יבוא היום

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

יוֹם יִתְיַצְּבוּ מוּלְךָ כֻּלָּם,
הָהִסּוֹסִים, הָהַחְמָצוֹת, הַכִּשְׁלוֹנוֹת,
הָאַכְזָבוֹת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ;
לַשָּׁוְא תְּגַשֵּׁשׁ בְּעַיִן כְּמוֹ סוּמָה
אֶל הַצְלָחוֹת עָבָר, אֶל אַהֲבוֹת,
אֶל רְגָעִים יָפִים אֲשֶׁר חָלַקְתָּ;
אֶל זִכְרוֹנוֹת יַלְדּוּת, אֶל שִׁגְיוֹנוֹת,
בְּלָאו הֲכִי הֵן לֹא בָּגַרְתָּ.

יוֹם תִּדָּרֵשׁ לָבֹא חֶשְׁבּוֹן
עִם חֲרָטוֹת וְהַחְלָטוֹת, עִם חִשְׁבוֹנוֹת,
קִבַּלְתָּ אוֹ נִמְנַעְתָּ.
כִּי זֶה אֲשֶׁר הָיָה, כִּי זֶה אֲשֶׁר הוֹוֶה,
כִּי זֶה יוֹמְךָ, שֶׁלּוֹ מִכְּבָר
חָרַדְתָּ אַף עָרַגְתָּ.
וְאֶת כֻּלָּם תִּרְאֶה,
וּלְכֻלָּם תֹּאמַר: מְעֻוָּת הוּא,
לֹא יוּכַל לִתְקֹן,
יָבֹא אֲשֶׁר יָבֹא,
אֲנִי מַמְשִׁיךְ הַיוֹם,
כִּי זֶה כָּל הָאָדָם,
כִּי זֶה הַיּוֹם,
הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ.