יום ראשון, 31 ביולי 2016

שילוב מחקר המקרא בהוראת התנ"ך. הדגמה מתיאור מסע סנחריב ליהודה

תמיר סגל, האוניברסיטה העברית

מבוא
חקר המקרא[1] עבר טלטלות רבות במאות השנים האחרונות ובהן גדל
תמיר סגל
והתפתח. כך גם הוראת התנ"ך עברה טלטלות, למן ימיה הראשונים של הציונות, אז תפס המקרא מעמד חשוב ביותר בקרב המחנכים העבריים ובקרב החברה הציונית בכללה ועד ימינו, ימים בהם נעשה ניסיון מצד מחנכים ואנשי רוח לשמר את לימוד התנ"ך וליצור 'פעפוע אקטיבי' של התנ"ך לחייהם של הנערים המתבגרים. 
הכיצד יש לעשות כן? הכיצד נוכל לגרום לבני הנוער ללמוד את התנ"ך ולהוקירו? האם בשיטות של לימוד אסוציאטיבי שנועד לקרב את המקרא לחייהם של התלמידים על ידי תשלום מחיר כבד של ויתור על הבנה מדויקת של הטקסט? נדמה לי כי יש לבחון דווקא כיצד מחקר המקרא יכול להשתלב ולחבב את התנ"ך על התלמידים.

יום חמישי, 28 ביולי 2016

הנאה צרופה: וינייטה לפרשת מטות

 יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר


הלשון מסכימה כי המשמעות של  הפעולה "להניא" משורש נ-ו-א , היא למנוע ביצוע של מעשה שהיה רצוי בעיני העושה מלכתחילה, ובגין ה"הנאה" הוא נבלם או סוכל. אבל אין הסכמה אחת על איך עושים זאת, איך מניאים, אולי מפני שאנשים שונים לא רק "מונעים" (משורש נ-ו-ע, אנטונים גמור ל נ-ו-א הקרוב לו קרבה מוצהרת בשתיים - הראשונות והקדומות - משלש אותיות השורש) מאיצים, ממניעים שונים, אלא נבלמים מעשות פעולה מ'מניאים' מגוונים. אפשר שיש בכך טעם אמת, אך נראה כי מכל מקום, ללא קשר למבנה האישיות של פרט זה או אחר, עצם פירוש השורש של המילה ושל הנגזר ממנו איננו חד משמעי.

יום רביעי, 27 ביולי 2016

’Eshbaʿal Son of Bdʿa Whose Name Found at Qeiyafa Identified as the Commander of the First Platoon of the Heroes of David

Prof. Moshe Garsiel, Bar-Ilan University


Khirbet Qeiyafa (probably biblical Shaʿaraim; Garfinkel and Ganor 2008) is located on a hilltop within the hill range that controls the Elah Ravine and an important part of the main road leading from Gath and Ekron to Gibeah of Saul, the city of David, Bethlehem, and Hebron. It also controls part of the road that leads from Beth-shemesh southward. On this northern hill range above the Elah Ravine, King Saul’s troops encamped in order to block a massive Philistine invasion along the Elah Brook road. At that time and in the ravine that divided the two rival camps, the one-on-one combat between David and Goliath took place (1 Sam 17; Kallai 1964; Garsiel 2009a). Recent excavations at the site unearthed a circular casemates walled fortress with two gates dating to 1020–980 BCE, the time when King Saul and King David ruled (Garfinkel and Ganor 2008; 2009; 2010; Garfinkel, Ganor, and Hazel 2012; Garfinkel, Kreimerman and Zilberg 2016). The findings of these excavations support, in certain aspects, the validity of the general historical picture as depicted in the book of Samuel, and it undermines the minimalists’ view that tries to utterly “revise” the history of the united kingdom of Israel (see Garfinkel 2011a; 2011b). Earlier, a small ostracon of five ink-written lines (probably a scribal exercise) had been found in this site and stirred up a debate about its reading, type, and meaning (Misgav, Garfinkel, and Ganor 2009; Yardeni 2009; Demsky 2012; Ahituv 2009; Galil 2010; Millard 2011; and many others).

