יום רביעי, 10 באפריל 2024

ארבעת הבנים של ההגדה: אני עצמי אני אחר

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

The Four Sons, Arthur Szyk, 1934, Łódź, Poland. Szyk.org / Wikimedia


לִפְעָמִים אֲנִי חָכָם
וְלִפְעָמִים סָכָל,
לִפְעָמִים אֲנִי נִלְחָם,
וְלִפְעָמִים נִמְחַל.

יום שלישי, 9 באפריל 2024

ליקוי מאורות במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



ליקויי מאורות (חמה/לבנה) הם ארועים אסטרונומיים שמשכו אליהם מאז ומעולם את תשומת הלב האנושית. ליקוי החמה המלא הבא בישראל (כיסוי של 90% מהשמש) ייתרחש ב-2.8.2027 וייראה באילת, והוא יהיה ליקוי החמה האחרון במאה ה-21 שניתן יהיה לצפות בו מישראל.  
בתרבויות המזרח הקדום לא הכירו, כמובן, את ההסברים הפיזיקליים המודרניים לתופעות האסטרונומיות הללו. הם ראו בליקויי המאורות אות מבשר רעות. הם נהגו לשבור כלי חרס ולעורר רעש כדי לגרש שדים ומזיקים.
החל מהמאה ה-8 לפנה"ס התבצע בבבל רישום מדויק של כל ליקויי החמה והלבנה. במאות ה-7-8 לפנה"ס נשלחו אשפים להגן על המלך האשורי. המלך היה יורד למחתרת ותחתיו הושיבו על כסאו אדם שנידון למוות, כדי שהוא יספוג את הנזק. בתום הליקוי היה המלך חוזר לכסאו והמחליף היה מוצא להורג. בשנת 763 לפנה"ס התרחש ליקוי חמה (15 ביוני) שצויין ברשימת האפונימים של ממלכת אשור. הרישום מאפשר ליצור כרונולגיה של העולם העתיק.

יום שני, 8 באפריל 2024

מדוע מחברי משלים משתמשים בבעלי-חיים?

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון
שולה אברמסקי, המשל, מוסד ביאליק, ירושלים 2023, 534 עמודים

נשאלת השאלה: מהו הרווח שהממַשל זוכה לו בהשתמשו בחיות? גם בסיפורי בעלי חיים יש האנשה. אלא שבסיפורי בעלי חיים מנסה התפיסה האנתרופומורפית, האנימיסטית, להבין את עולם בעלי החיים במושגים אנושיים. לעומת זאת, המשל דורש מן הממַשל ומן הנמען יכולות של הפשטה ושל עריכת אנלוגיות. המשל עלה אפוא על בימת התרבות רק לאחר דעיכת האמונה הפרימיטיבית באנושיותם של בעלי החיים. אז הפכו הממַשלים את סיפורי בעלי החיים לסיפורי חוכמה על ידי הוספת נמשל ולקח.[1] כתוצאה מכך סיפור המשל איננו קומפוזיציה עממית אלא תוצר של תרבות מתוחכמת, אף על פי שהממַשל יכול ליצוק את יסודות הסיפור שלו מחומר עממי.[2]

יום חמישי, 4 באפריל 2024

אמיר אור-לי: מורתי האהובה, פרופ׳ שרה יפת

אמיר אור-לי, מורה דרך, תלמיד וחבר של פרופסור יפת

קטע מהשולחן העמוס ביצירתה הרוחנית העניפה של פרופ׳ יפת
 בביתה, בעת ׳השבעה׳ לפטירתה

׳לפני שנתחיל בשעור, אני מבקשת להכיר אתכם׳, פתחה את השיעור הראשון.

היא עברה סטודנט - סטודנט, בקשה לדעת את שמם, מאיפה הם ומעט על עצמם. והיא זכרה את כולם. כך הכרתי אותה לראשונה. זה היה שיעור מבוא למקרא באוניברסיטה העברית לפני כמעט ארבעים שנה. אתמול היא הלכה לעולמה, שבעת שנים ורבת השגים, מורתי האהובה, פרופסור שרה יפת.