TIMES מדרג את קיסריה במקום ה-10 מתוך 52 היעדים התיירותיים בעולם שהכי כדאי ומומלץ לבקר בהם. הוא כותב: ״עבודות השיקום שהובלו ע"י הברונית אריאן דה רוטשילד, קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה בשנים האחרונות הפכו את קיסריה לאתר היסטורי מוביל בקנה המידה של האקרופוליס של אתונה" ומציין כי לצד עתיקות רומיות מהמרשימות בעולם, תיאטרון, היפודרום  ובית כנסת עתיק ששוחזר, נפתח בקמרונות בני אלפיים השנים שבנה הורדוס בנמל, מרכז מבקרים חדשני הכולל תיאטרון ומגוון מהאוצרות הגנוזים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בקיסריה ובמימי הנמל העתיק. מרכז המבקרים במבנה ההרודיאני העתיק נחנך בקיץ 2019 במעמד הנשיא רובי ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד. הוא חלק מ"פרויקט קיסריה" הכולל גם את  שימור ושחזור בית הכנסת העתיק של קיסריה, הקמת טיילת חוף, טיילת חומות וחשיפת השוק הצלבני, שיקום אמת המים הרומית  וחשיפה לקהל של פסיפסים נדירים.  

ראו:
חנוכת קמרונות הורדוס והשקת מרכז המבקרים בקיסריה - רשמים אישיים
השקת טיילת החומה הצלבנית בגן הלאומי קיסריה
שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 2000 בגן הלאומי קיסריה
מטמון מטבעות זהב ועגיל זהב בני כ-900 שנה נחשפו בנמל קיסריה

וינייטת אחרית הימים: צוואת התקווה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

מעמד הפרידה של  יעקב, אבי שבטי ישראל  מעל בתי בניו מתחיל ב " הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מ"ט, א') ומסתיים  ב " וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו"  (שם ל"ג). אף על פי שהשורש א.ס.ף  עשה דרכים הרבה בשפה, ממשמע של ללקט, והתקבץ, ולהתכנס, ולהוסיף, על כל הצמתים האלה מרחפת המשמעות של "סוף". האיש קורא לבניו המקיימים מ שפחותיהם ערי גושן הפזורות, להתכנס בבית אביהם למעמד שיש בו נבואה, וצוואה, וברכה, ופרידה. הבנים החיים נאספים אל אביהם, ואביהם  אוסף עצמותיו , מכנס כוחותיו האחרונים ונאסף אל אבותיו המתים. סוף עידן.

צום צומות וצום אבחרהו: עיון במשמעות "צום" לכבוד צום עשרה בטבת

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

דומה בעיניי כי שני שורשים  שונים יצאו לדרך מאחת מפינות מסופוטומיה ועם שהגיעו למקרא התקרבו קרבה יתירה עד שעיתים דבקו זה בזה והיו לבשר אחד..

. השורש האחד הוא צ.מ.ת . עניינו תיאור גוף שמתמעט, ואבריו מצטמקים, צומתים. הגוף כאילו מקריב עצמו כדי לרצות את הבורא, והכל רואים את ההצמתה הזאת. "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע" ( ישעיה נ"ח, ג').

שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות התגלה בעיר דוד

בעיר דוד התגלה חלק של שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות. הוא התגלה בסמוך לרחבה מרוצפת גדולה ברחוב המדורג, אשר הוביל את עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר-הבית.

חלקו התחתון של שולחן המדידות
צילום: ארי לוי, רשות העתיקות

וינייטת הפרוטוקול המלכותי. יעקב האב הסב עומד בפני פרעה בן האל

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

מפה לאוזן, לא הייתה תקשורת המונית אחרת, עברה שמועה מעוררת התרגשות במצרים כולה, ועד לבית המלכות הגיעה " בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" (בראשית מ"ה,י"ז). החדשה המרעישה הזאת העידה על מעמדו של הראשון בידועני מצרים באותם ימים, האיש החזק שעל פיו נשק כל דבר, יוסף, וההתעניינות של אזרחי מצרים בכל בדל מידע אישי אודות האיש שהיה אדון גורלם במשך שנים ארוכות, הייתה טבעית, פרנסה סקרנות, עודדה רכילות, הייתה כר עיסוק לאומי.  לא פרעה שמע דרך עבדיו או סוכניו כי באו אחי יוסף.  הכתוב אומר  "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" הרחוב רחש, הארמון שמע.

