ד״ר רוביק רוזנטל על תרגום התנ״ך לעברית בהוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, לשונאי, מילונאי, עיתונאי, סופר וסופר ילדים, מחבר הספר ״מדברים בשפת התנ"ך״, הוצאת כתר 2018, 402 עמודים

מפתח הספר

מתרגמים את התנ"ך לעברית חדשה

לפני כעשור פנה אלי אדם שלא הכרתי, ישראלי מנס מציונה. הוא הציג את עצמו כאיש היהודים המשיחיים, המאמינים בישוע ואינם רואים בכך סתירה לאמונתם וזהותם כיהודים. הדיון התאולוגי הזה רחוק ממני והאיש ידע זאת, אבל לא לשם כך הוא הגיע אליי. מזה זמן עובדים אנשי הקהילה, שיש לה בישראל כמה עשרות אלפי חסידים, בתרגום, כהגדרתם, של התנ"ך לקורא מודרני. צעירי הקהילה, הוא אומר, מתלוננים שאינם מבינים את התנ"ך. הרעיון הוא ליצור תנ"ך שייקרא בכל עמוד בשני טורים. מימין: בעברית בת ימינו, משמאל, הטקסט המקורי. העיקרון המכונן היה שיש לשמור על המקור המקראי ככל הניתן. בכך נעזרו אנשי הקהילה גם בפרשניויות ובמדרשים, וגם אלה היוו שיקול בנוסח הסופי. התנ"ך המונגש יצא במהדורה אסתטית בהוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל. אין כל סיבה שלא ישמש גם את מי שאינו מאמין באל האחד והיחיד ו/או בבנו יחידו.

Curiosity, Information, and Practical Insights: A Special Interview with Gemini, Artificial Intelligence

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

An eye-level interview about the tightening bond between AI and human beings, the person on the other side of the screen, and the most human questions of all.

Part A: Nice to Meet You – Behind the Scenes of the Algorithm

Even though we talk quite a bit, and you know more about me than I care to admit, I don't know what to call you. Is it okay if I call you Gemmy?

"Gemmy sounds great: short, friendly, and less formal than 'Large Language Model'."

חננאל מאק כותב על ״נתן ועמוס״ מאת אסף ענברי

פרופ׳ חננאל מאק, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן

 הוצאת משכל ידיעות אחרונות

על: אסף ענברי: נתן ועמוס, הוצאת משכל ידיעות אחרונות, 2026, 256 עמודים

זהו סיפורם של שני אנשי הרוח המשפיעים ביותר שחיו בארץ במאה העשרים, וזהו גם סיפורו של הוויכוח שקורע עד היום את החברה הישראלית.

אלתרמן ועוז. נתן ועמוס. האחד עמד בראש התנועה למען ארץ ישראל השלמה. השני עמד בראש מחנה השלום.

יום ירושלים: היפוך מחורבן לגאולה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ירושלים במרכז העולם, מפת בינטינג, ככר ספרא, ירושלים

בשנת תשנ״ח (1998) חוקקה הכנסת את ׳חוק יום ירושלים׳. וכך כתוב בסעיף הראשון של החוק: הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים”. 

השם שקבעה הכנסת, ׳יום ירושלים׳, הוא היפוך מחורבן לגאולה של הצירוף המקראי ׳יום ירושלים׳. שהרי במקרא הצירוף ׳יום ירושלים׳ מציין את חורבן ירושלים. וכך נאמר במזמור קל״ז בתהלים:

מגילת רות וחג השבועות בהגות בשירה

מבחר קטעי הגות ושירה על מגילת רות ועל חג השבועות

ד״ר אורית אבנרי, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילת רות ואסתר
פרופ' רחל אליאור, חג השבועות הנעלם

פרופ' רחל אליאור, עגנון וחג השבועות במסורת המיסטית
פרופ׳ עדנה אפק, לְנָעֳמִי - בֶּן יֻלָּד
ד"ר שלמה בכר, הנאמנות כמפתח להבנת מגילת רות
ד"ר שלמה בכר, מחבלי קליטה לחבלי גאולה

שולה ברנע, ותדבק רות בנעמי
אוסי דרורי, הנשים במגילת רות, חסד או התחסדות?
שושנה ויג, רות המואביה: האם אהבת אותה כאשה לאשה?

