יום ראשון, 15 ביולי 2018

על בלעם, בלק הקללות והברכות

וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד 5-2)

רמברנדט, בלעם והאתון

מבחר רשומות
ברכה יחידאית: וינייטה לפרשת בלק 
שני סיפורים, על קללת הפחד ועל ברכת הנאמנות: וינייטה לפרשת בלק
בלעם כנביא ה'

יום שבת, 14 ביולי 2018

מפגש יוסף ואחיו (בראשית מ"ב-מ"ד) – סיפור בעל כפל פנים

פרופ׳ משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת גבעת וושינגטון


Joseph and Jacob reunited
הקורא את הסיפור הארוך, המורכב והמפורט העוסק לכאורה בעניינים פרטיים של התרחשויות בבית יעקב, אינו יכול לראות לקראת מה הוא מוליך. רק כאשר מגיעים בסיום אל דברי יוסף בהתוודעו אל אחיו: "לא אתם שלחתם אותי הנה, כי האלהים" (בראשית מ"ה, ח; ראו גם נ', כ), רק אז הקורא יכול לחוש שקיימת כאן תָכנית אלוהית מחושבת.

יום שישי, 13 ביולי 2018

וינייטת בני גד ובני ראובן: מסירות נפש לא עוברת בירושה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


ישראל בא לעולם ביותר מזהות לאומית אחת. אברהם העניק לו את הזהות של האומה. יעקב את הזהות השבטית. הר סיני ומשה בפסגתו חיברו את שתי הזהויות לאחת, אולם בלא הלחמה,  בצירופים. השבטים ונשיאיהם הוסיפו לשמור על מעמדם. הם נימנו על פי כוחם. התנחלו על פי ייחודם. עם שמשה כתב את 'השירה הזאת על ספר', את התורה האחת לכלל ישראל, הוא כתב לפני מותו אותו ספר לכל שבט ושבט. למבנה הקונפדרטיבי הזה, ארבה תמיד החרדה שמא יצטברו כוחות בידול כדי מסה קריטית ויכריעו  בשבטיות את כף המאזניים הלאומית, ואחדותה של האומה תקל מהבטיח עתיד אחד , אפילו אמונה באל אחד. בשורת " וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"(שמות י"טו') ושבועת הנאמנות  "וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (שם, ח')  אוימו , לא 'גוי קדוש אחד' ולא 'יחדיו', יריעת קרעים הנפרמת וקרע קרע סוכך על אוהל מועד משלו. הפחד הזה גם כשסר, נשמר כצל במרתפי התודעה. 

יום רביעי, 11 ביולי 2018

חרב שאול: אדיש וצונן הוא חוד הברזל

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם… וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ (שמ״א יג, כב)
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם (שמ״ב א, כב)
וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (שמ״א לא, ד)

Detail of Breughel's Death of Saul


זוֹ חַרְבִּי, מִפְּלִשְׁתִּים הִסְתַּרְתִּיהָ,
וַתְּהִי לִי אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל.
בְּמִכְמָשׂ עֲלֵיהֶם עוֹרַרְתִּיהָ,
נִצָּחוֹן לִי נָתַן הָאֵל.

יום שלישי, 10 ביולי 2018

״על מקרא הוראה וחינוך״ - תגובות גולשים

קרן ברינקר, המכללה האקדמית בית ברל

מבוסס על רפרט בקורס 'דידקטיקה של הוראת המקרא' בהנחיית ד"ר רותי פישר ב"ח

דצמבר 2014, מכללה אקדמית בית ברל, מסלול על-יסוד

קרן ברינקר
מהו בלוג?
  • המילה בלוג שאולה מאנגלית, Blog בעברית משמעה יומן רשת.
  •  בלוג הוא אתר אינטרנטי שבו ניתן לכתוב רשומות המכונות: "פוסטים".
  • הרשומות מסודרות על פי רצף כרונולוגי מהנושא החדש ביותר המוצב בהתחלת הבלוג אלהנושא הישן ביותר המוצב בסופו.
  • לבלוג יכול להיות עורך אחד או אף מספר עורכים.
  • בבלוג נהוגה כתיבה בלתי פורמאלית בצד כתיבה פורמאלית לשיקולו של העורך.
  • בבלוג קיימת אפשרות תגובה מצד קוראי הבלוג העוקבים אחר הרשומות.
  • ניתן ליצור קישורים למרחבים נוספים במרשתת.

יום שני, 9 ביולי 2018

ספר שמואל בראייה רב-תחומית: ראיון לרגל הופעת ספרו החדש (2018) של משה גרסיאל

הוצאת ראובן מס
לפני שבועות ספורים יצא לאור חלק א' ממחקרו המקיף של פרופ' משה גרסיאל מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן באנגלית, כדלקמן:
The Book of Samuel: Studies in History, Historiography, Theology and Poetics Combined; Part one: The Story and History of David and His Kingdom (Jerusalem: Rubin Mass Publishers, 2018), 561 pp. 
הופעת הספר היא הזדמנות נאותה להציג לפרופ' גרסיאל כמה שאלות בעקבות החלק הראשון המקיף של ספרו.

המזבח בגלילות הירדן (יהושע כב, ט-לד) – ביקורת על ספרה של גלי דינור, מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם

ד״ר מיכה רואי, מכללת אורנים

המזבח בגלילות הירדן (יהושע כב, ט-לד) – ביקורת על ספרה של גלי דינור, מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם, הוצאת רסלינג: תל-אביב 2017

ספר יהושע ערוך במבנה מעטפת, שחלקו הראשון עוסק במינוי יהושע ובתביעה מבני עבר הירדן להילחם עם אחיהם בעמי כנען (פרק א) וחלקו האחרון עוסק בחזרתם של בני עבר הירדן לנחלתם (כב, א-ח) ובפרידה מיהושע (פרק כג) [1]. פרשת המזבח בגלילות הירדן (כב, ט-לד) קוטעת את הרצף הזה באופן שיוצר רושם ברור שהיא איננה חלק מהרצף העלילתי שבתוכו היא נתונה.

