פירוש אנונימי לשיר-השירים - מהדורה עברית מאת שרה יפת ודב ולפיש

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

על: שרה יפת ודב ולפיש, דרך החושקים: פירוש אנונימי לשיר-השירים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ט 2019, 228 עמודים

׳הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׳ (שיה״ש ב, ד). אילו הייתם פותחים ספר פירוש ובו ההסבר: ׳שושביניו וסיעתו שבאו עמו לחופתו היו מביאי[ם] דגלים. קומפנון [=דגלים שנושאים פרשים למלחמה]׳, הייתם מופתעים בוודאי. וגם הפירוש ל׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳ (ד, יב) היה מפתיע אתכם, שהרי משתקפת בו אדריכלות המבצרים של ימי הביניים: ׳אותו גן… שהוא נעול מחומה נשגבה עדיין יש גל נעול הסובב אותו ונועלו ומקיפו. גל… שהוא תעלה׳. ואם תמשיכו לעיין באותו פירוש תגלו שהוא מוצא בשיה״ש מלחמות, ערים נתונות במצור, מלכים, אבירים, סמלי אבירים וכלי נשקם, ואפילו תחרויות של אבירים על לב אהובותיהם! של מי הפירוש הזה, אתם בוודאי שואלים בסקרנות, והתשובה היא: לא ידוע! מדובר בפירוש אנונימי לשיה״ש המצוי בכ״י אוקספורד, ספריית הבודליאנה, אופנהיים 625. 

הפירוש מתחיל בשיה״ש א, ב. האם קדמו להתחלה הזאת דף או דפים עם ההקדמה לפירוש? אם כן, הם  לא הגיעו לידינו. את הפירוש הזה חקרו לעומק שרה יפת ודב ולפיש, ופירות מחקרם הופיעו זה מקרוב בעברית בהוצאת מאגנס, עם תצלומים ברורים להפליא של כתב היד ומפתחות מועילים. למהדורה העברית קדמה מהדורה באנגלית, שיצאה לאור בשנת 2017 בהוצאת בריל תחת הכותרת:

The Way of Lovers: The Oxford Anonymous Commentary on the Song of Songs (Bodleian Library, MS Opp. 625). An Edition of the Hebrew Text, with English Translation and Introduction

יפת החלה לחקור את הפירוש בשנות התשעים של המאה הקודמת, פרסמה עליו מאמרים אחדים, והכינה מהדורה חדשה. לפני כעשר שנים הצטרף אליה דב ולפיש, שעסק בעיקר בהכנת התרגום לאנגלית של הפירוש ושל המבוא, ובהיבטים נוספים של החיבור.

מחברו של הפירוש אינו ידוע, ובגוף הפירוש אין רמזים לאישיותו, לזמנו או למקומו. הפירוש אינו מצוטט על ידי חכמים מאוחרים לו. יש בו 36 גלוסות בצרפתית, והן עדות למקום מוצאו וללשונו של המחבר. המחבר הרבה להביא מדברי פרשנים ומחברים שקדמו לו, אבל ברוב המקרים לא ציין את שמותיהם. היחידים שהוא הזכיר במפורש הם אברהם אבן עזרא ושלמה אבן פרחון, שאינם צרפתים, ואזכור, אולי מכלי שני, של הפרשן הקראי יפת בן עלי. פרשנים אחרים הוא מאפיין כ׳יש אומרים׳, ויש שאינו מציין כלל את מקורותיו. ניכר שהפרשן הושפע מפרשני צפון צרפת, בעיקר מרש״י ומרשב״ם, אך אין הוא מזכיר את שמותם. סביר שזמנו של הפירוש הוא סוף המאה ה-12 או זמן מה אחר כך. 

