יום שלישי, 26 ביולי 2022

לזכרו של פרופ' יוסף דן, חוקר הקבלה ותורת הסוד

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית


לזכרו של פרופ' יוסף דן (15 ביולי 1935- 22 ביולי 2022), האחרון מהדור השלישי של חוקרי הקבלה ותורת הסוד, שלימדו במכון למדעי היהדות, באוניברסיטה העברית בירושלים

לפני מאה שנה בדיוק בשנת 1922 הגיש גרשם שלום (1982-1897) את הדוקטורט הראשון בקבלה באוניברסיטת מינכן בגרמניה, דוקטורט שנכתב בגרמנית על ספר הבהיר, ובשנת 1923 עלה מברלין לירושלים ולימד באוניברסיטה העברית, במכון למדעי היהדות, משנת 1925 ועד שנת 1967.

יום ראשון, 24 ביולי 2022

משה והלוחות באומנות

ירון בר, מחנך

משה, מיכאלאנג׳לו

ברצוני לעסוק בייצוגים שונים של משה באמנות הפלסטית, בשל המעמד המרכזי של משה ביהדות, ועקב כך גם בנצרות ובתרבות המערבית בכללה. אמנים רבים בחרו לתאר את משה; ג'וטו, גוסטב דורה, רפאל, בוטיצ'לי ועוד. מתוך השפע בחרתי להתמקד בארבעה ייצוגים, שהנקודה המשותפת להם היא תיאור משה והלוחות.

יום רביעי, 20 ביולי 2022

האם החרוב וגרעיניו נזכרים במקרא?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הארץ הטובה שה' מביא אליה את בני ישראל היא ארץ נחלי מים שעינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. זוהי 'ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון. ארץ זית שמן ודבש' (דברים ח 8). החרוב, שהוא עץ ארץ-ישראלי נפוץ, אינו נזכר כאן. השם ’חרוב‘ אינו נזכר גם בשום כתוב מקראי אחר. אבל...

יום ראשון, 17 ביולי 2022

מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


לפניכם גירסה מורחבת של הרצאתי ׳מגוון תפיסות על מעמד האשה במסורות הבריאה במקרא וההשלכות לחינוך׳ שניתנה במסגרת הכנס בזום של האקדמית גורדון: ׳חינוך ומחנכים במקרא ובמזרח הקדמון׳ ב- 20.1.2022. בסוף הדברים נמצא סרטון היוטיוב של הארוע. 

פתיח על המשמעות לחינוך
אחד הייעדים המובהקים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל הוא חינוך לשיוויון בין המינים. כבוד האדם וחירותו נתפסים כערכים מרכזיים שיש להנחילם לדור הצעיר, ותכני ההוראה ודרכיה צריכים לחתור להגשמתם תוך יצירת שינוי בתפיסות מגדריות המגבילות את הבחירה החופשית של התלמידים והתלמידות. וכאן מתעוררת השאלה הגדולה אם הוראת המקרא יכולה בכלל להכיל את המגמה הזאת. הרי המקרא הוא תוצר מובהק של חברה פטריארכלית-אנדרוצנטרית. הוא התחבר, נאסף ונחתם על ידי גברים למען גברים. גם היצירות הנשיות הלא רבות שניתן לזהות בו, נכללו בסדר הגברי הכללי ושועבדו למטרותיו.

יום שישי, 15 ביולי 2022

על בריאת העולם במחשבת המקרא - חמשה שיעורים

הנה הקישורית לחמש ההרצאות שלי על בריאת העולם במחשבת המקרא שניתנו ב׳בית אביחי׳.

שיעור ראשון: על הבריאה בשבעה ימים: מבנה, תכלית, סדר מעלת הנבראים ותפקיד היסודות הקמאיים בעולם הנברא. 

שיעור שני: מעמד האשה בבריאת העולם: מין ומגדר, שיוויון? נחיתות? עליונות? 

שיעור שלישי: מה בין עץ החיים של גן העדן למנורת הזהב של המשכן?

שיעור רביעי: נחל יוצא ממקדש ה׳ החזוני ו׳איש׳ אלוהי מדריך את הנביא יחזקאל בעקבותיו עד שהוא מגיע לים המלח והופך אותו למקום דגה וחיים. עולם חדש נברא!

שיעור חמישי: ׳ברכי נפשי את ה׳׳ - מזמור ק״ד בתהילים כשיר-השירים לבריאת העולם!


יום שישי, 8 ביולי 2022

אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי: על ספרו של בר אילן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית: החוג למקרא ותוכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה

יחיאל מיכל בר אילן, אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי, מאנגלית: עמנואל לוטם, מאגנס, ירושלים תשע״ט 2019, 586 עמודים

למי שייך גופו של אדם? האם לו ורק לו והוא רשאי לעשות בגופו ככל שיעלה על רוחו או שמא יש לחברה ולערכיה מעמד ביחס לכך והיא יכולה לחייב אותו או למנוע ממנו לבצע דברים שונים ביחס לגופו, למשל, בעניינים שוטפים של תזונה (מה מותר ומה אסור לאכול, מתי ועם מי) או מין (עם מי מותר או אסור לקיים יחסי מין, מתי ולשם מה), ובמקרים שבהם דרושה התערבות רפואית-מקצועית, כגון חיסונים, הפריות והפלות מלאכותיות, פונדקאות, תרומת איברים ועוד ועוד. כיצד מכריעים במקרים מורכבים שבהם יש התנגשות בין ערכים?

