יום רביעי, 13 בפברואר 2019

מזמור קיב בתהלים, הדגם האלפביתי ונעמי שמר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מזמור קיב, הוא מזמור אלפביתי, דהיינו, מזמור שמסודר לפי סדר האלפבית. כך:
הַלְלוּ יָהּ
אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־יְהוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד
גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ
הוֹן־וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד
זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק
טוֹב־אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט
כִּי־לְעוֹלָם לֹא־יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק
מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה
סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר־יִרְאֶה בְצָרָיו
פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד
רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד
בספר תהלים יש עוד שבעה מזמורים אלפבתיים: ט-י (הם מזמור אחד); כה; לד; לז; קיא; קיט; קמה. תדירות החלפת האותיות משתנה ממזמור למזמור. היא עשויה להתחלף בכל צלע, כמו במזמור קיב, בכל פסוק, או בכל כמה פסוקים. הגדיל לעשות מזמור קיט שבו מתחלפת האות כל שמונה פסוקים, מה שעושה אותו לארוך במזמורי תהלים. 176 פסוקים אורכו! בחלק מהמזמורים האלפבית הוא מלא, כמו במזמור שלפנינו, בחלק חסרה בו אות אחת (האות עי״ן במזמור לז, האות נו״ן במזמור קמה), ובחלק - כמה וכמה אותיות.  
חיבורים אלפבתיים מצויים גם מחוץ לספר תהלים: בספר משלי במזמור ״אשת חיל״ (לא, י-לא) ובמגילת איכה בארבע הקינות הראשונות על החורבן. ייתכן גם שבנחום א יש מבנה אלפביתי אף שהוא קטוע ולא מלא. 
האם העיסוק הרב באותיות האל״ף-בי״ת לצורך יצירת חיבורים על פי הדגם האלפביתי הצמיח גם מדרשי שם על שמות האותיות, כמו בשירה הנודע של נעמי שמר, שיר האל״ף-בי״ת?
אלף - אוהל, בית - זה בית 
גימל זה גמל גדול, 
מהי דלת - זוהי דלת 
שפותחת את הכל…
התשובה לכך היא כנראה חיובית! ראו למשל מדרשי השם הבאים: על האות חי״ת - חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל־תִּזְכֹּר (כה, ז), על האות עי״ן - עֵינַי תָּמִיד אֶל־יְהוָה (כה, טו), על האות צד״י - צַדִּיק יְהוָה בְּכָל־דְּרָכָיו (קמה, יז) ויש עוד ועוד. 
מה תפקידו של הדגם האלפביתי? מדוע הוא בכלל נוצר? יש הרואים בו קישוט ספרותי בעלמא חסר כל משמעות רעיונית. מעין ״הכבדה״ שנועדה להצביע על הוירטואוזיות הספרותית של היוצר. אחרים רואים בו אמצעי מנמוטכני דהיינו, אמצעי עזר לשמירת הטקסט בזכרון. שיקול זה יפה אולי למזמור אשת חיל אבל ספק רק אם הוא יעיל למזמור קיט. במיוחד כשצריך לזכור את הסדר של שמונת הפסוקים שבכל אות… דעה אחרת היא שהדגם האלפביתי נועד ליצור רושם שהיצירה היא מקיפה ומושלמת מאל״ף ועד תי״ו. 
ולבסוף קוריוז. הדגם האלפביתי הוא צמוד שפה, ועל כן הוא הציג בעיה בפני מתרגמי המקרא. כי איך להעביר לקוראי יוונית, סורית או לטינית שהמקור העברי של המזמור כתוב בסדר אלפביתי? פתרון מעניין מצוי בתרגום השבעים לתהלים קיט. שם בראש כל מקבץ של שמונה פסוקים הופיע שם האות העברית הרלוונטית בתעתיק ליוונית… 


*פורסם לראשונה בתשע״ז 2017 ב-929



תגובה 1:

  1. מאמר מקנה דעת יפה ומאיר פן מרזי המקרא. אפרופו לאלף בית , מתבקש להזכיר את האלף בית הפונטי המשמש כשפת הקשר בצבא וכנראה גם במסגרות אחרות. כל אות מתורגמת למילה קבועה בעלת צליל ייחודי ואפשר להעביר כך מסרים בדיקנות.

    השבמחק