יום רביעי, 19 בדצמבר 2018

דמותו המוסרית של האדם הראוי להסתופף במקום קודשו של האל לפי תהלים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



חטאו של האדם בגן העדן גרר אחריו את העונש להיות המגורש הנצחי מן המקום שבו הוא זכה להתגורר בקרבתו של האל. מחוץ לגן, בעולם של טוב ורע, שימש המקדש תחליף למציאות המושלמת של ראשית הימים, והמאמין השתוקק בכל מאודו לבקר בו כדי לשוב ולזכות בחווית הנוכחות האלוהית: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ (תהלים סא, ה). אלא שלא כל אדם היה זכאי לכך. המקדש היה מצוי על הר קודשו של האל שהוא נְוֵה־צֶדֶק (ירמיה לא, כב), ורק לצדיקים הותרה הכניסה אליו. ומיהם הצדיקים? על כך משיבים שירי הכניסה למקדש, שתהלים כד הוא אחד מהם.

יום שני, 17 בדצמבר 2018

פרופ׳ נילי שופק - סרטון לכבוד פרס ביאליק 2018

פרס ביאליק לחכמת ישראל 2018 הוענק לפרופ׳ נילי שופק


נימוקי השופטים:
הפרופ׳ נילי שופק היא מן החוקרים החשובים בעולם בחקר כתבי מצרים העתיקה וזיקתם למקרא. בספר ״ ׳אין אדם שנולד חכם׳ חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא״, העניקה לקורא העברי מבחר מקיף מחיבורי ספרות החכמה המצרית העתיקה. הספר מתורגם לעברית, מלווה בפירושים מאירי עיניים ובמבוא מקיף על סוגה ספרותית זו, מקומה בתרבות המצרית העתיקה וקשריה ההדוקים והשפעתה העמוקה על ספרות החכמה שבמקרא. הערותיה של המחברת לטקסטים המתורגמים מביאות לקורא מגוון רחב של ידע, תובנות וזיקות לספרות המצרית, לספרי המקרא ולספרות הקדומה בכללה. הכרך מציע קובץ מיוחד במינו בספרות המחקר בעברית, פותח צוהר לעולמה של מצרים העתיקה ומאיר בכך פינה שלא זכתה עד עתה למחקר מדוקדק בעברית. בזאת הוא מציע שירות רב ערך לחוקר, לסטודנט ולקורא המשכיל. הטקסטים תורגמו לעברית מן הלשון המצרית העתיקה, הכתובה בכתב חרטומים (הירוגליפים) על פפירוסים ושברי חרסים (אוסטרקאות). פרופ׳ שופק ליוותה את דברי החכמה המצריים באיורים, שנלקחו מן המקור, ובתוך כך הרחיבה את דעתו של הקורא גם צורנית וגם אסתטית. 

יום ראשון, 16 בדצמבר 2018

מה לתופעת השרשור ולשירי המעלות? הדגמה ממזמור קכא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים 
שירי המעלות הם קבוצה של חמישה עשר מזמורים רצופים בספר תהלים, קכ-קלד, הנושאים את הכותרת הייחודית שִׁיר הַמַּעֲלוֹת (במזמור קכא בגיוון קל: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת). משמעות מילת ״מעלות״ כאן לוטה בערפל, מה שפתח כר נרחב לסברות: שירי המעלות הם שירים שהלויים שרו אותם על מעלות=מדרגות המקדש, שירים של עולי הרגל לירושלים, שירים של שבי ציון העולים לארץ, שירים שליוו את קורבן העולה או שירי שבח למעלות האל. בים הסברות הופיעה גם סברה שהשירים נקראו ״מעלות״ בגלל תופעה סגנונית-צורנית מיוחדת המצוייה ברובם (לא בכולם) - השרשור. בלע״ז: anadiplosis, concatenatio  או step parallelism.

יום חמישי, 13 בדצמבר 2018

וינייטת בטרם: על שלושה בטרם ועל ארבעה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

וַיִּתְאַבֵּל

בשני פסוקים מקראיים פרוזאיים לעילא כלואה שירה. בשניהם עומדים אלה סמוך לאלה החיים והמוות, החיים שהיו והמוות שבאורח בלתי נמנע יבא. 

יום שני, 10 בדצמבר 2018

פתילה להדלקת נרות שמן למאור מהתקופה הביזנטית





הפתילה. צילום: רשות העתיקות
מחקר חדש שנערך ברשות העתיקות זיהה פתילה יחידה מסוגה ששימשה להדלקת נרות שמן למאור, המתוארכת לתקופה הביזנטית – לפני כ-1500 שנה.
על אף ממדיה הקטנים, חשיבותה גדולה משום שהיא זוהתה באופן וודאי כפתילה, בשעה שמספר הפתילות המוכרות מועטות ביותר.

הפתילה נבדקה לראשונה במסגרת מחקר מקיף שעורכת אוניברסיטת חיפה, בהובלתם של פרופ' גיא בר עוז וד"ר יותם טפר, ביישובים הביזנטים בנגב. במסגרת המחקר איתר ד"ר טפר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית בראשות קולט, שנערכו בשנות ה-30 של המאה שעברה בשבטה שבנגב. הפתילה נמסרה לבדיקה במעבדות רשות העתיקות. 

מי ישמע את דמעות הדגים??

