יום שלישי, 31 ביולי 2018

פרשת חיי

חגית מנדרובסקי, משוררת תסריטאית ומטפלת הוליסטית



בראשית
מִשְׁתָּאָה עַל פִּלְאֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.
שַׁבְרִירִיּוּת בְּנֵי אֱנוֹשׁ, הָאֲרָעִיּוּת בָּם
מוּל נֶצַח הַבְּרִיאָה.
עֻבָּרִים בְּרֶחֶם גָּדוֹל
מְמָאֲנִים לְהִוָּלֵד,
שְׁרוּיִים לְלֹא הֶרֶף בַּחֲשֵׁכָה עֲצוּמָה.

בית יצור לקנקנים ומתחם בידור נחשפו בחפירות מצפון לגדרה

טביעות האצבע של הקדרים שהידקו את הידיות לכד לפני כ-1500 שנה.
צילום: יוֹלי שוורץ, רשות העתיקות
מצפון לגדרה,  בשוליו של תל קטרה העתיק, מתנהלת חפירה ארכיאולוגית מזה שנה וחצי. במקום נחשף בית יוצר של קנקני איחסון מהסוג המכונה ׳עזה׳, שפעל בין המאות 7-3 לספירה, במשך כ-600 שנה ברציפות. הקנקנים נועדו לאחסון יין. על חלק מהקנקנים נמצאו טביעות האצבעות של הקדרים. באתר נמצאו, בין השאר, למעלה מ-100,000 קנקנים פגומים, שמטעמים שונים נתפסו כפסולת ולא הוצאו למכירה.

יום שני, 30 ביולי 2018

יפתח ובתו: מקבץ דברי הגות ושירה


1879, שמן על קנבס

שופטים יא 40-34
וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל־בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין־לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ־בַת… וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל־אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת־נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא־יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי־חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת־יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה.

תגובות בהגות ובשירה*


יום ראשון, 29 ביולי 2018

זה סיפורו של יפתח איש גלעד: שיר בשני קולות


שמעון בארי, סופר ומשורר


זֶה סִפּוּרוֹ שֶׁל יִפְתָּח אִישׁ גִּלְעָד
גִּבּוֹר נֶעֱרָץ אִישׁ מוּלוֹ לֹא עָמַד
זֶה הוּא שֶׁגְּבוּלוֹת הִרְחִיב עַד אַרְנוֹן
בְּכוֹבְשׁוֹ אֶת מַמְלֶכֶת סִיחוֹן
וּבְמֶלֶךְ עַמּוֹן הִכָּה נֶחְרָצָה
עַל אֲשֶׁר לְשָׁמְעוֹ לֹא רָצָה

פסיפס מהתקופה הרומית נחשף בעיר לוד במהלך עבודות ההכנה למרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי

בחפירות שערכה רשות העתיקות בכניסה ללוד שבסמוך לצומת גינתון מאז שנת 1996 (לסרוגין), נחשפו שרידים של ווילה מפוארת מהתקופה הרומית. הווילה רוצפה בפסיפסים ייחודים מהיפים ביותר הידועים בארץ, במצב השתמרות מעולה.

הפסיפס שנחשף בלוד בחודש האחרון. צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות

הפסיפסים יוצגו ב"מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי”. במהלך הכנת המרכז נחשף במקום פסיפס צבעוני מרשים נוסף. הוא הוצא מהשטח לצורך שימורו. 

׳לתנות לבת יפתח׳ - הערה

פרופ׳ יואל אליצור, מכללת הרצוג, האוניברסיטה העברית

על בת יפתח אינני מעז לחשוב ברמת הפשט של הסיפור. הוא כל כך רחוק מאתנו, וכל כך מפחיד...
מצד שני אני חושב הרבה פעמים שהייתי משלם הרבה כדי לצפות בארוע הזכרון השנתי "מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח ארבעת ימים בשנה" – חג עממי שבו אני מדמיין לעצמי את הבנות יושבות חבורות חבורות לבושות לבן תחת עצי החורש לעת ערב ובידיהן כלי נגינה והן שרות ומנגנות ("לתנות" – חיקוי ליללת התנים?) רפרטואר מיוחד של שירים עצובים. בספר שופטים שני פסטיבלים עממיים, שניהם של בנות, שניהם באים עם הביטוי הנדיר "מימים ימימה", ובשניהם היה משהו מיסתורי ומרתק, מנותק מחוקי החגים שבתורה, שניהם מלמדים על הווי החיים הפנימי של אבותינו בתקופות הקדומות של שבת העם על אדמתו.

