יום חמישי, 16 במאי 2024

דורותי דיי - האישה שהפכה אקסטרים אינטלקטואלי, למציאות

הדה רכניץ, מרצה לנושאים אמריקאיים (היסטוריה, פוליטיקה, אקטואליה, קהילה יהודית אמריקאית)




זה סיפור על אישה שחיה חיים בוהמיים יוצאי דופן - אקסטרים אינטלקטואלי - בכל קנה מידה. היא הייתה רדיקאלית בדעותיה, פמיניסטית (לחמה למען זכות בחירה לנשים), קומוניסטית, אנרכיסטית, קתולית כה אדוקה שהאפיפיור התבקש לשקול הפיכתה לקדושה של הכנסיה... שילוב של תפיסות עולם שלא תמיד נראה אפשרי או אף הגיוני.

יום רביעי, 15 במאי 2024

חידון התנ״ך העולמי לנוער תשפ״ד - כמה הרהורים אישיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

קיום חידון: אנשים אוהבים חידונים ותחרויות (בידור).

אופי: מבחן זכרון. הדרך - שינון וידע. הזכרון חשוב בכל תחומי הידע והאומנות. מפתח את המוח (כן, כן). הבקיאות עושה את הידע זמין לאנשים, מאפשרת אסוציאציות, מקשרת לעברית המקראית ולתכנים המקראיים. אבל בזכרון אין די. הוא צריך להיות מקושר להבנה. חבל שבחידון היתה התעלמות מוחלטת מהפן של ההבנה.

התוכן - תנ״ך: חידון בעיתוי מרכזי בלוח השנה אמור לעורר עניין בתנ״ך וזה חשוב במיוחד בעידן שבו התנ״ך איבד ממרכזיותו.

יום שלישי, 14 במאי 2024

אות.חיים - מפעל הנצחה של הנופלים דרך כתב ידם בספריה הלאומית

"וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַתָּה תִמָּשֵׁך, עָשׂוּי מֵאוֹתִיוֹת. 
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זֹאת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ"

(חיים גורי, מתוך: "אף שרציתי עוד קצת עוד") 

שירו זה של חיים גורי משמש מוטו למפעל הנפלא של הספריה הלאומית: אות.חיים להנצחת קורבנות מהשבת השחורה דרך כתב ידם. 

 כתב יד מחבר בין אנשים. הוא הבט אישי מאד של האדם שתלוי במנגנון הפיסיולוגי של תהליך הכתיבה, שהוא ייחודי לכל אדם. כתב היד גם מבטא משהו מנפשו של הכותב ומתכונות אופיו.

המיזם של הספריה הלאומית נועד, כאמור, להנצחת הנרצחים והנופלים במלחמת חרבות ברזל 7.10.2023 באמצעות יצירת גופנים (פונטים) מכתב ידם. כל אחד מהפונטים קרוי של הנופל.ת המונצח.ת.

פרטים על המיזם המקורי, המרגש, הנפלא והמושקע הזה תוכלו למצוא כאן  אות.חיים - מיזם הנצחה בכתב ידםובאנגלית - כאן


על הזכרון ועל חשבון הנפש - יציאת מצרים, יום השואה ויום העצמאות

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


אדם שולט בזיכרון. אם דומה עליו כי מה שחווה, ראה, שמע, אמר, שמח, כאב, עשה דרכו באורח עצמוני אל אגן בו הם מצטופפים זיכרונות ומשם אם רוצים או אם אין, הם עולים מעצמם אל התודעה, הוא אינו יודע זיכרון מה הוא. אי אפשר לו למי שבגר לשכוח מה עבר עליו בילדותו, אולם בילדותו הוא חווה מה שחווה על פי מה שנפש ילד יודעת לחוות. בהיזכרו - הוא חווה שוב על פי מה שנפש אדם בוגר יודעת לחוש. הוא אינו זוכר מה שהיה על פי מה שבעובדה היה. הוא לא שם. הילד שם. הוא עצמו פוגש היום את עצמו וקושר עם אותו עצמו קשר חדש, שלא יכול היה להתהוות בבמת ההתרחשות בעבר. הילד שבו קושב למה שחושב הבוגר שבו על מה שהיה, והבוגר שבו מגלה מה שהילד שבו לא ידע לעכל עדיין. אם אין לו עניין באלה, הוא שוכח. אם יש לו, הוא יוצר את מה שהיה, מפרש אותו, מוצא בו טעמים, בונה, סותר, מעצב והוא נעשה בוגר שהיה ילד אחר, וילד שגדל להיות בוגר אחר.

יום שני, 13 במאי 2024

איך הפכה ׳פלשתינה (א״י)׳ לישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


השפה היא סיסמוגרף רגיש לתהליכים חברתיים. חברות שונות נוהגות לשנות את הנוף הסמנטי של המרחב הגאוגרפי שבו הן חיות כדי לבטא שינוי משמעותי בגורלן, וכך אמנם קרה עם הקמתה של מדינת ישראל. כדי לבטא את השינוי המהותי שחל בגורלו של העם היהודי הוחלף שמה של הישות החדשה מ'פלשתינה (א"י)' של תקופת המנדט הבריטי, ל'ישראל'.

יום ראשון, 12 במאי 2024

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה: מקבץ דברים





על פרופ׳ שרה יפת



                       .

פרופ׳ נועם מזרחי, פרופ׳ שרה יפת ז״ל

פרופ׳ נועם מזרחי, פרופ' שרה יפת ז"ל 1934–2024

פרופ׳ דלית רום-שילוני, שרה יפת, הספד לשלושים, 10.5.2024

יום שבת, 11 במאי 2024

שרה יפת, הספד לשלושים, 10.5.2024, מאת פרופ׳ דלית רום-שילוני

פרופ׳ דלית רום-שילוני, אוניברסיטת תל אביב


״אמרתי לך, כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה, ומה גם אנשים״ – שורה יפה של דליה רביקוביץ׳, שמתנגנת לי כבר ימים במחשבה על שרה.

