רוביק רוזנטל במסע לנבכי העברית הישראלית

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי, עיתונאי, מחזאי וסופר

הוצאת כתר

ד״ר רוביק רוזנטל על: רוביק רוזנטל, העברית הישראלית: איך אנחנו מדברים ומה זה אומר עלינו, הוצאת כתר, 2026, 255 עמודים.

 

"העברית הישראלית: איך אנחנו מדברים ומה זה אומר עלינו" יצא בינואר 2026 בהוצאת כתר. הוא נולד מתוך שלושים שנות עיסוק אינטימי בעברית החיה, בטורים במעריב, באתר הזירה הלשונית, במילונים ובספרים. מבחינתי הגיע הזמן לספר את כל הסיפור, ללקט את כל המרכיבים, לפצח ולחבר, ולעשות זאת כדרכי בלשון בני אדם, כאשר לצד עבודתי בשדה הזה התעשרתי במחקרים רבים של קהיליית הבלשנים, שהעברית הישראלית היא כר הפעולה שלהם. מצאתי שיש אי בהירות הדורשת הסרת הערפל. מהי בדיוק העברית הישראלית? מה ההבדל בינה לבין 'עברית' סתם? מה ההבדל בינה לבין 'ישראלית' מבית מדרשו של גלעד צוקרמן, תיאוריה מופרכת אבל אטרקטיבית ודורשת מענה?

על מנהרות במקרא ובתרבויות שסביבו - מסע סמנטי ממפלט לאיום

 ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

---

הקדמה: לשון כמראה לחוויה קולקטיבית

מילים אינן כלים ניטרליים להעברת מידע - הן נושאות עמן שכבות של זיכרון, חרדה, תקווה ופחד. הן מראה לחוויה הקולקטיבית של חברה. מילים משנות את משמעותן בהתאם לתקוות ולטראומות של הדוברים בהן, והקונוטציות שלהן הן תיעוד חי של זיכרון היסטורי ותרבותי. 

חיבור זה עוקב אחר המסע הסמנטי של מילה אחת - "מנהרה" - מהמקרא ועד ימינו. זהו מסע של היפוכים: ממקום מפלט לכלי איום, ממבנה הנדסי נייטרלי לסמל טרור, ומסמל התקדמות טכנולוגית לביטוי של חרדה קיומית.

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים, האקדמיה ללשון העברית תשע״ט, 171 עמודים

הידעתם שאפרסמון, אפרסק, נרקיס, קנבס, סוכר ועמילן הן מילים שחדרו לעברית מיוונית? מילים אלה הן טיפה בים המילים שהעברית שאלה מן היוונית וגם מן הלטינית. בימים אלה הופיע גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים מאת ד״ר נורית שובל-דודאי, מרצה לשפות קלאסיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונמנית עם חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. 

הגלוסר מציג כ-1600 מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים. כולם (כמעט ללא יוצא מן הכלל) של שמות. הרשימה אינה כוללת פעלים שנגזרו ממילים יווניות כמו: להדפיס, להתפלמס או לקטרג. בסיס הנתונים של הגלוסר הוא מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית שבו נאספו כל החיבורים הכתובים עברית ועברית מעורבת בארמית למן חתימת המקרא, דרך ספרות חז"ל בימי התנאים והאמוראים ועד סוף תקופת הגאונים. דהיינו, חיבורים משנת 200 לפנה״ס לשנת 1050 לספירה. ספרות זו מתאפיינת בחדירת מספר רב של מילים זרות ללשון העברית. רבות מהן נטמעו בה ומשמשות עד ימינו.

מדוע אין ׳כחול׳ במקרא, ולא רק בו?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

איזה מהצבעים הבאים אינו נזכר במקרא? אדום, שני, ארגמן, תכלת, שחור, ירוק, כחול, לבן וצהוב? התשובה היא כחול! מדוע?

חוכמת הבבושקה: אוצר הפתגמים הרוסי

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי, עיתונאי, מחזאי וסופר ישראלי

בוריס זיידמן, רוביק רוזנטל, חוכמת הבבושקה: אוצר הפתגמים הרוסי, 2025

איך ספר נולד? אצלי, לפחות, הוא נולד מתוך דיאלוגים, רעיונות שאינם שלי דווקא, ספרים של אחרים ומפגש עם קוראים וגולשים. ככה נולד גם הספר הזה: "חוכמת הבבושקה – אוצר הפתגמים הרוסי". כתבתי על הביטי שפה ביצירתו שך הסופר בוריס זיידמן, שהגיע מברית המועצות בילדותו, ובשיחות בינינו סיפר על אהבתו לפתגם הרוסי. ככה נולד הספר.

פרופ׳ אבי הורביץ - על מפעלו המחקרי בלשון ובמקרא

רשומות בבלוג על מחקריו של פרופ׳ אבי הורביץ. מופיעים בסדר אלפביתי של שמות המחברים.

