שיחות על מוסיקה בין הסופר הַרוּקי מוּרַקַמי והמנצח סג'י אוזאווה

עבי קלדרון ולאה מזור

הַרוּקי מוּרַקַמי יליד 1949 הוא סופר ומתרגם יפני מוערך מאד שספריו תורגמו ליותר מחמישים שפות וזיכוהו בפרסים ספרותיים בינלאומיים. מילדותו הוא הושפע מהתרבות המערבית, במיוחד מהספרות ומהמוזיקה שלה (ניהל, בין השאר, מועדון ג׳אז) והשפעה זו ניכרת בספריו. הוא פירסם עשרות ספרים ורבים מאוהביה ומאהביה של הספרות מכירים בוודאי חלק מהם. כמה ספרים משפעת יצירתו תורגמו לעברית, לפעמים ישירות מיפנית ולפעמים מאנגלית: מרדף הכבשה (כתר 1982), ארץ פלאות קשוח וסוף העולם (כתר 1985), לרקוד לרקוד לרקוד (כתר 1988), דרומית לגבול, מערבית לשמש (מחברות לספרות 1999), ספוטניק אהובתי (כתר 1999), יער נורווגי (כתר 2000), קפקא על החוף (כתר 2002), אחרי החשיכה (כתר, כנרת זמורה-ביתן 2004), קורות הציפור המכנית (כנרת זמורה ביתן 2005) 1Q84 (כתר 2012-2011), צקורן טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו (כתר 2013), הרג קומנדטורה (כנרת זמורה-ביתן 2017).

 וזה עוד לא הכל, כי תורגמו לעברית גם אוספי סיפורים קצרים, נובלות וספרי עיון שלו…

אחד מספריו המופלאים שטרם תורגם לעברית הוא

2016, Absolutely on Music: Conversations with Seiji Ozawa 

(352 עמודים), שבו מובאות השיחות המרתקות שהוא ניהל במשך שנתיים עם חברו המנצח הנודע סג'י אוזאווה (Seiji Ozawa), 2024-1956. 

אוזאווה ניצח על תזמורות שונות: התזמורת הסימפונית של בוסטון, התזמורת הסימפונית של טורונטו, התזמורת הסימפונית של סן-פרנציסקו ועוד והשיחות היו כמובן על מוסיקה, ועל זיקות-מהות בין מוסיקה לספרות. השניים שוחחו על ברהמס, בטהובן, ברטוק ומהלר; על לנרד ברנשטיין ועל גלן גולד; על מוסיקה תזמורתית ועל אופרה; על טכניקות ניצוח ועל נגינה במאה ה-20. אוזאווה סיפר על חוויותיו מניצוח על תזמורות שונות ברחבי העולם, על אולמות קונצרטים ועל מוסיקה לסרטים. יחד הם האזינו להקלטות של ביצועים שונים של יצירות והשוו ביניהן.

מורקמי מגלה שישנם שלושה דברים שמשותפים לשניהם:

1) שניהם אוהבים מאד את מה שהם עושים. וכשהם עסוקים במקצועם זהו הזמן המאושר ביותר בחייהם.

2) לשניהם יש מה שמורקמי מכנה "לב רעב", כלומר ההרגשה שאף פעם זה לא מספיק, וסקרנות ללא גבול לחקור ולהעמיק יותר.

3) שניהם עקשנים. ברגע שהם בוחרים בדרך מסויימת, זאת הדרך שימשיכו בה, ואפילו אם אנשים אחרים ינסו להשפיע עליהם לשנות כיוון, ואפילו אם ישנאו אותם משום שסירבו לקבל עצות.

השוני העיקרי ביניהם הוא שמורקמי הוא אדם מופנם וזאב בודד, שלא שש להתחבר לאנשים אחרים, ואלו אוזאווה מטבע עיסוקו כמנצח על תזמורת מרובת נגנים, יוצר קשרים חברתיים במהירות ובקלות.

הרוקי מורקמי הוא אחד הסופרים האהובים ביותר ויש בספריו קסם ומסתורין שקשה להגדיר אותם במילים. גם מי שאינם מוסיקאים מקצועיים שמסוגלים להשוות ברמה גבוהה בין ביצועים שונים של אותה יצירה, ייחשפו להבחנות דקות וליצירות מוסיקליות נפלאות.

הספר הזה הוא תענוג גדול לכל מי שאוהב מוסיקה וכתיבה. הוא שופע תובנות על עולמה של המוסיקה הקלאסית ומומלץ בחום למוסיקאים וללא מוסיקאים כאחד.