יום חמישי, 14 במאי 2026

יום ירושלים: היפוך מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים


בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק: הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 
השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את חורבן ירושלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:

מנהרה קדומה נחשפה סמוך לרמת רחל

התגלית המפתיעה נחשפה במהלך הקמת שכונה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, בחפירות של רשות העתיקות, וצפויה להשתלב בגן ארכיאולוגי

.אחת הכניסות לחלל התת קרקעי שנחשף בחפירות בירושלים.
 צילום יולי שוורץ רשות העתיקות⁩

מנהרה קדומה, חצובה בסלע לאורך של כ-50 מ', התגלתה במפתיע בסמוך לקיבוץ רמת רחל בירושלים. התגלית יוצאת הדופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הקמת שכונה חדשה, צפונית לרמת רחל.

‎⁨המנהרה הקדומה שנחשפה בירושלים.
צילום יולי שוורץ, רשות העתיקות⁩.

הכניסה למתחם הקדום מפני השטח נעשתה באמצעות גרם מדרגות אשר ירד אל פתח חצוב והוביל לתוך המנהרה. זו, התגלתה כשהיא מלאה באדמת סחף אשר נכנסו אליה, כנראה, במשך מאות ואולי אלפי שנים.חפירה במספר מוקדים בתוך המנהרה, הראתה שגובה המנהרה הוא עד 5 מ' ורוחבה כ-3 מ'. "החציבה נעשתה למשעי, וברור שמי שחצב את המנהרה השקיע רבות, תכנן, והייתה לו היכולת והמשאבים הדרושים על מנת להשיג את המטרה.

יום רביעי, 13 במאי 2026

ממקדש למסחר: המנורה החשמונאית והטטרדרכמה מאשקלון – הבטים נומיסמטיים ותרבותיים

בעקבות חקירה משותפת: מטבעות עתיקים נדירים הוחזרו מארה"ב לידי ישראל

‎⁨מטבע ממטבעת אשקלון. מימין למעלה: אלף ונון בכתב פיניקי = קיצור לאשקלון.
צילום: היחידה למניעת שוד רשות העתיקות

מטבעות אינם רק אמצעי תשלום, אלא גם "מדיה" תקשורתית. שני המטבעות שהושבו לישראל מראים זאת: האחד (אשקלון) מעיד על השתלבות כלכלית גלובלית בעת העתיקה, והשני (אנטיגונוס) משמש ככלי להצהרה זהותית ודתית בתקופת סערה פוליטית.

תגיות: נומיסמטיקה (חקר המטבעות), התקופה החשמונאית, התקופה הפרסית, מתתיהו אנטיגונוס, מנורת שבעת הקנים.


המטבע נושא סמל המנורה. צילום איתן קליין רשות העתיקות.

יום חמישי, 7 במאי 2026

שמות המקומות על מפת מדינת ישראל שנשאבו מהמקרא

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


המאמר עוסק בבחינת שמות המקומות על מפת מדינת ישראל שנשאבו מהמקרא, הן כשמות היסטוריים שהוקמו לתחיה והן כשמות סמליים חדשים. בתחילה, מציג הטקסט את התפיסה המקראית שבה לשם יש משמעות עמוקה המבטאת זהות, קיום, ואף טענת בעלות על המרחב. עיקר הדיון מתמקד בעשור הראשון לקום המדינה, שבו בוצע תהליך עיברות נמרץ של המפה על ידי ועדת השמות הממשלתית. תהליך זה כלל מתן אלפי שמות עבריים חדשים, כאשר בלט השימוש בשמות מקראיים מסוגים שונים, כולל שמות זיכרון פסאודו-מקראיים שנועדו לחבר את העברי החדש ישירות לעבר הקדום. באמצעות יצירת אשכולות שמות סמוכים המבוססים על סיפורים מקראיים משותפים, הפכה המפה לכלי רב-עוצמה להנכחת המקרא, הבלטת השורשים בארץ, וחיזוק הזהות הלאומית המחודשת.

ראו גם, לאה מזור, בין מקרא לציונות: התפיסה השבטית של המרחב המשתקפת בשמות יישובים מהעשור הראשון למדינה, קתדרה 110, טבת תשס״ד עמ׳ 122-103

תוויות: שמות מקומות בישראל, ועדת השמות הממשלתית, עיברות המרחב, שמות מקראיים, העשור הראשון למדינה, גאוגרפיה היסטורית, מדיניות שיום, שמות זיכרון פסאודו-מקראיים, דוד בן-גוריון.

יום שלישי, 5 במאי 2026

תה אנגלי בירושלים: בין אהבה, זמן וזהות עירונית ביצירתו של בן־ציון יהושע

 חגי קמרט, סופר, משורר וצייר

בן ציון יהושע, תה אנגלי בירושלים, הוצאת ירון גולן 1998, 224 עמודים

קובץ הסיפורים תה אנגלי בירושלים מציג פסיפס אנושי עשיר של ירושלים בשנות החמישים, על מפגשיה התרבותיים והדתיים.
בן־ציון יהושע טווה סיפורי אהבה, זיכרון וזהות בשפה צלולה ובמבט רגיש על האדם והעיר.
זוהי יצירה המשלבת נוסטלגיה, מורכבות חברתית ואסתטיקה ספרותית מדויקת.

תגיות:
ספרות עברית, בן־ציון יהושע, ירושלים, סיפורים קצרים, אהבה, זהות, רב־תרבותיות, שנות החמישים, נוסטלגיה, ביקורת ספרות