ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
אסא כשר (עורך), עיונים באתיקה 1, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס״ט 2009, 306 עמודים
״עיונים באתיקה 1״ היא אסופת המחקרים בעריכת פרופ׳ אסא כשר שיצאה לאור ״מטעם המרכז לאתיקה בירושלים הפועל במסגרת משכנות שאננים בחסות הקרן לירושלים. המרכז לאתיקה לקח על עצמו להרחיב את ההכרה, להעמיק את ההבנה ולשפר את הרמה בתחומים שונים, בעולמות אתיקה מגוונים״ (מן הכריכה האחורית).
יש ספרי מחקר שהם נכונים לשעתם ומתיישנים קל מהרה בגלל חידושים בתחומים הנחקרים, ועיון בהם נעשה יותר עניין למתעניינים בתולדות המחקר מאשר למתעניינים בתכניהם, ויש ספרי מחקר שהם כיין הטוב שהתיישנותו רק משבחת אותו. אלה שני הקצוות הקיצוניים שקשת רחבה של אפשרויות נמתחת ביניהם.
שאלת ההתיישנות/הרלוונטיות מנקרת כאן מעצם העובדה שהאסופה, ׳עיונים באתיקה 1׳ ראתה אור בשנת 2009, כלומר, לפני 15 שנה, אבל זה בדיוק מה שמסקרן לגביה. האם השיקולים העולים בה ׳עושים סדר׳ גם היום, במציאות הישראלית המשתנה חדשות לבקרים? כי זאת לדעת, הספר הוא ישראלי מאד. הוא מתמקד בסוגיות אתיות חשובות שצפות במציאות הישראלית המורכבת. אמנם אותן בעיות עולות גם בהקשרים אחרים אבל ״לעיתים התגובה הישראלית היא ייחודית ומעוררת עניין בינלאומי רב״ (עמ׳ ח).
יש בספר 11 מאמרים המופיעים תחת 7 כותרות מציינות תחומים:
אתיקה אקדמית: הפולמוס על החרם האקדמי
אתיקה צבאית: הממשק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני; האם ערכי חיל הרפואה מתאימים לשמש קוד אתי של הרפואה הצבאית בישראל.
הנושא הזה הוא בין ׳אתיקה צבאית׳ לבין ׳אתיקה רפואית׳, שהיא הכותרת הבאה בספר:
אתיקה רפואית: על החולה הנוטה למות; על העסקת אנשי רפואה הנגועים בנגיפים מסוכנים בכירורגיה.
ביו-אתיקה: על מחקר תאי גזע עובריים ושל שיבוט אדם בישראל; והשאלה: מי צריך ביו-אתיקה לביו-טכנולוגיה?
אתיקה במחקר החינוך: על הסכמה מדעת במחקר האיכותי בחינוך.
אתיקה בתקשורת: הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת.
אתיקה באינטרנט: אמנה לשימוש נאות באינטרנט.
ולבסוף: דו״ח ועדת כשר של רשות ניירות הערך לגיבוש האתיקה של הפצת מידע על ניירות ערך באמצעות רשת האינטרנט.
מחברי המאמרים הם כולם חוקרים נחשבים באקדמיה ובחברה הישראלית.
הספר מתחיל באיפיון המושג ׳אתיקה׳ בהקשר של האסופה הזאת: ״אתיקה במסגרת תחום כלשהו של פעילות אנושית היא תפיסה בדבר ההתנהגות הראויה באותו תחום. תפיסה כזו יכולה להיות מערכת ערכים או מערכת עקרונות המבטאים ערכים. גם הערכים וגם העקרונות נותנים בסיס להבחנה בין ההתנהגות הראויה לבין התנהגות שאינה ראויה, באותו תחום. ולא זו בלבד שהם מכוננים את ההבחנה הזאת, אלא שהם גם מנמקים אותה ומצדיקים אותה, מתוך נקודת המבט שלהם״ (עמ׳ ז). העורך קובל על כך שעולם האתיקה הוא זנוח ושהעיסוק בו הוא לעיתים חובבני, מגושם ואף מזיק, ומכאן קביעתו, שהאסופה הזאת באה להציג לקוראיה את העיסוק העיוני, השיטתי והמקצועי הראוי בתחומים שהוא מציג.
המאמר הראשון באסופה עוסק בחרם האקדמי, שהיום, הרבה יותר מאשר בתקופה שבה פורסמה האסופה, מסעיר את הציבור האקדמי.
המחברת, מרים שלזינגר, מצהירה שהיא פעילה בתנועת השלום בישראל ואף על פי כן נתבקשה לפרוש ממערכת של כתב-עת אקדמי כי, כך כתבה לה העורכת, שהיתה בקשרי ידידות ארוכי שנים איתה: ״אינני יכולה לחיות עם המחשבה בדבר שיתוף-פעולה עם ישראלים בתור שכאלה״ (עמ׳ 3). מאחר שסירבה להתפטר, כי לדעתה אין לערב בין מסגרות אקדמיות לשיקולים פוליטיים, היא פוטרה. בעקבות כך היא קיבלה למעלה מאלף (!) מכתבי תגובה על כך. במאמר היא השתמשה בהם כבסיס נתונים שממנו היא חילצה את הטיעונים שחזרו ונישנו בהם בעד החרם האקדמי ובעד הדחה של ישראלים מגופים אקדמיים. כל הטיעונים הללו מתחילים במילים: בזמנים כאלה…
— אין הצדקה להפרדה בין אקדמיה, מחקר ומדע לבין הפוליטיקה.