יום שישי, 6 ביולי 2018

צוואת אל צבאות: וינייטת ברית שלום

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

יותר משהשלום היה לאידיאל  באומות העולם, הייתה המלחמה אידיאל של עממים הרבה

ניגודים הם לעתים רבות שני קטבים לעיגול שלם. אדם שרואה קטעי מציאות  אינו יודע תמיד להשלים ביניהם. רואה פסוקים, " וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים.  וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' וְאֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם" ( מיכה ד',א'-ב'),  ומגלה כי נבואת מיכה רואה עתיד נכסף של אחוות עמים, של חיבור אומה לאומה לאמונה קושרת אחת ואלוהי ישראל מלך אחד על כולן, ודרכיו ואורחותיו, חוקיו ומשפטיו היוצאים מציון ירושלים, מאומצים על ידי הכל כאוניברסליים. זאת מהות אחרית הימים.

יום שלישי, 3 ביולי 2018

הפסלטריון האלוהיסטי ומבחן הפתע בביתו של פרופסור זליגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ומעשה שהיה כך היה. בעת לימודי לתואר שני במקרא חשקה נפשי בקורס על ספר תהלים, וזה התקיים להפתעתי בביתו הפרטי של פרופסור י״א זליגמן. הפרופסור ביקש להכירני לפני תחילת הקורס, והזמינני לביתו שבגן העשרים, בשכונת בית הכרם השלווה שבירושלים. אז נחשפתי לראשונה לספרייתו האגדית שכיסתה את הקירות מהמסד ועד הטפחות. ובעוד לבבי נע כנוע עצי יער מפני רוח הזמינני הפרופסור לחדר הסמוך, הצביע על פסוק מצוייר ביד אומן (מעשה ידיו) התלוי ממוסגר על הקיר: ״בְּשׁוּב יי שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, ושאלני מהיכן הפסוק. ״זהירות, מלכודת!״ צייץ בקירבי קול מטריד. הרי ברור כשמש שזה פסוק מתהלים, והוא אפילו מופיע בו פעמיים, אז מדוע הוא שואל? ״כאן המילכוד״, המשיך הקול המצייץ, ״זה מבחן פתע כדי לראות אם תדעי אם הפסוק הוא ממזמור יד או ממזמור נג״. ואז שמעתי את עצמי שוברת את הדממה שנשתררה ואומרת: ״הפסוק מתהלים יד״. החיוך הכמעט בלתי מורגש שעלה על שפתותיו של פרופסור זליגמן היה רגע מכונן בחיי המקצועיים. הוא הסכים לקבלני כתלמידתו!

יום ראשון, 1 ביולי 2018

ארבעת בני הרפאים שנפלו בידי דוד ועבדיו

פרופ‘ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר אילן*

החתימה לספר שמואל כוללת שש יחידות ספרותיות,
מוסד ביאליק
ובה משתלבת יחידה המכילה ארבע אפיזודות קצרות המתארות כיצד דוד וכמה גיבורים בודדים מלוחמיו הכריעו בקרבות שונים ארבעה לוחמי עילית פלשתים מגת המתוארים כילידי הרפה (שמ"ב כא 15-22). יחידה סיפורית זו משתלבת בשינויים לא מעטים גם בספר דברי הימים, ושם היא חותמת את התיאורים הפזורים של מלחמות דוד (דה"א כ 4-8). שאלות רבות העסיקו את החוקרים שעסקו בשני צִדי המקבילה, ובהן שאלות ההקשר הספרותי, הרקע הגיאוגרפי-היסטורי, בעיות נוסח, משמעות הבדלי הנוסח בין המקורות המקראיים המקבילים, ומעל כל אלה – בעיית הסתירה בין האפיזודה השלישית בנוסח שמואל המייחסת לכאורה את הריגת גליָת הגִתי ללוחם בשם אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי (שמ"ב כא 19) ובין סיפור דוד וגליָת המייחס בתיאור ממלכת שאול את הריגת גליָת לדוד בן ישי בית הלחמי (שמ"א  פרק יז; כא 10). במאמר זה מבקשים אנו להציע קריאה מחודשת ביחידה ספרותית זו ודרך אחרת לדון בכמה מבעיותיה.

צוואת דוד לשלמה בנו

המלך דוד, ג'וליה מרגרט קמרון
פרשת ’ויחי‘ מספרת על ימיו האחרונים של יעקב: הברכות שבירך קודם למותו את שני נכדיו, אפרים ומנשה, ואת שנים-עשר בניו, בקשתו האחרונה להיקבר בארץ כנען, מותו, חניטתו וקבורתו עם אבותיו במערת המכפלה אשר בחברון. וכן מסופר בפרשה גם על בקשתו האחרונה של יוסף מאחיו שיביאוהו לקבורה בכנען, מותו חניטתו וקבורתו (הזמנית) ’בארון במצרים‘. (על קבורת עצמות יוסף בכנען מסופר ביהושע כד, לב.) לאור זה ברור מדוע נבחר במנהגי כל העדות כהפטרה לפרשת ’ויחי‘ סיפור פטירתו של דוד המלך: צוואתו לשלמה בנו, מותו וקבורתו עם אבותיו בעיר דוד (מלכים-א ב, א-יב). קריאת התורה וההפטרה עוסקות לפיכך בדבריהן האחרונים ובקבורתן של שלוש מן הדמויות המרכזיות בתולדות עם ישראל: יעקב, יוסף ודוד. 

