פוטיפר הביא איש עברי לצחק בה

אלי דהן, מחנך ומשורר

פּוֹטִיפַר הֵבִיא אִישׁ עִבְרִי לְצַחֵק בָּהּ,
גַּם אֲנִי רַק רָצִיתִי לְצַחֵק בּוֹ וְלִצְחֹק אִתּוֹ.
כַּמָּה נָאֶה הָאִישׁ הָעִבְרִי,
בֶּן הַזְּקוּנִים הַשֵּׁנִי,
נַעַר בֶּן 17,
קוֹפֵץ לוֹ מִבּוֹר לְבוֹר,
עוֹלֶה עַל רַכֶּבֶת הֶהָרִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה
(עֲדַיִן לֹא לְקָהִיר),
חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֵל,
אָהוּב עַל כֻּלָּם וְשָׂנוּא בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ.

וַאֲנִי?
נִשְׁאַרְתִּי עִם הַדִּמְיוֹן,
נוֹתַרְתִּי לְבַדִּי,
בָּעוֹלָם שֶׁלִּי,
כְּעֶבֶד מִצְרִי

שֶׁרַק עוֹשֶׂה סְפּוֹנְגָּ'ה בַּבַּיִת שֶׁל פּוֹטִיפַר.

מערת צדקיהו - שיר

שמעון בארי ברונר, משורר

אָבְדָה חֶמְלָה מִן הָאָרֶץ

בָּזֶה אַחַר זֶה הֵם נִגְּשׁוּ
שִׁפְלֵי רוּחַ
לְקַבֵּל אֶת מְנָתָם
סֻכַּרְתִּיִּים
וּמְנוּעֵי עָמָל

סולם רבקה

רבקה תפארת חקק, משוררת

סולָם רִבְקָה

וָתֵצֵא רִבְקָה מִן הַגִּבְעָה
וָתִפְגַּע בַּמָּקוֹם וָתָלֶן שָׁם בָּעֲלָטָה
וָתַחְלֹם וְהִנֵּה אֹפֶק הָרִים
חוֹמוֹת, אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וּשְׁבָרִים
מַקִּיפִים אוֹתָהּ סוֹבְבִים אוֹתָהּ

וירא יעקב את עשו השב רעב מן השדה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ג'וֹטוֹ דִי בּוֹנְדוֹנֶה, יצחק ובניו

עשו

וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת עֵשָׂו

הַשָּׁב רָעֵב מִן הַשָּׂדֶה

וְיַטְעִימוּ מִנְּזִיד הָעֲדָשִׁים שֶׁהֵכִינוּ,

אַף בְּיַיִן אָדֹם הִשְׁקָהוּ וַיְהִי שִׁכּוֹר,

וַיָּנַח עֵשָׂו אֶת בְּכוֹרָתוֹ מִיָּדָיו לְתִתָּהּ לְאָחִיו,

וַתַּעֲמֹד רִבְקָה וְתַבֵּט בַּפְּרִי עָרְמָתָהּ

מבנה מבוצר מהתקופה ההלניסטית נחשף בשפלת יהודה

חורבן המבנה קשור, כנראה, למסע כיבוש האזור בידי יוחנן הורקנוס החשמונאי, סביב שנת 112 לפנה"ס.

החפירה ביער לכיש – מראה אווירי.
צילום: ולדיק ליפשיץ, רשות העתיקות

כלי נשק, קורות עץ שרופות, עשרות מטבעות ומבנה מבוצר מהתקופה ההלניסטית שהם עדויות מוחשיות לקרב שהתרחש בין החשמונאים לסלווקים לפני כ-2,100 שנה, נחשפות בימים אלה בחפירות רשות העתיקות באזור יער לכיש. החפירות מתבצעות כחלק ממיזם הקמת 'דרך מלכי יהודה' בשיתוף עם קרן קימת לישראל, במימון פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת, ובהשתתפות תלמידי מגמות לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך ותלמידי מכינת "אשר רוח בו" לנוער בסיכון ממצפה רמון.

בעקבות שיר השירים - 7 מרובעים

רבקה- תפארת חקק, משוררת

רבקה-תפארת חקק. הצילום באדיבות המשוררת

7 מְרֻבָּעִים

1.
דּוֹדִי יָרַד בְּדַרְכֵי עֵין כֶּרֶם
לִרְאוֹת הַשְּׁקֵדִיָּה הַאִם פָּרְחָה
הֲהֵנֵצּוּ פְּרָחֶיהָ הֲזָרְחוּ צְבָעֶיהָ
וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי מִשִּׂמְחָה.