האתיקה הרפואית קשורה בטבורה לאידאלים של חברה באשר לנכון ולראוי בחיי הפרט והכלל. היא נוגעת בשאלות החשובות ביותר של החיים: בלידה ובמוות, בבריאות ובחולי.

יום חמישי, 7 ביולי 2022

יונה ברטל היונה על השטיח האדום

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
ברכות לך יונה, בת דודי היקרה, לרגל הופעת ספרך ׳יונה על שטיח אדום׳ (עורכת: מרים קוץ, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2022, 176 עמודים). 
על הכריכה האחורית של ספרך כתוב שהוא מתאר ׳מסעות אל ארמונות ובתים פרטיים של נשיאים ומלכים, שבמהלכם פגשה את הגדולים שבמנהיגי העולם, בהם הנשיאים בוש, קלינטון, אובמה, פוטין ומקרון, האפיפיור והמלכה אליזבת, וכוכבי-על כג'ורג' קלוני, בונו ומדונה. ברטל זכתה לקחת חלק באירועים היסטוריים ובמפגשים גורליים שלא מעט מהם חסויים עד ימינו אלה׳.
ספרך משרטט יריעה רחבה שבה כרוכים זה בזה החזון והמעש, המעוף ומלאכת יישומו במציאות. הוא זווית ראיה מיוחדת על קורות המדינה. 

א. שם ספרך מודפס על דימוי השטיח האדום בתצלום הכריכה הקדמית באותיות זהב מובלטות. מדוע בחרת בשם ׳יונה על שטיח אדום׳? מה תפקיד השטיח האדום בעולמך המקצועי?

יום שלישי, 5 ביולי 2022

על חיי אנוסי פורטוגל בספרה של חנה טואג, שלוש מטפחות

אסתר ויתקון-זילבר, סופרת ומשוררת

הוצאת כרמל

חנה טואג, שלוש מטפחות, הוצאת כרמל, מנדלי, 2021, 266 עמודים

שלוש מטפחות, ספרה של חנה טואג, סחף אותי לתוך עולמם הטעון מסתורין, סוד, כפל פנים ותחושת אחריות עמוקה כלפי האל והאמונה היהודית. נאמנותן של הנשים לדרכן האמונית של אמהותיהן היהודיות האנוסות, לאורך אלף שנים, לתפילותיהן, לטכסיהן המקודשים , במסירות נפש, בהחבא. הרומאן מחייב להכיר את רקעו ההיסטורי של יהודי פורטוגל . אינוסם האכזרי של יהודי פורטוגל לנצרות במאה ה15 .

יום שני, 4 ביולי 2022

ספר אחד בחמשת אלפים שנה: על הספר ״הנני״ מאת ג'ונתן ספרן פויר

עטר ברמן, מחנכת, מעריצה של ג'ונתן ספרן פויר

ג'ונתן ספרן פויר, הנני, מאנגלית: קטיה בנוביץ׳, כנרת זמורה ביתן, 2016, 656 עמודים

כנרת זמורה ביתן

"דעו! אני יהודי".

אם הייתי צריכה לסכם את "הנני" בשלוש מילים, אלה היו המילים. אם הייתי צריכה לסכם אותו במשפט הוא היה: "דעו! אני יהודי. פוסטמודרני, במשבר גיל העמידה, גלותי שיודע שחי בגלות, מרגיש אשמה כמו כל יהודי (עם התוספת של אשמת הגלות) וחי בלית ברירה את הטראומה הלאומית כמו כל יהודי (מינוס מלחמות ישראל, ואז גם מרגיש אשמה על זה)".

יום שישי, 1 ביולי 2022

המלצות על ספרים תשפ״ב 2022

חג הספר תשפ״ב 2022

מדינה קטנה עם אטלס גדול
אטלס ישראל הראשון


יצחק מאיר, מין יש מאין
לכתוב זה כמו לומר לך דברים ואחרים מקשיבים.
זה לשמוע מה שלוחש הקורא של מחר בשיחה עימך,
זה וידוי על מה שיהיה אחרי שרשמת כבר כל שהיה,
זה לצלול לים המילים ולשלות את זאת האחת שאתה ציפדתה,
זה מה שנשאר אחרי שמחקת גם את מה שכאבת למחוק,
זה ליצור שורות כדי שתוכל להלך ביניהן בתבונה צנועה,
זה גילוי מפעים של מה שחשבת בינך לבינך וליבך לא ידע.
זה מין יש מן האין שמתחדש אחרי סוף וחתימה.


שבוע הספר העברי הוא ארוע תרבותי חשוב המתקיים מדי שנה בשנה בחודש יוני מאז אמצע שנות ה-50 של המאה העשרים. שבוע הספר, שלרוב הוא ארוך יותר משבוע קלנדרי, הוא חג: חג ליוצרות וליוצרים בתחומי הספרות, השירה, המחקר, ההגות וההדרכה וחג לנמעניהם בני כל הגילים: פעוטות, ילדים, בני נוער ומבוגרים.