על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

כל החלומות, הפנים והשמות

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

אוריאל בן עמי, בן נהלל, סופר, משורר ומרצה לתולדות הארץ ותנ"ך.

משה דיין היה מופתע. התקשרתי אליו, לפני כ- 40 שנה, במלאת 60 שנה ליסוד נהלל, שבה גדל, בבקשה לראיין אותו לרדיו ב"קול ישראל", שם עבדתי.

- "תגיד, שם דודתך הוא "מזהירה"? הוא שאל בטלפון. זה היה אחרי כ-60 שנה שלא ראה אותה, בת כתתו, בבית הספר היסודי בנהלל. למזלי, זכרתי שסבא וסבתא החלוצים, העניקו את השם המוזר הזה לדודה שלי. כשהייתה בת 16 ברחה ממנו ושינתה את שמה ל"רות". משה דיין כבר לא היה מעודכן, ובכל זאת נתן לי ראיון ל"קול ישראל". לשמות המשונים שקיבלו האחרים, בני הדור השני לחלוצים, נגיע בהמשך.

נתן אלתרמן העריץ את הוריהם החלוצים המשונים האלה, בני דורו, אנשי העלייה השנייה. אלה שעזבו בתי מדרש ובתים בורגנים ובאו ליישב את ארץ ישראל. במו ידיהם ואמונתם, עם צער הפרידה מהוריהם שנטשו מאחוריהם לגורלם – ולמען גורל יהודי אחר בארץ ישראל.

אלתרמן כינה אותם בשירו "אנשים משונים מאד":

עוֹלִים אַרְצָה אֶל אֶרֶץ בִּצּוֹת וּשְׁמָמוֹת,
בֶּאֱמֶת בְּנֵי אָדָם מְשֻׁנִּים מְאוֹד! ...
הֵם עָמְלוּ עַד בְּלִי כֹּחַ בִּשְׂדוֹת כִּבְשׁוֹנִים,
וְכָל רוֹאֵיהֶם
אָמְרוּ עֲלֵיהֶם-
אֵיזֶה מִן בְּנֵי אָדָם מְשֻׁנִּים...
אוֹמְרִים, וְעוֹשִׂים, וְיוֹצְאִים לַעֲבֹד
בֶּאֱמֶת בְּנֵי אָדָם מְשֻׁנִּים מְאוֹד! ...
מַפְלִיגִים בַּדִּמְיוֹן וְחוֹלְמִים חֲלוֹמוֹת
בֶּאֱמֶת בְּנֵי אָדָם מְשֻׁנִּים מְאוֹד!

הם הקימו את דגניה וכינרת ואחר כך חלקם יצאו משם והמשיכו להקים את נהלל ועוד מושבים וקיבוצים רבים שעיצבו את פני הארץ והמדינה. כשהם רעבים לפת לחם וחיים מכוח אמונתם.

לפני כעשר שנים לימדתי בקורס מיוחד על משנת אבות וכתבי החלוצים בבית מדרש "אלול" בירושלים, ועל היותם עוד חולייה בשרשרת האבות והדורות.

באתי ללמוד אותם כדי להבין אותם יותר. סבא יוסף וסבתא חנה ממייסדי נהלל, לגאוותי, היו ביניהם ועשו איתם את המעשה היהודי המכונן והכי חשוב בשיבת ציון.

בזכותם כולנו כאן.

הם היו אנשים חדורי אמונה, שהיום אולי היו מאשפזים אותם על היותם הזויים. אלא שהם היו אנשי חזון ומעשה והוכיחו הלכה למעשה איך אפשר להפוך את ארץ המדבר והביצות למדינה יהודית פורחת.

החלום החל להתגשם לפני יותר מ-100 שנים. הוא התחיל בעיירה היהודית ברוסיה בעיקר. יהודים מהעיירה, עיירות שונות, באו לכאן וחלמו להיות איכרים עבריים, עובדי אדמה.

לבנות יהודי חדש, למחוק את הישן. להמציא את הגלגל מחדש, בדמות נהלל, העיגול שיש לו מושב.

כאילו יש מאין. כפתרון סוציאליסטי וחברי גם יחד.

אבל עם הזמן החלו לייבש כאן את החקלאים על האדמה וגם החקלאות הנפלאה של הטובים, הולכת ונעלָמה.

עניינים של מדיניות ושלטון ופוליטיקה ואגו, של עולם הולך ונעלם.

***
אבל ככה זה התחיל, בחדווה גדולה, מהיהודים ההם, כובשי נהלל הראשונים:

וישנבסקי וקריצ'בסקי, ז'ורקובסקי ויודקובסקי וגם מרקובסקי
הירשפלד, שיינפלד, לרכנפלד
המר וגרבר, אייזנברג ורוטנברג ופרויידנברג,
נותקין ופרנקל, מקלר ובצר, קריגסר וזמל,
פלביץ וְבנטוויטש, ובמן וליברמן, חבינסקי ופינסקי
סליבקה וזסלבקי - מחותנים. ולא רק הם. רובם מחותנים אלה עם אלה.

חמולה שבטית תנ"כית של ממש, עם אחים ודודים ובני דודים ויצרי חיים ביניהם.

***
וככה נולד להם הדור השני , בני ה-100 פלוס מינוס, שהולכים עכשיו, גם הם לעולמם. הצברים הראשונים. הוריהם וחבריהם נתנו להם שמות חיבה וכינויים משונים לא פחות מהם. אלה מהם שעוד איתנו בשיבה טובה, עוד זוכרים איך הכל התחיל כאן.