על ״חותם אישי לדורותיי הבאים״ מאת תפארת חקק

חגי קמרט, סופר ומשורר

חותם אישי לדורותיי הבאים עטיפת הספר צילם בלפור חקק

רבקה-תפארת חקק, חותם אישי לדורותיי הבאים (שירים), הוצאת שלהבת, ירושלם תשפ"ב, 108 עמודים

מבוא

עד שלֹא תראה את יופיה חינה ותפארתה של ירושלים, לא תראה את יופיים של שירי רבקה–תפארת חקק בתפארתם.

שאם להזכירך כי ירושלים מצטנעת בהשקט ובנחת, ויופייה מדבר מתוך עצמו, כך השירים מצטנעים תחת ידיה של המשוררת ועולים בזיוום ויופיים מול עיניי הקורא. אם ירושלים נולדה בעצב ובשמחה ממעייני האהבה, כך משפטי שיריה של תפארת מדברים אהבה שיש בה מן התוגה ויש בה מן השמחה. אם ירושלים נוגעת לא נוגעת מכיפת שמיהָ מעל ומאוויר הריה מתחת, כך מלטפים באור זהב מילות השירים, נוגעים לא נוגעים, פוקחים עין ועוצמים אהבה, שיריהָ; בכנות, בתום ושלמות הלב והמעשה.

תבנית נוף רגשותיה וחוויותיה של רבקה תפארת נובעים במלוא הדרם מבין מילות שיריה שכולן אהבה שקטה שלווה חמה מאוד. יפים התיאורים המעלים מסכת חיים עשירה ומעניינת, יפה אהבתה במילותיה. כמו שהיא אומרת בצנעה: "אהבתי נשארה בין סורגי נשמתי ולא נראתה" אך עתה, אנחנו הקוראים רואים אותה את האהבה הגדולה, הכנה, הזורמת לאיטה בנתיבי חייה של רבקה-תפארת חקק.

לחשי תפילה קצרים של נשים בשפה הדבורה בלאדינו בשלוש עתות מצוקה

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

תפילת בלב 

תקציר

מאמר זה יעסוק במספר מצומצם של סגולות מילוליות, לחשים או תפילות קצרות, שנהגו נשים דוברות לאדינו להתפלל, ללחוש או לברך בעתות של מצוקה: לידה, מלחמה ובצורת. תפילות אלו, שנאספו מפי מסרניות, נבחרו מכיוון שהן אינן מצויות בשני הספרים המרכזיים של תפילות נשים, שתועדו בעת האחרונה - ספרה של ד"ר עליזה לביא, "תפילת נשים" (2005), שיש בו ליקוט תפילות נשים מעדות שונות, בין היתר גם בשפת הלאדינו, וספרה של פרופ' אורה רודריג שורצולד (2012), "סדר נשים", המביא את התפילות הכתובות בסידור "סדר נשים" בלאדינו מהמאה השש עשרה. 

מטרת מאמר זה, לתעד אותן תפילות קצרות לפני אובדנן. הן מובאות כאן מפי קולות מסרניות, דוברות לאדינו, בשלמותם על הוויית החיים שבן, על הנורמות התרבותיות והמועקות האישיות, תוך דיון וחקר כל תפילה בפני עצמה.

מלות מפתח: תפילת נשים, לאדינו, מסרניות, לחשים, יהדות ספרד.

חיי שרה: במיתתה כמו בחייה מרחפת היתה עליה איזושהי תהום

טובה זלוטוגורסקי, משוררת

פבלו פיקאסו, הטרגדיה

וְהָלַךְ הַשָּׂטָן אֵצֶל שָׂרָה וְנִזְדַּמֵּן לָהּ בִּדְמוּת יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָמְרָה לוֹ: בְּנִי! מֶה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ?אָמַר לָהּ: נְטָלַנִי אָבִי וְהֶעֱלַנִי הָרִים וְהוֹרִידַנִי בְּקָעוֹת, וְהֶעֱלַנִי לְרֹאשׁ הַר אֶחָד גָּבוֹהַּ וְתָלוּל וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְסִדֵּר מַעֲרָכָה וַעֲקָדַנִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנָטַל מַאֲכֶלֶת לְשָׁחֳטֵנִי – ואִלּוּלֵא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ" כְּבָר הָיִיתִי נִשְׁחָט. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָהּ" (מדרש תנחומא פרשת וירא סימן כג)

חַיֵּי שָׂרָה

וּבְשׁוּבָם מָצְאוּ אֶת הַלֶּחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן,
אֶת הַמַּיִם בַּכַּד, אֶת הָאוֹר וְכָל מְלַאכְתּוֹ טוֹבִים
לַעֲשׂוֹת, שָׁקֵט הָיָה.