על הזכרון ועל חשבון הנפש - יציאת מצרים, יום השואה ויום העצמאות

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

אדם שולט בזיכרון. אם דומה עליו כי מה שחווה, ראה, שמע, אמר, שמח, כאב, עשה דרכו באורח עצמוני אל אגן בו הם מצטופפים זיכרונות ומשם אם רוצים או אם אין, הם עולים מעצמם אל התודעה, הוא אינו יודע זיכרון מה הוא. אי אפשר לו למי שבגר לשכוח מה עבר עליו בילדותו, אולם בילדותו הוא חווה מה שחווה על פי מה שנפש ילד יודעת לחוות. בהיזכרו - הוא חווה שוב על פי מה שנפש אדם בוגר יודעת לחוש. הוא אינו זוכר מה שהיה על פי מה שבעובדה היה. הוא לא שם. הילד שם. הוא עצמו פוגש היום את עצמו וקושר עם אותו עצמו קשר חדש, שלא יכול היה להתהוות בבמת ההתרחשות בעבר. הילד שבו קושב למה שחושב הבוגר שבו על מה שהיה, והבוגר שבו מגלה מה שהילד שבו לא ידע לעכל עדיין. אם אין לו עניין באלה, הוא שוכח. אם יש לו, הוא יוצר את מה שהיה, מפרש אותו, מוצא בו טעמים, בונה, סותר, מעצב והוא נעשה בוגר שהיה ילד אחר, וילד שגדל להיות בוגר אחר.

בין אידיאל להעזה: דמותו של דוד והתמורות באנתרופולוגיה המוסרית מן הרנסנס אל הבארוק

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

מה עובר בראשו של אדם ברגע שהוא מנצח והאם הניצחון הזה תמיד מרגיש כמו חגיגה?

כולנו מכירים את הסיפור התנ"כי על דוד וגוליית: הנער הקטן, חלוקי האבן בקלע, והניצחון המוחץ על הענק הפלישתי. אבל מסתבר שלאורך ההיסטוריה, האופן שבו אמנים ראו את הרגע הזה השתנה מקצה לקצה, והשינוי הזה אומר הרבה עלינו כבני אדם.

במאמר המרתק של עופר חן, אנחנו יוצאים למסע בזמן בין שתי תקופות גדולות באמנות: הרנסנס והבארוק. ברנסנס, דוד הוא סמל לשלמות, הרמוניה וניצחון הרוח; הוא נראה כמעט כמו אל, וגם המעשה האלים שלו נתפס כחלק מסדר עולם נכון וצודק. אבל ככל שהשנים עוברות והעולם הופך למורכב וכואב יותר, גם דוד משתנה. באמנות הבארוק אנחנו כבר פוגשים דוד אחר לגמרי: אדם שמרגיש את כובד האשמה, את המתח שלפני הקרב ואת המלנכוליה שאחריו.

רנסנס: האלימות כמימוש של סדר והרמוניה.
בארוק: האלימות כמשבר קיומי המעניק לנפש עומק חדש.

איך הפך הגיבור המושלם לאדם שמתייסר על מעשיו? ומה זה אומר על התפתחות המוסר והנפש שלנו? מוזמנים לקרוא את המאמר המלא ולגלות איך פסל או ציור יכולים לחשוף את השברים העמוקים ביותר בנפש האדם.

On: Yitzhak Meir, There is Nebo in the Heavens - Poems

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

To the blessed memory of Yitzhak Meir (October 4, 1934 – June 9, 2020)

On: Yitzhak Meir, יש נבו בשמים - שירים (There is Nebo in the Heavens - Poems), Carmel Publishing House, Jerusalem 2021

I hold in my hands and in my soul the final book of poems by the poet, author, playwright, thinker, and publicist,