— אין לפריד בין היחיד לבין הציבור שהוא משתייך אליו, כמו למשל המוסד האקדמי שבו הוא מועסק.
—חרם הוא אמצעי יעיל להפעלת לחץ פוליטי שיגרום לשינוי המציאות.
— חומרת מעשיה של ממשלת ישראל (כמו הנאצים) מצדיקה הפעלת אמצעים קיצוניים נגדה.
— יש גם יהודים וישראלים שסבורים שיש להחרים את ישראל.
—הסגל האקדמי בישראל נגוע בחוסר-מוסריות ובצביעות ואינו מוחה נגד ״המעשים הנוראים המתבצעים בשטחים המוחזקים״ (עמ׳ 7).
— רוב הישראלים מתנגדים לכיבוש ולכן חובה לסייע להם לפעול נגד מנהיגיהם.
אבל יש גם טעוני נגד פרקטיים ומוסריים כאחד.
טיעוני הנגד הפרקטיים:
— החרם מחליש את אנשי האקדמיה הפועלים למען זכויות הפלסטינים.
— התקווה לשינוי טמונה בשמירה על ערוצי תקשורת עם האקדמיה ולא על ניתוקם.
— פגיעה במחקר הישראלי היא פגיעה בכל הנהנים מתוצאותיו.
טיעוני הנגד המוסריים:
— היחיד אינו אחראי למעשיה או למחדליה של מדינתו.
— ישראל איננה המדינה היחידה המפרה זכויות אדם ומסרבת לפנות שטחים. אז מדוע מחרימים דווקא אותה.
הקוראים את הדברים הללו היום, שמונה חודשים אחרי הטבח שערך החמאס ביושבי העוטף, חטיפות האזרחים האזרחיות, המלחמה בעזה, החלטות בית הדין לצדק בהאג, והאנטישמיות באוניברסיטאות בארה״ב ובאירופה, מוזמנים להתעמק בנימוקים השונים דלעיל ולהציע את עמדתם!
משמע, המאמר הפותח את הספר ״עיונים באתיקה 1״ הוא רלוונטי, חודר ומתבקש היום, הרבה יותר מאשר בעת פירסומו!
לגבי המאמרים הנוספים באסופה - תמיד ניתן לשאול, מדוע נבחרו דווקא הנושאים הללו כשיש עוד נושאים רלוונטיים לרוב, שיהיו אנשים שיטענו שהם בוערים וקרדינליים יותר מאלה שנבחרו. ברור שמספר הנושאים הרלוונטיים הוא רב עד מאד ולעולם לא ניתן יהיה להקיף את כולם באסופה אחת. גם לא צריך לעשות זאת. לכן נחזור לשאלה שבראש דברינו, איך נקראת האסופה במציאות של היום. האם היא רלוונטית יותר או פחות מאשר ביום פירסומה לראשונה.
תשובתי היא, שכל הנושאים שבאסופה הם חשובים, מעוררי מחשבה ושולחים משושים רגישים לשורשי הוויתנו הישראלית, היהודית והדמוקרטית.
אילו היא היתה יוצאת היום ייתכן מאד שהיו עולים בה נושאים אחרים/נוספים שעולים תדיר על סדר היום החברתי והתקשורתי. למשל, בתחום הרפואה. יהיו אנשים שיטענו שחובה לבחון את שאלת הטיפול הרפואי בפלסטינים בכלל ובמחבלים בפרט בבתי החולים הישראליים. ואם מעניקים להם טיפול רפואי איזה סוג יינתן להם, היכן ועל ידי מי. השאלה הזאת היא לא רק עניין מעשי יום-יומי אלא גם עניין אתי מהמעלה הראשונה, ויש לשאול אם וכיצד היא מתיישבת עם שבועת הרופא העברי ועם שבועת החובש הצה״לי. ואולי יהיו שיטענו, שהשבועות הללו טעונות עדכון.
גם בתחום התקשורת, דומני שהתחום הבוער ביותר כיום הוא סוגיות אתיות שעולות מהשימוש ברשתות החברתיות: האלימות, ההסתה וכו׳ המשתוללות בהן.
בערכים, טען ישעיהו לייבוביץ בכתביו ובהתבטאויותיו הפומביות, אין אפשרות לשכנע. על ערכים יוצאים למלחמות. הערכים הם ממהות הספר המונח לפנינו וקרוב לוודאי שהוא יסעיר ואולי גם יקומם קוראים שמערכת הערכים שלהם שונה במובהק מזו של בעלי המאמרים ושל העורך. ודי לחכימא ברמיזא. אז בקיצור, ספר מעניין שמעורר תיאבון ׳לעוד׳.
====
בבלוג זה תוכלו למצוא סקירות על ספרים נוספים של הוצאת מאגנס שעוסקים ברפואה. רובם עם דגש על סוגיות אתיות:
מאיר בר אילן, אתיקה רפואית ביהדות
בנימין מוזס, האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.