יום שלישי, 26 ביולי 2016

מן התפוח הקדמון אל התפוח הגדול

יערה בן-דוד, משוררת, אמנית קולאז'ים ומבקרת ספרות 

קטע מהקולאז׳
עבודת הקולאז' שלי, "מן התפוח הקדמון אל התפוח הגדול", עשויה מהדבקה נטו של גזירי תמונות (לא עבודת מחשב). 

קטע מהקולאז׳

יום ראשון, 24 ביולי 2016

ברוך בואך לאקדמיית פולמוס

יצחק מאיר, היה שגריר ישראל בבלגיה ובשוויץ, איש חינוך

אל תחסוך בבוטות אלימה
ברוך בואך לאקדמיית פולמוס.
אסכם בקיצור מה תלמד. אין לי פנאי
להקדיש לך זמן, אנא סלח כי עמוס
אני יום וליל בדאגה בלי תנאי
לכלל. הפרט קצת תפל בעיניי.

שיעור א': תתחיל לעולם בלהיות
צודק בכל מאודך ולבבך,
והכה בלי רחם וללא שהיות
בבור מדעה הסוטה מקווך.
כלל יסוד. היתר תפל בעיניי.

מזמור ק״ד בתהלים - שיר השירים לבריאה וליופי



יום חמישי, 21 ביולי 2016

פירוש ר׳ אברהם בן שלמה התימני לספר ישעיהו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: אליעזר שלוסברג, פירוש ר׳ אברהם בן שלמה התימני לספר ישעיהו: מהדורה מוערת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע״ה, 544 עמודים


הוצאת אוניברסיטת בר אילן
ספר זה הוא מהדורה ביקורתית מוערת לפירושו של ר׳ אברהם בן שלמה התימני [להלן: ראב״ש] לספר ישעיהו. 
 הפירוש נפתח במילים אלה:
פירוש ספר ישעיהו
למאור הגדול רבינו שלמה הצרפתי זצ׳ל
חזון ישעיהו בן אמוץ
יהודי תימן מפורסמים בפירושיהם על התורה, המכונים בדרך כלל ״מדרשים״, כגון: ״מדרש הגדול״, ״מדרש החפץ״, ״מדרש מאור האפלה״ ו״מדרש הביאור״, אך לא בפירושיהם לספרי נביאים (ראשונים ואחרונים). פירושו של  ראב״ש, אשר חי ופעל בתימן בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15, על נביאים ראשונים ואחרונים הוא, ככל הנראה, הפירוש הארוך ביותר והמקיף ביותר שיש בידינו על נביאים אלה שמוצאו מתימן, והוא כתוב בעברית ובערבית בשיטת הפרשנות הלקטנית. 

יום רביעי, 20 ביולי 2016

שימושי וורדל (Wordle) בהוראת המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מבוא
המקרא הוא הנכס התרבותי המשותף לעם ישראל לדורותיו. הוא מקור הסמכות וההשראה לתרבותו, הוא ׳ספר הספרים הנצחי׳ שהוריש עם ישראל לעולם כולו. דא עקא הוראתו הבית-ספרית נתקלת בקשיים מרובים מבחינת הלשון, הסגנון, האמונות, הדעות, הערכים והרקע ההיסטורי-תרבותי השונה. מסיבה זו מורי התנ״ך מחפשים כל העת דרכים חדשות ויצירתיות לרענון ולמינוף הוראתם. 
המגמה כיום היא לעודד מורים לשלב כלים דיגיטליים בהוראת התנ״ך. הרשת מציעה שפע כלים כאלה שניצול נבון של יכולותיהם פותח פתח לאפשרויות לימוד חדשניות. כמו תמיד בחינוך, ההצלחה בהטמעת הכלים הדיגיטליים בהוראה השוטפת תלויה במזג ההוראתי של כל מורה ובהתאמתו למאפיינים הייחודיים של כיתתו. (כל מה שייאמר להלן על מוֹרֶה יפה גם למוֹרָה). 
בדברים להלן אציג כלי דיגיטלי צנוע - וורדל (=Wordle) שמו - שהוא אפליקציית ג'אווה, שמייצרת ענני מילים מטקסטים, כולל טקסטים עבריים עם ניקוד וטעמים, ואצביע על אפשרויות יישומה בהוראה. המורים מוזמנים לחשוב אם וכיצד לשלבן בהוראתם ואף להוסיף עליהן עוד כהנה וכהנה, כיד הדמיון הפדגוגי הטובה עליהם. מיותר לציין, שהטמעת וורדל בהוראה אינה באה במקום שיטות ההוראה הרגילות, שהן דרך המלך, אלא בנוסף להן לצורך גיוון, יצירת סקרנות ועניין. היא ׳עוד כלי׳ בארגז הכלים הפדגוגי של המורה. 
הגיוון בשיטות ההוראה הוא, בין השאר, התחשבות בסגנונות הלמידה השונים של התלמידים. הדרך החזותית, לחשיפת רעיונות ותופעות ספרותיות המתחבאות בטקסטים רבי מלל, תדבר במיוחד לתלמידים הנענים במיוחד לערוץ הוויזואלי. 

