הכשרת מורים בעידן אי-ודאות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרדס הוצאה לאור

יונית ניסים ואיתן סימון, שלושה שערים להכשרת מורים בעידן אי-ודאות, פרדס הוצאה לאור, חיפה תשפ״ד 2024, 200 עמודים

המחברים, שהספר אינו מציג אותם למעט הידיעה שהם משוייכים למכללת תל חי, מדברים על אתגרי ההכשרה למורים, עם דגש על תקופת הקורונה. ׳מגפת הקורונה האיצה את המאבק העתיק בין מסורת לחדשנות, בין שימור לשינוי, בין השמרנות לחדשנות... מגפת הקורונה יצרה ״שיבוש״ במוסדות החינוך, וחייבה מעבר ״זמיש״ - שילוב של שתי מילים: זריז וגמיש - למידה והתנסות מעשית באמצעות מסכי המחשבים׳ (מן המבוא).

 המחברים יוצאים מתוך תפיסה שדומני שכולנו נסכים איתה: ׳הכשרת מורים איכותית מזמנת אפשרויות להשפיע, להוביל, לשנות ולתרום לטובת עשיית הטוב במובן הרחב של המילה. אנו סבורים כי מקצועות החינוך וההוראה הם קריטיים להתפתחותה של חברה ומדינה... עם זאת יש צורך משמעותי לגשר על הפערים הקיימים בין הצרכים השונים בתחום החינוך וההוראה, בין תאוריה לפרקטיקה, בין חדשנות לשמרנות׳ (מתוך ׳אחרית דבר׳ של הספר). 

הספר פותח שלושה שערים המורכבים בסך הכל משישה פרקים השופכים אור על סוגיות בהכשרת מורים בעידן אי-ועדות. שלושת שערי הספר הם:

שער ראשון: גמישות בעידן של אי-ודאות

פרק ראשון - מנהיגות הסתגלותית בשעת חירום

שער שני: זום על הכשרה ״מרחוק״ - משיבוש להסתגלות

פרק שני - זמישות מבעד למסכים 

פרק שלישי - משיבוש לזמישות ולשגרת נוחות

פרק רביעי - ״לא רוצים לצאת מ״הקומפורט זום״

שער שלישי: מצוינות ומנהיגות מורית

פרק חמישי - דמות המורה-המנהיג

פרק שישי - מביטים מבעד למשקפים ורודות

מחשבות על הספר: כותרת הספר מדברת על האתגר שבחינוך ׳בעידן אי-ודאות׳ ומיד מתעוררת אלומת שאלות: האם יש בכלל עידן ודאות בחינוך? הרי כל חינוך מכוון אל העתיד והעתיד לעולם עלום. בעולם המודרני שבו האנושות חווה שינויים דרמטיים מהירים בכל התחומים האם לא כל ׳עידן׳ הוא בהכרח ׳עידן של אי ודאות׳? ובכלל מה משמעות ׳עידן׳ כאן? האם הכוונה בספר למציאות הישראלית או למציאות הכלל עולמית? הפיסקה הראשונה של הספר קובעת שעניינו של הספר ביצירת ׳מערכות חינוכיות ברות-קיימא [צריך להיות: בנות-קיימא] בעידן של אי-ודאות, שינויים, טלטלות ומגפה אחת׳. הספר אינו מנתח לעומק את השלכות המהפכה הגדולה ביותר שחווה האנושות בימינו שהיא מהפכת הבינה המלאכותית, ואינו מתייחס למצב החברתי הבעייתי בחברה הישראלית, לפילוג החברתי, ולמלחמות. הוא גם אינו מתייחס למציאות של פתיחת שערי האוניברסיטאות לפני תלמידי התיכון. האוניברסיטאות מציעות לתלמידי תיכון מצטיינים שפע אפשרויות לשילוב לימודים אקדמיים במהלך לימודיהם התיכוניים, החל מקורסים בודדים וכלה בלימודים מלאים לתואר ראשון. איך הכשרת המורים ומערכת החינוך העל-יסודית אמורות להתמודד עם המציאות הזאת? אין על כך שום התייחסות בספר. 

לסיכום, הבעיה של הספר לדעתי היא שהוא יצא לאור מוקדם מדי ומשקף את הלכי הרוח הקלאסיים בהכשרת מורים שאיפיינו את העבר. השאלות הבוערות המעסיקות את אנשי החינוך במציאות העולמית והישראלית העכשווית לא משתקפות בו.