יום שישי, 29 ביוני 2018

אין השחר, החרדה וקוסמי שווא: וינייטת האחר המדומיין

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

ביום בו חנן האלוהים את האדם דעת, חננו גם בבינה. הדעת אומרת כי אין גבול למה שילודי אישה יכולים להשיג בשכלם, אם חכמים הם, אם הם מתעלים מעל החיה והבהמה שאינה יודעת אלא מה שחושי הקיום וההישרדות הטבעיים המוצפנים בה מורים אותה, ומעל לבורים ועמי ארצות שאינם משתדלים להתוודע ליותר ממה שהם זקוקים לו למעשה. באה הבינה ואומרת להם, קטנה הדעת מהשג את הכל. הכירו בה שהיא מוגבלת. היא כפנס ביער עבות שאין  לו סוף, מאירה את שסמוך לה, אבל משאירה כל מה שרחוק באפלה. ואדם מה הוא? 'הולך', מיום בואו לעולם עד ליום פטירתו, ופנס שלו מאיר את מקומו - אם רוצה הוא בכך ומפנה פנסו לאחור הוא מאיר גם קצת מעברו - אבל אל עתידו  לשם הולך כל יצור נוצר בזמן,  אין אור הפנס מגיע, ואת אשר יחכה לו שם לא יידע אלא כשיגיע.  כך נבראו הייסורים. 

יום שלישי, 26 ביוני 2018

מה נותר מאימפריית המקרא בחינוך הישראלי

פרופ' יאירה אמית, אוניברסיטת תל אביב 

מה נותר מאימפריית המקרא בחינוך הישראלי*




הקדמה
מערכת חינוך דינמית, נצרכת מדי פעם לריענון תכניות הלימודים שלה. ההתמודדות עם צרכים משתנים הן של התלמידים, הן של המורים והן של החברה הם הגורם לכך. ואמנם לאחרונה, לקראת שנת הלימודים תשע"ט, פורסמה תכנית לימודים חדשה במקרא למערכת החינוך הממלכתית מגן הילדים ועד כיתה יב/תשע"ט (2018). מטבעה של תכנית חדשה, שמחד גיסא יש בה – במידה זו או אחרת – המשך לתכניות שקדמו לה, ומאידך גיסא היא נושאת חידוש, שבגינו טרחו בחיבורה. אך לפני שאדון בחידושיה והמשתמע מהם, אציג בקצרה ציוני דרך במקומו של לימוד התנ"ך בחברה היהודית והישראלית. 

יום שישי, 22 ביוני 2018

לא באר לא ענן ולא מן: וינייטת שלש המיתות

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר 


"אין   בתורה כלל שום מעשה או נבואה רק בשנה הראשונה (לצאת בני ישראל ממצרים) ) בשנה הארבעים". כך לדברי הפרשן אבן עזרא על הפסוק "וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם" (במדבר כ',א'). המעשה הראשון אפוא באותה שנה אחרונה הוא מותה של מרים. בת 127 שנה הייתה. בת בכורה לעמרם וליוכבד, שביטאו במתן שמה  'מרים' –שמחה בלשון מצרים – את אושרם על שנתברכו בבת ראשונה. חכמים נטו לקשור מקור שמה למרי, מתוך רגשי הערצה על שנערה בת שבע חרפה נפשה להפר גזירת המלך שציווה על השלכת כל בן עברי היאורה.  "וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ" (שמות ב',ד'). מכאן, עוד לפני קריעת ים סוף בה הובילה שירת נשים בתופים ובמחולות,  שהייתה נביאה.  שראתה רחוק. מדרשי אגדה עושים אסוציאציה בין "וַתֵּתַצַּ֥ב" לבין " וְהִנֵּ֨ה ה' נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י ה' אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ" (בראשית כ"ח,י"ג),  ואומרים "מכאן שהייתה בה רוח הקדש", אך מותר להניח כי כיוונו יותר לצירוף מֵרָחֹ֑ק - לְדֵעָ֕ה וממנו דרשו שראתה כי הילד עליו שמרה למרחוק, עד אשר אומץ על ידי בתיה בת פרעה, עד שיגדל ויצא אל אחיו, עד  שיהיה האיש משה אשר יוליך את עם העבדים למימוש נבואת ה' לאברהם.  והנה באה עד שערי הארץ המובטחת, "וַתָּמָת שָׁם.."- בקדש בה ישבו ישראל שנים הרבה – "...וַתִּקָּבֵר שָׁם" לא זכתה להיכנס לארץ 'לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ',  לא בחייה ולא במותה.  זה היה בא' בניסן. 

יום חמישי, 21 ביוני 2018

וינייטת המפגש הרה הגורל: ירושת הסבתא משבא - על דה״ב ט, א-יג

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


אילו היו בני האדם יודעים להבין מה הם עושים היום, היו מסוגלים לדעת מה יקרה אותם מחר. ימים לעולם  יגידו מה שהיום כבר אומר. אבל ליום אין שומע ומן הימים אין חוזר. בני האדם אינם יודעים, גם החכם מכל אדם לא ידע.

יום שלישי, 19 ביוני 2018

על ׳בחזרה מעמק רפאים׳ מאת חיים באר

שמעון בארי, סופר


עם עובד


על: חיים באר, בחזרה מעמק רפאים, תל אביב, הוצאת עם עובד, תשע”ח 2018, 755 עמודים 

מתחת לדרך העלילה הנפרשת בגלוי ברומן החדש שלו,  פוסע חיים באר גם בשבילים נסתרים. הרומן מתנהל כסיפור מתח בנוי מיריעות פאזל חידתיות שמתחברות לסיפור אחד שלם.

המלצות על ספרים תשעח 2018

אולם קריאה יהדות ומזרח, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים
צילום: אסף פינצ'וק

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כל ספר הוא עולם מרוכז, כל ספר הוא יציר של אומן פיתוי הלוכד לעולמו נשמות: את נשמת כותבו-מולידו, את נשמות גיבוריו ואת נשמות קוראיו. כל ספר פותח עולמות, חד חידות, ומרחיב גבולות. ספר טוב מוסיף ידע ותובנות, מציג זוויות ראיה חדשות ולעיתים גם מפתיעות ומזמין לגמישות מחשבתית, לשונית, ערכית ותרבותית.

