יום חמישי, 31 במרץ 2016

לחם מן השמים

טלי וייס, משוררת ועורכת ספרותית

הוצאת חושן
אֲנִי נִזּוֹנָה מִן הָרוּחַ
לוֹעֶסֶת מִלִּים וּרְגָשׁוֹת,
שׁוֹתָה חֲלוֹמוֹת
מְעַשֶּׁנֶת גַּעְגּוּעִים, מְסַלְסֶלֶת
אוֹתָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים מַעְלָה מַעְלָה
כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בֶּעָנָן
וְיֵעָתֵר לִי, יַמְטִיר עָלַי מָן.

יום שבת, 26 במרץ 2016

חָנָה בְּשִׁילֹה

עדנה מיטווך-מלר, משוררת, עורכת ומתרגמת 


ג׳ון סינגלטון קופלי, עלי ושמואל, 1780
אִם מְשַׁחְזֶרֶת אֶת בְּנָהּ
שַׂמְתָּ לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
מְטַפֶּלֶת בְּבֵן אַחֵר
שֶׁנָּתַן לָהּ בְּאַקְרָאִי
בִּמְקוֹמוֹ מַתָּנָה.

יום שישי, 18 במרץ 2016

מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


 Synagoge von Dura Europos
מרדכי היה בן מהגרים טיפוסי. בין הבריות הוא נודע בשמו הפרסי. הוא בחר בשם שיש בו יותר מניחוח  אמונים לבכיר האל המסופוטמי 'מרדוך', או 'מורודך'. הצהרת או הפגנת הזדהות פומבית כמעט. בני מהגרים רבים בכל עידן ובכל איי הים, ששאפו בדורות הרבה 'להשתלב' - גם  אם לא להיטמע במולדתם התותבת - הניחו כי בעזרת השם המקומי המאומץ יקל עליהם להיכנס למועדונים היוקרתיים שבפתחם עומד סלקטור המקרב או המרחק את הבאים שם על פי שמם.

יום חמישי, 17 במרץ 2016

בחזרה מעין דור

לאה הרפז, משוררת, סופרת ואמנית

הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים
בַּחֲזָרָה מֵעֵין דּוֹר      
הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים
תִּינוֹקוֹת צָהֳלָה אֵינָם מַשְׁמִיעִים 
אַף לֹא אֲרֶשֶׁת מְחֻיֶּכֶת
אַחֲרֵי הִתְרַסְּקוּת הַלֵּב
הַצְּבָעִים מַטְמִיעִים
צִבְעֵי הַסְוָאָה

וּבָעֵינַיִם סִיּוּטִים וּכְאֵב

יום שני, 14 במרץ 2016

על מציאת מטבע הזהב הרומי משנת 107 לספירה

הסרטון באדיבות רשות העתיקות. 

מטבע רומי מתקופת טריאנוס - סרטון הסבר


הסרטון באדיבות רשות העתיקות.
הרחבה עם ד"ר דונלד אריאל על התגלית.

התגלה מטבע זהב עם דיוקנו של הקיסר אוגוסטוס


דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי". 
צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
מטבע זהב עתיק מהתקופה הרומית נתגלה במקרה על ידי מטיילת, לורי רימון, במהלך טיול בגליל המזרחי. בצידו האחד של המטבע מוטבע דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי” ומצדו האחר מוטבעים הסמלים של הלגיונות הרומיים לצד שמו של השליט טריאנוס. חוקר המטבעות ברשות העתיקות, ד"ר דני שיאון, אמר: "מדובר במטבע נדיר בקנה מידה עולמי, שנטבע ברומא בשנת 107 לסה"נ. מטבע זה הוא חלק מסדרה שהפיק טריאנוס כמחווה לקיסרים שקדמו לו”.
מטבע זה הוא ״אח״ למטבע הזהב המצוי באוצרות המוזיאון הבריטי, ועד כה נחשב ליחיד מסוגו בעולם.