אז אלה שמותיהם, לפי סדר בתיהם במשקים, בעיגול:

יוֹסָלֶה, חוֹזְקֶה , לִיתָה, רובִּיק, אַסִי, טִיטִי, קוֹבָּה, רוּבָּה, יִצְחקָלֶה, גַּמִי, מוֹסִיק, בִּינְיָה, חוּמִי, אוּמָיָה, יוֹסִיק, הִילִיק, וִידִיק , צִפּוֹרְקָה, יַענְקָלֶה, דּוֹבִּיק, לֵיְזֶר, בִּיבִּי, וֶלְוָלֶה, זוֹרִיק, סוּנָה, בּוּבָּלֶה, יָהוּ, אָרִיק, שָׂרִיק, מוֹטִיק, שִׁימִיק, דֶּבּוּשׁ, חוּם, חֵם, שׁוּקָה, בָּם, קוֹבָּלֶ'ה, זֵהָבָיָה, אִיקָה, בִּינְיָה, יוֹנְקָה, צִיפּוֹרְקָה, חַנְקָה, מוֹטְקֶה, רוֹחָלֶ'ה, נוֹנִיק, נִינִי, יָאזוּק, אָרִיק, חֵלִיק זְאבָלֶ'ה, נָנָה, אַבְרֵמָלֶ'ה, יָאשָׁה, מִיכְקֶ'ה, מוּסָה, דִּינְקָה, חֵמִיק, בֵּנְצִי, מוּקָה.

***
לרובם, החיים והמתים, ישנם כבר נינים שיוכלו אולי לספר עליהם יותר. וכל אלה מביאים אותי לשיר על החלום השלישי, של הדור השלישי שלי בנהלל.
קראתי אותו בהשקת ספרי "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה" ב"תמול-שלשום" בירושלים, לפני 8 שנים:

החלום השלישי
הַחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה הַפַּלְמַ"ח:
גִּבּוֹרִים שֶׁנָּתְנוּ חַיֵּיהֶם לַמּוֹלֶדֶת —
גֵּאִים וּבוֹטְחִים בְּרֹאשָׁם שֶׁלֹּא שָׁח,
חוֹלְמִים מְדִינָה, שֶׁאַחַר כָּךְ בּוֹגֶדֶת.
-
הַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי הָיָה נַהֲלָל:
הָעִגּוּל הַבָּטוּחַ כָּל כָּךְ בְּעַצְמוֹ —
שֶׁאֵין בְּעֵינָיו דּוֹמֶה לוֹ בִּכְלָל,
עִם אֶתוֹס וּמִיתוֹס כָּבֵד עַל שִׁכְמוֹ.
-
הַחֲלוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא גָּדוֹל מִכֻּלָּם:
לְהָבִין וּלְזַקֵּק אֶת מַה שֶּׁהָיָה —
לִצְעֹד חֲרִישִׁי בַּתְּוַאי שֶׁל שְׁבִילָם,
לִחְיוֹת אֶת הַסִּפּוּר וְלָצֵאת לִתְחִיָּה.

למעלה מימין
אבי, אחיה בן עמי. איש "ההגנה", מראשוני המפקדים בפלמ"ח ובצה"ל.
בתמונה המרכזית למעלה מימין לשמאל:
רות רכלבסקי-שמחוני (סבתו של האלוף עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר
מכבית גולני-בן-ברק, רעייתו של איתמר בן-ברק ממייסדי קיבוץ חניתה ומראשונים מפקדי הנח"ל.
ביניה אלקנה. בנו הבכור שאול נהרג כקצין שריון במלחמת ששת הימים. נכדיו נקראים על שמו.
ברק נותקין. נפטר בשיבה טובה בן 97
שורה אמצעית
צבי בצר (אחיו של משה) ויוסף-בובל'ה בלוך, במדי הצבא הבריטי, במסגרת הבריגדה היהודית, במלחמת העולם השנייה.
שרה ליברמן-רוזנברג, בתו הבכורה של הסופר צבי לבנה-ליברמן, שכתב את הספר "עודד הנודד" והיה לסרט הקולנוע הישראלי הראשון. (עדייו שחור-לבן, ללא צבע וקול).
משה בצר. בנו הבכור של ישראל בצר. טבע בשירותו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. אונייתם הופצצה בידי הגרמנים, בדרך ממצרים למלטה. אחיינו מוקי בצר, איש סיירת מטכ"ל והיחידות המיוחדות, נקרא על שמו.
רוביק לוין. בנו של אלימלך לוין, מראשוני המומחים לגידול עופות בארץ ישראל. אחיו של אברהם לוין.
שורה תחתונה מימין לשמאל
משה כהן, בנו הבכור של הרב זכריה כהן. נהרג בשירותו בצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה, בטוברוק, ליד לוב.
פנינה שניפר - וידיץ'
יוסיק אורי, בנו הבכור של יעקב אורי, חבר הכנסת הראשונה, מטעם תנועת המושבים.
מנחם דרומי. אחיה של השחקנית פנינה גרי, שכתבה את ההצגה והסרט "סיפור אהבה ארצישראלי" על בית הוריהם.

אוריאל בן עמי

* אוריאל בן עמי חיבר את הספרים הבאים שראו אור בהוצאת אור-מדיה: "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה", "רוחות הכפר" ו"שאגה אחרונה במטולה".
הדברים דלעיל הם גירסה מעובדת מתוך ספר המשך בכתובים ל"רוחות הכפר", שיצא לאור ב-2021.