רשמים מהספר: התפנית - הולדת המודרניות

מימי יעקובי, חוקרת תרבות

הוצאת מאגנס

על: סטיבן גרינבלט, תפנית: הולדת המודרניות, מאנגלית: יפתח בריל, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ח 2017

לא בכל יום מזדמן ספר עיון כל כך עשיר,  המשלב מחקר רחב הקף ומעמיק  בסיפור מרתק. סטיבן גרינבלט מספר ב'התפנית' את סיפורו של אוצר אבוד, אוצר של חכמה עתיקה שנעלמה ושבה ונתגלתה מחדש. חוכמה זו כמעט נשכחה בימי הבינים, אך ההומניסטים האיטלקים חפשו להציל את שאבד מן העולם היוני והרומי, ומצאו אותה מחדש במאה ה15, כדי לבנות משהו חדש. מאז הפכה אותה תבונה לגורם מעצב של העת החדשה, כך ששוב לא ניתן להעלימה.

יום ראשון, 17 ביוני 2018

על הספר ׳תחושה של סוף׳: מה שנשאר בסופו של דבר בזיכרון הוא לא תמיד מה שראינו בעינינו


פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת משוררת וסופרת

הוצאת מודן

ג'וליאן בארנס, תחושה של סוף, מאנגלית מיכל אלפון, הוצאת מודן, סדרה לספרות יפה, בן שמן 2012 169 עמודים

יום שבת, 16 ביוני 2018

על הייצוג הנשי ברומן ׳האבולוציה של אליאנה ונדב׳ וזיקתן של נשים לאהבה

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחברה מן המניין באגודת הסופרים העברים בישראל

האבולוציה של אליאנה ונדב
בְּחִירָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה 
על הייצוג הנשי בנובלה "האבולוציה של אליאנה ונדב" מאת אילי סופיה ריינר (הוצאת ספרים קטנים, חיפה 2017, 155 עמודים), ועל זיקתו לאהבה של נשים, קריאה אינטר-טקסטואלית בסיפורי נשים במסורת היהודית, בראשיתה של ספרות הנשים העברית ובכתיבת הנשים העברית העכשווית. 

יום שישי, 15 ביוני 2018

הטבע וטבע-האדם בשיר 'כל עפאי הסגלון' של רחלי איתן-אברהם

ד״ר צדוק עלון, סופר ומשורר

הקיבוץ המאוחד
הטבע וטבע-האדם בשיר 'כל עפאי הסגלון' של רחלי איתן-אברהם
בספר "שירת השחרור", הקיבוץ המאוחד 2017

כל עפאי הסגלון
כָּל עֳפָאֵי הַסִּגָּלוֹן שִׁנּוּ כִּוּוּן כְּרִיעָתָם לָרוּחַ הַהַפַכְפֶּכֶת 
אוֹר יוֹרֵד וְשׁוֹקֵעַ כְּנָהָר גּוֹאֶה וְנָסוֹג אֶל עַצְמוֹ בְּדֶצִיבָּלִים מִשְׁתַּנִּים.
לְעוֹלָם לֹא נֶחֱצֶה אוֹתוֹ נָהָר אַף לֹא פַּעַם אַחַת
כִּי שְׂפַת־הַיְּקוּם לוֹבֶשֶׁת וּפוֹשֶׁטֶת צוּרָה כַּמַּיִם.
מִכְחוֹל אֱלֹהִי צוֹבֵעַ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ. 
זוֹרֵעַ נְגֹהוֹת שֶׁל אוֹר וָמַיִם בָּעָצְמוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בַּדּוֹמֵם, בַּצּוֹמֵחַ וּבַחַי 
צוֹבֵעַ בְּגֹאָשׁ בְּגַעַשׁ אֵינְסוֹפִי // וְחָדָשׁ תַּחַת שֶׁמֶשׁ בְּכָל עֵת. 

תּוֹךְ יחיד תככים? כנראה. כך למד משה: וינייטה לפרשת קורח

יצחק מאיר, משורר הוגה דעות וסופר

בוטיצ׳לי, עונשו של קורח (פרסקו)
ציבור הוא כים. ים גם כשפניו רגועים, הוא נע במעמקים. גם אם דומה כי הוא אדווה אחת, הוא סוף ימינה וסוחף שמאלה, וכוח גלים כבושים אינו חדל רגע לפעול בסתר על זרמים נעלמים מעין ועל מערבולות שאינן הולכות לשום מקום אלא לתהום. סערה המשתוללת פתע, אינה פתע אלא מפני שלא השגיחו בה כשהיא צברה זעמה מעט מעט מן המעמקים מטה ומן הרוחות מעלה, ופרנס העומד פתאום מול ציבור שאחזו סופה, הוא פרנס שהיה סומא מראות למועד מה רוחש ומה בוחש ומה נקשר והולך לעיניו והן טחות מראות עד שכאילו יש מאין מתגלה לו כי קשרו עליו קשר, מרדו בו. 

יום חמישי, 14 ביוני 2018

שירי מקרא והגות מאת משה שפריר

הרצל חקק, משורר


הוצאת נבו

מה אֱנוש כי תחַסרֶנו
מה יש בכוח אנוש לשאוב מספר הספרים? בתרמילו של משה שפריר, שירים מרגשים שחיים בנופי התנ"ך, שמתכתבים עם גיבורי התנ"ך... אנו עדים לשירים מסוג מיוחד: שירים שמלקטים סודות מן הימים שהיו, שמנסים לפצח את הצופן התנ"כי, להבין את הרוח המקראית.

סקירה על ספרו של משה שפריר, "פשר", קובץ שירים, שירי מקרא והגות, הוצאת נבו, חשוון תשע"ו, 2015, 127 עמודים.

קמיע ברכה מהתקופה העבאסית נתגלה בחפירות בעיר דוד

צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד 
פיסת חרס שעליה כתובת בערבית מהתקופה העבאסית (מאות 10-9 לסה"נ), נחשפה בעיר דוד (2018), בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. גודלה סנטימטר אחד ובה שתי שורות. היא נושאת ברכה או תפילה פרטית: 
כרים יבטח באללה                                             ﻳﺜﻳﻖ (?) ﺑﺍﻠﻠﻪ ﻛﺮﻳﻢ        

רבו (רב) העולמות אללה                                    ﺮﺒﻪ  ﺍﻠﻌﻠﻣﻳﻦ ﺍﻠﻠﻪ (?)

