שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור
השבוע לפני כעשר שנים הלך לעולמו אבו שמואל, הלא הוא אבו עלי. שמו הפרטי ושם משפחתו המקוריים לא נכתבו אפילו על מודעות האבל, שגדשו את לוחות המודעות בשכונה. "אבו עלי איננו כי לקח אותו אלוהים" - כך עברה השמועה בשכונה.
יום יום ישב אבו עלי הזקן וכבד הראייה על כיסא גלגלים בשער השכונה - לצד אותה הדרך המובילה מתחנת האוטובוס ללב השכונה - מעברת עולים מכל מיני תפוצות. ממרום שבתו שוחח עם עוברי אורח קבועים ומזדמנים על קופת החולים הארורה המתעמרת בו, על המועצה שאינה מתקנת את הכביש במיוחד לקראת הגשמים, על ציונות, פרימוסים שעליהם בושלו מרקים שהכילו רגלי עופות שמנמנים, על חמוצים וזיתים, על תפוזים ולימונים, על פחונים וצריפים חלומות ושבר, על אפליות, על "ההסתדרות", שאמורה להיות ככה והיא ככה ככה, על עסקן זה, על לאפות חמות שיצאו מטבון לוהט. איש לא נמלט מהגותו ויש מי שהכתירו כראש המועצה למרות שלא פעם ציטט את משל יותם כדי להביע את הסתייגותו מכל משרה בממלכה. מאחורי משקפי השמש הכהים שכיסו את עיניו הכבויות הוא ראה את כולנו בכל מעגלי חיינו, בטוב, בטוב יותר ובפחות.
אבו עלי עלה כנער צעיר במבצע "עזרא ונחמיה". אביו חכם ששון קרא לו עלי על שם עלי הכהן - אחרון הכוהנים הגדולים במשכן בשילה. בעלי תלה חכם ששון את התקוה להקמת המקדש השלישי בירושלים, אך שליחי "הסוכנות" גזרו אחרת. עלי, שנשלח לאולפן ללמוד עברית עזב אחרי יומיים. המורה לעברית רשמה את שמם של תלמידי כיתתה כעשרה במספר על הלוח וכשהגיעה לשמו היא קראה עלי כי את עלי הכהן משילה לא הכירה וכי הסתדר לה היטב בתת מודע שילד במעברה שעלה מהמזרח הוא עלי בקמץ ולא בצירה. הוא הפך למושא לעגם של חבריו לכיתה וכשלא יכול היה לשאת זאת נטש את עולם האוריינות ופנה לנגרות ופחחות. הכינוי עלי דבק בו כל השנים והוא התרגל אליו, השלים איתו ואף צחק על הג'ובות של הכסף שהוא מרוויח לעומת חבריו לכיתה ובעיקר לעומת המורה לעברית, שאפילו לא טרח לברר את שמה כל השנים. וכשנולד לו הבן הבכור הוא לא התלבט הרבה ובחר בשמואל.
ובשבעה ישבו האבלים שמואל ובנו עלי בצירה שמוצג כנכדו של אבו עלי, אבל הבחור לא יתן לאיש לטעות בשמו ולכל צר מוחין שאיננו מבין מה פשר שמו עלי בצירה הוא מספר על המשכן בשילה, על הקדשתו של שמואל לנביא, שבה עלי הכהן מעורב ומתווך עם האל, על שמואל שיש הרואים בו גדול הנביאים אחרי משה רבנו... ולמביני דבר הוא מוסיף שבניו בע"ה כשיינשא לגאולה לא יהיו כחופני ופנחס... וכך מתוך סוכת האבלים על אבו עלי קם המקרא לתחייה, נשמות מתגלגלות באחרות ועולם בא הולך ובא ושילה ההיא גם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.