ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
על: אליעזר שלוסברג, פירוש ר׳ אברהם בן שלמה התימני לספר ישעיהו: מהדורה מוערת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע״ה, 544 עמודים
 |
| הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
ספר זה הוא מהדורה ביקורתית מוערת לפירושו של ר׳ אברהם בן שלמה התימני [להלן: ראב״ש] לספר ישעיהו.
הפירוש נפתח במילים אלה:
פירוש ספר ישעיהו
למאור הגדול רבינו שלמה הצרפתי זצ׳ל
חזון ישעיהו בן אמוץ
יהודי תימן מפורסמים בפירושיהם על התורה, המכונים בדרך כלל ״מדרשים״, כגון: ״מדרש הגדול״, ״מדרש החפץ״, ״מדרש מאור האפלה״ ו״מדרש הביאור״, אך לא בפירושיהם לספרי נביאים (ראשונים ואחרונים). פירושו של ראב״ש, אשר חי ופעל בתימן בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15, על נביאים ראשונים ואחרונים הוא, ככל הנראה, הפירוש הארוך ביותר והמקיף ביותר שיש בידינו על נביאים אלה שמוצאו מתימן, והוא כתוב בעברית ובערבית בשיטת הפרשנות הלקטנית.
פירושו של ראב״ש כמעט ונשכח מלב עד סוף המאה ה-19. אז נתקלו בו חוקרים דוגמת נויבאואר ובאכר והעלוהו מתהום הנשייה. פירושיו של ראב״ש על נביאים ראשונים פורסמו ברובם על ידי הרב יוסף קאפח, אולם פירושיו לנביאים אחרונים טרם זכו להתפרסם בדפוס, למעט פירושיו לספרי יואל ועובדיה שכבר פורסמו על ידי אליעזר שלוסברג.
פירוש זה על ספר ישעיהו הוא אפוא הראשון מבין פירושיו של ראב״ש על נביאים אחרונים הרואה אור בדפוס, והוא זוכה כאן לעיבוד מדעי מקיף. פירושו של ראב״ש מבוסס על פירושו של רש"י, ואליו נוספו הוספות רבות ממדרשי חז"ל, מהתרגומים הארמיים, מכתביהם של גדולי המדקדקים היהודים בימי הביניים, דוגמת ר' יונה אבן ג'נאח, מחיבוריהם של גאוני בבל, ובראשם רב סעדיה גאון, מפירושיהם של פרשני ימי-הביניים, ובהם רד"ק ור' תנחום הירושלמי, ומחיבוריהם של חכמים נוספים, דוגמת הרמב”ם.
המהדורה הביקורתית שלפנינו מושתתת על שני כתבי-היד שלו המצויים בידינו. הביאורים הכתובים במקורם בערבית-יהודית תורגמו לעברית, והם מלווים בהערות המביאות בפני הקורא את סיכום הפרשנות לספר ישעיהו ממקורות חז"ל ומכתבי המדקדקים והפרשנים היהודים בימי-הביניים. המהדורה כוללת גם מבוא מאיר עיניים על פרשנות המקרא בתימן ועל מקומו של ראב״ש בתוכה. ואלה נושאי המבוא:
זמנו ומקומו של ראב״ש
מקומו של הפירוש בפרשנות המקרא בתימן
שמו של הפירוש וקהל היעד שלו
מאפייני פרשנותו של ראב״ש
יחסו של הפירוש לפירוש רש״י, ללעזים שבפירוש רש״י ותוספות פרשניות
ממקורותיו של ראב״ש בפירושו לספר ישעיהו: ר׳ תנחום הירושלמי, רב סעדיה גאון, מנחם בן סרוק, ספר ״הערוך״, ר׳ דוד קמחי, רב האי גאון, הרמב״ם, ר׳ טוביה בן אליעזר.
תיאור דרך הההדרה של המהדורה.
אחר-כך בא פירושו של ראב״ש לספר ישעיהו, והספר נחתם ברשימה של חילופי גרסאות, ביבליוגרפיה ענפה ומפתחות (מפתח הפסוקים ומפתח מקורות חז״ל).
דומה שראב״ש כתב את פירושו על ספרי הנביאים כדי להניח לפני יהודי תימן יצירה ספרותית שלא היתה מצויה בידם עד כה. קהל היעד שלו היה תלמידי חכמים, ודרשנים ומלמדי שיעורים שהזכירו בדרשותיהם פסוקים מספרי הנביאים ונזקקו לדרשות חז״ל עליהם או לביאורים שונים.