דיברו, דיברנו, ועוד נדבר בשרה יפת – החוקרת, המורה, הרעיה, האם, הסבתא – נדמה שאין לי מה להוסיף, לבד מאנקדוטות. כבר 40 יום שאנקדוטות צפות ועולות כל העת – מחשבות שכדרכן מרצדות להן, דרך כלל, בלא כל הזמנה. מתעופפות להן בלא סדר, מערבלות שיחות מן העת האחרונה עם פגישות במשרדה, כשאני סטודנטית למ״א ואחר כך לדוקטורט, והיא ׳מורתי׳. בין לבין – חלפו להם 40 שנים שבהן שרה היא חלק מחיי – מן השנה השניה לב״א היא חלק מחיינו, של אמנון ושלי כמשפחה – שרה היתה בברית של אשל, בננו הגדול, שיחגוג בערב ראש השנה (כן, ביום שלך, חגית) יום הולדת (הוא יהיה בן 38...) – ובכל שנה, לפני החג בירכנו זאת את זו לא רק בשנה טובה, אלא גם במזל טוב ... כי כידוע לאמהות יש חגיגות לעצמן בימי ההולדת של ילדיהן. וכן הלאה, שרה היתה בכל השמחות ובכל העצבונות, כמו בחיים. חיים שלמים.

יום שישי, 10 במאי 2024

לדבר על מת זה להחיות אותו לרגע דרך נפשם של הזוכרים אותו: משהו משרה יפת שבזכרונותי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מתוך שירו של יצחק מאיר

10.5.2024 ב באייר תשפ״ד
יום העליה לקברה של שרה יפת לגילוי המצבה, אזכרה והתייחדות עם זכרה. 

את קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם הכרתי כבר היטב משנות לימודי בתיכון ליד האוניברסיטה (כיום ליד״ה), שבהן הרביתי לקחת קורסים אוניברסיטאים בפילוסופיה כללית. אבל ללמוד בו מקרא היה עבורי חידוש גמור. בת 21 הייתי, נטמעת בין התלמידים הרבים שחבשו את ספסלי החוג. כה רבים הם היו עד שהיה צורך לקבוע את ׳המבוא למקרא׳ באולם מייזר רחב הידים.

בצעדים סקרניים נכנסתי לשיעור הטקסט הראשון שלי בחוג למקרא. הוא היה על ספר שמות והמורה היתה דוקטורנטית צעירה ונמרצת, שרה יפת שמה. הלימוד אצלה לא היה דומה לשום דבר שידעתי קודם לכן מלימודי התנ״ך בתיכון. הייתי מכושפת. שאלות מרתקות, מפץ גדול של אפשרויות פירוש, שקלא וטריא, חגיגה אינטלקטואלית מרגשת!

יום שבת, 4 במאי 2024

על מוסיקה ושאר רוח: ראיון עם המוסיקאית סמדר כרמי-גיברמן

ד״ר לאה מזור מראיינת את המוסיקאית סמדר כרמי-גיברמן

למנצחת סמדר כרמי-גיברמן שיר מזמור!

סמדר ליד בית המורה - בית וילקומיץ' בראש פינה

סמדר היקרה, מודה לך על הסכמתך להתראיין לבלוג שלי בשפעת פעילויותיך המוסיקליות, התרבותיות והחינוכיות כנגנית פסנתר ועוגב, מחנכת ומורה, מרצה בארץ ובעולם, מלחינה ומנצחת מקהלה.

א. המילה ׳מוסיקה׳ נגזרת מיוונית ומשמעותה ׳(האומנות של) המוזות׳. המיתולוגיה היוונית מספרת על אורפיאוס, בנו של אפולו, שנגינתו היתה כל כך מופלאה עד שהיא היפנטה את חיות הבר, נהרות סטו ממסלולם ואפילו העצים והאבנים הקשיבו לו!
בספר בראשית מסופר על גיבורי הקדם שייסדו את ענפי היסוד של התרבות האנושית וביניהם המוסיקה. אחד מגיבורי הקדם, יובל שמו, הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב (בראשית ד, כא).
מהו לדעתך סוד הקסם של המוסיקה ומדוע חשוב להעניק לילדים חינוך מוסיקלי.

יום חמישי, 2 במאי 2024

אור חדש על האמינות ההסטורית של ידיעות מקראיות על מפעלי הבנייה של ירושלים בתקופת בית ראשון


חומת העיר שבעיר דוד נבנתה בימי עוזיהו ולא בימי חזקיהו 

  כבר במאה ה-9 לפנה"ס - בימי יהואש - גדלה ירושלים והתפשטה לעבר הר ציון

גולגולת עטלף שסייעה בקביעת תיארוך המבנה.
 צילום: יניב ברמן, עיר דוד

מחקר מדעי חדש של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע, מצליח לראשונה לחבר בין אירועים הנזכרים במקרא לממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בעיר דוד. כך למשל מהממצאים עולה שבניגוד להנחה שהייתה מקובלת במשך עשרות שנים ולפיה חומת ירושלים המזרחית נבנתה בידי חזקיהו מלך יהודה, הרי שהמחקר עולה היא נבנתה בתקופה מוקדמת יותר - של המלך עוזיהו. המחקר, המתפרסם השבוע, משנה חלק מהתפיסות שהיו מקובלות עד כה לגבי מפעלי הבנייה של ירושלים בימי מלכי יהודה.

הנה הקישורית למחקר.