על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

וואין הורוביץ, יהושע גרינברג ופיטר זילברג בשיתוף לורי פירס וקורנליה וונץ, על נהרות בבל: תעודות בכתב היתדות מראשית גלות בבל, נספח: קתלין אברהם, הוצאת מוזאון ארצות המקרא ירושלים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים 2015

הוצאת מוזיאון ארצות המקרא
והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה 

587 לפנה"ס היתה שנה קשה בתולדות ישראל בתקופת המקרא. באותה שנה החריב נבוכדנצר השני מלך בבל את ירושלים והמקדש וקטע את שושלת בית דוד שמלכה ביהודה ברציפות במשך מאות בשנים. הוא שחט את בני צדקיהו לעיניו ואחר כך עיוור אותו והגלה אותו עם רבים מאנשי יהודה, בבלה. לגלות צדקיהו קדמה גלות יהויכין שהתרחשה עשור קודם לכן. מה היה גורל הגולים בבבל?

נחלה של שומרוני מהמאה החמישית לספירה נחשפה בחפירות בצור נתן




רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס. אמן
 צילום: ראלב אבו דיאב, רשות העתיקות

נחלה של שומרוני מהמאה החמישית לספירה נחשפה בחפירות בצור נתן. זו הגת השנייה המוכרת בארץ, בה מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המשוייכת לשומרונים. חפירות רשות העתיקות התקיימו במסגרת הקמת שכונה חדשה ביישוב, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל.

יהושע כמשה, משה כיהושע

בדברים פרק לא מצוּוה יהושע, תלמידו של משה: "חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנוכי אהיה עמך" (פסוק כג), ודברים דומים שב ומצווה ה' ליהושע בראש ספרו: " ... כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, לא ארפך ולא אעזבך. חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם" (א, ה-ו).

הבטחתו של ה' להיות עם יהושע כדרך שהיה עם משה עולה בקנה אחד עם ריבוי קווי המיתאר של דמות יהושע הגזורים על פי מידותיו של משה, בחינת "מעשה אבות/מנהיגים סימן לבנים/ממשיכיהם". כך, למשל, נס קריעת הירדן, החותם את מעשה יציאת מצרים ומבשר את הכניסה לארץ. בסיפור הנס הזה מהדהד מעשה קריעת ים סוף, הפותח את סיפור שחרורם של ישראל מעול המצרים. בסיום סיפור קריעת הירדן נאמר: "ביום ההוא גידל ה' את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו" (יהושע ד, יד; השוו עוד ג, ז). דברים אלה מזכירים את האמור בעקבות קריעת ים סוף: "...וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו "(שמות יד, לא). גם בתיאור עצירת הירדן, שבמהלכה "מי הירדן ... [עמדו] נֵד אחד" (יהושע ג, יג), מהדהדים דברי שירת הים אודות מי ים סוף ש"נצבו כמו נד" (שמות טו, ו).

יצא לאור כרך יד של כתב העת מסכת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יצא לאור כרך יד של כתב העת מסכת. 

׳מסכת - אמרי לחכמה אחתי את׳ הוא כתב עת אקדמי שמופיע ברציפות מאז יסודו בשנת 2002 על ידי פרופ׳ ישראל אומן (חתן פרס נובל לכלכלה) לזכר רעייתו אסתר. משנת 2017 הוא יוצא לאור במסגרת המרכז לחקר האישה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד הלר, הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן.

היכן הוא שער השמים?

יעקב כהן, סולם יעקב, אנדרטה בבאר שבע

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

פרשת "ויצא" מספרת את סיפור קורותיו של יעקב בחרן, אליה הוא בורח מפני זעמו של עשו אחיו, הכועס עליו בעקבות מעשה לקיחת הברכה (בראשית כז). יעקב יוצא מבאר שבע ובדרכו אל ארץ גלותו, הוא עוצר למנוחת לילה במקום העתיד להיקרא "בית אל" וחולם בו חלום. בחלומו "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שמימה, והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" (בראשית כח, יב). לאחר מכן מתגלה אליו ה' ומבטיח להגן עליו בכל אשר ילך, וכן את "הארץ אשר אתה שוכב עליה" (פסוק יג) ואף ריבוי של צאצאים: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה..." (פסוק יד). בהמשך הסיפור נאמר: "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים" (פסוקים טז-יז).

אפיון גובהו של הסולם שרואה יעקב, "וראשו מגיע השמימה", מעורר את זכר אפיונו של מגדל בבל בפני  בוניו: "נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים" (בראשית יא, ד).