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וחוקרת תרבות


דִּמְעוֹת הַדָּגִים מַמְלִיחוֹת אֶת הַיָּם
סְנַפִּירֵיהֶם קְרוּעִים
מְצַמְּחִים אָצוֹת בַּמְּצוּלוֹת,
כְּאֵבָם אִדְרוֹת עַל הַחוֹף

יום שבת, 8 בדצמבר 2018

אחרית חלומות בראשית: וינייטת בעל החלומות

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

חלומות: סיפור בתוך סיפור
לחלום אין עדים. כל שיודעים אודותיו הוא מה שהחולם מספר עליו. כל מה שאדם מספר על התרחשות, בשפתו, בלשונו על פי זיכרונו, מעצב את האירוע מחדש, משנה אותו, ועל כן, מכל מקום, חלום הוא מה שהחולם מספר, ומה שהחולם מספר הוא לעולם לא בדיוק מה שהיה.  התלמוד במסכת ברכות דף נ"ה, עמוד ב' אכן אומר כי "כל החלומות הולכים אחר הפה", ואפשר היה לכאורה לסמוך על קביעה זאת כאומרת שחלום - גם אם חלמו אותו - למן הרגע שמספרים אותו, הוא הולך אחר הפה ולא אחר מה שאולי נחלם.

יום שישי, 7 בדצמבר 2018

השטן לא התבלבל

אלי יונה, משורר

בבל
מגדלי אדמה
הַשָּׂטָן לֹא הִתְבַּלְבֵּל.
אֶפְשָׁר לַעֲצֹר מִגְדְּלֵי אֲדָמָה,
לֹא כֵּן מִגְדְּלֵי אָדָם.

יום רביעי, 5 בדצמבר 2018

כיצד נקרא במקרא ספר תהלים?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



השאלה שבכותרת עשויה להשמע כאחת מאותן חידות-בדיחות החביבות על ילדים, שבהן התשובה טמונה בגוף השאלה. מי חיבר את הסימפוניה החמישית של בטהובן? מתי חל טו בשבט? מה שם אביו של ירמיהו בן חלקיהו? ולא היא! קרוב לוודאי ששם הספר בתקופת המקרא כלל לא היה ״תהלים״. אז מניין השם ״תהלים״ אתם שואלים, ועל מה מסתמכת הטענה שככל הנראה לא היה זה שם הספר בתקופת המקרא?

יום שני, 3 בדצמבר 2018

מטמון מטבעות זהב ועגיל זהב בני כ-900 שנה נחשפו בנמל קיסריה

משמאל: מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה"נ).
צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

מימין: מטבע זהב של רומנוס השלישי, קיסר ביזנטיון (1028 – 1034 לסה"נ).
צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
 מטמון הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה חסרת תקדים של כ-150 מלש"ח מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים . מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).

יום ראשון, 2 בדצמבר 2018

המסע המופלא של חנוכה מן הימים ההם לזמן הזה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

סבינה סעד
מאז כ"ה בכסלו, שנת 164 למניינם חוגגים יהודים באשר הם שם את חג החנוכה על הניסים שעשה ה' לאבותינו בימים ההם. ניסים, לשון רבים, ולא נס לשון יחיד. אבל זה למעלה מ 2180 שנה בהם עיצבה ההלכה את החג ושמרה שיישמר במתכונתו, בבתים פנימה, על אדני החלונות חוצה, בשמונה ימי התפילות להלל בבתי הכנסת, בארבע קצוות הארץ באחדות מעוררת השתאות, דואה לה  מעל הדינים והמנהגים השאלה החרישית שהתלמוד נתן לה קול, "מאי חנוכה" (שבת דף כ"א עמוד ב'), מה הוא הנס האחד, אף על פי שמברכים על הניסים, רבים, שישראל עושים לו חג של הודיה והלל.  חכמי התלמוד  אומרים נס פך השמן." שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". אזכור החשמונאים הוא אגבי, "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום".  ניצחונם אינו מנוי כנס, אלא כציון של תחנה היסטורית בה הפך האחד  ש'היה בו להדליק יום אחד', 'ונעשה בו נס', אחד אין שני, והנציחו אותו לדורות.

יום שבת, 1 בדצמבר 2018

בין קהלת לסוקרטס [1] – כיצד ניתן ללמוד ממורה כזה?

ניר עידן, האוניברסיטה העברית, תכנית 'אמירים'

פירוש שמו של קהלת, 'זה המדבר בקהל', ותיאורו בפסוקים החותמים את הספר כמי ש'למד-דעת את-העם' (יב 9) מציירים תמונה של מורה מכובד לו תלמידים רבים השועים לדבריו ומאמצים אותם לליבם. סגנונו של הספר מחזק רושם זה מכיוון שהוא דומה דמיון רב לסגנון ספרות החוכמה הדידאקטית-המעשית של המזרח הקדום, שנציגה המובהק במקרא הוא ספר משלי, ושמטרתה לכוון את האדם בדרך הנכונה באמצעות שפע ציוויי עשה ואל תעשה הנוגעים לכל תחומי החיים. גם הדמיון התוכני לספרות החוכמה העיונית 'הפילוסופית' תואם את דמות המורה, ובמובן זה מורה שלא רק מלמד כיצד יש לנהוג אלא מעניק גם תובנות מעמיקות יותר לגבי האדם ומקומו בעולם [2].
אבל הוראתו של קהלת רחוקה מרחק רב מהפשטות והישירות של ספרות החוכמה הדידאקטית. הספר מכיל אמירות רבות הסותרות זו את זו [3], ואינו מביע עמדה חד משמעית וברורה. דורות של פרשנים מסורתיים וחוקרי מקרא מודרניים ניסו באמצעות שיטות שונות ומגוונות ליישב סתירות אלו [4] במטרה להבין את כוונתו האמיתית של קהלת המסתתרת, כך הם האמינו, ביניהן. כתוצאה מדו המשמעות של הספר התגלעו בין המפרשים חילוקי דעות בסוגיות רבות כגון: כיצד צריך להבין את ההמלצה לדבוק בהנאות החומריות? מי עדיפה, החוכמה או הסכלות? האם הספר הינו יצירה פסימיסטית או אופטימיסטית?