פרשת ויחי

בלפור חקק

ויליאם בלייק, סולם יעקב

הָאָב יַעֲקֹב הוֹרִישׁ חֲלוֹם הַסֻּלָּם

לִבְנוֹ הַנִּבְחָר

צֹפֶן שִׁבְטֵי יָהּ וּפְקָעות מָרוֹת

שֶׁל בְּרִית.

הַבֵּן הַנִּבְחָר יָרַשׁ סֻלַּם הַדּוֹרוֹת

דּוֹר דּוֹר וּמֵתָיו

כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה

נָפְלוּ מִן הַחֲלוֹם וְהֵם שְׁאֵרִית.

מוֹנוֹלוֹג לִפְנֵי אִבְחַת

עמית מאוטנר, מורה ומשורר

"וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה"

אֶצְלוֹ עוֹבֵד.

אֶצְלִי קָטָן. אֲנִי

בַּצֵּל אֲשֶׁר נוֹפֵל

מִמֶּנּוּ הָעוֹמֵד לִפְנֵי עַמּוּד הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ

מַזָּל עָסוּק הוּא

לֹא רוֹאֶה אוֹתִי

רוֹאֶה אוֹתוֹ, אִשּׁוֹ

עוֹלָה

מִמְּלוֹא עִגּוּלָהּ

מִמְּלוֹא הַמְּסֻקָּל שֶׁלָּהּ

בְּרֶשֶׁף הַשָּׁמַיְמָה

אלימות אלוהית, שבויה יפת תואר ותיאולוגיה ביקורתית

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ד 2014
פרופ’ אליעזר (אד) גרינשטיין, אוניברסיטת בר-אילן

הריני להמליץ על שלושה ספרים יוצאי דופן בפרשנות המקרא. גילוי נאות: היתה לי יד ברקע של כל אחד מהספרים, אך ממש ברקע. הספרים הם  כולם יצירות מקוריות של חוקרים והוגים יצירתיים ומקוריים.

אלימות אלוהית: שני חיבורים על אלוהים ואסון, מאת עדי אופיר

אתר ההוצאה

(מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד 2013)

מאין בא הרעיון שמשטרים צריכים לכונן ולבסס את עצמם בעזרת אלימות והאיום של אלימות? בספר החשוב, הקריא והמשכנע הזה, מציע הפילוסוף הדגול פרופ' עדי אופיר כי המקור הוא בתנ"ך, ובייחוד בתורה ובהיסטוריוגרפיה שלו. חשבו על המבול, על מהפכת סדום ועמורה, על המכות במצרים, על המגפות במדבר, על התבוסות ועל החורבנות. האל המקראי מהווה שלטון והוא משליט אותו ומקיים אותו בעזרת כוח אלים. לדידו של אופיר, אין האלימות משמשת כלי אלא מהווה את מהותו של האלוהים. לא השתכנעתם?  קראו את הספר המגולגל צעד צעד אגב קריאה קשובה שופעת ומעוררת מחשבה. מי יתן וחוקרי מקרא יעמיקו בספרות התיאורטית של הפילוסופיה ומדעי החברה כמו שעדי אופיר מעמיק בספרות של חקר המקרא. טור דה פורס.

"מעשה בשבויה יפת תואר": החוק המקראי בראייה ספרותית, מאת אסנת ברתור

הוצאת מודן

(מודן 2013)

מה שאנו נוהגים לתייג "חוק" בספרות המקרא אינו חוק במובן הרגיל. כמו הסיפורת המקראית, היא סוגה ספרותית המגבשת ומקנה ערכים באופן מופתי. בניגוד לחוקים הידועים מהמזרח הקדום, המחוקק המקראי מתערב, פונה אל הקורא, עושה שימוש חכם בפסיכולוגיה וברטוריקה על מנת לקנות ולעצב נשמות.  בספר המרתק ופורץ הדרכים הזה, אסנת ברתור, חוקרת מקרא, עורכת דין ומורה בחסד עליון, מתווה ומדגימה את הדרכים שבהן נשכיל להפיק לקחים ואף הנאה רבה בקריאת ה"חוק" המקראי כספרות.

צחוק אברהם: פירוש לספר בראשית כתיאולוגיה ביקורתית, מאת יצחק בנימיני (רסלינג 2011)

הוצאת רסלינג

מעטים הקוראים והפרשנים של ספר בראשית המעמיקים בעיון התיאולוגי והפסיכולוגי, ובייחוד בקשר לדמות האלוהית.  בספר זה מפתח יצחק בנימיני, חוקר הדת וההוגה הפוסט-מודרני, שיטה פסיכואנליטית לפירוש סיפורי בראשית המנסה להבין הן את נפש הדמויות, ובייחוד את נפש האלוהים אגב גישה שהמחבר מכנה "תיאולוגית ביקורתית".  בהתאם לנטייה המבורכת של כותבים פוסטמודרניים לגלות מודעות למגמות ולבחירות שלהם במהלך הקריאה והפרשנות, משכיל בנימיני לשתף אותנו בחלק מהרקע האישי שלו המסביר במעט את הרקע לשאולותיו ולהצעותיו.