יום שבת, 28 ביולי 2018

על נתוני הכניסה לבלוג הזה - כמה הרהורים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


התופעה על אתר אינטרנטי הפתוח לכל וזמין תמיד היא מאושיות חיינו העכשוויים, והיא רחוקה מלהיות מובנית מאליה. לאינטרנט אין גבולות מדיניים תרבותיים או גאוגרפיים (למעט כמובן אצל משטרים וקבוצות שמצנזרים את הגישה אליו). 

יום שישי, 27 ביולי 2018

בימת הדרמה היהודית: וינייטת במקהלות ברכו את ה'

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

בית הכנסת הפורטוגזי, אמסטרדם
מעלות הרבה יש לעליה לתורה. לא מונין אותן על פי גובהה של הבמה אם כי גם גובהה  הוא מעלה המרוממת את התורה בקרב העם. שבי ציון מגולת בבל התאספו בחוצות ירושלים " אֶל-הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר-צִוָּה ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל." (נחמיה ח', א').  שבעים שנות גלות שחקו את חוליות שלשלת הקשר בין הגולים לבין תורתם.  השיבה ארצה חיפשה משמעות וביקשה אותה בשיבה לתורה שקידשה את הארץ כמובטחת עולמית. אבל התורה נעשתה כזרה. השבים לא ידעו עוד את לשונה. גם מי  שידע לשונה לא ידע עוד את הדקדוק ההלכי המתלווה אליה. 

יום חמישי, 26 ביולי 2018

סיפורה של רות ואיחוד שבטי רחל ולאה

ד״ר יעל ציגלר, מכללת הרצוג ומת״ן

איחוד

הבית המפולג בתוך עצמו: הבית המעורער בימי השופטים
מגילת רות נפתחת באדם ההולך למואב ונוטש את עירו בית לחם. אותו אדם נוטש לא רק את ביתו הפיזי אלא גם את ביתו השבטי, יהודה, ואת ביתו הלאומי, ישראל. [1] ככל שהעלילה מתקדמת, דומה שבית אלימלך (ביתו, משפחתו ושושלתו) מתפוגג עד שהוא נכחד כמעט כליל. ניסיונה של נעמי לשכנע את כלותיה כי הסיכוי היחיד שלהן להקים משפחה הוא לשוב למואב כולל ניסיון לכוונן למצוא מנוח, כל אחת מהן בבית אישהּ (א ט). [2] דומה כי נעמי סבורה שאין לכלותיה כל אפשרות לבנות בית אם יתעקשו ללוותה לבית לחם.

יום רביעי, 25 ביולי 2018

ובלילה בא המלאך רכן על מטתי ונשק למצחי

דורית - שירה ג'אן, משוררת

ובַלַּיְלָה בָּא הַמַּלְאָךְ
המלאך
=====
וּבַלַּיְלָה בָּא הַמַּלְאָךְ
רָכַן עַל מִטָּתִי
וְנָשַׁק לְמִצְחִי

יום שלישי, 24 ביולי 2018

מחקרי גבעה, כרך ד, תשע״ו-ז

מחקרי גבעה, שנתון המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון, תשע״ו-ז, כרך ד
עורכים: משה צפור, אהרן מונדשיין ואליסיה גרינבנק


* את המאמרים ניתן לקרוא ברשת.