יום ראשון, 17 ביולי 2016

פרופסור שמחה קוגוט - בין מקרא ללשון

ד״ר לאה מזור מראיינת את פרופסור שמחה קוגוט, פרופסור אמריטוס למקרא וללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ׳ שמחה קוגוט
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה־טּוֹב (משלי טוכג)

א. פרופסור שמחה קוגוט, אחד מתחומי המחקר הבולטים שלך הוא טעמי המקרא. ההערכה הגדולה לתרומותיך לחקר הטעמים באה בין השאר לידי ביטוי בכך, שהאוניברסיטה העברית העניקה לך את פרס זכריה שקופ על ספרך, המקרא בין טעמים לפרשנות: בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית (ירושלים תשנ״ד ומהדורה שנייה, מתוקנת, תשנ"ו). טענתך העיקרית בספר היא, שבטעמים ישנה פרשנות אילמת למקרא שמקיימת זיקה סמויה לפרשנות היהודית המסורתית. כיצד ובמה מתבטאת זיקה זו
בעלי הטעמים פיסקו את הטקסט, בדרך כלל, בהתאם להבנתם את פשט הכתוב. הפרשנות ה"אילמת" שלהם משוקעת בהפסקות שהציבו בטקסט, שהרי מאחורי כל פיסוק עומדת פרשנות. נמצא שהקורא-הלומד, היודע לפענח את ההפסקות לפי דרגותיהן השונות, יוכל להביע במילים את הפירוש שהציעו בעלי הטעמים לכתוב. מפרשי המקרא נתנו דעתם – בתהליך גיבושו של פירוש שהציעו לכתוב – למגוון רחב של מקורות, וביניהם לא נפקד מקומם של טעמי המקרא. טבעי הוא, שהזיקה הסמויה שבין הפרשנות הממוללת (= המובעת במילים) – ובכללה התרגומים הארמיים, מדרשי חז"ל ופרשני ימי הביניים – לבין הפרשנות האילמת של הטעמים בולטת יותר במקרים שבהם פרשנות הטעמים אינה מייצגת את פשט הכתוב. קורלציה חיובית בין שני טיפוסי הפרשנות עשויה ללמד על מסורת מוסיקלית-פיסוקית-פרשנית קדומה, שהתקיימה בעל-פה עוד לפני שסימני הטעמים הועלו על הכתב, והיא "הזינה" הן את בעלי הטעמים הן את המקורות הקדומים (התרגומים וחז"ל) בפרשנות שהנחילו לנו. מובן שפרשני ימי-הביניים קיבלו מסורת זו מכלי שני. 

הוצאת מאגנס

יום שישי, 15 ביולי 2016

על בלעם, בלק הקללות והברכות

וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד 5-2)
רמברנדט, בלעם והאתון

מבחר רשומות
ברכה יחידאית: וינייטה לפרשת בלק 
שני סיפורים, על קללת הפחד ועל ברכת הנאמנות: וינייטה לפרשת בלק
בלעם כנביא ה'

יום חמישי, 14 ביולי 2016

שני סיפורים, על קללת הפחד ועל ברכת הנאמנות: וינייטה לפרשת בלק

יצחק מאיר, איש רוח ואיש חינוך. היה שגריר ישראל בבלגיה ובשוויץ.