אֲנִי הוּא יוֹסֵף

דוד ברבי, משורר, מלחין וזמר

 הָיִיתִי לְכוֹכָב נוֹפֵל

אֲנִי הוּא יוֹסֵף הַבֵּן וְרַע לֹא יָבוֹא אֵלַי.
לְבוּשִׁי – כִּלְבוּשׁ מַלְאָכִים, וְהֵם הַשּׁוֹמְרִים. 

פִּתְאֹם אֲנִי נֶחְבָּט אֶל תַּחְתִּית הַבּוֹר 

וּבִגְדֵי הַמַּלְאָכִים לֹא עַל גּוּפִי, וּמִי יִשְׁמֹר עָלַי עַכְשָׁו?

רַעַד גָּדוֹל בְּגוּפִי וְרֵיחַ הַמָּוֶת בְּאַפִּי; 

מִי יִמְצָאֵנִי כָּאן, בְּאַחַד הַבּוֹרוֹת, וְהַאִם לֹא יְמַלְּאוּ מַיִם לְהַטְבִּיעֵנִי?

בִּמְקוֹם שֶׁמֶשׁ הָיִיתִי לְכוֹכָב נוֹפֵל.

עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר, יהודים ומילים

צבי זלצמן

עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר, יהודים ומילים, תרגום מאנגלית: ברוריה בן ברוך, הוצאת כתר, ירושלים 2014  

הוצאת כתר

הספר מציג את המחשבה שקו הרצף היהודי איננו ביולוגי אלא מילולי. המחברים, הסופר עמוס עוז ובתו ההסטוריונית פרופ' פניה עוז-זלצברגר, סורקים את ההיסטוריה והספרות היהודית לאורך הדורות  ותרים אחרי הקשר הזה. הם שואלים את השאלה אם חילוניים יכולים להשאר יהודים לאורך הדורות ותשובתם חיובית. בספר יש הרבה חומר למחשבה ויש בו מזיגה של חקר, הומור וויכוח בין סופר והיסטוריונית של רעיונות.

הנה טעימה מהספר מהפרק ‘רציפות’:

בזכות הפחד והחרדה: וינייטה לפרשת ויגש

יצחק מאיר, משורר הוגה וסופר

המשפחה האברהמית נודדת לתוך דברי ימי ישראל ואין מנוח לכף רגלה. "בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם..." (יהושוע כ"ד,ב').

Francesco Hayez, Incontro tra Esaù e Giacobbe 1844

האב המייסד אברהם יוצא מאור כשדים שמעבר לנהר פרת, חונה בחרן, ומשם הוא יוצא לארץ כנען ובה הוא מתהלך לאורכה ולרחבה, ונוטה אוהלו בהעי, ובבית אל, ובבאר שבע, ובחברון, ויורד מצרימה, ושב. כל שנותיו נדודים. הנדודים אינם קונים שביתה. ההבטחה "כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה" (י"ג-י"ז) קושרת לארץ אך אינה מעבירה בעלות. כל הנדודים הם אליה, וממנה, ובתוכה. מעשה אבות -סימן לבנים, אברהם מוריש את הנדודים לבנו, ולבן בנו, ולבניו אחריו עד לעצם היום הזה, 'אליה וממנה, ובתוכה'.

על המחקר והחיים: מסה

צבי פרידלנדר, האוניברסיטה העברית 

א. וינה, רגנסבורג, מינכן

מצוידת במעיל ומטרייה, פרופסור אווה הברקאמפ פגשה אותנו בתחנת הרכבת של רגנסבורג. 

מאחוריה עמדו תלמידיה, קבוצה מבוישת של סטודנטים מאוניברסיטת מינכן. הברקאמפ ונציגינו שלנו במחקר ההיסטורי של קהילות היהודים והנוצרים בימי-הביניים, הפרופסורים מיכאל טוך וישראל יובל, הקדימו זה לזה שלום. שתי קבוצות הסטודנטים חיכו לראות איך ייעשה הצעד הראשון והמפגש דמה להיכרות ראשונה בין הוריהם של זוג שזה עתה התארס; ההבנה של הצדדים כי בזמן הקרוב הם יידרשו לבלות יחד לא הצליחה להפיג את המבוכה. טוך ויובל הציגו לסטודנטים הישראליים את עמיתתם – הברקאמפ אמרה כמה מילים מצחיקות בעברית וסיפרה על זמנה באוניברסיטה בירושלים – והיא, במבטא עדין, סיפרה לגרמנים הצעירים על עבודתם של שני מוריה-חבריה.

פילגש בגבעה - Pilegesh , concubine on the Hill

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות
תרגום לאנגלית: פרופ׳ איתן מדיני

פרופ׳ עדנה אפק

 בֶּתֶר אל בֶּתֶר
 וקֶרַע אל כֶּרַע

 ורוח אלהים

 ועצם יקרב אל עצם

 ואיך נמצא חלקים

שְׁאֵלוֹת לְאֵשֶׁת לוֹט

משה שפריר  משור וחוקר, גאולוג ומרצה

נציב מלח

לָמָּה אֵשֶׁת לוֹט, שֶׁהָיְתָה אוּלַי אִשָּׁה רְגִישָׁה,

לָמָּה הִיא הִבִּיטָה אֲחוֹרָה וּלְצַו-אֱלוֹהַּ הִתְכַּחֲשָׁה?