אוסי דרורי, בין לשון ללשון - ראיון עם פרופ' אבי הורביץ

ד״ר לאה מזור, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ  

ד״ר לאה מזור, חקר ספר תהלים - תרומתו של פרופ' אבי הורביץ

פרופ׳ נועם מזרחי, אבי הורביץ, לקסיקון של העברית המקראית המאוחרת

מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק

אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית - אסופת מחקרים בלשון המקרא, מוסד ביאליק, אסופות טו, ירושלים תשע״ח 2017, 250 עמודים

בין לשון ללשון - ראיון עם פרופ' אבי הורביץ

מראיינת: אוסי דרורי, האוניברסיטה העברית

פרופ' אבי הורביץ

פרופ' הורביץ, מה הביא אותך מלכתחילה לעיסוק בלשון? 

בזמן לימודיי בבית הספר התיכון קראתי מאמר מסוים על כתובות עבריות מימי הבית הראשון. הנושא ריתק אותי מאוד- היתה זו הפתעה בשבילי לגלות כי קיימים טקסטים עבריים עתיקים מתקופת המקרא, שאינם כלולים במקרא עצמו. הקירבה הלשונית הגדולה בין הספרות המסורה לנו בתנ"ך לבין טקסטים אותנטיים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים בארץ ישראל וסביבתה היתה מלהיבה ביותר, ומאז התחלתי להתעניין בעברית ותולדותיה. הכרת טקסטים משפות אחרות ממשפחתה של העברית הצביעה על קירבה הדוקה בין הלשון שדיברו בה אבותינו בתקופת המקרא לבין שפות העמים השכנים כגון ארמית, כנענית, מואבית, פיניקית וכו'. בשלב מאוחר יותר המשכתי לעסוק לא רק בצדדים השוים המתגלים בין הלשונות הללו אלא גם - ובמיוחד - בהבדלים שבין השפות השונות. לכך הצטרפה העובדה שגם בעברית המקראית עצמה ניתן להבחין בין השפה ששימשה את בני ישראל בימי הבית הראשון לבין זו ששימשה אותם בימי שיבת ציון והבית השני. ההבדלים המתגלים בין שני הרבדים הללו מאלפים ביותר והם מצביעים על שינויים והתפתחויות שהתחוללו בשפה במשך השנים.

מהו 'אביב'?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ChatGPT

יציאת מצרים התרחשה ב'חודש האביב', כנאמר בשמות לד 18: 

אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר 

שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת 

אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב

כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם. 

מהו כאן 'האביב'? שם לעונת שנה? לא ולא!

תרגום מוער לאנגלית של הנוסח השומרוני של התורה מאת משה פלורנטין ואברהם טל

הופיע תרגום שלם לאנגלית של הנוסח השומרוני של התורה מאת משה פלורנטין ואברהם טל. הספר כולל 1126 עמודים של טקסט עם טבלאות וביבליוגרפיה מקיפה. הספר מצביע על ההבדלים המהותיים שבין התורה השומרונית לבין נוסח המסורה.

 הספר ניתן לקריאה חופשית במרשתת.

היש בכוחה של הוראת הספרות לעודד את אהבת הספרות?

עמיקם יסעור, מסאי, סופר ומשורר

מוקדש לד"ר לאה מזור

הרהורים על הוראת הספרות

הוראת הספרות בבתי ספר תיכוניים מעוררת שאלות כבר שנים רבות. כבר לפני כחמישים שנה פרסם ס. יזהר ברבעון "החינוך" את מאמרו מעורר המחלוקת, " להפסיק ללמד ספרות", בו העמיד במרכז את ההוראה החווייתית. כיום נעשית הוראה זו בעייתית עוד יותר בשל הנטייה של השנים האחרונות להחליש את מעמדם של מדעי הרוח.

אציג כאן כמה שאלות חתרניות: 

1. האם הרפרטואר של תוכנית הלימודים בספרות מעניין דיו?

2 . עד כמה בינונית היא רמתם של רוב מורי המקצוע הזה והאם ניתן להעלותה?

3.האם הקצב האיטי של הוראת יצירות שונות מגביר את השעמום? 

4. עד כמה משפיעה לרעה הרוח של ניתוח מדעי נוסח תורת הספרות?

5. מה צריך להיות האיזון בין כמות ואיכות בהוראת הספרות?

6. היש צד חווייתי בהוראה זו? 

על משמעות שמות פרטיים של אנשים ועל מתן שמות לילדים בישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלומית לנדמן, אני הלישז היחידה בעולם: תהליכי מתן שמות לתינוקות, הוצאת רסלינג, 2020 

מילות מפתח: שמות פרטיים. שמות משפחה. שם יהודי-מסורתי. שם ישראלי. שם בינלאומי. שמות אנדרוגניים. חילוניים. דתיים. 

