על ׳מחקרי מקרא׳ של שרה יפת

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק

שרה יפת, מחקרי מקרא, אסופות כד, מוסד ביאליק, ירושלים תשפ״ג 2022, 480 עמודים

הספר המונח לפנינו הוא הקובץ השלישי של מאמרים והרצאות של שרה יפת: המשך לאסופה בת שני הכרכים: ׳בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים׳: מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה ועולמה הדתי, א-ב, אסופות יג, מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ז 2017, 796 עמודים ולאוסף דור דור ופרשניו: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא, אסופות א, מוסד ביאליק, ירושלים תשס״ח 2008, 424 עמודים.

בהבדל משתי האסופות הראשונות שהיו ממוקדות בנושאים ייחודיים: פרשנות המקרא ותקופת שיבת ציון, הכרך הנוכחי מביא מבחר של מאמרים בתחומים שונים של חקר המקרא אשר ראו אור במשך כמעט יובל שנים, עד מועד יציאת הכרך הזה ממש, ובנוסף לכך גם מבחר מהרצאותיה של יפת, שמלמדות על רגישותה להפצת דעת המקרא בציבור המשכיל. כי זאת לדעת, יפת איננה רק חוקרת מחוננת, מעמיקה ופוריה אלא גם אשת חינוך מובהקת. רוב החיבורים באסופה ראו אור בעברית, ואלה שלא היתה להם גירסה עברית תורגמו לעברית לצורך אסופה זו.

במבוא לאסופה כותבת יפת: ׳כשאני עומדת עתה על סף סיום פעילותי האקדמית - מחקר, הוראה ופעילות ציבורית וחינוכית לסוגיה - אני מפנה מבט לאחור ומנסה לסכם, ואחד הביטויים הוא הרצון להנגיש את פירות מחקריי בשנות פעילותי הארוכות לציבור הרחב של חובבי המקרא ולומדיו׳ (עמ׳ יג).

שרה יפת היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא בקתדרה על שם יחזקאל קויפמן, באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא (תשס“ד). היא פירסמה עשרות ספרים ומאמרים בחקר המקרא שראו אור בשפות שונות, ערכה ספרים ושנים רבות את ׳השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום׳, פירסמה מהדורות של כתבי יד עתיקים, ופירושים למקרא. לאחרונה ראה אור פירושה לספר עזרא-נחמיה בסדרה 'מקרא לישראל׳ (תשע״ט 2019).

בספר שלפנינו ארבעה שערים. השער הראשון הוא מקיף מכולם ועוסק במחשבת המקרא וספרותו. הוא כולל 11 מאמרים ועוד 9 הרצאות על מנעד רחב של נושאים: מקום קדוש במחשבת המקרא; המונח ׳גר׳ מעמד האשה במחשבת המקרא לאור סיפורי הבריאה; השוואה בין הנסיון שבו התנסה אברהם בעקידת יצחק לנסיונו של איוב; חוק שחרור העבדים; פרקים בתולדות ירושלים; חירות הרוח במשנתו של קהלת; הנישואים לנשים הנכריות; הסגנון האנתולוגי בספרות המקרא; מנהיג ומנהיגות; מסורת יציאת מצרים ובחירת ישראל; קורבן הפסח ועוד.

השער השני נושא את הכותרת ׳המקרא וההיסטוריה׳ והוא כולל שני מאמרים: ׳בחיפוש אחר ״ישראל הקדום״: רוויזיה בכל מחיר׳ ו׳התנ״ך וההיסטוריה׳ ואחריהם ההרצאה: ׳תולדות ישראל בתקופת המקרא: כיצד? בעקבות נדב נאמן, העבר המכונן את ההווה: עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן׳.

השער השלישי מוקדש למחקרים על פרשנות המקרא, והוא מורכב משישה פרקים: המטוטלת של המתודולוגיה הפרשנית: מן הפשט אל הדרש ובחזרה; שתי הקדמות של ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם): לשיר השירים ולמגילת איכה; פירוש אנונימי לשיר השירים בכתב יד פראג (חומש איגר): מבוא ומהדורה ביקורתית; ׳אזן מילין תבחן: מחקרים בדרכו הפרשנית של ר׳ אברהם אבן עזרא׳: בעקבות ספרו של פרופ׳ אוריאל סימון; פירוש על ספר שופטים ב׳גנזי אירופה׳; ופרשנות המקרא כביטוי להסתגלות חברתית ותרבותית: פירוש אנונימי לשיר השירים כמקרה לדוגמא.

השער הרביעי והאחרון עוסק במחקר המקרא בישראל ומכיל שלושה פרקים: המחקר וההוראה האקדמית של המקרא בישראל; ייסודו וראשית תולדותיו של החוג למקרא תרפ״ה-תש״ט (1949-1925); והאם קיימת גישה יהודית ייחודית למקרא? שיח חוקרים.

בסוף האסופה יש שלושה מפתחות מועילים: מפתח מקורות מאוחד, מפתח מחברים ומפתח עניינים.

ספר חשוב שמומלץ בחום!