הַאִם הִיא לֹא חָשְׁבָה שֶׁהַקַּבָּ"ה בְּשֶׁל-כָּךְ גַּם יַעֲנִישָׁהּ,

- שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ-כֹּל, רוֹאֶה כָּל-מַה שֶּׁקּוֹרֶה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה.

יוֹסֵף

שמוליק דוכן, מורה בתיכון ע״ש אילן רמון, הוד השרון

אֲסוּפִי מֵרֶחֶם לזְקוּני אָבִיךָ

הִרְבִּיתָ דַּעַת וּמַכְאוֹב, חֲלוֹם שִׁיבּוֹלֶת וְכּוֹכָב.

קָרָאתָּ שִׁיר מֵעֵמֶק וְשָׁלוֹם מאָב

וּכּכָל אֲשֶר תָּעִיתָּ וּבִּיקָּשְתָּ אֶת אַחֶיךָ

לֹא הוֹדוּך, אָחַא, מֵעוֹלָם.

Masorah and Text Criticism in the Early Modern Mediterranean: Moshe Ibn Zabara and Menahem de Lonzano

Magnes press

Penkower, Yitzchak

MS Zurich, Jeselsohn 5, is the first half of a Sefardi Masoretic Bible completed by Moshe Ibn Zabara in 1477, which was later heavily glossed, especially in the Pentateuch, by Menahem de Lonzano. The other half of the manuscript is preserved in MS Sassoon 1209. This study first examines Zabara’s work in the manuscript, in comparison with his other manuscripts. The main part of this study is devoted to Menahem de Lonzano: his biography and bibliography, his wide-ranging text critical work, and his detailed work on the Zabara Bible. The volume is illustrated with approximately 150 color photos, with a concentration of 32 photographs in appendix 1 of folios in MS Jeselsohn 5 with micrography. Two other appendices by specialists are devoted to the decoration program and to the palaeography and codicology of MS Jeselsohn 5.

שרידי שמן זית בן כ- 8,000 שנה נחשפו בגליל התחתון

לדברי מנהלי החפירה מרשות העתיקות, "מדובר בעדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ, ואולי בכל אגן הים התיכון."

חלקי כדים מעין ציפורי, אשר בכולם נמצאו שרידי שמן הזית. צילום: באדיבות רשות העתיקות

כד מעין ציפורי בעת לקיחת דגימות במעבדה. צילום: באדיבות רשות העתיקות

 העדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ, ואולי בכל אגן המזרח התיכון, נחשפה באתר עתיקות בגליל התחתון. כך כותבים חוקרים של רשות העתיקות במאמר שפרסמו לאחרונה בכתב העת Israel Journal of Plant Sciences.

בית חוה מתקופת הכיבוש האשורי נחשף בראש העין

בית חווה מרשים, בן כ-2,800 שנה, אשר כלל 23 חדרים, נחשף בשבועות האחרונים במהלך חפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות בראש העין לפני הרחבת העיר, ביוזמת משרד הבינוי. 

מבנה בית החווה -צילום אוירי: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות

לדברי עמית שדמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "החווה, אשר השתמרה באופן יוצא דופן, משתרעת על פני 30×40 מ', והיא נבנתה במאה ה-8 לפנה"ס - תקופת הכיבוש האשורי. מבני החוות בתקופה זו שימשו כמין יישובים קטנים, אשר תושביהם לקחו חלק בעיבוד התוצרת החקלאית. הגתות הרבות שנתגלו בקרבת היישוב, מעידות על כך שתעשיית היין באזור הייתה ענף החקלאות העיקרי במקום. ממגורה גדולה, אשר שמשה לאחסון תבואה, מלמדת כי התושבים הקדמונים עסקו גם בגידול דגן".

פריון ונשים בעיצוב ראשית ישראל במצרים - עיון ספרותי-רעיוני בשמות א-ב

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

מבוא

אין עם יכול לגבש לעצמו זהות מבלי שיהיה לקהילת זיכרון, דהיינו: מבלי שיהיה לציבור בעל תודעה של עבר משותף. בעיצוב עבר זה תופסת מעמד מיוחד תקופת הראשית, שהיא התקופה שבה קרו האירועים המכוננים שקבעו את דמותו, את משמעותו ואת הצדקת קיומו של העם. חברות רבות בוחרות לעצב את זיכרונות הראשית שלהן בצורת סיפור (ביוונית: 'מיתוס'), המאפשר להתמקד באירועים ובגיבורים מוגדרים; לברור פרטים ולארגן אותם; ליצור קשרים סיבתיים; לעורר מחשבות, רגשות ויצרים; ולהעביר מסרים גלויים וסמויים. הסיפורים המקראיים על ניצני היווצרותו של עם ישראל על אדמת מצרים ועל הופעת משה מנהיגו, הם מיתוסי ראשית כאלה, הממלאים תפקיד מגבש זהות בתודעה ההיסטורית של עם ישראל.