חיים הלל בן ששון, משמעותו של שם האל במקרא, בספרות חז"ל ובמחשבה היהודית בימי הביניים

חיים הלל בן ששון, משמעותו של שם האל במקרא, בספרות חז"ל ובמחשבה היהודית בימי הביניים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ט 2019 

הוצאת מאגנס

׳מבין כל שמותיו של האל במסורת היהודית, החל בשמות מקראיים כגון צבאות, אלוהים, אל, שדי, ודרך שמות מאוחרים יותר כגון הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם והמקום, מתייחד שם יהו-ה באופנים שונים. במקרא, שם זה הוא הנפוץ שבכל שמות האל, והחל בספרות התנאית ואילך, שם זה מקבל מעמד של שם פרטי לאל, או בלשון חכמים ״שמי המיוחד לי״ (ספרי זוטא, נשא ו, כז, עמ׳ 251). כך, הזיקה בין השם לבין האלוהות המצוינת על ידו מתחזקת עוד יותר. היא מוצאת את ביטויה באיסורים השונים הקשורים בביטויו ובכתיבתו, וכן בדומיננטיות הליטורגית העצומה שלו. אולם לא פחות מכך, הזיקה בין האל לבין שמו יהו-ה מקובעת ואף מועצמת באמצעות המאמץ המתמשך לפרש ולחקור שם זה בתקופות השונות, כדי לחשוף את משמעותו ולעצב דרך משמעות זו את תורת האלוהות של המסורת היהודית. מטרתו של חיבור זה כפולה. ראשית הוא מבקש להתחקות אחר כמה פרקי מפתח בתולדותיו של המאמץ הזה, החל במקרא וכלה בימי הביניים. שנית, כדי לדון במשמעותו של שם יהו-ה כפי שהיא משתקפת בתקופות ובסוגות מגוונות ונבדלות, מציע הספר מפתח מושגי לניתוח כלל הדיונים על אודות שם יהו-ה במסורת היהודית׳ (עמ׳ 1). 

כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי (תהלים ע״ב) - מסע מידיעה מדומה אל אי-ידיעה מלומדת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

Koning David als psalmzanger, Leonard Schenk, after Charles Le Brun, 1710 - 1767 

כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי (תהלים עב, כ) הוא משפט קצר שאין בו לא מילים קשות ולא צירופים ספרותיים מורכבים. במבט ראשון הוא נראה כפסוק אינפורמטיבי, פשוט ומובן. ואין לך טעות גדולה מזו! פשטותו של הפסוק מתעתעת. מילותיו המעטות צופנות בקרבן לא מעט תעלומות, ובלבד שקוראים אותו מתוך רגישות למה שלפניו ואחריו בספר תהלים. כשעושים זאת, מיד קופצת לעין התמיהה הראשונה הפותחת את שער התמיהות. איך ייתכן לומר בסוף מזמור עב שכָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי אם יש אחר-כך עוד 18 מזמורים המיוחסים לדוד, וחלקם אף מכונים תְּפִלָּה? ראו תְּפִלָּה לְדָוִד (פו, א) ומַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה (קמב, א). ואם מפנים את המבט אל המזמורים שלפני מזמור עב מגלים שאמנם רבים מהם מיוחסים לדוד, אך לא כולם. יש ביניהם מזמורים יתומים (=מזמורים ללא כותרת), שבעה מזמורים לִבְנֵי־קֹרַח (מב-מט. מב-מג הוא מזמור אחד), מִזְמוֹר לְאָסָף (מזמור נ), ומזמור עב עצמו הוא לִשְׁלֹמֹה. ועוד תמיהה. רק אחד מכל מזמורי דוד שלפני מזמור עב, מכונה בכותרתו תְּפִלָּה (יז, א), אז מדוע נאמר בלשון רבים כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָׁי? ואם לא די בכל אלה, נשאל מדוע מופיעה בפסוק הצורה הפטרונימית דָּוִד בֶּן־יִשָׁי, ולא רק דָּוִד כמו בכל 87 היקרויותיו האחרות של השם בספר תהלים? יוצא אם כן שכל רכיבי הפסוק מעוררים תמיהה: כָּלּוּ, תְפִלּוֹת, ודָּוִד בֶּן־יִשָׁי. ומה שנדמה היה במבט ראשון כידיעה היה לאמיתו של דבר ידיעה מדומה. 

בחיק עצי החורש מצאה את מותה: לעילוי נשמתה של אורי אנסבכר הי"ד

 יפה לורנצי, משוררת  ©

Translated by Prof. Eitan Medini 

אוֹרִי בְּחֵיק עֲצֵי הַחֹרֶשׁ מָצְאָה אֶת מוֹתָהּ

בְּחֵיק עֲצֵי הַחֹרֶשׁ מָצְאָה אֶת מוֹתָהּ
אוֹרִי בְּחֵיק עֲצֵי הַחֹרֶשׁ מָצְאָה אֶת מוֹתָהּ -
לָשׂוּחַ יָצְאָה בֵּינוֹת לַעֲצֵי הַחֻרְשָׁה,
בְּעֵין יָעֵל בְּתוֹכְכֵי יְרוּשָׁלַיִם הַבִּירָה
גַּן הַחַיּוֹת הַתָּנָ"כִי בְּגַבָּהּ בִּטְוָח נְגִיעָה.