משפט חוזר

אלי יונה, משורר

                                                                     משפט חוזר

                                    "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם..." – מל״א ג 25

תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו!

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מִשְׁפַּט שְׁלֹמֹה

בְּכָל כֹּחִי יִלַּלְתִּי, אֲחוּזַת אֵימָה אֲמִתִּית: תְּנוּ
לָהּ אֶת הַיִּלּוֹד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתוּהוּ!
תָּלַשְׁתִּי אֶת שְׂעַר צַמּוֹתַי, שָׂרַטְתִּי בְּצִפָּרְנַי אֶת לְחָיַי
וְדָפַקְתִּי אֶת מִצְחִי עַל אֲרִיחֵי רִצְפַּת הַכִּתָה
לְרַגְלֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּבְהַל מֵהַצְּרָחוֹת,
מִדִּמְעוֹתַי, מֵאֶגְרוֹפַי, מִשִּׁגְעוֹנִי.

הגירוש מן הגן

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ומחנכת

הגירוש

עֶרְוַת הָעֵץ מַכָּה בִי.

הַזֶּה הָעֵץ בִּגְלָלוֹ גֹּרַשְׁנוּ?

עַלְוָתוֹ עַל הַקַּרְקַע

בְּכִי גּוּפִי הַמִּזְדַּקֵּן

--

שני שירים על יעקב

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שְׁנֵי שִׁירִים עַל יַעֲקֹב

א
אֲבָל כָּל הָרוּחוֹת וְהָאֲרוּחוֹת הָיוּ לְבַסּוֹף
מְסוֹבְבוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב
אֶל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהָיָה מִתְעַרְבֵּל בִּדְמָמָה
בְּטַבּוּר עוֹלָם הָמוּם
שֶׁנַּעֲשָׂה מַכְתֵּשׁ גָּדוֹל בְּגוּפוֹ.

מלך חדש סיפור נושן: יוסף פותר את ״חלומות״ פרעה

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

אין  מראין לו לאדם בחלומו פילים הנדחקים לעבור בקופה של מחט כי על כן גם בחלום שומרת הדעת על האפשרי. היא הוזה כאוות נפשה. פיל יכול לעופף. אבל הוא לא יכול להיות גם גדול כפיל וגם צר כמידת חלל קופה של מחט. פרות יכולות - שמנות או רזות - לעלות מ היאור, אולם אין מציאות, גם לא בחלום בה פרה בולעת את רעותה, שמנה את הרזה או רזה אתך השמנה. אי אפשר שפרעה חלם את הבלתי אפשרי.

יעקב, הוא הסולם הוא המלאכים

רות נצר, פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית, משוררת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע

יעקב

1.
הוּא יַעֲקֹב
הוּא הָאֶבֶן
מֵרָאשׁוֹתָיו

הוּא הַסֻּלָּם
הוּא הַמַּלְאָכִים
הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

וְגַם אֲנַחְנוּ הָאֶבֶן מֵרָאשׁוֹתָיו
וְהַסֻּלָּם וְהַמַּלְאָכִים הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ

ספר לימוד ומילון לעברית מקראית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Jeff A. Benner, Ancient Hebrew Dictionary, USA 2009, 201 pages

הספר הוא ספר לימוד לעברית ומילון תמציתי לאלף המילים השכיחות ביותר במקרא: 379 פעלים ו-621 שמות עצם. 