יוסף ואחיו

אסתר ויתקון זילבר, משוררת, ציירת, מרצה לספרות עברית

כְּתֹנֶת הַפַּסִּים – אַהֲבַת אָבִיו וְרִגְשֵׁי אַשְׁמָתוֹ –

חנה קרומר, חלום חלמתי

זוֹהֶרֶת עַל גֵּווֹ הַדַּק,
מִתְאַמֵּץ בְּכֹל מְאוֹדוֹ,
לְטַפֵּס בְּחוֹמַת אֶחָיו הַבְּצוּרָה
שְׁקוּעִים בְּעִנְיָנָם לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

חֲבוּרָה מְלֻכֶּדֶת רְחוֹקָה וּמִזֵּרָהּ זָרוּת,
מֵאָז הִפְרִידָם אֲבִיהֶם
בְּמַעֲבַר הַיַּבּוֹק,
בְּטֶרֶם פְּגִישָׁה עִם עשיו,
הֵם בַּחֲזִית, הוּא וְרָחֵל מֵאָחוֹר,
מְסַלְּקִים הֵם עֵינֵיהֶם מִמֶּנּוּ.
מִשְׁתּוֹקֵק לְקִרְבָתָם, לִהְיוֹת אֶחָד עִמָּם.

היזהרו מאוד מאוד באהבה: וינייטה לפרשת וישב התשע"ה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

היריבות והאחווה הם שני הערבים הגדולים לקיומם של החיים בעולם. חיית השדה, עוף השמים, הדגה שבים,

G.Goodwin Jr. and Snark

ואדם שנברא בצלם היו נכחדים אילו מין ממיני האחווה לא הייה מציל אותם מלגווע בבודדותם. הם היו נכחדים גם אילו לא התמודדו במין ממיני היריבויות זה מול זה, על המרעה הטוב, או על הצידה הברוכה, או על הזיווג המיוחל, רפי הכוח - ממצוקת החסר המשפיל, העזים - מקללת  השפע המנוון. בלא אחווה אין טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד (קהלת ד',ט'), ובלא יריבות אין למעולה יתרון על הכושל, לעורמה על הסח הדעת, לקנאות המרבות קדמה וחוכמה בעולם על שוויון הנפש ועל בטלת הדעת החומדת את השעמום. מן האחווה טווים בני האדם, גם את האהבה שאינה תלויה בדבר אלא באהבה עצמה, וגם את השנאה שאינה תלויה בסיבה מן סיבות אלא בשנאה כמות שהיא מאליה, ולבד ממותר זה מן הבהמה שאינה יודעת לא אהבת חינם ולא שנאת חינם, מותר אחר של האדם אולי אין. חוץ מן האמנות. אבל היא מן האהבה - ואהבה כבר אמרנו, וגם מן השנאה, והשנאה תשלילה... 

הדרכה לכתיבת עבודה סימינריונית במקרא: מצגת

׳ימין אורד׳: להפוך את השורד למנהיג

שמולי בינג, מנהל כפר הנוער 'ימין אורד'

צילום: כפר הנוער ימין אורד

 בכפר הנוער ימין אורד חיים ומתחנכים 400 בני נוער. החניכים מגיעים לכפר מכל קצוות תבל ואנו משתדלים להעניק להם מרקם חיים אשר מדמה כמה שאפשר את החיים הביתיים מהם יצאו החניכים לכפר.

המוטו שלנו בכפר הנוער 'ימין אורד' הוא להפוך את החניך משורד למנהיג. כלומר, לשנות את המודעות שלו. השורד הוא אדם מאשים, המנהיג הוא אדם שלוקח אחריות על חייו.

לכפר הנוער מגיעים להתחנך ולגדול ילדים שהכפר הינו עבורם אפשרות טובה יותר מהבית. לכן, ההגדרה שלנו, אינה מסתכמת בהצלחה בבגרויות, אלא בחינוך הילד.

חוליית שודדי מגילות נלכדה במערת הגולגלות

רשות העתיקות מוסרת: מבצע דרמטי במצוקי מדבר יהודה: שודדי עתיקות נלכדו "על חם" בעת נסיון לבזוז מגילות גנוזות הבוקר (א') הוגש כתב אישום נגד השודדים, שנתפסו ע"י מפקחי רשות העתיקות בסיוע משטרת ערד זו הפעם הראשונה מזה 30 שנה ששודדי עתיקות נלכדים במצוקי המדבר. 

מערת הגולגלות

מסרק הכינים העתיק אשר נתפס אצל השודדים

צילום: היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות

כל הנכלים הולכים אל העם

ד״ר שלמה בכר, חוקר מקרא

כל הנחלים הולכים אל הים והים על גדותיו לא עולה.// וכל הנכלים הולכים אל העם והעם איננו מלא.// כי מפלס הנכלים עולה עוד מדרגה// ומעלת הנוכלים עולה מִדרגה לדרגה.// 

‏קהלת א7 כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא

זורמים מים עכורים בערוצים נפתלים// למנוע שקיפות של מים צלולים.// כי טובים הצללים לערוצי הנכלים// לדוג בהם דגים במים עכורים.// ולעתים, כשמגיעים מי הנכלים עד נֶפש// והעם הסוער מתנער מהרפש// וגלים של צונמי שועטים אל החוף// את הסחי והג'יפה אל המים לסחוף.//

הרהורים על הוראת המקרא ופרשנותו בעקבות ’ותצא דינה‘ של חיים חיון

אלעד אנלן, מורה ומחנך

חיים חיון, ותצא דינה - קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, מאגנס, ירושלים 2011, 166 עמודים. 