Bartholomeus Breenbergh - Coastal Landscape with Balaam and the Ass 

שני סיפורים מתרוצצים בבטנה של פרשת בלק, עד שבאה שירת בלעם ומאחדת אותם לסיפור אחד. הסיפורים השניים עושים דרכם במקביל ועיתים הם כמו חונים יחדיו, אבל אין לטעות, הם שניים.
 האחד מתחיל במצרים. בלק בן ציפור, מלך מואב פותח את איגרת הזמנת הקוסם הגדול בלעם להגיע מפאתי פתור הרחוקה עד לארצו להושיעו מאימת ישראל, בתיבות, "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" (במדבר כ"ב, ה'). על פי מי שהיה מלך מואב בעת ההיא, מצרים הייתה הזירה בה נתגלה כוחו המגי של עם העבדים שלא היה חמוש אלא באמונה באלוהים מסתורי שזיהה עצמו בשם האניגמטי "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", ועליו אמר המלך המוקף באלוהויות הרבה, "מִי י.ק.וָ.ק אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל:  לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְ.ק.וָ.ק, וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה', ב').

Between Two Cities: The Problem of the Cities in Isaiah 24 – 27, by Galya Semo

הוצאת מוסד ביאליק
Chapters 24 to 27 of the Book of Isaiah are often called the Apocalypse of Isaiah by the  scholarly literature. These chapters discuss the imminent revelation of God who comes to judge and punish the world and establish a reign of divine justice on Earth. Though there is no question that these chapters form a single literary unit, they are a major mystery in Biblical scholarship owing to the numerous exegetical problems they contain. These problems include the unique linguistic and syntactical form of many verses in this section, the ideas expressed in these verses, and the difficulty trying to determine when this section or its parts were written. The present article lacks space to deal with all these problems and therefore focuses only on one: the identity of the cities mentioned in chapters 24 to 27.

Names and Self-Designations in Qumran: The Theology of Self-Identity, by Ravit Ferber-Rotberg & Eyal Regev

הוצאת מוסד ביאליק
The article studies the names and designations of the Qumran sectarians in the so-called sectarian scrolls. Some designations, such as "the chosen ones", point to a direct relationship with God. Others argue that the members are His children or that the group is actually a covenant with God. Many such self-designations, however, do not relate to God directly: holy/holy ones, men of truth, people of righteousness, innocent ones (temimim), and Sons of Light. The positive attributions, shared by all, are actually also characteristic of God. It is suggested that by means of these designations, the Qumran sectarians claim to be the closest community to God, conveying God's divine inspiration on earth.

Binary Oppositions in Biblical Cosmological Poetry: Amos, Psalms, Job, by Jonathan Ben-Dov

הוצאת מוסד ביאליק

The article offers a dynamic reading of word pairs and parallelism in selected poems throughout the Hebrew Bible. Psalmists are concerned with world order and with the dangers facing that order. This tension is regularly represented by pairs of opposites or complementary natural entities. The poets construct their parallel cola and strophes with an eye towards these binary opposites, using deliberate ambiguous or contrastive structure in order to draw the reader’s attention to the constant interchange of opposites. In biblical poems, this interchange may lead to equilibrium while it may equally lead to chaos and loss of control. The border between these situations is fragile. This notion is demonstrated with regard to the drama of world order in Psalm 85. A close reading of the Amos Doxologies follows. The article concludes with a discussion of the hymns on nature in Job chapters 5, 10, and especially chapter 26.

The Transformed Character of the King by Bat-Sheva Brosh

The Bialik Institute
The purpose of this essay is to discuss the completely transformed character in the bible, which is a sub-category of the complex characters. The transformed character is situated at the end of the complex characters' scale. The words "completely transformed" indicate that the character has gone through a 180 degrees change from a positive evaluation to a negative one, or vice versa. The difference between a complex character and a transformed one is that the positive complex character may sin and reform, whereas the transformed character does not reform after having sinned, but rather continues to sin. Or on the contrary – the negative complex character may reform then sin again, whereas the transformed character reforms and sticks to its new reformed ways.
I chose characters of kings due to the fact that most of them receive a judicial evaluation at the opening formula of their exposition. This way, one can examine whether they persist in their deeds according to the initial evaluation, or show a significant transformation. 