על ספרה של גליה אבן-חן, רואים לו לכדור-הארץ


פרופ׳ איתן מדיני, רופא

הוצאת ספרא
על: גליה אבן-חן, רואים לו לכדור-הארץ: ארבעה סיפורים ונובלה, הוצאת ספרא, ישראל 2017, 136 עמודים

׳החולה משולה בעיני לנוסעת, הממריאה מנמל תעופה א׳ ונוחתת בנמל תעופה ב׳, ובמהלכן של כמה שעות באוויר היא מחליפה הכול: גיאוגרפיה, אקלים, תרבות, שפה, מנטליות. הכול׳. (עמ׳ 129)

יום שלישי, 12 ביוני 2018

האמת על השקרים שלנו לפי דן אריאלי

חגי קמרט, סופר ומשורר

הוצאת דביר
על דן אריאלי, האמת על באמת, מאנגלית: מיכאל ברגר, הוצאת דביר 2013, 312 עמודים
Dan Arieli, The Honest Truth About Dishonesty: How We Lie to Everyone---Especially Ourselves, 2012

ישנן תופעות בחיי אדם שאין נוהגים לשיח בהן. הן בבחינת טאבו. תופעה כזאת היא השקר: השקר לסביבה והשקר העצמי. מי מאתנו ירצה להצביע על עצמו ולומר שיקרתי לעצמי, לרעי או לסביבה? בדרך כלל אנשים "מתחסדים" בפני עצמם ובפני החברה. הם נוטים לדבר בחופשיות על האחר, אך אני!? מה פתאום? אני  ישר שבישרים. אין מצב שאשקר ולא זכורים לי מקרים ששיקרתי או רימיתי מישהו.

החצוף הארצישראלי: האוטוביוגרפיה של איתמר בן אב״י

ד"ר צביה רחימי שפרן, חוקרת ומחנכת

הוצאת ידיעות אחרונות
החצוף הארצישראלי:  פרקים מחייו של הילד העברי הראשון, ספרי חמד, ידיעות אחרונות, 2016  
מהדורה מחודשת ומוערת  לאוטוביוגרפיה של איתמר בן אב"י, בנם הבכור של דבורה ואליעזר בן-יהודה.

יום שני, 11 ביוני 2018

השקת טיילת החומה הצלבנית בגן הלאומי קיסריה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



מכירים את זה? קול גלי הים המתנפצים על החוף, ריח המלוח, הכחול הכחול הזה הממלא את האופק מקצה עד קצה. הים הנושק ליבשה ומחלחל עליכם פנימה... 
חוף קיסריה
ואתם במנהרת הזמן.


יום ראשון, 10 ביוני 2018

על ספרו האחרון של שמעון פרס: אין מקום לחלומות קטנים

יונה ברטל, מנהלת חוג ידידי מרכז פרס

משכל חמד + ידיעות אחרונות


על: שמעון פרס, אין מקום לחלומות קטנים, משכל חמד + ידיעות אחרונות, 2018

זכות גדולה נפלה בחלקי להיות יד ימינו של שמעון פרס במשך 21 שנים. לעבוד ברחוב הראשי של העבודה המדינית, הדיפלומטית, הפרלמנטרית – בתקופה סוערת מאד, כי הרי אין רגע דל אצלנו ולהיות חלק מההכרעות הגדולות, החשובות למדינה, לארץ ולעם היהודי.
בשבע השנים לנשיאות כשכיהנתי כסמנכ"לית בית הנשיא, התבשל במוחו של פרס הספר הזה. בחודש האחרון לחייו הוא השלים את הספר. הוא חש שזמנו קצוב, כל הזמן אמר לנו: "אין זמן, חבל על הזמן, יש הרבה מה לעשות". היה מרתק לשמוע אותו מכתיב את הספר בהתלהבות גדולה, מתוך רצון עז להשאיר לנו ולדור הבא את האחריות להמשך החזון של ישראל חדשנית, עם ערכים ומוסר. ישראל דמוקרטית, פלורליסטית.

יום שבת, 9 ביוני 2018

קריאה לשילוב לימוד הקוראן במערכת החינוך הממלכתי

אלי יונה, משורר

הקוראן

לרגל שבוע הספר העברי, ברצוני לכתוב על ספר שנכתב בערבית דווקא, ספר הספרים של האיסלאם, הלא הוא הקוראן.

יום שישי, 8 ביוני 2018

ואולי לא היו הדברים מעולם: עיון ברומן ״ואולי שינה״ של הנרי רות


הרצל חקק, משורר

הוצאת כנרת

ואולי לא היו הדברים מעולם
עיון ברומן של הנרי רות, ואולי שינה, מאנגלית: אברהם קדימה, הוצאת כנרת, 1984, 416 עמודים

יום חמישי, 7 ביוני 2018

סרו צללים בכנען, גברו צללים במדבר: וינייטת ההתעבדות בשלח לך

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

גברו צללים במדבר
מקום שאין בו לא דין ולא דיין אינו ראוי למגורי אדם. תקיפים לא יעמדו בו בפני תקיפים מהם, והתקיף מכל יסתלק לבית  עולמו כשליט יחיד על  עיר ריקה, בודד כאבן דרך אחרונה בדרך שאיש לא הולך בה עוד.  על כן אכן, כל מקום שיש בו קיבוץ של אנשים, יש בו דין ויש בו דיין, אבל עדיין, אפילו נמנים הכל לקבל, הם אינם נינוחים אם הדינים והדיינים אינם נזהרים במידתיות, לא רק בהכרעה אם היה או לא היה עוון, אלא – אם היה- בהשתת עונש שאין בו פגיעה יתירה ואינה פוגעת בחירותו אלא במידה בה עווה. דין פרוטה כדין מאה, אבל אם ישליכו בית הדין גנב  מורשע של פרוטה למאסר בגינו משליכים גנב של מיליונים, יתמלאו לבבות בני אדם בחרדה שמא השליטו על עצמם בית דין קטלני, בלתי חוקתי בעליל, ויתרעמו  עד שיאבדו אמון במוסדות המשפט וואו אז קם והיה הגרוע מכל –יש דיין ואין דין. 