באחת משיחותיו על חג חנוכה אומר ר' שלמה קרליבך על ההבחנה שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה (שהרי חנוכה הוא החג של תורה שבעל פה): "תורה שבכתב קבלנו על מנת שנשמור כל מילה ממנה. אם חס ושלום אתה לא שומר אותה, אתה בחוץ. תורה שבכתב, זה הקב"ה שבוחר בנו, ומשמיע לנו את דברו. תורה שבעל פה היא משהו אחר לגמרי. תורה שבעל פה באה מהדרגה של ילדים הבוחרים בהוריהם. כי מדוע ה' בחר בנו? מפני שבאיזה שהוא מקום אנחנו בחרנו בו. ומדוע בחרנו בו? לא מפני שאנחנו בטוחים שנקיים כל דבר שהוא יצווה אותנו. בחרנו בו, מפני שהוא זה שאוהב אותנו הכי הרבה". לדידו אהבה בין אדם לאלוהיו מורגשת בתשובה שעונה הקורא לאל המדבר אליו מהכתוב; זו אהבה שאינה יודעת שובע והולכת ומתעצמת ללא סוף. במובן זה משמעו של הלימוד בעל פה הוא הקשבה אחראית ורגישה אל הקול שמהדהד מעומק הטקסט ובד בבד, ללא הפרדה בין מוקדם ומאוחר, מענה מעומק הלב. "מהי תורה שבעל פה?", שואל קרליבך, "אני לומד משהו. אחר כך, אני כבר מוכן ללמוד משהו חדש. אבל אני חוזר לאחוריי ואומר: 'אוי! זה בוודאי יותר עמוק מזה'. ואז אני חוזר לקטע הקודם. ופתאום אני מבין שהקב"ה עומד מאחוריי ומלמד אותי משמעות יותר עמוקה של הפִסקה...". החזרה בעל פה אל הטקסט מאפשרת אפוא לשוב ולקרוא לאל בהקשר חדש, כאילו המשמעות הנשכחת שבה אל הזיכרון ודרכו קמה לתחייה. 

חלון לרוח, חלון לרוח: וינייטה לפרשת וישלח

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

רוחות הרבה מנשבות מתוך מדרשי האגדה. יש לוטפות ומבושמות כאילו עלו מתוך גנות ופרדסים, ויש קמוצות-יובש וחמורות כאילו באו ממדבריות עיקשות חולות וסלעים בוערים. יש צוננות עד שדומה כי יצאו לישוב מערבות כפיתים. אחרות יש סעורות, דומה באו מן  הגלים באוקיינוסים שוצפים או מגבעות שנעקרו ברעש בטרם נחו על שולי שברים. מקום ממנו עלו  הרוחות האלה  מקדם, מי יידע. סובבות הולכות הרוחות ומקיפות את הטירה שבונה אדם לדור בה. חלונות חלונות הוא עושה בכתליה, חלון לרוח, חלון לרוח. נוטה אדם לסעור - פותח חלון לרוח הסער וכל העולם מתפרש לו כאילו הסערה והטלטלה נגזרה עליו כגורל. נוטה אדם לשקול מעשיו בקור רוח ונועל בפני תנודות נפשו כל מבוא אל שיקוליו - פותח חלון לרוח צוננת, והעולם דומה עליו כמה שאינו נדון אלא על פי חוקי הגיאומטריה של הטוב ושל הישר ושל הדין הנוקב את ההר. נוטה אדם לרווח נפשו במידות החסד והרחמים ובסלחנות מפייסת ומתענג על סודות האהבה בכלל ואהבת הזולת בפרט - פותח חלון לרוח הנושאת פריחה בכנפיה ואמונה כי באביב העולם נדון. הרוח תלויה במי שפותח לה חלון. כל הרוחות הולכות אל אשר שם הן הולכות והטירה שבונה אדם לדור בה מלאה ברוח הנושבת בחלון שבחר אדם מעצמו לפתוח, כל טירה על פי האדם שבנאה, כל אדם על פי החלון שפתח, כל חלון על פי הרוח הנושבת בו, כל רוח על פי אל אלוקי הרוחות שרוחו מרחפת עולמית על המים.

אלכסנדר רופא, סיפורי הנביאים, מהדורה שלישית מורחבת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

ראיון עם פרופ׳ אלכסנדר רופא לרגל הופעת ספרו, סיפורי הנביאים: הסיפורת הנבואית במקרא סוגיה ותולדותיה, מהדורה שלישית מורחבת, הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, ירושלים תשע״ד 2014, 276 עמודים

א. כיצד נולד בך הדחף לחקור את הסיפורת הנבואית ולהבחין בין הסוגות השונות המצויות בה?