שובי שובי השולמית: רומן מקראי חדש של חוה עציוני-הלוי

 שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית

חוה עציוני-הלוי

טעימת קריאה

פרופ׳ (אמריטה) חוה עציוני־הלוי מאוניברסיטת בר־אילן היא מחברת רבי המכר על נשות המקרא, שבהם הן קמות כביכול לתחיה מבין דפיו של ספר-הספרים. הרומן החדש שלה (2025), שובי שובי השולמית (הוצאת אריה ניר/מודן), הוא השלושה-עשר בסדרה. מגילת שיר-השירים היא יסוד לעלילה הסוחפת על שלושה לבבות, אהבה גדולה ומשחק כוחות המרעיד את הממלכה. המחברת, שהיא אשה בת תשעים ואחת, חודרת עמוק ברומן לנפשה של נערה מאוהבת בת שבע-עשרה, ומגלה את הרגשות הכי כמוסים שלה. 

מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא 

פתיח

למקרא שם המאמר צצים מיד במוחנו שמות מקומות מקראיים על מפת מדינת ישראל. אשקלון למשל, ראש פינה למשל. ועם השמות צצות השאלות: מהו בכלל שם מקראי? האם הוא החייאה של שם מקום מתקופת המקרא, כמו אשקלון, או שם פיוטי שרק שאב את השראתו מהמקרא, כמו ראש פינה (תהלים קיח 22) ולא היה קודם לכן שם מקום. האם השמות המקראיים ניתנו רק ליישובים או גם לחבלי ארץ ולעצמים גאוגרפיים? האם השמות המקראיים ניתנו באופן ספונטני או היו חלק ממדיניות מכוונת? אם כן, מתי וכיצד היא תוכננה ובוצעה. והעיקר, מהן המשמעויות התרבותיות, הלאומיות וההסטוריות של השמות המקראיים על מפת הארץ. חיבור זה מוקדש לשאלות אלה.

רות המואבייה כארכיטיפ ביצירה העברית, מסע בין פנים ופרשנויות

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

 חֲמִשָּׁה שִׁירִים וְרוּת

רות המואבייה כארכיטיפ ביצירה העברית, מסע בין פנים ופרשנויות

מבוא

הספרות, על כל גווניה ורבדיה, אינה רק מראה המשקפת את המציאות החיצונית, אלא גם שער לעולמות פנימיים ורב-ממדיים של נפש האדם. בלב ליבה של יצירה ספרותית, בייחוד כזו הנשענת על מסורות עתיקות ומיתוסים מכוננים, מצויים לעיתים קרובות דמויות ומוטיבים החוזרים ונשנים, החורגים מגבולות הזמן והמקום, ומהדהדים בתודעה הקולקטיבית של חברה מסוימת. דמויות אלו, המכונות "ארכיטיפים", מעצבות את התודעה הקולקטיבית ומאפשרות הבנה עמוקה יותר של נפש האדם והחברה. הן משמשות כסמלים אוניברסליים, בעלי כוח להעביר משמעויות וחוויות אנושיות בסיסיות, מעבר להקשרם המקורי, ובכך הן מהוות גשר בין העבר ההיסטורי להווה המתהווה, בין המיתוס למציאות האנושית היומיומית.

מכתב לברל [כצנלסון] איש הרוח והמעשה

אוריאל בן עמי, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך. סופר, משורר ואיש תקשורת

מכתב לברל

ברל כצנלסון 1944-1887
הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, ממקימי מוסדות ההסתדרות, עורך העתון ׳דבר׳ משנת 1925 עד פטירתו, מחבר תפילת ׳יזכור׳ לזכר חללי מערכות ישראל.

ברל כצנלסון

אני כותב אליך ברל. אף שאתה מת מזה שמונים שנה. אינך מכיר אותי כמובן. נפטרת ארבע שנים לפני הקמת מדינת ישראל ו-11 שנים לפני הולדתי שלי. אני מכנה אותך "ברל" ולא בשמך המלא "ברל כצנלסון" – כי כך כינו אותך כולם, בשמך הפרטי. שם של איש שהוא שם דבר. בעוד ראשי הציונות ואישים נישאים נקראו בשם משפחתם: "הרצל", "בן גוריון", "אשכול", אתה נקראת "ברל". אפילו אניטה שפירא שחיברה את הביוגרפיה שלך בחרה בשם ״ברל״ ככותרת סיפרה (ברל: ביוגרפיה, עם עובד, תל אביב 1980; הדפסה חדשה ובה מבוא ׳ברל מקץ עשרים שנה׳, עם עובד, תל אביב 2000).