מקרא בראש הנקרא – גשר על פני התהום שבין לשון התנ"ך והעברית העכשווית


הוצאת אח

על: אביה זמרן, מקרא בראש הנקרא - חלון נפתח לשפת התנ״ך, איורים: יובל רובצ׳ק, הוצאת אח, תשע״ח 2017, 78 עמודים

עד כמה מבינים דוברי העברית בדורנו את שפת-התנ"ך? האמנם מדובר באותה שפה, או בשני מופעי קצה שלה, שהפערים ביניהם כבר בלתי ניתנים לגישור? היש סיכוי שצעירים בזמננו יבינו ביטויים כמו "יַעַן אֲשֶׁר", "שָכַב עִם אֲבוֹתָיו" או "לְפִי חֶרֶב"? האם משמעות פעלים כמו "וַתֵּבְךְּ", "וַיַַּעַן", "וַיִּבֶן", "וַאֲכַלְנֻהוּ" נהירה כיום לקורא בתנ"ך, או מחייבת תיווך פרשני? מי יכול לנחש ש"הַעוֹד אָבִי חָי" הוא משפט שאלה, ללא סימן שאלה בסופו? מדוע ילדינו מתעקשים לראות כִּבְשָׂה בקריאת ה' למין האנושי "וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשָֻׁה"? ואיך מתפרשת במאה העשרים ואחת פנינת לשון כמו "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא?" 

יום רביעי, 6 ביוני 2018

עיצוב דמויות מזרחיות ביצירתו של יעקב חורגין

בס״ד

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך


יעקב חורגין

השתקפות האתוס העדתי בעיצובן של דמויות מזרחיות בראי הביקורת הספרותית בספרים "סיפורים" (תרפ"ט), "אלומות" (1953)  ו"ילקוט סיפורים" (1981) מאת יעקב חורגין

חיי לסריו איש טורמס

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

הוצאת עם עובד

אלמוני, חיי לסריו איש טורמס מספרדית: טל ניצן-קרן, הוצאת עם עובד, תשנ״ח 1997, 99 עמודים

מדי פעם, בשיטוטי המרובים בחנויות ספרים יד  שנייה, נתקלתי בספרון קטן, בהוצאת תרמיל, בשם 'לסריו איש טורמס', אך הוא לא נראה לי מושך, לא פתחתיו. עד ששנה אחת, במסגרת המלצות  על ספרים לרגל שבוע הספר, או אולי ראש השנה או מועד אחר כלשהו, הזכיר יצחק בן נר את הספרון הזה בהתלהבות רבה, וקונן על שאין למוצאו יותר בחנויות, מסתבר שבן נר פוקד רק חנויות לספרים חדשים. זה כמובן גרה את סקרנותי, ובפעם הבאה שהזדמן לי, התחלתי לקרוא – התאהבתי. 

יום שלישי, 5 ביוני 2018

תהילתה החמקמקה של היצירה: על ספרו של יוסף כהן אלרן, תהילה אחרונה


הוצאת צבעונים

יוסף כהן אלרן על ספרו תהילה אחרונה: רומן, הוצאת “צבעונים" 2011, 256 עמודים.

הרומן "תהילה אחרונה" הוא חיבור מורכב וכתוב בשלוש רמות, עוטף עצמו כבצל ומכיל סיפור בתוך סיפור, דמיון בתוך דמיון ובתוך מציאות, חלום על יצירה שפוגש את הריאליה. "תהילה אחרונה" היא משאת הנפש של הסופר הבא בימים יחיאל הר-לבן, שעטו יבש והוא משתוקק לכתוב את יצירתו האחרונה ולזכות בעוד תהילה אחת שתסכם את דרכו. 

יום שני, 4 ביוני 2018

השקת פירושו של יאיר הופמן לספר מיכה

ערב לציון ספרו של יאיר הופמן: ספר מיכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, עם עובד ומאגנס, תל אביב וירושלים תשע״ז 2017
בית הספר למדעי היהדות ולארכאולוגיה ע״ש חיים רוזנברג; החוג למקרא; המרכז למורשת היהדות ע״ש צימבליסטה
אוניברסיטת תל אביב  יום שלישי, טו בסיון תשע"ח, 29 ביוני 2018

ההזמנה לארוע

פרופ׳ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא, יזם, הפיק והנחה את הערב.

פרופ׳ דן לאור, דברי ברכה
שיחת ׳שולחן עגול׳ בהנחיית פרופ׳ נועם מזרחי.
משתתפים: פרופ׳ יאיר הופמן, פרופ׳ שמואל אחיטוב ופרופ׳ דלית רום-שילוני.
קטעי קריאה מתוך ספר מיכה מפי השחקן דורי אנגל.
פרופ׳ יאיר הופמן (קלרינט), יוהן סבסטיאן באך, ׳אריה על מיתר סול’, שהיא קטע מתוך הסוויטה השלישית שלו לתזמורת מספר 1086 ביצירותיו, משנת 1731.

דברים מאת דן לאור לכבודו של יאיר הופמן לרגל הופעת פירושו לספר מיכה

פרופ׳ דן לאור

צילום: חיים גולדגרבר
דן לאור*


דברים שאמרתי לכבודו של פרופ' יאיר הופמן 
המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אוניברסיטת תל-אביב

יום שלישי, טו בסיון תשע"ח, 29 ביוני 2018



ערב טוב לכל הנאספים כאן במרכז צימבליסטה, וברכת ברוך הבא לחתן המסיבה - מיודענו וחברנו, פרופ' יאיר הופמן. 

