ממצא נדיר שנחשף בחפירות רשות העתיקות בקישלה מספק לראשונה עדות ישירה לכך שצלמיות החרס המוכרות מבית ראשון יוצרו בירושלים עצמה, ולא יובאו מבחוץ.
 |
| התבנית ולצידה השחזור שהופק ממנה. צילום: אמיל אלג׳ם, רשות העתיקות |
בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות במתחם הקישלה, שבשטח מוזיאון מגדל דוד שבירושלים, התגלתה תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לתקופת הבית הראשון.
החפירה התבצעה במסגרת העבודות להקמת האגף החדש ע"ש שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות. אגף זה ישלים את תצוגות הקבע של המוזיאון ויציג את מורשת האתר באמצעות שילוב בין ארכיאולוגיה, אמנות עכשווית וטכנולוגיה.
"צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון מוכרות כמעט מכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה", מסביר ד"ר עמית ראם, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "עם זאת, עד כה לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצורן - דבר שהעלה את השאלה האם הן יוצרו בעיר או יובאו ממקום אחר. גילוי התבנית בקישלה הוא הראשון מסוגו בעיר, והוא מספק עדות ישירה לייצור מקומי".
העתק צלמית אשה. צילום: אמיל אלג׳ם
מתחת לעפר: כך שוחזרו פני הצלמית
התבנית התגלתה במהלך סינון אדמה שהוצאה ממילויים והצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון. החפירה בקישלה, המתנהלת זה מספר שנים, נחשבת לאחת החשובות שנערכו בבירה בעשורים האחרונים. לדברי מנהלי החפירה, ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, האתר "מציג ברצף ובבהירות את תולדות ירושלים החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה, ועד לתקופת המנדט הבריטי".
לאחר גילויָה, הועברה התבנית לטיפולה של תמר גונן, מומחית לשימור ושחזור ממצא חרס ברשות העתיקות. עבודת השימור העדינה חשפה את הפרטים הזעירים ואת תווי הפנים שהוטבעו בתבנית.
בשלב הבא יצק לתבנית חומר מתאים סלבה קלינדוחוב, מומחה לשימור ולשחזור ממצאים. התוצאה המרשימה היא שחזור מלא של פני האישה, הכולל תווי פנים ברורים ותסרוקת תלתלים מפורטת.
מהן צלמיות העמוד היהודאיות?
הצלמיות מתוארכות לשלהי ימי הבית הראשון (מאות 6–8 לפנה"ס). הן עשויות חרס, וגובהן המלא נע בדרך כלל בין 10 ל-20 ס"מ. ברוב המקרים הן נמצאות כשהן שבורות באזור הצוואר כתוצאה של שיטת הייצור שבה הגוף והראש יוצרו בנפרד, כאשר רק הראש עוצב בתבנית.
במחקר מוכרים שלושה טיפוסים עיקריים של צלמיות מהתקופה:
צלמיות נשים ("צלמיות עמוד יהודאיות"): מתארות נשים בעלות תסרוקת מודגשת שידיהן מונחות מתחת לחזה.
צלמיות פרשים: דמויות הרוכבות על סוסים.
צלמיות זואומורפיות: דמויות בעלי חיים, בעיקר סוסים.
הצלמיות היו מחופות בצבע לבן, ושרידי צבע שהתגלו על חלקן מעידים שבמקור הן נצבעו בגווני צהוב, אדום ושחור.
| פרט | מאפיין |
| תקופה | הבית הראשון (מאות 6–8 לפנה"ס) |
| חומר וגודל | חרס, 10–20 ס"מ |
| טכניקה | ראש שנוצק בתבנית וגוף שעוצב בנפרד |
| צבעים מקוריים | חיפוי לבן עם עיטורים בצהוב, אדום ושחור |
קמיע ביתי או אלת פריון?
"משמעותן ותפקידן של הצלמיות עדיין אינם ברורים לחלוטין", מציינת דבי בן־עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות. "העובדה שהן נמצאו כמעט בכל בית, ברחובות ובקברים, מלמדת כי מדובר בחפצים שהיו בשימוש יומיומי.״
זיהוי הדמות עודנו שנוי במחלוקת: בעבר הוצע לזהותן כאלת פריון (אולי האלה אשרה), ואף היו שראו בהן צעצועי ילדים. כיום סבורים חלק מהחוקרים כי מדובר בדמות מתווכת ומברכת - מעין קמיע שנועד להביא ברכה, הגנה ומזל לבני הבית. אנו מקווים שהתבנית החדשה תספק תובנות חדשות שיסייעו בפתרון התעלומה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.