תוכן העניינים
שער ראשון: תנ״ך
גבריאל ברזילי, פילגש בגבעה ואמת היסטורית במקרא
חנה קהת, מגילת אסתר - המאבק המגדרי
אהרון דמסקי, שמות פרטיים עבריים חדשים שנולדו בתקופת בית שני מתוך פרשנות המקרא
משה צפור, פירוש ר׳ יוסף חיון לספר יואל

יום ראשון, 22 ביולי 2018

על ספרו של גיא דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: גיא דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי, מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ח. 376 עמודים

מוסד ביאליק
מחקרו של גיא דרשן בוחן את תולדותיה של סוגת ׳סיפורי המוצא׳, המצויה בתשתית מקורות התורה בכלל וביסוד ספר בראשית בפרט. הכוונה ׳ליצירה ספרותית המתבססת על תשתית גנאלוגית, ורצף עלילתי, המשתרעים מראשית האנושות ועד אבות העם וההתנחלות בארץ. המוקד העיקרי של חיבורים מעין אלו הוא שאלות הזהות והמוצא של הקבוצה האתנית׳ (עמ׳ ה). הספר מתחקה אחר היווצרותה של הסוגה הזאת ׳בעקבות ביטוייה הקדומים ביותר במקרא ובשורה של מקורות מן הכתיבה הגנאלוגית והמיתוגפית של העולם היווני בתקופה הארכאית וראשית התקופה הקלסית, ומסורות מהעולם הפיניקי והלווי של האלף הראשון לפני הספירה׳ (שם). 

יום שישי, 20 ביולי 2018

וינייטת חשבון הנפש: תפילתו של הקדוש ברוך הוא

 יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

איתן כהן, ׳ואני אהיה לה נאם ה׳ חומת אש סביב


תשעה באב הוא יום שדברי הימים כינסו אל תוכו את האסונות הגדולים שפקדו את ישראל.

יום חמישי, 19 ביולי 2018

דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב: הרהורים בעקבות פרשה עגומה

פרופ׳ משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת גבעת וושינגטון

חטיפת דינה. טיסו, המאה ה-19

א. לפרשת אונס דינה
בפרשת אונס דינה הרבו לעסוק ראשונים ואחרונים מזוויות ראייה שונות. רבים מפרטי הסיפור סתומים; מעשיהם והתנהגותם של כל אלו הנזכרים בפרשה – שכם בן חמור, חמור עצמו, יושבי העיר, יעקב, בני יעקב ודינה עצמה – כל אלה יכולים להתבאר בצורות שונות. אפילו מילים שונות וביטויים שונים בהקשרם בפרק זה אינם חד-משמעיים וניתנים להבנה בדרכים מנוגדות. מלשון הפרק וממהלך הסיפור לא ברור כיצד נשפטות הדמויות השונות ומהו המסר החינוכי שהסיפור מבקש להעביר לקורא. לא ברור מה היה חלקה של דינה בכל הפרשה ומידת אחריותה. החל משנות השמונים נשמעים עוד ועוד קולות הקובעים בפסקנות שלא היה כאן שום מעשה אונס, אלא פיתוי, לקיחה לשם נישואין, חטיפה לשם נישואין, וכדומה. אין כל רמז לכל העובר על דינה לאחר מכן. נערכו כמו כן השוואות עם סיפורי אונס אחרים במקרא (ואף מחוצה לו), ואף גררו לכאן את לאה ואת מעשיה – ולא לטובה (ובזה החלו בעלי המדרש). חוקרים אחרים מבקשים לראות בסיפור זה השתקפות של נושאים שמחוצה לו, כגון התייחסות ליושבי הארץ וקשרי חיתון של יחידים עמהם או היטמעות בהם. אין בדעתנו לחזור ולעסוק בכל אלה. [1] כאן רצוננו לנסות ולהתבונן בסיפור מזווית אחרת ואליה לכוון את הזרקור. 