Gili Kugler, When God Wanted to Destroy the Chosen People

Gili Kugler, When God Wanted to Destroy the Chosen People, Berlin/Boston: De Gruyter, 2019 

De Gruyter

The author

Dr Gili Kugler is a lecturer at the Department of Hebrew, Biblical and Jewish Studies in Sydney University. Her research focuses on the development of narratives, traditions and beliefs in the Hebrew Bible.

Dr Gili Kugler

שני שירים לאבא

טובי סופר

טובי סופר

שנה וקצת

שָׁנָה וּקְצָת אַחֲרֵי מוֹתוֹ,
שָׁב אָבִי אֶל מִרְפֶּסֶת בֵּית יַלְדוּתִי,
וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא נּוֹחַ מְּפֻסְפָּס לְיַד הַמַּעֲקֶה.
אֲנִי, שֶׁכְּבָר לָמַדְתִּי שֶׁהַזְּמַן קָצוּב,
מִהַרְתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו בְּעַרְבִית עִירָאקִית
כְּדֵי שֶׁיָּבִין אוֹתִי הֵיטֵב.
"אָבִי, אָבִי", אָמַרְתִּי לוֹ,
"הוֹי, אַבָּא,
אוֹי, בָּאבָּא, בָּאבָּא".

לבוש וערום במקרא - אסופת מאמרים

אסופת מאמרים חדשה על לבוש ועירום במקרא ובעולמו, 590 עמודים, 32 מאמרים על יצור בדים ובגדים, המשמעות החברתית והתרבותית של הבגדים ושל העירום, התפקידים הפולחניים של הלבוש ועוד, עם ניתוח של פרשיות נבחרות במקרא שבהן יש לבגדים תפקיד מרכזי. 

Bloomsbury Publishers

BERNER, Christoph, Manuel SCHÄFTER, Martin SCHOTT, Sarah SCHULZ and Martina WEINGÄRTNER (eds, 2019). Clothing and Nudity in the Hebrew Bible, London: T&T Clark, Bloomsbury Publishers

אחים לגורל: וינייטת בן הזקונים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

ארץ כנען, לא נשאה את שני האחים, עשו ויעקב לשבת יחדיו. בנעוריו ברח יעקב מפני אחיו חרנה, שם נשא נשיו, ילד את בניו, צבר את עושרו. כל אותן שנים ישב עשו בכנען, " לָקַח אֶת-נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן" ( בראשית ל"ו,ב'), העשיר בכנען, קנה לו אחוזה ארעי בשעיר, אך מרכז חייו היה בארץ מגורי אביו. ימי עלומיהם וימי בחרותם של האחים היו ימים בהם האחד היה גורלו של משנהו. תולדותיהם, במובן של דברי ימיהם, היו דברי ימי יריבות, וחרדות ופחדים של חיים ומוות  הפרידו ביניהם.

על ספרו של דוד כהן-צמח על אחרית הימים בספר ישעיה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דברים שנאמרו בטכס השקת ספרו של ד״ר דוד כהן-צמח. מכון ׳כרם׳, 18.12.2019

ערב ההשקה

מזמור לדוד המגיד אחרית מראשית 

ד״ר דוד כהן-צמח, משפחת כרם, קהל נכבד, 

אני שמחה ונרגשת להשתתף בארוע החגיגי הזה של השקת ספרו של דוד כהן-צמח, והיה באחרית הימים: מלחמה ושלום בחזון ישעיהו ובסיפורי הבריאה, שראה אור זה מקרוב בהוצאת רסלינג, ומקיף 259 עמודים.    

הספר מושתת על עבודת הדוקטור של המחבר הנושאת את הכותרת ׳חזון הר הבית (ישעיה ב׳ 4-1): מקומו בספר ישעיה ויחסו לספרות התורה, שהוגשה לפני 6 שנים (2013).    

במרכז מחקרו של ד״ר כהן-צמח - דוד, כפי שכולנו נוהגים לקרוא לו - על שתי גירסאותיו (הדיסרטציה והספר),  עומדת הנבואה, שהיא אולי הנבואה המפורסמת ביותר בעולם. 

