הרצל חקק, משורר
.png)
חומר למחשבה: תרבות אינה קו גבול סגור, אלא מרחב נשימה. העברית, מימיה הראשונים, היא שפה של שכבות, של דיאלוג בלתי פוסק בין קודש לחול, בין מקור לתרגום, ובין הפנימי לגלובלי. כשנכנסים בשערי הספר, הגבולות הללו מטשטשים; הספר הופך לגשר בין תודעות.
מהמסך אל הנייר: גרפיקאי ודפס תותח מחפש את האתגר הבא בירושלים!
מחפשים מישהו שלוקח קובץ ריק ויודע להפוך אותו למוצר מושלם ביד? הגעתם למקום הנכון.
נעים להכיר, אני מעצב גרפי ואיש דפוס עם המון ניסיון, ואני מחפש להשתלב בסטודיו, בית דפוס או חברה ירושלמית שרוצה להעלות את הרמה.
מה אני מביא איתי לשולחן?
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
 |
| הלחם באינפוגרפיקה |
כיצד שימש הלחם במקרא ככלי לביטוי מעמד חברתי, מוסרי ומגדרי?
איך משקף הלחם את גבולות הזהות בין ישראל לעמים? בין קודש לחול ובין חיים למוות?
מהן המשמעויות הרחבות והמטפוריות של המילה ׳לחם׳, למעבר למזון בסיסי, בספרות המקרא?
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
הלחם כראי העולם; הוראת המילה; מצבי נפש; לחם ואחווה; לחם ומגדר; לחם ומעמד; לחם במסע הגדול אל ארץ הלחם; לחם מוסר ואמונה.
מדריך להוראת הנושא - כאן.
 |
| ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים |
התגלית המפתיעה נחשפה במהלך הקמת שכונה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, בחפירות של רשות העתיקות, וצפויה להשתלב בגן ארכיאולוגי
| .אחת הכניסות לחלל התת קרקעי שנחשף בחפירות בירושלים. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות |
מנהרה קדומה, חצובה בסלע לאורך של כ-50 מ', התגלתה במפתיע בסמוך לקיבוץ רמת רחל בירושלים. התגלית יוצאת הדופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הקמת שכונה חדשה, צפונית לרמת רחל.
המנהרה הקדומה שנחשפה בירושלים.
צילום יולי שוורץ, רשות העתיקות.
הכניסה למתחם הקדום מפני השטח נעשתה באמצעות גרם מדרגות אשר ירד אל פתח חצוב והוביל לתוך המנהרה. זו, התגלתה כשהיא מלאה באדמת סחף אשר נכנסו אליה, כנראה, במשך מאות ואולי אלפי שנים.חפירה במספר מוקדים בתוך המנהרה, הראתה שגובה המנהרה הוא עד 5 מ' ורוחבה כ-3 מ'. "החציבה נעשתה למשעי, וברור שמי שחצב את המנהרה השקיע רבות, תכנן, והייתה לו היכולת והמשאבים הדרושים על מנת להשיג את המטרה.
 |
| מטבע ממטבעת אשקלון. מימין למעלה: אלף ונון בכתב פיניקי = קיצור לאשקלון. צילום: היחידה למניעת שוד רשות העתיקות |
מטבעות אינם רק אמצעי תשלום, אלא גם "מדיה" תקשורתית. שני המטבעות שהושבו לישראל מראים זאת: האחד (אשקלון) מעיד על השתלבות כלכלית גלובלית בעת העתיקה, והשני (אנטיגונוס) משמש ככלי להצהרה זהותית ודתית בתקופת סערה פוליטית.
תגיות: נומיסמטיקה (חקר המטבעות), התקופה החשמונאית, התקופה הפרסית, מתתיהו אנטיגונוס, מנורת שבעת הקנים.
