עדויות להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה נתגלו בירושלים

נראה, כי מסע העונשין המפורסם של סנחריב, המוכר מהתנ"ך וממקורות אשוריים, אשר במהלכו חרבו ערים רבות בשפלת יהודה, הותיר את עקבותיו בעקיפין גם בסמוך לירושלים; בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה נחשפו שרידים של שני מבני מנהל מתקופות עוקבות, העשויים להעיד על הכבדת העול האשורי ביהודה לאחר המסע.

כ-180 טביעות חותם. צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות

בחפירות של רשות העתיקות במורדות שכונת ארנונה בירושלים התגלו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה - ואולי כבר מימי אביו, אחז.

המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה, נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק. בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב.

הממצאים מתפרשים כעדויות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בימיו של המלך חזקיהו - בימי מסע המלך האשורי ולאחריו. עד כה, עדויות למסע הענישה של מלך אשור בעקבות מרד יהודה בממלכה האשורית, היו ידועות רק משפלת יהודה.

עתה התגלו עדויות בירושלים להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה.

מנהלי החפירה, נריה ספיר, נתן בן-ארי ובנימין סטורצ'ן, מפרשים את השינוי הדרמטי הזה כאמירה של השלטון האשורי, אשר ביקש למסור מסר פוליטי-מדיני לסביבה ולהבהיר מי "בעל הבית" באמצעות החלפת מבנה המנהל וסדריו. מאחר שהאשורים היו מעוניינים עדיין בתוצרת ובמיסים שיהודה יכולה היתה לספק, הם אפשרו את קיומו של המנהל היהודאי, תוך הכבדת העול הכלכלי על יהודה. הפעילות המנהלית של יהודה, כללה ריכוז וניהול מלאי של תוצרת מחקלאים שהעלו מיסים לממלכה, שהובאה בקנקנים - אולי גם כאגירה לימי מחסור. בנוסף, יוצר במורדות ארנונה יין, ואולי גם שמן זית.

באתר התגלו יותר מ-180 טביעות חותם בכתב עברי קדום. ביניהן עשרות טביעות חותם 'למלך' המתוארכות למאה ה-8 לפנה"ס, וכן 17 טביעות חותם הנושאות שמות פרטיים: מנחם יובנה, פקח תברא, צפן עזריהו, יהוחל שחר, ועוד.

. טביעת חותם עם הכיתוב 'למלך ממשת' בכתב עברי קדום.
צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

האם אותם אנשים היו עשירי אותה התקופה - בעלי אחוזות ואדמות חקלאיות שהחזיקו שטחים חקלאיים גדולים והניעו את כלכלת הממלכה? או אולי בכירי הפקידות היהודאית? ממצאי החפירות בארנונה, אשר יפורסמו יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ' עודד ליפשיץ, מחזקים את ההשערה כי מערך הטביעות ה'פרטיות' - הנושאות שמות, קשור למערכת מנהלית קצרת מועד, אשר שימשה לפני מסע סנחריב-כחלק מהכנות ממלכת יהודה בראשות חזקיהו למרד באשור, שבמהלכו הופסק תשלום המיסים לאימפריה האשורית.

טביעת חותם פרטית של יהוחל שחר. צילום: אמיל אלג׳ם, רשות העתיקות