כל כולה שלושה פסוקים לא ארוכים, שבאים אחרי הכותרת 

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

על: ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת־לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ
וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ
וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת־יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת־הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל־לֵב הַנַּעֲרָ
וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל־חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר קַח־לִי אֶת־הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה
בראשית לד, א-ד

פרופ׳ משה ציפור, דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב: הרהורים בעקבות פרשה עגומה
פרופ׳ יהושע גתי, הבדידות והמפגש עם אלוהים וטרגדיית שכם
יצחק מאיר, חלון לרוח, חלון לרוח: וינייטה לפרשת וישלח
אלעד אנלן, הרהורים על הוראת המקרא ופרשנותו בעקבות ’ותצא דינה‘ של חיים חיון
הרצל חקק, סיפורה של דינה – דרמה עוצרת נשימה. על הרומן של חגי קמרט
אמתי מור, אהבת שכם

וינייטת ישראל: כי שרית עבר ועתיד

יצחק ממאיר, סופר משורר והוגה דעות

 


גולת ארם היטיבה עם יעקב. היא הייתה מפלט כאשר נס על נפשו מארץ אבותיו, אבל כמו נר מאיר המכלה עצמו עם בערת ההארה שלו, היא הלכה והחשיכה, הפכה למאיימת, נתהפכו גורלות. הארץ, המולדת הרחוקה, בה נתערער עולמו של יעקב  עד שנאלץ לנוס ממנה, נתגלתה כארץ ההצלה מן האסון האורב בניכר . גולת ארעי היא פליטה. כשהיא קמה על הפליט הוא שומע קול, " וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק  יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ" ( בראשית ל"ב, י') והוא קם ללכת. אבל אין קפיצת דרך מגולה למולדת. בין ארם לבין כנען , בין ארם לבין לכנען, יש " שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם", סכנות, איומים, מחסומי עוינות. תמיד. מי ששרד את הגולה צריך לדעת כי שיבת ציון שלו כרוכה במאבק בכוחות החוצצים בין חוף  ההפקר לחוף מבטחים. שעיר ושדה אדום של יעקב היה עשו. האח.

יוסף פליישמן, תורת האבות מבראשית - קיום מצוות התורה בטרם ניתנה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת רסלינג

יוסף פליישמן, תורת האבות מבראשית: קיום מצוות התורה בטרם ניתנה, הוצאת רסלינג, חולון 2019, 306 עמודים

מצוות המילה ניתנה לאברהם: וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם (בראשית יז 12); יעקב נאבק ב׳איש׳ במעבר היבוק וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ. עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה (לב 33-32);  בבר׳ כו 5 נאמר שה׳ העניק לאברהם את ברכת הזרע והארץ עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי; ובפרק יח 19-18 כתוב ברוח דומה וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו. 

ספרו החדש של יוסף פליישמן, פרופסור (אמריטוס) מהמחלקה לתנ״ך באוניברסיטת בר אילן, תורת האבות מבראשית: קיום מצוות התורה בטרם ניתנה, עוסק בסוגיה המסקרנת של קיום המצוות על ידי אישים שונים: חנוך, נח, שם, עבר, אברהם, יהודה ועוד, קודם למסופר על מתן התורה. השאלות המנחות את המחקר הן זהות האישים שקיימו או לא קיימו את המצוות (ולכן חטאו) לפני מתן תורה, מהיכן הגיע אליהם הידע אודות המצוות והחובה לקיימן, והאם קיום המצוות שלהם היה מלא או חלקי.  

העיסוק בסוגיות הנוגעות לקיום המצוות ממשיך את מחקריו הענפים של פליישמן במשפט המזרח הקדום, במשפט המקראי ובמשפט העברי הקדום.

יאיר זקוביץ, התנ״ך: מהפכת אלוהים

יאיר זקוביץ, התנ״ך: מהפכת אלוהים, הוצאת מאגנס, ספריית מורטון ל. מנדל לספרים משני עולם, ירושלים תש״ף 2019, 283 עמודים

הוצאת מאגנס

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

׳התנ״ך הוא אבן הפינה של תרבות ישראל, תשתית לדתות המונותאיסטות האחרות - הנצרות והאיסלאם - ואחד היסודות האיתנים שעליו מושתתת תרבות המערב. השפעתו מוקרנת אף מעבר לאלה […] ראשיתו של ספר התנ״ך, ובעצם של הספרייה המרכיבה אותו, בקרב עם קטן היושב בארץ קטנה, מוקף על ידי עמים ותרבויות גדולים ועצומים ממנו. את הכוח המניע לראשית הכתיבה, להעלאת המסורות שבעל פה על הכתב, יש לבקש במהפכה המונותאיסטית, בבעיטה המהדהדת בעולם האלילי ובהמרתו באמונה באל אחד ויחיד, בורא עולם ושליטו, שבחר בעם ישראל לעובדו ולשמור את מצוותיו׳. דברים אלה באים ב׳ראש הדבר׳ של ספרו החדש של יאיר זקוביץ,  פרופסור אמריטוס בקתדרה על שם האב טקצ׳י אוצוקי בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, המונח עתה לפנינו.

לחשי תפילה קצרים של נשים בשפה הדבורה בלאדינו בשלוש עתות מצוקה

ד״ר ניצה דורי, חוקרת ספרות, שאנן - המכללה האקדמית הדתית

תקציר

מאמר זה יעסוק במספר מצומצם של סגולות מילוליות, לחשים או תפילות קצרות, שנהגו נשים דוברות לאדינו להתפלל, ללחוש או לברך בעתות של מצוקה: לידה, מלחמה ובצורת. תפילות אלו, שנאספו מפי מסרניות, נבחרו מכיוון שהן אינן מצויות בשני הספרים המרכזיים של תפילות נשים, שתועדו בעת האחרונה - ספרה של ד"ר עליזה לביא, "תפילת נשים" (2005), שיש בו ליקוט תפילות נשים מעדות שונות, בין היתר גם בשפת הלאדינו, וספרה של פרופ' אורה רודריג שורצולד (2012), "סדר נשים", המביא את התפילות הכתובות בסידור "סדר נשים" בלאדינו מהמאה השש עשרה.

מטרת מאמר זה, לתעד אותן תפילות קצרות לפני אובדנן. הן מובאות כאן מפי קולות מסרניות, דוברות לאדינו, בשלמותם על הוויית החיים שבן, על הנורמות התרבותיות והמועקות האישיות, תוך דיון וחקר כל תפילה בפני עצמה.

מלות מפתח: תפילת נשים, לאדינו, מסרניות, לחשים, יהדות ספרד.

למה זה לעולם - מחשבות על בראשית כה, כב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

למה זה לעולם

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-יְ.ה.וָ.ה " (בראשית כ"ה, כ"ב)

פרשנים הרבה אמרו דברים הרבה על דבריה הסתומים של רבקה. יש שראו בה אישה צעירה, שנדהמה להיוודע אחרי תקופה של עקרות כי לא עובר אחד בבטנה, אלא שניים, "והיא שאלה לנשים שילדו  אם אירע להן ככה, והן אומרות לא, ותאמר אם כן הדבר, למה שה אנוכי בהריון משונה" (רש"י, ואבן עזרא בניסוח של הרמב"ן). " לָמָּה זֶּה" על פי פרשנות זאת משמע, "אם כן". הרמב"ן עצמו דוחה  תוכנם של פירושי קודמיו ואומר כי מה שרבקה הלכה לשאול את ה' הוא  " אם כן למה זה אני בעולם, הלוואי ומתי או שלא חייתי". רש"י ואבן עזרא כמו אומרים כי רבקה לא יכלה לשאת את העובדה כי גורלה אינו כגורל כל אישה מצויה, והרמב"ן כמו אומר כי לא יכלה לשאת את  עצם עובדת היותה היא. "לָמָּה זֶּה" נשאר 'על כן', בשני הפירושים, ובעצם בכל הפירושים המצויים בכאן, ורק סיבת השאלה על הייסורים משתנה.