שם פרטי הוא לעולם מרובה רבדים, שניזונים משלל משמעויות חוץ-מילוליות המצויות במעגלי ההשתייכות השונים של נושאו: זהותו האישית, המשפחתית, החברתית והלאומית. השם הפרטי מציין את נוכחותו של האדם בעולם, מתייג אותו, נקשר אליו בעבותות נפשיים וחברתיים, משפיע על תודעת העצמי שלו, פותח לפניו דלתות או סוגר אותן, חורץ גורלות.מה יכול להיות, על כן, יותר מעניין, מושך ומהפנט מעיון בשמות פרטיים?

שיר אהבה לשפה העברית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

וְהִיא כֹּה עֲשִׁירָה. עוֹד מִיְּמֵי הַתָּנָּךְ.

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית. יהיה מיותר להסביר למה ומדוע. פטור בלא כלום, אי אפשר. על דרך מְלֵאַת מהמורות נוסעת השפה העברית. מבית ומחוץ ירצו לשנותה. מבית יאמרו לנו, הן אנו ככל העמים. ומחוץ יבקשו לבלוע אותה אל קרבם. ואני טרם מצאתי את העם אשר יוותר על שפתו בקלי קלות. בוודאי לא את שפת הקודש העשירה והיפה. 

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית

אֲהַבְתִּיהָ.
כְּאֵשֶׁת חֵיק. כְּאֵם, כְּאָחוֹת.
מִכְמַנֶּיהָ נִכָּרִים בָּהּ.
רְדִידֵיהָ כְּגוֹנֵי הַקֶּשֶׁת.
מִדְבָּרָהּ נָאוֶה.

על ״ערב״ בעברית המקראית

ד״ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך

היקרויות מרובות יש ל"ערב״ במקרא, ומשמעותן מגוונת ולעיתים מפתיעה. כזאת שאפילו קשורה לסחר הימי הנזכר בספר יחזקאל.

עברית כהלכה

משה שפריר, משורר

אִם קִיר הִנּוֹ, בִּלְשׁוֹן חָזָ"ל, גַּם כּתֶל  

 

וְגוֹי הוּא גַם נָכְרִי וְהוּא גַם עַם;

וְאִם הַתָּמָר הוּא גַם עֵץ דֶּקֶל

וְאוֹת הוּא גַם סִימָן, גַּם נֵס

וְאִם נֵס הוּא פֶּלֶא, אַךְ גַּם דֶּגֶל;

רוביק רוזנטל על "מדברים צהלית": ראיון עצמי עמוס בסתירות פנימיות

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, לשונאי, מילונאי, עיתונאי, סופר, סופר ילדים

רוביק רוזנטל, מדברים צהלית: דיוקן שפת הצבא הישראלי, הדפסה שנייה, מוסד ביאליק, ירושלים 2019, 484 עמודים

רוביק רוזנטל, נפגשנו לאחרונה בעקבות ספרך "מדברים בשפת התנ"ך". שנה וחצי עברה, ואתה מפרסם את "מדברים צהלית". לאן אתה רץ?

את זה תשאל את הפסיכולוג שאין לי. מה השאלה?

תנ"ך, צבא? אפשר לומר בצהלית שאתה "רץ על הג'בלאות", או אולי בתנכית: "מקפץ על ההרים, מדלג על הגבעות"?

יש לך גם איזו שאלה רצינית?

סליחה. לא יכולתי להתאפק. אז ברצינות, תנ"ך אני מבין, אבל צבא? מה העניין?

זו ממש שאלה גרועה. דיבור על שפה מיוחדת בצבא מזמזם כבר מאז קום המדינה. השאלה הנכונה: למה לא עשו את זה קודם.

על כלניות ונטעי נעמנים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מרבדים מרהיבים של כלניות מכסים בחודש אדר (מרץ) את שדות הארץ מהצפון ועד הנגב. הכלניות הן  צמחים ממשפחת הנוריתיים. שמה המדעי של הכלנית הוא Anemone coronaria הלכסיקוגרפים הסוריים רשמו כי הצמח הקרוי ביוונית אמנמונה קרוי בסורית כלוניתא = הכלה הקטנה. 'כלנית' היא הצורה העברית של 'כלוניתא'. השם ניתן לצמח משום צורתו הנאה. ולגבי קורונריה (כתר, עטרה), כנראה משום שנהגו לעטר בזרי כלניות את מזבחה של אפרודיטה.

עברית שפה משונה - יש בה ו׳ החבור ואין בה ו׳ החיסור

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות

אני אוהבת מתמטיקה

אֲנִי אוֹהֶבֶת מָתֵמָטִיקָה
עַל אַף שֶׁאֵינֶנִּי מְבִינָה
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַכֹּל נָקִי וּבָרוּר:
כֶּפֶל וְחִלּוּק
חִבּוּר וְחִסּוּר

על משקל ׳קטלת׳ בשמות המחלות בלשון העברית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מינוח רפואי וזיקתו למקרא

ספר לימוד ומילון לעברית מקראית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Jeff A. Benner, Ancient Hebrew Dictionary, USA 2009, 201 pages

הספר הוא ספר לימוד לעברית ומילון תמציתי לאלף המילים השכיחות ביותר במקרא: 379 פעלים ו-621 שמות עצם.