 |
| המטבע נושא סמל המנורה. צילום איתן קליין רשות העתיקות. |
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
ראו גם, לאה מזור, בין מקרא לציונות: התפיסה השבטית של המרחב המשתקפת בשמות יישובים מהעשור הראשון למדינה, קתדרה 110, טבת תשס״ד עמ׳ 122-103
תוויות: שמות מקומות בישראל, ועדת השמות הממשלתית, עיברות המרחב, שמות מקראיים, העשור הראשון למדינה, גאוגרפיה היסטורית, מדיניות שיום, שמות זיכרון פסאודו-מקראיים, דוד בן-גוריון.חגי קמרט, סופר, משורר וצייר
בן ציון יהושע, תה אנגלי בירושלים, הוצאת ירון גולן 1998, 224 עמודים
 |
חינוך, פדגוגיה, הוראה, למידה מתמשכת, מודעות, חינוך עצמי, אנשי חינוך, חדשנות בחינוך, תהליכי למידה, התפתחות אישית
דר' רותי פישר-בח, רכזת ומורה לתנ"ך בתיכון גלילי, כפר סבא. עסקה בהכשרת מורים מעל 20 שנה מתוך אמונה כי "מוות וחיים ביד הלשון" (משלי יח, כא).
ראיון עומק עם אביחי בן לאה, "חינוכאי", מורה לתנ"ך ומפתח תוכן פדגוגי, על עתיד מערכת החינוך בישראל וספרו החדש העוסק בתיקון חברתי וחינוכי. בשיחה עם דר' רותי פישר-ב"ח, פורש בן לאה משנה סדורה על הוראת תנ"ך במאה ה-21, שילוב בינה מלאכותית (AI) בכיתה והמעבר מעבודה עם "נוער בסיכון" לגישת "נוער בסיכוי". הצצה מרתקת לעולמו של איש חינוך המשלב בין המקורות המקראיים לפרקטיקה ניהולית מודרנית.
תגיות: חינוך בישראל, הוראת תנ"ך, אסטרטגיות למידה, בינה מלאכותית בחינוך, נוער בסיכוי
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
 |
| סבינה סעד, אור הנר |
שולה ברנע, לשונאית ומשוררת
האם מבט אחד של חמלה או של חיבור אנושי היה יכול לשנות את הגורל ולהפוך חורבן לתיקון? שיר על הכוח של הפרט להשפיע על הכלל דרך הקשרים המשפחתיים והאנושיים שלו.
 |
| הדימוי החזותי מנסה ללכוד את הניגוד: במקום חורבן, אפר ומלח, רואים עיר שהופכת לגן פורח, ואת אשת לוט כדמות מרכזית של תקווה. |
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
כיצד המבנה המקראי של "על שלושה וארבעה" מעצב את הפער שבין יופיה של ירושלים לבין המציאות האנושית המורכבת? קראו על ניצני האביב, מוטיב האור והמתח שבין גאולה לגלות ביצירתו של ש"י עגנון, תהלה.
ד"ר צביה רחימי שפרן, חוקרת ואשת חינוך
בתקופה שבה המציאות הישראלית מסנוורת ומכאיבה, בין הממ"ד למקלט, מצאתי את עצמי חוזרת אל העיירה קרט שבטרנסילבניה. ספרו החדש של יניב איצקוביץ', "ההתחלה של כל הדברים", הוא הרבה יותר מתיעוד היסטורי של השואה או ראשית המדינה – הוא מראה שבורה שדרכה אנחנו מנסים להבין את ה"למה" של חיינו כאן ועכשיו.
.jpg)
יניב איצקוביץ', ההתחלה של כל הדברים, הוצאת כתר, 2024
יש הטוענים, שאין מקריות בעולם. לקרא את הספר הזה בעת שכזו, מבחינתנו כעם, כתושבים במדינת ישראל, כיושבים בממדים, במקלטים, כהווים מלחמה נוספת בתולדותינו – לאו מילתא זוטרא היא!
Fertility and Women in the Literary-Ideological Shaping of Israel's Origins in Egypt: A Literary-Ideological Study of Exodus 1-2
Dr. Lea Mazor, The Hebrew University of Jerusalem
Introduction
No nation can forge a self-identity without a memory community—that is, without a public that shares a consciousness of a common past. In shaping this past, the period of origins holds a special status. This is the period when the founding events occurred, events that determined the nation's character, its meaning, and the justification for its existence. Many societies choose to fashion their origin memories in the form of a story (in Greek: 'myth'). This allows them to focus on specific events and heroes, to select and organize details, create causal links, evoke thoughts, feelings, and passions, and convey both overt and subtle messages. The biblical stories about the nascent formation of the people of Israel in Egypt and the emergence of Moses, their leader, are such origin myths. They fulfill a vital, identity-forming role in the historical consciousness of the people of Israel.
 |
| Jews Celebrating Passover. Lubok, XIXth century |