פרשנותו של ראב״ש לספרי הנביאים הראשונים והאחרונים היא לקטנית. הוא ליקט מכל מקורות היצירה היהודית: מדרשי חז״ל, תרגומים ארמיים, פירושי גאונים וביאורי חכמים במזרח ובמערב כאחד, ושילב אותם לכדי מארג אחד.
פירושו לספר ישעיהו מבוססת על פירוש אחד, פירושו של רש״י, ועליו הוא הוסיף ביאורים רבים מדרשות חז״ל ומהספרות הפרשנית והדקדוקית של ימי הביניים. הוא העתיק מדברי קודמיו בצורה מושכלת וביקורתית.
שלוסברג השווה את הפירוש לפירוש רש״י כפי שהוא מופיע בפרוייקט השו״ת של אוניברסיטת בר אילן. ולעיתים גם לפירוש רש״י שנדפס בתוך ״מקראות גדולות - הכתר״. כשיש בפירוש התימני סטיה מלשונו של רש״י יש והיא נובעת מטעות העתקה. מרבית השינויים בין נוסח רש״י המובא אצל ראב״ש לבין רש״י הנדפס אינם משמעותיים. לעיתים קשה להכריע אם טעות בהעתקת דברי רש״י לפנינו או גרסה נכונה. יש מקרים שבהם הביאור המובא אצל ראב״ש שונה לחלוטין מרש״י הנדפס. כך המצב למשל ביש׳ נד, יא. במקרים רבים קשה להכריע אם לראב״ש היו גרסאות שונות של פירוש רש״י או שמא השינויים שלפנינו מקורם בעריכה מכוונת, שמטרתה לקצר או להעביר מסרים כלשהם.
רש״י כתב את ביאורו עבור היהודים שישבו בצרפת ובאשכנז והוספת הלעזים נועדה לסייע להם להבין מילים וביטויים קשים באמצעות תרגומם לשפתם הם. ראב״ש העתיק את הלעזים הללו אף שרוב קוראיו לא יכלו להבינם. 168 ביאורים בצרפתית עתיקה מצויים בפירושו של רש״י לספר ישעיהו, וכשליש מהם הועתקו על ידי ראב״ש.
אצל ראב״ש מצויות תוספות פרשניות שאינן מצויות בפירוש רש״י שלפנינו. חלק משמעותי מההוספות הפרשניות שמוסיף ראב״ש מקורן במדרשי חז״ל. ראב״ש מרבה להסתמך על התרגומים הארמיים. הן תרגום אונקלוס על התורה והן זה של המיוחס ליונתן בן עוזיאל על הנביאים. ההסתמכות הרבה על התרגומים הארמיים אופיינית לחכמי תימן, שבה שיננו היהודים את התרגומים כחלק מהשכלתם וחזרו עליהם בבית הכנסת מדי שבת.
בפירוש ראב״ש לישעיהו נזכרים פעמים רבות רס״ג (רב סעדיה גאון). כי רס״ג זכה למעמד מיוחד בקרב בני תימן וחיבוריו השתמרו אצלם יותר מאשר בכל קהילה יהודית אחרת.
הנה כמה דוגמאות מפירוש ראב״ש:
ישעיהו א, ו: לֹא־זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ
׳הנגעים האלה לא זרו / על ידי רופאים אבקת סמני תחבושת, לשון ״יזורה על נוהו גפרית״ (איוב יח, טו)
ישעיהו ב, כ: בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ־לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּרפֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים
״חפרפרות״ - צלמי ע׳ז׳ כדמות חפרפרות, הם מיני שרצים / שחופרים בארץ. ״עטלפים״ - קלבא שריץ.
פירוש ראב״ש לישעיהו הוא הראשון בסדרה שתכלול את פירושיו של ראב״ש לנביאים אחרונים: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ותרי־עשר. לאחר שכל יצירתו תראה אור במהדורות ביקורתיות ראויות, ניתן יהיה לעמוד ביתר שאת על מקומו של ראב״ש ברצף פרשנות המקרא בתימן, במזרח ובכלל פרשנות המקרא היהודית לדורותיה.
המחבר, פרופ׳ אליעזר שלוסברג, הוא איש אוניברסיטת בר אילן. הוא עוסק בחקר פרשנות המקרא בלשון הערבית-היהודית בימי הביניים. פירסם עשרות מאמרים ומחקרים בתחום זה, ובכללם גם כאלה העוסקים בפרשנות המקרא בתימן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.