הפירוש הוא על דרך הפשט. אין בו אפילו רמז לפירוש האלגורי לשיה״ש. המחבר רואה בשיה״ש שיר אהבה בין  שני אנשים צעירים שאין בו כל תוכן דתי. לתפיסה זו אין תקדים בתולדות הפרשנות לשיה״ש!  שיה״ש, לפי הפרשן, הוא סיפור רצוף המתרחש במקומות אחדים ובמרווחי זמן וכולל גם מבט לעבר בשיטת הפלשבק. עמדתו העקרונית ששיה״ש הוא שיח אהבה בין גבר לאשה קובעת את מוקדי ההתעניינות של הפירוש שהם בעיקר שניים: יופיים של האוהבים והגילויים הרבים של אהבתם. הפירוש מבטא עמדה פתוחה כלפי הגוף האנושי וחוויותיו הגשמיות ולא נרתע מהדגשת הפן הארוטי של הפסוקים.  

הפרשן ממעט מאד להביא דברים ממקורות חז״ל ואינו נזקק ישירות למדרש, אלא נוטל את הביאורים ברוח זו מפרשנים שקדמו לו. זיקתו לספרות חז״ל היא מוגבלת מאד, כמעט עד התעלמות. 

זיקת הפירוש לשירת ספרד מתבטאת בבחירת המונחים לנושא החשוב ביותר בו - דרכי האהבה. הוא מגדיר את האהבה באמצעות שימוש בשורש חש״ק, ואת עולמם של האוהבים על כל צורותיו וביטוייו בצירוף ׳דרך החושקים׳ ונרדפיו. חש״ק מעיד על השפעתה של התרבות היהודית הספרדית, שבה השורש הזה משמש בשירת האהבה החילונית, המכונה ׳שירי חשק׳. הגדרה זו הושפעה במקורה מן התרבות הערבית שבסביבתה נוצר הפירוש. השפעתה של שירת האהבה הספרדית מתגלה גם בשימוש בשם ׳עפרה׳ (צורת הנקבה של ׳עופר׳). הפרשן מושפע משירת ספרד בכמה היבטים של עבודתו: בלשונו, במערכת המונחים שלו, בפירושם של דימויים פיוטיים ובחושניות הגלויה הבאה לידי ביטוי בביאוריו. הפרשן היה מעוגן היטב בתרבות סביבתו ולא פעם הוא מעגן את ביאורו באמצעות ׳דרך העולם׳: ׳וזה דרך החושקים לעשות רמזים לאהובתם בדברי שיר׳. ׳דרך החושקים׳ היא שירת הטרוברים (או הטרובדורים). 

הפירוש האנונימי לשיה״ש הוא חיבור שלם ואחדותי. הפרשן מציע פירוש לכל פסוקי הספר, פסוק אחר פסוק ועניין אחר עניין, ובמקומות אחדים הוא מפרש יחידות גדולות יותר המקיפות שניים-שלושה פסוקים. פירושו הוא בשיטת ׳הפשט הטהור׳. הפרשן סבור שמחבר שיה״ש היה הדוד, הוא שלמה. הפרשן ממעט לדון בעניינים לשוניים. התעניינותו בתחום הלשוני מתרכזת בעיקר באוצר המילים ובמשמעות המילים והביטויים. הוא מרבה להציג את רב-המשמעויות של השורש ושל המילה ונעזר לשם כך הן בפרשנים שקדמו לו והן במדקדקים. על השפע הזה הוא מוסיף לא פעם מדעתו שלו. 

׳הפירוש האנונימי מייצג אפיזודה ייחודית בתולדות פרשנות המקרא, ופותח אשנב לעולם בלתי ידוע לחלוטין בתרבות היהודית ובספרות היהודית בימי הביניים. עצם הישרדותו של הפירוש היא בבחינת מעשה ניסים. ואולם העובדה שיש בידנו עוד פירוש בעל אופי דומה - הפירוש האנונימי בכ״י פראג - יש בה כדי להעיד שפירוש זה לא היה הנציג היחיד של אותו זרם׳ (עמ׳ 124). 

המהדורה האנגלית, ועכשיו גם העברית, של הפירוש היא תרומה יקרה מפז לחקר המקרא בכלל ולחקר פרשנות המקרא בימי-הביניים בפרט! יבואו העוסקים במלאכה על הברכה!