הדחף נולד מלימודיי באוניברסיטה. כתלמיד ב״א כתבתי עבודה על ״טיבם ההיסטורי של נביאי השקר״, ומורי פרופ׳ יצחק אריה זליגמן ביקר את העבודה, והעיר, לגבי דיוני בסיפור אליהו במל״א י״ח, שאינני מתחשב די הצורך בטיבם של המקורות ובערכם ההיסטורי. לימים כשהייתי תלמיד התואר השלישי, פירשתי את סיפור איש האלהים מיהודה במל״א י״ג ופרופ׳ שמואל אפרים ליונשטם חלק על עמדתי, שזהו סיפור המלמד לקח (פרבולה), וטען שזוהי אגדת-עם תמימה. כך נולד אצלי הרצון לגבש אמות מידה להבדיל בין היסטוריה לאגדה, בין לגנדה (סיפור שבח) לפרבולה.

ספריית הקונגרס, ושינגטון

צילום: אורית מזור
נובמבר 2014

המקדש הבא לקראתו: וינייטה לפרשת "ויצא" התשע"ה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

כוכב יאיר, בית הכנסת המרכזי

חכמי התלמוד ידעו לומר  עליהם על עשרים וארבעה (לאו דווקא, אלא מספר מפליג) פותרי החלומות שבירושלים של ימי החרדות שפקדו את יושביה בהקיץ ועל משכבם בלילות, כי מה שפתר האחד לא פתר רעהו ושאף על פי כן כל מה שהפותרים השונים פרשו על פי דעתם וחוכמתם, קלע  אל אמת  מסתתרת בליבו הער של החולם, והאמיתות הפתורות כולן עשו את הפותרים השונים שותפים לאמת אחת. כל אמני הפתרון הסכימו כי אין מראים לו לאדם בחלומו אלא מהרהורי ליבו. הם הבינו על כן כי אם נתגלה לאחד הפותרים הרהור שנתלבש כדרמת מסתורין שמבקשת להתפענח, יתכן כי נעלם מאחורי המסך מעיניו הבולשות של מפענח אחר שהיטיב לראות הרהור מומחז שהיה כלא היה בעיני חברו. העשרים וארבעה לא אסרו מלחמת קנאת פותרים אלה על אלה, כי הם חכמו להבין שכל ההרהורים כולם מצטרפים לחזיון אחד וחלומו הפתור שברים שברים של אדם- חלום אחד הוא.(בהשראת ברכות נ"ה, ב').

אוֹר שֶׁל שָׁלוֹם

בית הכנסת המרכזי, כוכב יאיר
מוטיב בדלת הכניסה

אֲבִיבָה גּוֹלָן

 וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (יש׳ ס 3) 

חֶמְדַּת אַרְצִי מוֹלַדְתִּי

הֲיִי אוֹר שֶׁל שָׁלוֹם.

שְׁלַל מַחְרוֹזוֹת שִׁירֵי הַלֵּל

לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עִם כִּנּוֹרוֹת וַחֲלִילִים

וּפָמַלְיָה שֶׁל מַלְאָכִים,

שְׂאִי בִּרְכַּת אַחֲוַת אַחִים

תְּפִלַּת רַבִּים פּוֹתַחַת שְׁעָרִים.

יעקב

רות נצר  

רות נצר, יעקב

בְּלֵיל יַבּוֹק, הָאֵל נִהְיָה לְאִישׁ, 

נֶאֱבַק בְּיַעֲקֹב, חִפֵּשׂ אֶת קִרְבָתוֹ, 

נָגַע בּוֹ בַּמָּקוֹם 

הָאִינְטִימִי בְּיוֹתֵר -

בִּירֵכוֹ. 

שמשון

יוסי בובה, משורר

שֶׁמֶשׁ-יִשְׂרָאֵל

מובס

מוּטָל

בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ

סָמוּק מֵרֵיחַ יַיִן, 

פְּשׂוּט אֵיבָרִים כְּאַרְיֵה

שָׂרוּעַ עַל חֲבֵרָיו,

מוּבָס עֵת מַלְאַך בְּרִיאָתוֹ

הָפַכוֹ שִׁכּוֹר מִכֹּחַ.

יצחק

יוסף עוזר

יצחק, רבקה ויעקב, ג'יימס טיסו

יצחק

רָעָב בִּי וּמַטְעַמִּים לֹא אֹכַל

מִלִּים לִי וְאֵינֶנִּי שָׁר

עֵינַיִם לִי וְלֹא בָּהֶן אַבִּיט

מִשַּׁשְׁתִּי בִּשְׁתֵּי יָדַי עָבַר וְעָתִיד

גַּם רֵיחַ הֵרַחְתִּי וְאֵינֶנִּי תַּתְרָן

לִבְנִי קָרָאתִי: בּוֹא! תֵּן אַחַת נְשִׁיקָה!

