בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה יֵשׁ בּוֹר וַחֹשֶׁךְ
בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה יֵשׁ בּוֹר וַחֹשֶׁךְ,
כְּחֶשְׁכַת הַבּוֹר אֵלָיו הֻשְׁלַךְ יוֹסֵף עַל יְדֵי אֶחָיו
רִשְׁעוּתָם וְאַכְזָרִיּוּתָם וַעֲווֹנָם
וַאֲרִירוֹת לִבְבֵיהֶם
בְּהַשְׁלִיכָם לַבּוֹר אֶת אֲחִיהֶם.
בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה
יֵשׁ רָעָה
וּרְעָדָה רֶתֶת וּשְׁבָרִים וָגַם יָגוֹן רַב
כִּכְאֵבֵי יוֹסֵף בְּנוֹפְלוֹ עַל סֶלַע הַצֹּר
בְּתַחְתִּית הַבּוֹר הָרֵיק
וְצַעֲקוֹתָיו וּבִכְיוֹ
עַל הִשְׁתַּבְּרוּת גַּפָּיו וְעַצְמוֹתָיו
פְּצָעָיו וּמַכְאוֹבָיו
צִמְאוֹנוֹ וְרַעֲבוֹנוֹ הָרַב
מְרֵרוֹתָיו וְהִרְהוּרָיו עַל בְּגִידַת אֶחָיו
וְסוֹפוֹ הַמַּר עָרוּי נִשְׁכַּח וְנִבְגָּד
לְבַדּוֹ בַּאֲפֵלַת הַבּוֹר הַצַּר.
בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין חֶמְלָה
נוֹתַר רַק לְהִתְפַּלֵּל לְהַצָּלָה
כְּיוֹסֵף בַּבּוֹר
וּתְפִלָּתוֹ לָאֵל בַּמְּרוֹמִים בִּנְהִי וְתַחֲנוּנִים :
"הוֹ אֵלִי אֵלִי,
אָנָּא הַצִּילֵנִי נָא,
תֵן מָזוֹר לְנַפְשִׁי הַכְּאוּבָה,
הִנֵּה אָנֹכִי מֵת אָבוּד, שָׁבוּר, דָּךְ וְנִבְגָּד
לְבַד לְבַד.
וְאָבַד שְׁמִי לָעַד."
כתיבה יפה מאוד לנושא כאוּב,
השבמחקבתנ"ך מסופר על רק זריקת יוסף לבור ואלבו מתאר בשירו את מצבו של יוסף את מחשבותיו את מצוקתו ואת תפילתו. אכן, מה שחסר בעולמנו הוא חמלה וחסד.