יום ראשון, 3 ביוני 2018

מבט רפלקטיבי של יאיר הופמן על מלאכת פירושו לספר למיכה

דברים שאמר פרופ' יאיר הופמן  בערב שהוקדש לציון הופעת פירושו לספר מיכה* בסדרת "מקרא לישראל".
המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אוניברסיטת תל-אביב. יום שלישי, טו בסיון תשע"ח, 29 ביוני 2018
פרופ׳ הופמן בערב ההשקה
כתיבת פירוש מדעי לאחד מספרי המקרא היום עשויה להיות מלווה במידה לא מבוטלת של תסכול. 
ראשית, ככל שהפירוש יהיה טוב – הוא תמיד יהיה נחות,  second best"" לעומת המקור, מה גם כשמדובר בטקסטים שירים מופלאים, כמו, למשל אלה שבספר מיכה: ״וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא־יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם״ (ה, ו) או "אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי־קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר אֵין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי״ (ז, א) ועוד כהנה וכהנה קטעי שירה. מספר מיכה במקרה שלנו.  

כיצד היתה נראית ההיסטוריה של תקופת המקרא ללא ספרי הנביאים?

פרופ׳ שמואל אחיטוב, אוניברסיטת בן גוריון

מתוך: ערב ההשקה לפירוש מיכה מאת הופמן* בסדרה ׳מקרא לישראל׳,  המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אוניברסיטת תל-אביב. יום שלישי, טו בסיון תשע"ח, 29 ביוני 2018

הוצאת מאגנס ועם עובד

כיצד היתה נראית ההיסטוריה של תקופת המקרא ללא ספרי הנביאים?


ספר ההיסטוריה המובהק במקרא הוא ספר מלכים (אני מתעלם מיהושע–שמואל ומספרי הבית השני, עו"נ ודה"י). כל עוד אנו נמצאים בתחומו של מל"א אנו מוצאים נביאים פעילים בתחום המדיני: מנתן הנביא, הפוליטיקאי הבוחש בהמלכת שלמה, דרך אחיה השילוני שניבא את קיצה של שושלת ירבעם בן נבט, עבור לאליהו שהתעמת עם אחאב ואיזבל ולאלישע בן שפט שהיתה לו יד בהפיכה של יהוא, והמשיך לפעול גם בימי יואש בן-בנו. מכאן ואילך בידנו רק ידיעה קצרה וקטועה על יונה הנביא אשר מגת החפר שפעל כנראה בימי ירבעם בן יואש (ירבעם השני).

על מיכה בין ספרי הנביאים ועל פירושו של הופמן למיכה

פרופ׳ דלית רום-שילוני, אוניברסיטת תל אביב

חגיגת הספר ״מיכה״ ליאיר הופמן:* המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אוניברסיטת תל-אביב. יום שלישי, טו בסיון תשע"ח, 29 ביוני 2018

פרופ׳ רום-שילוני ופרופ׳ הופמן בערב ההשקה

א. הנביא, הספר וקהל(י) היעד שלו – מיכה בין ספרי הנביאים
ב. ספר הפירוש ״מיכה״ ליאיר הופמן 

אלכסנדר פון הומבולדט הגיבור האבוד של המדע


פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת שוקן



המלצה על ספר:
אנדריאה וולף, המצאת הטבע - הרפתקאותיו של אלכסנדר פון הומבולדט, הגיבור האבוד של המדע, תרגם עמנואל לוטם, הוצאת שוקן, 2017

אחד הספרים המרתקים ביותר שקראתי בשנים האחרונות הוא ספרה הנפלא של אנדריאה וולף, המצאת הטבע, שראה אור בהוצאת שוקן.  הספר מספר את סיפורו של אדם שנחשב כגדול בבני דורו, אותו אפשר לתאר במשפט הנפלא שכתב חיים באר בספר מסעותיו: אל מקום שהרוח הולך  : 'העולה מכל דברינו עד כה הוא, שהעילה האחת והיחידה אשר ממנה הלך והשתלשל מסעו של גיבור ספרנו, ונתכנו כל עלילותיו, כעילת כל המסעות שיצא אליהם האדם מאז ומעולם, הוא הקול הנעלם הדובר אליו בחלום חזיון לילה בתנומות עלי משכב, ואומר לו לקום וללכת מן המוכר והמוגן והצפוי, אל ארץ לא נודעת שיראוהו לו ביום מן הימים'.

יום שבת, 2 ביוני 2018

על ׳מיתוסים עבריים׳ של גרייבס ופאטאי


ד״ר דוד כהן-צמח, מכון כרם, המכללה על שם דוד ילין

הוצאת מסדה
על: רוברט גרייבס, רפאל פאטאי, מיתוסים עבריים, ספר בראשית, מסדה, רמת גן-גבעתיים תשכ"ז 

 כאשר אני ממליץ על ספר – לנגד עיניי עומדים תלמידיי. במקרה דנן אני מהווה חוליה בשלשלת של העברת המסורת. בהיותי תלמיד לתואר ראשון במקרא נתבקשתי לכתוב עבודה סמינריונית על יחידה ספרותית בספר בראשית. מורי, פרופ' יאיר זקוביץ, הביא לתשומת לבנו את קיומו של ספר זה והמליץ לעיין בו. ההמלצה הזו הניבה פירות הן לעניין הספציפי עליו נדרשתי לכתוב בעבודה והן לעניינים אחרים שהעסיקו אותי ברבות השנים אודות סיפורי בראשית. באמצעות דבריי כאן אני מביע את תודתי למורי ביודעי שיש ערך להכרת הטוב. ואוסיף כאן, כפי שאנו רואים גם מיתוסים עוברים במסורת... 