יום שלישי, 17 ביולי 2018

על ׳טללי ורדים: עיונים במקרא, בתפילה ובמנהג׳, מאת משה ציפור

ב"ה
פרופ׳ שמואל ורגון,* אוניברסיטת בר-אילן

טללי ורדים, מכללת גבעת וושינגטון
משה צפור, טללי ורדים: עיונים במקרא, בתפילה ובמנהג, הוצאת מכללת גבעת וושינגטון, תשע"ז. 299 עמ**'

ספרו החדש של משה צפור הוא, ברובו, מהדורה מעודכנת של מבחר ממאמריו שראו אור בבמות שונות, והוא נועד להיות נר זיכרון לבתו ורד טל; למרבה הצער, לאחר התקנת הספר לדפוס הלכה לעולמה גם רעייתו, עדינה, ובראש הספר נוספו דברים לזכרה. בשל העובדה שמאמרים מגוונים אלה נדפסו במקורם בבמות שונות, הם שונים באופיים, ואינם עשויים מקשה אחת;  בחלקם מחקרים רחבים ומקיפים, בחלקם מאמרים קצרים. וכך כל פרק מן הספר עומד לעצמו.

המלך מונה את ילדיו

 פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

׳ואף זה בני׳ אמר המלך

זֶה בְּכוֹרִי, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
יוֹרֵשׁ עֶצְרִי, יוֹרֵשׁ יִצְרִי,
אֶת אֲחוֹתוֹ עִנָּה,
אֶת תָּמָר בִּתִּי.

יום ראשון, 15 ביולי 2018

על בלעם, בלק הקללות והברכות

וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד 5-2)

רמברנדט, בלעם והאתון

מבחר רשומות
ברכה יחידאית: וינייטה לפרשת בלק 
שני סיפורים, על קללת הפחד ועל ברכת הנאמנות: וינייטה לפרשת בלק
בלעם כנביא ה'

יום שבת, 14 ביולי 2018

מפגש יוסף ואחיו (בראשית מ"ב-מ"ד) – סיפור בעל כפל פנים

פרופ׳ משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת גבעת וושינגטון


Joseph and Jacob reunited
הקורא את הסיפור הארוך, המורכב והמפורט העוסק לכאורה בעניינים פרטיים של התרחשויות בבית יעקב, אינו יכול לראות לקראת מה הוא מוליך. רק כאשר מגיעים בסיום אל דברי יוסף בהתוודעו אל אחיו: "לא אתם שלחתם אותי הנה, כי האלהים" (בראשית מ"ה, ח; ראו גם נ', כ), רק אז הקורא יכול לחוש שקיימת כאן תָכנית אלוהית מחושבת.

יום שישי, 13 ביולי 2018

וינייטת בני גד ובני ראובן: מסירות נפש לא עוברת בירושה

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


ישראל בא לעולם ביותר מזהות לאומית אחת. אברהם העניק לו את הזהות של האומה. יעקב את הזהות השבטית. הר סיני ומשה בפסגתו חיברו את שתי הזהויות לאחת, אולם בלא הלחמה,  בצירופים. השבטים ונשיאיהם הוסיפו לשמור על מעמדם. הם נימנו על פי כוחם. התנחלו על פי ייחודם. עם שמשה כתב את 'השירה הזאת על ספר', את התורה האחת לכלל ישראל, הוא כתב לפני מותו אותו ספר לכל שבט ושבט. למבנה הקונפדרטיבי הזה, ארבה תמיד החרדה שמא יצטברו כוחות בידול כדי מסה קריטית ויכריעו  בשבטיות את כף המאזניים הלאומית, ואחדותה של האומה תקל מהבטיח עתיד אחד , אפילו אמונה באל אחד. בשורת " וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"(שמות י"טו') ושבועת הנאמנות  "וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (שם, ח')  אוימו , לא 'גוי קדוש אחד' ולא 'יחדיו', יריעת קרעים הנפרמת וקרע קרע סוכך על אוהל מועד משלו. הפחד הזה גם כשסר, נשמר כצל במרתפי התודעה. 