יום רביעי, 13 ביולי 2016

Beit Mikra, Volume 61 (2016), No. 1: Contents

The Bialik Institute
CONTENTS

Jonathan Ben-Dov        Binary Oppositions in Biblical Cosmological 
                                      Poetry: Amos, Psalms, Job  / 5

Bat-Sheva Brosh           The Transformed Character of the King  / 31 

Galya Semo                    Between Two Cities: The Problem of the Cities
                                        in Isaiah 24 – 27  / 74

Ravit Ferber-Rotberg
& Eyal Regev                Names and Self-Designations in Qumran: The 
                                       Theology of Self-Identity  / 99


Book Review

Mayer Gruber             A Review article of Shmuel Vargon, In the Bible
                                    Lands: Studies in Biblical Prophecy, History and
                                     Prophetical Historiography, Bar-Ilan University 
                                     Press, Ramat-Gan 2015, 465 pages  / 126

בית מקרא סא (תשע״ו), חוברת א: תוכן העניינים

הוצאת מוסד ביאליק

בת-שבע ברוש, דמות המלך הנהפכת


רוית פרבר-רוטברג ואיל רגב, בני רוח האמת והצדק: כינוייה של 'עדת קומראן' כמאפיינים תיאולוגיים של זהות עצמית

ב י ק ו ר ת  ס פ ר י ם

מאיר גרובר, מאמר ביקורת על ספרו של שמואל ורגון, בארצות המקרא: מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 2015

יום שלישי, 12 ביולי 2016

מכתב פרידה

רחל מיפו, משוררת

שיר המלווה את האמהות מני אז
לָקַחְתָּ אֶת פְּנִינַת הַכֶּתֶר
וְיָצָאתָ מַהֲלַךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
יָדַעְתִּי, מִיּוֹם חוֹלַלְתִּיהוּ, הוּא, יְבַקְּשֶׁנּוּ
וְאַתָּה?
וַתִּקַּח אוֹתוֹ בְּיָדְךָ הַקָּשָׁה לְהַחְזִיר הַפִּקָּדוֹן.

יום שני, 11 ביולי 2016

עץ הדעת: ללא ספק לא היה שם תפוח

פרופ׳ אביבית לוי-קאפח, מכללת שנקר
אוּלַי 
הָיְתָה שָׁם גֶּפֶן
לְהוֹסִיף דַּעַת לְהוֹסִיף
מַכְאוֹב אֵין טוֹב
כְּמוֹ יַיִן נִכְנָס
בַּקְּרָבַיִם לְהוֹצִיא

יום ראשון, 10 ביולי 2016

רבקה - מבט אישי נועז

עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין  
        
  "עיקר עונשו של השקרן איננו שאין אחרים מסוגלים להאמין לו, אלא שאין הוא מסוגל להאמין לאחרים".
                 ג'ורג' ברנרד שו

Bartolomé Esteban Perez Murillo
רבקה נזכרת לראשונה במקרא במרכז הרשימה הגנאלוגית שלאחר סיפור העקידה (בר‘ כב 24-20), בין בני מלכה לבני ראומה. לכאורה זוהי רשימה יבשה של שמות, אולם כפי שכבר גילה רש"י בפרושו לכב 23: "כל היחוסין הללו לא נכתבו אלא בשביל פסוק זה". לאחר סיפור העקידה, שהוא סיפור על מוות, אברהם מקבל "פקס" ממקום הולדתו על הולדת צאצאים במשפחתו. יש אור בקצה המנהרה וההבטחה האלוהית לגבי זרעו מתחילה להתגשם. הרי נשואי יצחק עם רבקה והולדת ילדים חדשים מסמלת חיים חדשים. הבטחת מלאך ה' לאברהם: "ירש זרעך את שער אויביו" (פס‘ 17) מהדהדת בברכה שרבקה מקבלת ממשפחתה: "ירש זרעך את שער שונאיו" (כד 60).

רבקה המקראית בשירה העברית

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חלומותיה

דמותן של האמהות שרה, רחל ולאה העסיקה מאד את הספרות העברית. פחות מכך, דמותה של רבקה. אולי בגלל שרבקה לא היתה בקונפליקט עם אשה אחרת אולי מסיבות אחרות. שירי רבקה החלו להכתב החל מהמחצית השניה של המאה העשרים עם התעוררות המודעות הפמיניסטית למקרא. השירים נכנסו לפערים שבסיפורת המקראית ומילאו אותם מדמיונם היוצר של המשוררים, תובנותיהם והשקפת עולמם. פגישתה של רבקה הצעירה עם העבד, עם יצחק, הריונה הקשה, לידת התאומים, יחסה אליהם, 'עיוורונו' של בעלה ומותה, הפכו ליסודות שמגנטו אליהם את המשוררים ועוררו את נפשם לתגובות מקוריות ורבות השראה לסיטואציות שהמקרא מזמן.

