ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
יעקב קליין, איכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, הוצאת עם עובד בע״מ תל אביב והוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס ירושלים תשע״ז 2017, 311 עמודים
מגילת איכה מורכבת מחמש קינות על חורבן ירושלים ומקדשה והגליית חלק נכבד מאוכלוסיה על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפנה״ס. איבוד העצמאות המדינית והגלות הטביעו חותם עמוק על תולדות עם ישראל. צום תשעה באב נקבע לזכר האסון, ומגילת איכה נקראת בו בכל בתי הכנסת מידי שנה ובשנה.
בקינות הדואבות שזורים הרהורים אמוניים אודות הסיבות לחורבן ואודות האופן שבו יש להתמודד עם המשבר הדתי והרוחני שגרם. הרגשות העזים והאמונות והדעות מנותבים למסגרת ספרותית מיוחדת - האקרוסטיכון.
מחבר הפירוש הוא יעקב קליין, פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. קליין הוא חתן פרס קרמר לקידום מחקר האשורלוגיה בישראל ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. פרס טשרניחובסקי הוענק לו יחד עם המשוררת ש. שפרה על ספרם ״בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום״ (תל אביב תשנ״ז 1996).
קליין התחיל במלאכת פירושה של מגילת איכה לפני 25 שנה ועתה מונח פרי מחקריו לפני הקוראים. קליין כותב במבוא: ׳מטרתי העיקרית בפירוש זה היתה לנסות להבין את משמעותן המילולית, הספרותית והתיאולוגית של הקינות, את המטרה שלשמה נתחברו ואת מקום המגילה בתולדות הספרות המקראית׳ (עמוד ח).
לפני הפירושים המפורטים לחמש הקינות של מגילת איכה ישנו מבוא רחב העוסק בנושאים הבאים:
שמות המגילה ומקומה באסופות ספרי המקרא
נושא המגילה ורקעה ההיסטורי
מחבר המגילה, זמן ומקום חיבורה
טיפוסי הקינות במגילת איכה
קינות על חורבן ערי קודש ומקדשים במזרח הקדום והיחס בינן לבין מגילת איכה; האלה המקוננת על עירה בקינות המסופוטמיות, ובת ציון במגילת איכה.
מטרת חיבורן של הקינות
צורתה הספרותית של מגילת איכה: האקרוסטיכון, ׳מקצב הקינה׳ במגילת איכה ובמקרא; אמצעים ספרותיים אחרים בקינות; המבנה הספרותי של הקינות והיחס ביניהן
המסר התאולוגי של מגילת איכה
לשון המגילה
מקבילות לשון ותוכן בין הקינות
מקבילות לשון וסגנון לספרים אחרים במקרא (פרקי התוכחה בתורה; ספרי ירמיה, יחזקאל וישעיה מ-סו; מזמורי תהלים).
הנוסח (נוסח המסורה, נוסח המגילה מקומראן, התרגומים העתיקים, התרגום הארמי)
תולדות הפרשנות היהודית על מגילת איכה (פסוקים מהמגילה בקינות מקומראן; מדרש ׳איכה רבתי׳; מדרשי חז״ל; פרשנות ימי-הביניים)
מגילת איכה בתפילות ובמנהגים
ומבחר ביבליוגרפי.
את הספר חותמים מפתחות לכתובים מקראיים, למקורות אפיגרפיים עבריים ומגילות מדבר יהודה, למקורות מספרות המזרח הקדום, לספרות חז״ל והתרגומים, וכן מפתח עניינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.