יום רביעי, 9 במרץ 2016

מותר האדם מן המכונה אין? הרהורים בעקבות נצחון המחשב במשחק GO

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


גו (GO) הוא משחק לוח סיני בן אלפי שנה, והוא אחד המשחקים המורכבים, היצירתיים והמסובכים ביותר שנוצרו אי פעם. יש מליוני אפשרויות לתנועת הכלים על הלוח. המשחק מפתח את ההגיון, התפיסה המרחבית, היצירתיות, יכולת התכנון, החשיבה האסטרטגית וכושר החשיבה. במזרח הרחוק יש אוניברסיטאות שבהן יש אפילו תואר אקדמי בגו... כיום משחקים גו מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, ונערכים בו טורנירים בינלאומיים נושאי פרסים. בארץ המשחק התחיל לתפוס תאוצה לפני למלעלה מעשור, בעיקר בזכות סדרת האנימציה היִקָארוּ נוֹ גוֹ  ששודרה בטלוויזיה, בזכות שחקנים שבאו מעולם אומנויות הלחימה וכמובן בזכות האינטרנט ששובר גבולות פיזיים-פוליטיים בין עמים. בשנת 1996 הוקמה אגודת הגו הישראלית.

מי הוא אשבעל בן בדע ששמו נחרט על גבי קנקן מחורבת קיאפה?

 פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ׳ משה גרסיאל לפני מפתן השער הדרומי של קיאפה.
לפני כמחצית השנה פרסמו פרופ' יוסף גרפינקל ועמיתיו מאמר מקיף על הכתובת השנייה מחורבת קיאפה ובה נחרט שמו של "אשבעל בן בדע" על גבי קנקן אגירה. במאמרם דנו המחברים בין השאר בקונטקסט הארכאולוגי של הממצא ובאונומסטיקון של השמות אשבעל ובדע ודומיהם. אולם הם לא ניסו לזהות את האיש ואביו ששמם נחרט על גבי הקנקן. 

יום שני, 7 במרץ 2016

שני חותמות עבריים מתקופת בית ראשון נחשפו בחפירות בעיר דוד

‏ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חותם "לעליהנה בת גאל". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
שני חותמות מתקופת בית ראשון, הנושאים שמות עבריים, נחשפו בתוך מבנה גדול הבנוי אבני גזית מפוארות (שימש כמרכז מנהלי?), בחפירות בעיר דוד. החותם האחד עשוי אבן חצי יקרה, ועליו נכתב בכתב ראי באותיות עבריות קדומות: "לעליהנה בת גאל”, והחותם השני כתוב גם כן בכתב ראי, ונושא את השם "לסעריהו בן שבניהו”. 

חותם "לסעריהו בן שבניהו". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

יום שישי, 4 במרץ 2016

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בהמשך תמצאו את מאמרה של רחל אליאור: 'פורים  - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות  - בין אסונות לשמחות – מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה במרחבי ההיסטוריה?'. אליאור מבקשת להאיר פנים לא נודעים בתמורותיו ההיסטריות של חג הפורים לאורך אלפי שנים. היא מראה שדימויי התשתית חוצי הגבולות המתוארים במגילה שימשו מקור השראה לקיום היהודי המאוים תדיר בגלוי ובסתר.

יום חמישי, 3 במרץ 2016

בכל נפש האדם ובכל מאודו: וינייטה לפרשת ויקהל

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר
לכאורה המשכן הוא פרדוקס. אדם עומד מולו, הוא אוהל. יריעותיו יריעות עזים. הוא מקרין צניעות. "וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן" (שמות כ"ו,ז') המדרש רואה בפשטות זאת היענות לרצונו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, ביטוי לרצונו להזדהות ממרומיו עם פשוטי עם, מאמיניו, ולהתחבר עימהם חיבור אינטימי, "ראו מה אני מחבב את התחתונים ויורד ושוכן תחת יריעות עזים, שנאמר ועשית יריעות עזים" (תנחומא ,פרשת תרומה סימן ח'). אבל אדם עומד בתוך האוהל והנה הוא בלב פאר מלכות ארצית של זהב וכסף ונחושת ואבנים טובות ומרגליות תרומת המכונים "תחתונים" לשם מלך מלכי המלכים, אל עליון, ומי שאמר " "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ"- יריעות עיזים-"וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" (שם,כ"ה,ח') מוקף טונות של כסף וזהב, איה חיבתו של זה לענווי ארץ, ואיה אמתו, בתוך משכנו או בברו, ואם בשניהם, איך מתקיים הפרדוקס הזה? יתירה על כך, מוכח לכאורה כי יותר משהעם הזדהה עם רעיון  המשכן הניכר כביטוי להזדהות האל המרומם עימו, הוא הזדהה עם המשכן כרעיון הניכר בתרומה המופלגת של דרי מטה לתפארת שוכן מעלה. אוהל מועד  על מידותיו המדויקות והידועות בציבור, ועל  וכליו שמשקלם המופלג במתכות אצילות התפרסם מגובה בצוו אף הוא, הוקמו מתרומות בני ישראל.