יום שישי, 8 ביולי 2016

הנחש - סמל הרפואה והגאולה

הנחש שהיה ’ערום מכל חיית השדה‘ (בראשית ג, א), פיתה בדברי חלקלקות את חוה לאכול מפרי עץ הדעת ולתת ממנו לאדם הראשון. לא ייפלא איפוא על שהוא נתפס במהלך הדורות בראש ובראשונה כמייצגם של כוחות אפלים  ומסוכנים, ואפילו כהתגלמותו של השטן - אויבו הגדול של אדם. הנחש=השטן הוא מפתה ומדיח, מושך ודוחף לחטא. ’נחש‘ נעשה גם כינוי לאדם מרושע במיוחד (כגון ’פרעה הנחש‘ [מדרש שמות רבה כ]) והאיבה שבינו לבין האדם הביאה את חכמים לקבוע כי ’הטוב שבנחשים - רצוץ את מוחו‘ (מסכת סופרים ט, י).

יום חמישי, 7 ביולי 2016

המענה הקולי של אלהים

אלי דהן, מורה

שָׁלוֹם, הִגַּעְתֶּם, אֲנִי לֹא נִמְצָא כָּרֶגַע.
עֲדַיִן לֹא הֶחְלַטְתִּי מָה אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל.
אוּלַי אָשׁוּט לִי בִּסְפִינַת הֶחָלָל עִם הַבַּעַל 
וַאֲנַהֵל אִתּוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ 
עַל הַפָּר שֶׁהוּא הִבְעִיר, 
וַאֲנִי לָקַחְתִּי עָלָיו אֶת הַקְּרֵדִיט.

יום שלישי, 5 ביולי 2016

שמגר שמגר זמנך עבר

אביב עקרוני, משוררמתרגםמבקר ספרות, עורך ומחנך
שמגר בן ענת מכה את הפלשתים
שַׁמְגָּר, שַׁמְגָּר,
זְמַנְּךָ עָבַר. 
לֹא אַתָּה שִׁסַּעְתָּ 
כְּפִיר אֲרָיוֹת, 
וְלֹא אַתָּה שִׁלַּחְתָּ 
שׁוּעָלִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת 
לִשְׁרוֹף שָׂדוֹת. 

יום ראשון, 3 ביולי 2016

על ברית בין הבתרים

פרופמרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית
ליליין, ההבטחה לאברם
הבטחת הלאברם, "כי את כל הארץ אשר אתה רואהלך אתננה ולזרעך עד עולם" (בראשית יגטונראתה לאברם כמתנפצת אל מול פני המציאותלא היה לו בן שירש אותוכפי שהוא אומר מתוך כאב: "...הן לי לא נתתה זרעוהנה בן ביתי יורש אותי" (טויג), ו"בן ביתיזה הוא עבדו הנאמן של אברםהקרוי "דמשק אליעזר" (פסוק  ב). בתשובה לחששותיו מבטיח לו השאכן יהיה לו בן יורש יוצא חלציו וכי מספר צאצאיו יהיה כמספר הכוכבים ולהם יתן את ארץ כנעןבפעם הזו מלווים דברי הבטקס חגיגי אשר נודע במסורת היהודית בשם "ברית בין הבתרים". שם זה מצביע על מהלך הטקסחמישה בעלי חיים – עגלה משולשת (כלומרבת שלוש שנים), עז משולשתאייל משולשתור וגוזל – נלקחו בידי אברםאשר בתר (חתךנתחגזראת שלוש הבהמות והעמיד "איש בתרו לקראת רעהו" (טוי). לקראת ערב נראו תנור עשן ולפיד אש עוברים בין חלקי הבהמות המבותרותהעשן והאש הם דימויים מקובלים לציון נוכחות האלוהיםכפי שמסופר למשל על הופעתו במעמד הר סיני "בקולות וברקים וענן כבד" (שמות יטטזאו בהנחייתו את עם ישראל בדרכי המדבר בעמוד ענן יומם ובעמוד אש לילהבמעמד הברית הזאת נראה הכעובר בין  "גזריהבהמותובזה הוא אישר את הבטחתו וקיבל על עצמו את ההתחייבות לקיימהבכתוב היחיד הנוסף במקרא שבו נזכר טקס דומה (ירמיה לדו-כבמסופר על העם ועל השרים שכרתו ברית שעניינה בשילוח עבדים לחופשי: “ויעברו בין הבתריושל העגל המבותר (שם, פסוק יח). (ושימו לבהניב "כרת בריתמקורו בנוהג זה של כריתת בעלי חיים בטקס הברית!)