אם תרצו זאת אחווה: וינייטה לפרשת תולדות התשע"ה

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

פשטו של פסוק אינו פשוט תמיד. המקרא משופע פסוקים המקרינים שבעים "פשטים" המאירים דעתו של 

 שְׁנֵ֤י גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ

כל המעיין בהם על פי עיונו. פסוקים כגון "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם. וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר" (בראשית א',א'-ג') הם ממין זה. כל האמור סביר ומובן מתוכו. הסיפור רהוט. היקום נברא. אלוקים בראו. בטרם תהיה הארץ סדורה ימים ויבשות, רמות וגאיות, יערות ומדבריות, הייתה משולה כהוויה פטורה מכל משטר. פטור זה נכנס לשפה בתיבות "תוהו ובוהו". רוח אלוקים ריחפה לאורכו של הווה מתמיד על פני המים, אין אמנם יודע איזה, אבל מים מכל מקום, עד לרגע האמירה היוצרת האחת, בה ברא הבורא את האור. פשוט. 

עקוד: מתוך ארבעת שירי העקידה

בלפור חקק

אַבְרָהָם הִשְׁכִּים עִם שַׁחַר

קָשַׁר כְּתֹנֶת זָהָב לִבְנוֹ

וְלֹא אָמַר דָּבָר

לְשָׂרָה.

לידת יעקב ועשו אצל הושע

תאומים

בספר הושע נשמע הד לסיפור בריחת יעקב-ישראל לארם והעבודה שעבד את לבן כדי לקבל את יד רחל: "ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באישה..." (הושע יב, יג). בין השאר מזכיר גם הושע את סיפור לידת יעקב ועשו. הנביא מדבר קשות אל עם ישראל ומשווה את התנהגותו הקלוקלת לזו של אבי האומה, יעקב, שעליו הוא אומר כי "בבטן עקב את אחיו..." (יב, ד), היינו: רימה אותו. (למשמעות זו של השורש עק"ב ראו למשל גם במלכים-ב י, יט).

מעשו בן יצחק לאדום, רומי והנצרות

פרופ׳ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

גלואצ'ינו אסרטו, הבכורה עבור נזיד עדשים

המילים "ואלה תולדות יצחק" (בראשית כה, יט) פותחות תקופה חדשה בקורות האבות: הופעתם על במת ההיסטוריה של יעקב (הוא ישראל) ושל עשו (הוא שעיר ואדום). מעתה ילוו שני האחים, העמים  שיצאו מהם (כולל עמלק, נכדו של עשו!), שמותיהם ומה שהם מסמלים את האירועים שעם ישראל יטול בהם חלק, עד לימינו.

מִיכַל בַּת-שָׁאוּל

משׁה שַׁפריר

טיסו, מיכל צופה בדוד בעד החלון

מִיכַל בַּת-שָׁאוּל שֶׁאֶת דָּוִד כֹּה אָהֲבָה,

וְהִצְהִירָה עַל-כָּךְ קֳבָל עַם וְעֵדָה;

מִיכַל שֶׁדָּוִד שִׁלֵּם בַּעֲבוּרָהּ מָאתַיִם עָרְלָה,                               

הָיְתָה לְאִשּׁתּוֹ רַק כְּמַחֲצִית מִלֵּיל-הַחֲתֻנָּה,

בַּאֲשֶׁר הִיא הִבְרִיחָה אוֹתוֹ מֵרוֹצְחִים בְּעַד הַחַלּוֹן,

(כְּמוֹ בָּרוֹמָנִים הַמְּקֻבָּלִים שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה).

מִיכַל הַנְּשׂוּאָה, שֶׁאָבִיהָ הִשִׂיא אוֹתָהּ שׁוּב

לְאִישׁ זָר לָהּ, לְפַלְטִי, כִּנְקָמָה עַל ּפְּעֻלָּתָהּ,

הִיא מֵעוֹלָם לֹא וִתְּרָה עַל דָּוִד אֲהוִבָהּ;                                                                  

וְלַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לִשׁנַיִם בְּעַל-כָּרְחָהּ,

- הִיא מֵעוֹלָם לֹא יָלְדָה בֵּן, אוֹ בַּת מִשֶּׁלָּהּ.

מגזרת החמור הטוב: מתוך ארבעת שירי העקידה

בלפור חקק

מגזרת החמור הטוב

אִשְׁתִּי גּוֹזֶרֶת לְעֵינַי בְּעֶדְנָה רַבָּה

מִגְזֶרֶת נְיָר שֶׁל חֲמוֹר

וְהַחֲמוֹר שֶׁהִיא גּוֹזֶרֶת בִּקְפִידָה

הוּא חֲמוֹר עִם אוֹר עַל רֹאשׁוֹ

שֶׁהוּא זֶה הַנּוֹשֵׂא אֶת יִצְחָק

אֶל הַמּוֹרִיָה, אֶל הָעֲקֵדָה.

יִצְחָק וְהַזְּרָדִים קְשׁוּרִים

עֲצֵי מַעֲרָכָה וּמַעֲמָסָה

מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ

אֶל גַּב הַחֲמוֹר.

כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר נוֹשֵׂא מַשָּׂא

כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר

מִזְבֵּחַ קָדוֹשׁ נוֹשֵׂא שִׁירָה.