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור

אסתר ספדיה, מורה בדימוס כותבת סיפורים קצרים על בני אדם

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור

השבוע לפני כעשר שנים הלך לעולמו אבו שמואל, הלא הוא אבו עלי. שמו הפרטי ושם משפחתו המקוריים לא נכתבו אפילו על מודעות האבל, שגדשו את לוחות המודעות בשכונה. "אבו עלי איננו כי לקח אותו אלוהים" - כך עברה השמועה בשכונה. 

על ספרו של חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך, הוצאת אידרא: הסדרה לפילוסופיה יהודית, תל אביב תשפ״ד 2024, 327 עמודים

חגי דגן הוא סופר, משורר וחוקר, מחבר הספרים: המיתולוגיה היהודית (מפה 2003), האל האחר (עם עובד 2016), שדים יהודים (אוניברסיטת תל אביב 2019).

החידוש בספרו ׳קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך׳, הוא ההצעה לקרוא חלקים מן המקרא לאור מחקרים מתחום התיאוריה של הפנטזיה. הספר נפתח בדיון רחב ומרהיב על הפנטזיה. במאה הי״ח רווחה הדעה שבעבר היה קסם בעולם וכיום הוא נעלם. ואז הסופרים בראו מעין שכבה עודפת על המציאות, שמתפקדת כשכבה קסומה בתוככי העולם שהכחיד את הקסם. ספרות הפנטזיה ׳פתחה את שעריה לכל הנידחים והמגורשים: לפיות ולגובלינים, לשדונים ולאלים העתיקים שנידונו לשכחה. היא חידשה את הקשר עם האפוסים הגדולים שבהם עוד נשמעה שריקת הרוח הפגאנית במדבריות או בחשכת היער׳ (עמ׳ 17).

על ספרו של מיכה גודמן: הנאום האחרון של משה

 ד״ר צביה רחימי שפרן

מיכה גודמן, הנאום האחרון של משה, כנרת זמורה דביר, 2014, 384 עמודים

ספר דברים, הנקרא, המבואר והמפורש על ידי מיכה גודמן מקבל הארה רבת משמעות: ספר , שנכתב או נאמר על ידי משה. ספר דברים, הספר החמישי של התורה, נכתב על ידי אדם. האומנם? חדש, מפתיע, מרענן.

נקודת ראות זו היוותה עבורי מקור לסקרנות ולרצון להבין את הפן הזה של הספר.

על שמחתי ושימחתי עומד העולם

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ " ( דברים כ"ו, יא) אינו לשון ציווי, אלא עבר נבואי המבשר את העתיד. אי נאפשר לצוות עליו על האדם לשמוח, אבל צריכים לומר לו מה ישמח אותו. יום יבא, אומר משה רבנו לעם התועה במדבר ארבעים שנה, ותבואו אל הארץ, תחרשו את אדמתה, תקצרו את קצירה, תקטפו את פירותיה, תבצרו את בצירה, ובהרחיב לכם ה' את ימיכם - תביאו ביכורים לירושלים, "וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם,י"ב) , וזהו " וְשָׂמַחְתָּ"! רבי שלמה יצחקי, רש"י, יודע כי 'וְשָׂמַחְתָּ' צריך עיון.

קריאת קהלת בסוכות

בשבת של חול המועד סוכות נהוג לקרוא את מגילת קהלת בבית הכנסת.

מדוע? מהם המסרים של קהלת?
הנה כמה רשומות עם מידע ומחשבות על כך.
ד״ר לאה מזור, יהודה עמיחי מגיב על שיר העיתים של קהלת
פרופ' משה ציפור, מדוע קוראים את קהלת בסוכות?
 - , שנים שאין בהן חפץ: בעקבות קהלת יב

חגי ויגודה, בין הבל להבלים - גישתו של קהלת למוסר האנושי

יעל אברבוך, האחזותו של קהלת בחיים: עיון ספרותי-רעיוני