פּוֹטִיפַר הֵבִיא אִישׁ עִבְרִי לְצַחֵק בָּהּ,
גַּם אֲנִי רַק רָצִיתִי לְצַחֵק בּוֹ וְלִצְחֹק אִתּוֹ.
כַּמָּה נָאֶה הָאִישׁ הָעִבְרִי,
בֶּן הַזְּקוּנִים הַשֵּׁנִי,
נַעַר בֶּן 17,
קוֹפֵץ לוֹ מִבּוֹר לְבוֹר,
עוֹלֶה עַל רַכֶּבֶת הֶהָרִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה
(עֲדַיִן לֹא לְקָהִיר),
חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֵל,
אָהוּב עַל כֻּלָּם וְשָׂנוּא בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ.
וַאֲנִי?
נִשְׁאַרְתִּי עִם הַדִּמְיוֹן,
נוֹתַרְתִּי לְבַדִּי,
בָּעוֹלָם שֶׁלִּי,
כְּעֶבֶד מִצְרִי
שֶׁרַק עוֹשֶׂה סְפּוֹנְגָּ'ה בַּבַּיִת שֶׁל פּוֹטִיפַר.