וינייטה לפרשת חיי שרה התשע"ה: חיים לאין שיעור

 יצחק מאיר, משורר, סופר, הוגה דעות ומחנך

בריאת האדם, מיכאלאנג׳לו

האינטואיציה היא האמן היצירתי הגדול ביותר של השפה. היא משלה באדם המדבר ובראה בעבורו את המציאות שהתנאתה במראות הצובאות של לשונות העולם השונות והמגוונות והמציאה לה שבעים פנים. אדם, באשר הוא שם ובאשר הוא אדם, זוכר. זאת המציאות. באה השפה במקום אחד ונתנה שם remember למציאות הזאת. משמע, היא סברה שהעבר נעשה אברים אברים, MEMBERS מפוזרים ומפורקים באסם התודעה, ובא הזיכרון ואוסף את השברים ומצרף אותם לשלמות כמקדם. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. באה לה שפה אחרת למקום אחר ואמרה כי לזכור הוא sous-venir, לבא - 'venir'  מן התת,sous  תודעה, יחד Souvenir,, ו"אני זוכר הוא",  'Je 'me souviens , כאילו הנשכחות זורמות להן מתחת להכרה הגלויה ואדם יכול להציף אותן מעלה וחוצה.. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. העברית, במרחב המזרח תיכוני, הייתה קרובה לתרבויות שהסבירו את הזיכרון כהטבעת העבר לתוך טבלאות של דונג, ועל כן אמרה ש'לזכור' אינו אלא תיבה בה נתחלפה הד' של 'דקר' לז' של 'זכר' מפני שכך, במעשה חריטה בדקר בלוחיות מטאפוריות אומרים 'לזכור'. וכהנה עוד ועוד. לא ישבו בעלי לשון בפתחי מנהרות קדומות לאור מדורות בוערות ודנו באסיפות זקניהם איך אומרים 'לזכור'. החוכמה שהילכה חופשי בעולם בחרה אינטואיטיבית את המציאות של זיכרון על פי דרכה, ולשון אל לשון אמרה כי זיכרון זה, שהוא מתנת אל אחת, כל השמות שניתנו לו שמותיו הם. כיוצא בזה אירע לה לכל אומה ולכל לשון שהעניקה למציאות הכלל אנושית מגוונים המפרשים אותה ונמצאים מרחיבים את גבולותיה. הרוצה להאריך - יאריך, והרוצה לראות בנאמר עד הנה רק דוגמית, יעמוד ויגיע לעיקר. 

קניית נחלות בארץ ישראל

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

ציור של קבר רחל (פורסם ב-1911)

פרשת "חיי שרה" מרחיבה בתיאור קניית אחוזת קבר על ידי אברהם בחברון, מערת המכפלה, שבה הוא קובר את שרה אשתו ושבה יקברו אף הוא וכן שאר אבות האומה ואימותיה, להוציא רחל שנקברה בנפרד בבית לחם. לסיפור קנייתה של מערת המכפלה כמה מקבילות במקרא, שגם בהן רוכשות דמויות מרכזיות בתולדות עם ישראל מקומות מרכזיים בארץ ובתודעה ההיסטורית: שכם (בראשית לג, יח-כ), גורן ארוונה שבירושלים שבו יבנה המקדש (שמואל-ב, כד, כא-כד; דברי הימים-א כא, כב-כה) ושומרון (מלכים-א טז, כד).

Computer-assisted Tools for Textual Criticism. Appendix 1: Electronic editions on the Internet 2014

Prof. E. Tov, The Hebrew University

Appendix 1: Electronic editions on the Internet (2014)

All the freely available electronic editions on the Internet are inferior to the commercial computer programs. Usually the nature of the Scripture text is unclear, but most likely they use the text of the BHS or codex Leningrad. In some sites either the program or the Scripture text needs to be downloaded first. Some sites offer the Scripture text in Hebrew, Greek, Latin or Syriac, with others offer several versions at the same time. Thanks are due to Niek Arentsen for the spadework.

The following listing of websites is arranged around the availability of the search possibilities. The logic of the search possibilities, exemplified for Hebrew, works in the same way for the other languages.

Computer-assisted Tools for Textual Criticism

Prof. E. Tov, The Hebrew University[i]

Prof. E. Tov

Since the last quarter of the 20^th century, the study of textual criticism has been aided greatly by computer-assisted tools and research. Such tools consist of flexible, interactive databases and programs that aid the researcher in obtaining and analyzing data, while computer-assisted research presents in print non-flexible[ii] results of investigations that were compiled with the aid of machine-readable data. The latter type of research will not be referred to in this chapter. It is probably true to say that involvement in textual criticism is virtually impossible in the 21^st century without the aid of electronic tools. An ever-increasing number of Bible computer modules and databases are becoming available and the possibilities for using them profitably within existing programs are expanding. This increasing availability enables several types of data retrieval, and allows scholars to access data and formulate conclusions that would not have been possible with the conventional research methods. The present chapter briefly describes the available data, but it should be remembered that due to ongoing developments some statements may be in need of updating.

Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013

Prof. E. Tov, The Hebrew University

Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013
Following an Introduction

I. Source Texts of the Hebrew Bible

MT, Codex Leningrad B19^A/Biblica Hebraica Stuttgartensia

1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (BHS-W4 and HMT-W4 [codex L])

http://www.oaksoft.com/

                2. BibleWorks for Windows [9]*

http://www.bibleworks.com/

                3. Jewish Classics Library* (Davka Company)

http://www.davka.com/