סִפּוּר עַתִּיק

עדנה מיטווך-מלר, משוררת עורכת, מתרגמת

תַּפּוּחַ נָתְנָה חַוָּה לְאָדָם
בַּלַּיְלָה, בַּחֹשֶׁךְ, מֵעֵץ הַגָּן,
נָגַס וְרָוֶה וְנָמוֹג וְנִרְדַּם
בָּרֶטֶט הַהוּא הַטּוֹב וְהַחַם.

יום רביעי, 2 במרץ 2016

בצלאל - המופת של האיש היוצר

בלפור חקק, משורר וסופר

ג׳יימס טיסו, בצלאל
פרשת "ויקהל" מאפשרת לנו היכרות עם דמות של יוצר מיוחד במינו: בצלאל בן אורי. משה אומר לעם:  רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה (שמות ל"ה, ל). המדרש מייחס לשמו משמעות סמלית: בְּצֵל אֵל (בבלי, ברכות נה ע”א). בצלאל כאַב טיפּוס של אדם יוצר, מקבל השראתו מן האל, ולכן הוא בצִלו של האֵל. לכל אדם עלֵי אדמות יש ייעוד בחייו, ומִשעה שהוא מתוודע לייעוד שלו הוא מוצא את אשרו ומתמסר לייעודו. בצלאל הוא היוצר שמממֵש את ייעודו כיוצר. על-פי ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות", אדם שאינו נענה לפֵשֵר חייו ואינו מתמסר לייעודו סובל ממצוקות וחוסר נַחת כל חייו. 
וכך נאמר על המינוי של בצלאל לתפקיד כה רם: 
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה.

יום שלישי, 1 במרץ 2016

בין שני מלכים: תוכן הספר, מבנהו ועיקר חידושיו

ד״ר ישראל כץ, בין שני מלכים - סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015

הוצאת רסלינג
הספר בוחן את תופעת הסיפורים הכפולים במחזור הסיפורים על שאול ודוד בספר שמואל. הסיפורים הכפולים, כך נטען, הם חלק מהפרשנות הפנים-מקראית. סופר-עורך שאינו שבע רצון מסיפור מסויים, אינו מצנזר או משמיט אותו אלא מחבר סיפור נוסף, כופל לסיפור הראשון ודרכו מעביר מסר שונה. רוב הסיפורים הנכפלים בספר שמואל מבקשים להיטיב עם דמותו של דוד ולהמעיט ואף להשחיר את דמותו של שאול. מחקר זה חושף את דרכי הפעולה של הסופרים-העורכים.

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - המבוא לספר

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג

מבוא – הבעיות העיקריות ומצב המחקר
סיפורים כפולים הם תופעה רווחת במקרא אשר משכה את תשומת לבם של החוקרים עוד מראשית המחקר המודרני. סיפורים כפולים לדידנו הם סיפורים הדומים זה לזה, ולמעשה כופלים בקווי העלילה, בלשון ובסיטואציות, ובמקרים רבים כופלים גם בזהות הדמויות ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. 

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - פרק הסיכום והמסקנות

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג
ספר זה, המתמקד בסיפורים הכפולים בספר שמואל, שם לו למטרה לעמוד על פשר התופעה ולנסות להבין אם זו מבוססת על חוקיות כלשהי.
כפי שציינתי במבוא, סיפורים כפולים הם סיפורים הדומים זה לזה בקווי העלילה בלשון ובסיטואציות, ולעתים קרובות כופלים גם בזהות הדמויות, ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. ואכן, בספר שמואל נמצאה שורה של סיפורים כפולים, חלקם אף משולשים ומרובעים. במבוא נסקרו ניסיונות החוקרים להסביר את התופעה והסיבות להיווצרותה, שרובם לא נתנו הסברים המניחים את הדעת. ספר זה יצא מההנחה שמוצא כפל הסיפורים (או שילושם וריבועם) בספר שמואל הוא בסיפור אחד, וכפילותם או ריבוים הוא תוצאה של תהליך פרשני מגמתי. הדמיון בין שני הסיפורים הוא האמצעי, והוא מביא את הקורא להשוואה בין הסיפורים.