נחשף קטע מרחובה של ירושלים בימי בית שני

הרחוב המדורג המתוארך לימי בית שני.
צילום: קובי הראתי, עיר דוד

בתום שש שנות חפירות ארכיאולוגיות נחשף היום (30.6.2019) לראשונה מקטע באורך של 350 מ’ מהדרך אשר שימשה כרחובה הראשי של ירושלים בימי בית שני. הרחוב נחפר בניהולה של רשות העתיקות, תוך שילוב עבודות הנדסיות רחבות היקף ברחוב שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. הפרויקט מתבצע במימון  במימון עמותת אל עיר דוד . בחודשים הקרובים תפתח הדרך לקהל הרחב. 



במקום התגלו ממצאים המעידים כי האוכלוסייה שהתגוררה באזור בתקופה זו הייתה אמידה. בין מפולות החורבן נחשפו חפצי יוקרה, שהמשמעותיים והבולטים בהם, אשר תרמו להבנה זו הם שברי שולחנות אבן מעוטרים: אחד מהם - מלבני עם עיטורים מגולפים בשוליו, 

שבר שולחן מעוטר
צילום: קובי הראתי, עיר דוד 

ואחד נוסף – עגול, עשוי אבן ביטומן, ששובצו במרכזו אבנים צבעוניות.

שבר שולחן משובץ באבנים צבעוניות. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

במקום נמצאו גם מטבעות כסף, שהבולט בהם הוא שקל כסף שהוטבע בעיר צור בשנת 33 לספירה.

מטבע כסף, שקל צורי שנמצא בחפירות הרחוב. על המטבע דמותו של אל העיר צור, מלקרת.
צילום: קובי הראתי, עיר דוד

על פי העדות במסכת בכורות, שימש לתרומת מחצית השקל לבית המקדש בשלהי ימי הבית השני:  "אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי".

מטבע כסף, שקל צורי שנמצא בחפירות הרחוב.
על המטבע מופיע עיט. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

כמו כן התגלו במקום תכשיטים, כדוגמת טבעת משובצת אבן יקרה שנחשפה בתוך מקווה טהרה, וכלי חרס ובקבוקונים ששימשו לאגירת בשמים או שמנים. 



בקבוקונים שנמצאו בחפירת הרחוב. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

אורכו הכולל של הרחוב שחיבר בין בריכת השילוח בדרום עיר דוד ועד למרגלות הר הבית, הוא 600 מטרים ורוחבו כ-8 מטרים. עד כה נחשף חלקו הדרומי של הרחוב באורך כולל של כ-350 מטרים. הרחוב המפואר רוצף בלוחות אבן גדולים - כמקובל בבניה מונומנטאלית ברחבי האימפריה הרומית. 
חשיפת הרחוב שילבה שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן חיזקו את ההבנה שלפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבנייה הענקיים של ירושלים בסוף ימי הבית השני. הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, בחסותם של  הנציבים הרומיים של ירושלים - ככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שגזר את דינו של ישו לצליבה. 

מסקנה זו מחזקת את ההכרה בחשיבות שלטון הנציבים הרומיים לעיצוב דמותה של ירושלים.
הדרך הזאת, ”דרך עולי הרגל״, חיברה בימי בית שני רבבות בני אדם שהגיעו מכל רחבי הארץ והעולם בדרכם אל המקדש.