יום רביעי, 11 ביולי 2018

חרב שאול: אדיש וצונן הוא חוד הברזל

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם… וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ (שמ״א יג, כב)
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם (שמ״ב א, כב)
וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (שמ״א לא, ד)

Detail of Breughel's Death of Saul


זוֹ חַרְבִּי, מִפְּלִשְׁתִּים הִסְתַּרְתִּיהָ,
וַתְּהִי לִי אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל.
בְּמִכְמָשׂ עֲלֵיהֶם עוֹרַרְתִּיהָ,
נִצָּחוֹן לִי נָתַן הָאֵל.

יום שלישי, 10 ביולי 2018

״על מקרא הוראה וחינוך״ - תגובות גולשים

קרן ברינקר, המכללה האקדמית בית ברל

מבוסס על רפרט בקורס 'דידקטיקה של הוראת המקרא' בהנחיית ד"ר רותי פישר ב"ח

דצמבר 2014, מכללה אקדמית בית ברל, מסלול על-יסוד

קרן ברינקר
מהו בלוג?
  • המילה בלוג שאולה מאנגלית, Blog בעברית משמעה יומן רשת.
  •  בלוג הוא אתר אינטרנטי שבו ניתן לכתוב רשומות המכונות: "פוסטים".
  • הרשומות מסודרות על פי רצף כרונולוגי מהנושא החדש ביותר המוצב בהתחלת הבלוג אלהנושא הישן ביותר המוצב בסופו.
  • לבלוג יכול להיות עורך אחד או אף מספר עורכים.
  • בבלוג נהוגה כתיבה בלתי פורמאלית בצד כתיבה פורמאלית לשיקולו של העורך.
  • בבלוג קיימת אפשרות תגובה מצד קוראי הבלוג העוקבים אחר הרשומות.
  • ניתן ליצור קישורים למרחבים נוספים במרשתת.

יום שני, 9 ביולי 2018

ספר שמואל בראייה רב-תחומית: ראיון לרגל הופעת ספרו החדש (2018) של משה גרסיאל

הוצאת ראובן מס
לפני שבועות ספורים יצא לאור חלק א' ממחקרו המקיף של פרופ' משה גרסיאל מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן באנגלית, כדלקמן:
The Book of Samuel: Studies in History, Historiography, Theology and Poetics Combined; Part one: The Story and History of David and His Kingdom (Jerusalem: Rubin Mass Publishers, 2018), 561 pp. 
הופעת הספר היא הזדמנות נאותה להציג לפרופ' גרסיאל כמה שאלות בעקבות החלק הראשון המקיף של ספרו.

המזבח בגלילות הירדן (יהושע כב, ט-לד) – ביקורת על ספרה של גלי דינור, מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם

ד״ר מיכה רואי, מכללת אורנים

המזבח בגלילות הירדן (יהושע כב, ט-לד) – ביקורת על ספרה של גלי דינור, מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם, הוצאת רסלינג: תל-אביב 2017

ספר יהושע ערוך במבנה מעטפת, שחלקו הראשון עוסק במינוי יהושע ובתביעה מבני עבר הירדן להילחם עם אחיהם בעמי כנען (פרק א) וחלקו האחרון עוסק בחזרתם של בני עבר הירדן לנחלתם (כב, א-ח) ובפרידה מיהושע (פרק כג) [1]. פרשת המזבח בגלילות הירדן (כב, ט-לד) קוטעת את הרצף הזה באופן שיוצר רושם ברור שהיא איננה חלק מהרצף העלילתי שבתוכו היא נתונה.

יום שישי, 6 ביולי 2018

צוואת אל צבאות: וינייטת ברית שלום

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

יותר משהשלום היה לאידיאל  באומות העולם, הייתה המלחמה אידיאל של עממים הרבה

ניגודים הם לעתים רבות שני קטבים לעיגול שלם. אדם שרואה קטעי מציאות  אינו יודע תמיד להשלים ביניהם. רואה פסוקים, " וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים.  וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' וְאֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם" ( מיכה ד',א'-ב'),  ומגלה כי נבואת מיכה רואה עתיד נכסף של אחוות עמים, של חיבור אומה לאומה לאמונה קושרת אחת ואלוהי ישראל מלך אחד על כולן, ודרכיו ואורחותיו, חוקיו ומשפטיו היוצאים מציון ירושלים, מאומצים על ידי הכל כאוניברסליים. זאת מהות אחרית הימים.