יום שישי, 1 ביוני 2018

’נווה איתן‘ ו‘גאון הירדן‘ במקרא ובימינו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הירדן
קיבוץ נווה איתן שוכן בבקעת בית שאן סמוך לירדן. שמו נגזר מהכתוב בספר ירמיה גאון הירדן אל נוה איתן‘ (מט 19; נ 44). מבחינה לשונית ’נוה איתן‘ הוא צירוף סמיכות שבו הנסמך הוא ’נוה‘ (=מקום מרעה או דיר של צאן). מאחר ש‘איתן‘ הוא שם תואר, את הסומך - רועים -  יש להשלים בתודעה. ’נוה איתן‘ הוא אפוא נוה רועים שהוא איתן (חזק), ועל כן גם שלו ובוטח. ירמיהו מדמה את האויב לאריה, העולה מסבך הירדן אל נוה איתן, כשהוא רעב ומשחר לטרף. הנביא זכריה מדבר על שאגת כפירים העולה מגאון הירדן ועל קול זעקת הרועים שמגלים כי צאנם נטרף: ’קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם, קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן‘ (יא 3).

אמת בצאתנו, תקווה בבואנו: וינייטה לפרשת בהעלותך

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר


מעמד הוצאת ספר התורה מן ההיכל שבבתי הכנסיות בישראל הוא מעמד שיש בו הוד מלכות. המסורות של העדות השונות יודעות מימים להרשים את החושים של המתפללים בהדרה של כניסת התורה אל קרב נאמניה ולדמות אותה עליהם ככניסת מלכה.

יום חמישי, 31 במאי 2018

תכלת וארגמן - תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



מילת ׳תכלת ׳ מופיעה עשרות פעמים במקרא, כשלרוב היא כרוכה עם הארגמן. ב׳תכלת וארגמן׳ הכוונה לחוטים או לאריגים הצבועים בצבעי תכלת וארגמן. היו אלה צבעים יוקרתיים במיוחד: לפי התורה הם שימשו לאריגי המשכן ולפי ספר דברי-הימים - גם למקדש שלמה (לפי דה״ב ב, ו, יג; ג, יד אך לא לפי ספר מלכים). התכלת שימש לבגדי מלכות: ׳וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה׳ (אסתר ח, טו) והלבישו בו את פסלי האלים: ׳תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם׳, יר׳ י, ט). הציצית היתה תכלת כנאמר: ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׳ (במ׳ טו, לח-לט).


׳תכלת׳ בעברית החדשה הוא צבע כחול בהיר. לא כן בכתוב הבא:

יום רביעי, 30 במאי 2018

מהי ’כברת הארץ׳ שבה ילדה רחל?

דוד פולוס "רחל-אמנו" (1953) ליד רמת רחל
מקום מותה של רחל בשעת לידת בנימין מצוין באופן מפורט בבראשית לה, טז: ’ויסעו מבית אל, ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה‘. תיאור דומה מופיע בפרשת ’ויחי‘, כאשר יעקב מספר ליוסף על מקום קבורתה של רחל: ’ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען, בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם‘ (בראשית מח, ז). לפי ההקשר, נראה שהכוונה בביטוי ’כברת ארץ‘ בשני כתובים אלו היא לציין מרחק כלשהו. ביטוי זה מופיע במקום נוסף במקרא, בסיפור אודות גיחזי הרודף אחר נעמן, לאחר שזה הלך ’כברת ארץ‘ (מלכים-ב ה, יט), וגם שם נראה שזו אכן כוונת הביטוי. 

יום שלישי, 29 במאי 2018

רשמים מקריאת ספרו של דב אלבוים: מסע בחלל הפנוי

בני דיין, כימאי ישומי

הוצאת עם עובד


על: דב אלבוים, מסע בחלל הפנוי, הוצאת עם עובד, 2007

לפעמים זה קורה כך. אתה נוטל ספר, שהונח כמו בלי משים במיוחד עבורך. על יד מי, על ידי מה ובשם איזו כוונה, אתה לא בדיוק בטוח. בסוף זה גם לא משנה. 
את ימי הכיפור שלי אני מציין בעיר הולדתי, כדי לבקר ולו בחלקו בבית הכנסת בו היה סבי ז"ל, רב לקהילת יוצאי מרוקו בשכונת שמשון באשקלון של שנות השמונים, בא בימים, יושב בתיבה, לומד ומתפלל. המקום הזר-מוכר, הפעיל כל שנה ושנה את אותם כוחות משיכה מחדש. את שאר היום אני מכלה בקריאה של ספרים ועיתונים מזדמנים, עד צאת הצום. וכך מצאתי ביום כיפור אחד, בדירת הורי, גם את הספר הזה. הפותח בסצנה המוכרת לכל מי שמבוכה היא אחת מחברות ילדותו: המחבר, מבקר בבית כנסת אליו הוזמן, מנסה להסיר פרוכת מעל ארון ספרי התורה, בבית הכנסת בערב יום הכיפורים. 

יום ראשון, 27 במאי 2018

חוק המלך, שלמה המלך והנביא זכריה

פרופ‘ יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

דוד המלך
חוק המלך (דברים יז, יד-כ) הוא החוק היחיד בתורה כולה הנזקק למוסד המלוכה, וזו עדות לחוסר הנחת שיש למקרא נוכח מוסד זה, המעמעם את זוהרה של מלכות שמים. כבר ראשיתו של החוק מעידה כי מוסד המלוכה הוא, במקרה הטוב רע הכרחי, מוסד חברתי יחיד שהוא פרי יוזמתם של בני ישראל ולא פרי רצונו של האלהים: "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי" (פסוק יד). הכתוב מבטא כפיות טובת של ישראל: ה' הוא שנתן להם את הארץ, אך הם פונים לו עורף ומבקשים לחקות את דרכי הגויים ולהמליך עליהם מלך. אכן כבר ספר בראשית יודע לספר כי המלוכה רווחת בקרב העמים: נמרוד מולך בארץ שנער (י, י), פרעה מולך על מצרים (יב, טו ואילך), אבימלך הוא מלך גרר (כ, ב) ועל מלכי אדום אומר כתוב "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל" (לו, לא). רק בני ישראל היו פטורים לאורך ימים ושנים מעונשו של מוסד המלוכה, עד שימיטו צרה זו על עצמם.