הקרבת קורבנות - בישראל ובעמים

פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית
Rodolfo Amoedo - O sacrifício de Abel
הקרבת קורבנות לאלוהים נתפסת במקרא כפעולה אנושית טבעית וכמעט מובנת מאליה. כבר בדור השני לבריאת העולם מסופר על קין והבל המביאים מנחה לה‘, כל אחד מפרי עמלו (בראשית ד, ג-ד). גם על נוח מסופר, שביציאתו מן התיבה בנה מזבח והעלה עליו עולות ’מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור‘ (שם ח, כ). אבות האומה נהגו לבנות מזבחות במקומות רבים בארץ כנען (אברהם [בראשית יב, ז-ח; יג, יח], יצחק [כו, כה]; יעקב [לג, כ; לה, ה]) - כל זה בטרם ניתנה תורה לישראל. 
מן המקרא עולה, שהקרבת קורבנות איננה ייחודית לעם ישראל. ואכן, המחקר האנתרופולוגי מלמדנו שקורבנות כמחווה כלפי האלים וכדרך התקשרות עימהם מקובלים היו אצל רבים מעמי העולם. הסברים שונים הוצעו לנימוסים אלה, וביניהם: (א) הקורבן משמש כמזונם של האלים והאדם נדרש להקריב קורבנות כדי לקיימם; (ב) הקורבן הוא מתנה לאל, ביטוי תודה של האדם על עזרה שזכה לה; (ג) הקורבן מתלווה לבקשה או לתפילה, כמעין שידול של האלים להיטיב עם האדם; (ד) הקורבן נאכל בסעודה משותפת עם האלים, אשר במהלכה נוצרים קשר אינטימי והתחברות עם יסוד העולם. 

תעתה במדבר באר-שבע - הגר

משה שפריר, משורר

הִיא הָלְכָה שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ
צילום: יואב מזור
הוּא הִשְׁכִּים לִפְנוֹת בֹּקֶר
וְלָקַח אֶת הַמַּיִם
וְלָקַח אֶת הַלֶּחֶם
וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד;
כְּשֶׁנָּתַן צֵידָתָהּ עַל הַשֶּׁכֶם
- לֹא הֵעֵז לְהַבִּיט בְּפָנֶיהָ;
כְּשֶׁנָּתַן אֶת הַבֵּן בְּיָדֶיהָ
- לֹא הֵשִׁיר מַבָּטוֹ בְּעֵינֶיהָ,
אַךְ פָּנָיו מֵחֶרְפָּה שָׁם הֶחְוִירוּ
כְּשֶׁאוֹתָם מִבֵּיתָם כָּךְ שָׁלַח הוּא.

יום שישי, 1 ביולי 2016

המלצות על ספרים תשע״ו 2016

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

עץ הדעת. משרדי גוגל בתל-אביב
כל ספר איכותי היוצא מהדפוס מביא אתו מניחוחות בראשית. הוא מעורר סקרנות וציפיות נתלות בו. אבל שצף החיים הזורמים והמטלטלים גורם לכך שלא כל ספר זוכה לחשיפה הראויה לו. יש והוא זוכה לחיי מדף הוגנים ויש שחייו קצרים כחיי פרפר. לכן טוב לא רק להתעדכן לגבי ספרים שזה עתה בקעו לאוויר העולם אלא גם להזכר בספרים משובחים שראו אור בעבר ומאז מאיימת אפלולית הזמן החולף להצל עליהם. כל המלצה על ספר היא פנס המאיר שמץ מזיווֹ. כל המלצה על ספר מציפה לתודעה פיסת חיים מזווית חדשה. כל המלצה על ספר היא מבט אל נפש מחברו, אל נפש מציגו-ממליצו ואל נפש קוראיו.