יבוא היום

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

יוֹם יִתְיַצְּבוּ מוּלְךָ כֻּלָּם,
הָהִסּוֹסִים, הָהַחְמָצוֹת, הַכִּשְׁלוֹנוֹת,
הָאַכְזָבוֹת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ;
לַשָּׁוְא תְּגַשֵּׁשׁ בְּעַיִן כְּמוֹ סוּמָה
אֶל הַצְלָחוֹת עָבָר, אֶל אַהֲבוֹת,
אֶל רְגָעִים יָפִים אֲשֶׁר חָלַקְתָּ;
אֶל זִכְרוֹנוֹת יַלְדּוּת, אֶל שִׁגְיוֹנוֹת,
בְּלָאו הֲכִי הֵן לֹא בָּגַרְתָּ.

מזמור קיב בתהלים, הדגם האלפביתי ונעמי שמר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מזמור קיב, הוא מזמור אלפביתי, דהיינו, מזמור שמסודר לפי סדר האלפבית. כך:

הַלְלוּ יָהּ

אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־יְהוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד

גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ

הוֹן־וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד

זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק

טוֹב־אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט

כִּי־לְעוֹלָם לֹא־יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק

מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה

סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר־יִרְאֶה בְצָרָיו

פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד

רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד

לאה מזור- קשרים אינטרטקסטואלים בסיפורי יוסף

מיכה רואי, מסע בין סיפורים: קריאה ז׳אנרית בסיפורי מסע במקרא

מיכה רואי, מסע בין סיפורים: קריאה ז׳אנרית בסיפורי מסע במקרא, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ט 2018

הוצאת כרמל

ספרו של ד״ר מיכה רואי ממכללת אורנים מציע על ׳קריאה ז’אנרית׳ במקרא, שהיא  קריאה סטרוקטורלית אינטר-טקסטואלית, שנקודת המוצא שלה היא ההכרה שכל יצירה ספרותית נשענת על מערכת מסועפת של כללים וקונבנציות (הז'אנר), שקודמת ליצירה ומכריחה את היוצר לקיים שיח עִמה. תוצרי השיח משתקפים ביחס שבין הרכיבים הקונבנציונליים שהיצירה מאמצת ובין הרכיבים החד-פעמיים הקיימים בה. עיקרו של ספר זה הוא בזיהוי החריגות מהדפוס ובהבנת המרכיבים החד-פעמיים, הקיימים בכל אחד מהסיפורים בפני עצמו.

יתושו של טיטוס - The gnat of Titus

אלי יונה, משורר

Translated by Prof. Eitan Medini 

Titus Augustus Denarius

".... עלה (טיטוס) ליבשה, בא יתוש ונכנס בחוטמו וניקר במוחו מאה שנים... וכשמת פצעוּ את מוחו ומצאו בו כציפור דרור משקל שני סלעים." (מתוך מסכת גיטין נו, ב)

"משל למחשבה טורדנית המנקרת במוחו של אדם ואינו נותנת לו מנוח." (אבן שושן)

יתושו של טיטוס
מִזֶּה שֶׁבַע שָׁנִים
אֲנִי כָּלוּא
בְּרֹאשׁ אֶחָד,
סָב בּוֹ־בַּמָּקוֹם
כְּעָלֶה יָבֵשׁ
בִּמְעַרְבֹּלֶת מַיִם.

וינייטת לא תקח שוחד - שבר מורכב

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

מעל ומתחת לשולחן

שוחד הוא כשבר מורכב. הוא רב מכשלה. ביחסים שבין אדם משחד לבין חברו המשוחד נהנים השניים ואדם שלישי, יחיד או חברה, ניזוקים. אין כל קשר אישי בין החוטאים הפעילים לבין הניזוק הפאסיבי. הם לא מכירים אותו. הוא מודר מעולמם. בין השניים חלים חוקי מוסר מוסכמים. פלוני משלשל ממון אסור ביד פלמוני תמורת טובת הנאה אסורה, אין הנותן חושש מלכתחילה כי המקבל יסגירנו, והמקבל לא חושש כי הנותן יבגוד בסודם המשותף, אבל מי שנושא בהוצאה הוא גורם שמחוץ לעסקה שאין לו  נגיעה  בה כלל, אבל ממנו גובים את המחיר. גם על כגון אלה אמר הנביא עמוס " כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־מִכְרָ֤ם בַּכֶּ֙סֶף֙ צַדִּ֔יק וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֥וּר נַעֲלָֽיִם"(עמוס ב',ו'). הם מוכרים, והצדיק, הנקי מכל עוון, משלם. הוא אמצעי.  זה מין אחד של שבר.