חגי קמרט, סופר, משורר וצייר
בן ציון יהושע, תה אנגלי בירושלים, הוצאת ירון גולן 1998, 224 עמודים
רזנציה על ספרו של בן־ציון יהושע: תה אנגלי בירושלים
כללי
לא אחת ציינתי בהזדמנויות שונות כי מהותו של סופר ביצירתו אינה מתמצה רק בכתיבה יפה, בעברית צחה, בחידודי לשון, בפואנטות ובהברקות. כל אלה מצויים אמנם גם אצל סופרנו האהוב בן־ציון יהושע, כמו אצל סופרים ידועי שם אחרים, אך בעיניי העיקר הוא שלסופר יהיה מה לומר.
ולבן־ציון יהושע יש מה לומר, ולא זו בלבד, אלא שדבריו קולחים ושוטפים כמעיין תמידי שאין לעוצרו. עיינתי בכמה מספריו, ובכל אחד מהם מצאתי אוצר בלום של ספרות משובחת הראויה להתפאר בה. הקריאה בהם מהנה, ומעוררת רצון להמשיך ולשאוב עוד ועוד.
והנה, לאחרונה נפל לידי ספרו הוותיק לכאורה, תה אנגלי בירושלים. כבר מקריאת השורות הראשונות הבנתי כי זכיתי בפנינה נוספת, המצטרפת למכלול ספריו המוקפדים, שמהם עולה אהבת ירושלים, שהיא אהבה ללא מצרים.
הספר הוא אוסף סיפורים קצרים, שכל אחד מהם מהווה פנינת חמד. רובם עוסקים באהבה שבינו לבינה, ביחסים בין בני אדם, ובהנצחת יסודות חשובים מירושלים של פעם, הנושקת לירושלים של היום.
לצורך הדיון בחרתי מספר סיפורים באופן אקראי, כדי להדגים את יופיים הן מן הבחינה התוכנית והן מן הבחינה הצורנית. נמנעתי מלהיכנס לפרטי העלילה, כדי שלא לפגום בהנאת הקריאה של הקורא.
כותרת הספר
מדובר בכותרת חכמה ורבת־משמעות, הנושאת אופי אמביוולנטי. מחד גיסא, זהו שמו של אחד הסיפורים; מאידך גיסא, היא מכילה את גרעין הספר כולו - התקופה.
שנות החמישים, נוכחות הבריטים בארץ, וההתמקדות בירושלים, עיר אהבתו של המחבר.
כך מפגיש הספר בין מזרח למערב, בין תרבויות, אמונות ודתות שונות, ומעל הכול: בין בני אדם ואהבתם.
ממד הזמן
אחד המאפיינים הבולטים בכתיבתו של בן־ציון יהושע הוא הטיפול בממד הזמן והמחשתו באופן ריאליסטי. אין מדובר בזמן דמיוני, אלא בזמן מוחשי, שהקורא חש בו בבירור, לעיתים אף בתוך אותו יום עצמו.
הזמן אינו “שטוח”, אלא נדמה כבעל עומק: הקרוב קרוב, והרחוק רחוק.
אומנות הפתיחה
לפתיחה ביצירה ספרותית תפקיד מכריע: היא עשויה לקבוע אם הקורא ימשיך לקרוא או ינטוש.
בן־ציון יהושע הוא אמן פתיחות. הוא פותח לעיתים בהפתעה, לעיתים בתיאור פסטורלי רווי רמזים, ולעיתים באמירה מסקרנת המעוררת שאלות.
לדוגמה:
“פגשתיה בשלהי שנות החמישים, היא הייתה חידוש בנוף חיינו בירושלים”, משפט המעורר מיד סקרנות.
“שלום לונה קרידה לבנה...”, פתיחה בלתי שגרתית המעוררת תהייה מיידית.
המשל והנמשל
בסיפורים רבים ניכרת תנועה מן המשל אל הנמשל.
כך, למשל, בסיפור "האיל", שיח על עקדת יצחק מוביל לנמשל של כפייה חברתית בחיי הגיבור.
התובנה העולה: יש בחיים מצבים שבהם נכפה על האדם גורל שלא בחר בו.
הייחוד הירושלמי
אהבת ירושלים זורמת בעורקיו של הסופר, והיא נוכחת כמעט בכל סיפור.
לעיתים משולבים תיאורי העיר בדימויים גופניים, המזכירים את שיר השירים, חיבור בין גוף לנוף.
מפגש בין תרבויות ודתות
הספר מתאר מפגשים בין יהודים, מוסלמים ונוצרים, לעיתים אף קשרים רומנטיים בלתי אפשריים.
המתח בין התרבויות והאמונות יוצר עניין דרמטי, ומעורר את סקרנות הקורא לגבי גורל הדמויות.
פערים חברתיים
התיאורים מוחשיים: בית עם חשמל, טלפון ורדיו לעומת חדר דל עם עששית ופרימוס.
בניית הדמויות
הדמויות נבנות לעיתים באמצעות מונולוגים, ולעיתים באופן הדרגתי.
הקורא לומד עליהן דרך זיכרונות, רגשות ופעולות, עד לשיא שבו הן מתגלות במלואן.
הפן הרומנטי
הספר אינו חוסך בתיאורי אהבה, מן הרגש העדין ועד לתשוקה.
התיאורים ישירים אך אינם גסים, ומטרתם להמחיש את עולמן הפנימי של הדמויות.
אמצעים ספרותיים
הסופר עושה שימוש נרחב באמצעים ספרותיים:
דימויים ומטפורות
משחקי צבעים
רמיזות למקרא ולחז"ל
פרפרזות והומור דק
גורם ההפתעה
הפתעה היא כלי מרכזי ביצירתו.
היא מופיעה לא רק בסוף הסיפור, אלא גם במהלכו, ולעיתים מספר פעמים, ומעצימה את חוויית הקריאה.
הומור
לצד הרצינות, משולב גם הומור, לעיתים עדין ולעיתים חד, הנובע מניגודים, לשון יומיומית או סיטואציות מפתיעות.
סיכום
סקירה זו מבקשת להאיר היבטים מרכזיים ביצירתו של בן־ציון יהושע.
מעבר לעלילות עצמן, טמונה חשיבות רבה בתיעוד ובהנצחה של ירושלים בשנות החמישים על אנשיה, תרבויותיה ומתחיה.
אין ספק כי הקורא ימצא בספר עוד רבדים, פנינים ודקויות שלא ניתן לכלול במסגרת סקירה זו, וייהנה מגילויים אלו במהלך הקריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.