יום שלישי, 3 ביולי 2018

הפסלטריון האלוהיסטי ומבחן הפתע בביתו של פרופסור זליגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ומעשה שהיה כך היה. בעת לימודי לתואר שני במקרא חשקה נפשי בקורס על ספר תהלים, וזה התקיים להפתעתי בביתו הפרטי של פרופסור י״א זליגמן. הפרופסור ביקש להכירני לפני תחילת הקורס, והזמינני לביתו שבגן העשרים, בשכונת בית הכרם השלווה שבירושלים. אז נחשפתי לראשונה לספרייתו האגדית שכיסתה את הקירות מהמסד ועד הטפחות. ובעוד לבבי נע כנוע עצי יער מפני רוח הזמינני הפרופסור לחדר הסמוך, הצביע על פסוק מצוייר ביד אומן (מעשה ידיו) התלוי ממוסגר על הקיר: ״בְּשׁוּב יי שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, ושאלני מהיכן הפסוק. ״זהירות, מלכודת!״ צייץ בקירבי קול מטריד. הרי ברור כשמש שזה פסוק מתהלים, והוא אפילו מופיע בו פעמיים, אז מדוע הוא שואל? ״כאן המילכוד״, המשיך הקול המצייץ, ״זה מבחן פתע כדי לראות אם תדעי אם הפסוק הוא ממזמור יד או ממזמור נג״. ואז שמעתי את עצמי שוברת את הדממה שנשתררה ואומרת: ״הפסוק מתהלים יד״. החיוך הכמעט בלתי מורגש שעלה על שפתותיו של פרופסור זליגמן היה רגע מכונן בחיי המקצועיים. הוא הסכים לקבלני כתלמידתו!

יום ראשון, 1 ביולי 2018

ארבעת בני הרפאים שנפלו בידי דוד ועבדיו

פרופ‘ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר אילן*

החתימה לספר שמואל כוללת שש יחידות ספרותיות,
מוסד ביאליק
ובה משתלבת יחידה המכילה ארבע אפיזודות קצרות המתארות כיצד דוד וכמה גיבורים בודדים מלוחמיו הכריעו בקרבות שונים ארבעה לוחמי עילית פלשתים מגת המתוארים כילידי הרפה (שמ"ב כא 15-22). יחידה סיפורית זו משתלבת בשינויים לא מעטים גם בספר דברי הימים, ושם היא חותמת את התיאורים הפזורים של מלחמות דוד (דה"א כ 4-8). שאלות רבות העסיקו את החוקרים שעסקו בשני צִדי המקבילה, ובהן שאלות ההקשר הספרותי, הרקע הגיאוגרפי-היסטורי, בעיות נוסח, משמעות הבדלי הנוסח בין המקורות המקראיים המקבילים, ומעל כל אלה – בעיית הסתירה בין האפיזודה השלישית בנוסח שמואל המייחסת לכאורה את הריגת גליָת הגִתי ללוחם בשם אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי (שמ"ב כא 19) ובין סיפור דוד וגליָת המייחס בתיאור ממלכת שאול את הריגת גליָת לדוד בן ישי בית הלחמי (שמ"א  פרק יז; כא 10). במאמר זה מבקשים אנו להציע קריאה מחודשת ביחידה ספרותית זו ודרך אחרת לדון בכמה מבעיותיה.

צוואת דוד לשלמה בנו

המלך דוד, ג'וליה מרגרט קמרון
פרשת ’ויחי‘ מספרת על ימיו האחרונים של יעקב: הברכות שבירך קודם למותו את שני נכדיו, אפרים ומנשה, ואת שנים-עשר בניו, בקשתו האחרונה להיקבר בארץ כנען, מותו, חניטתו וקבורתו עם אבותיו במערת המכפלה אשר בחברון. וכן מסופר בפרשה גם על בקשתו האחרונה של יוסף מאחיו שיביאוהו לקבורה בכנען, מותו חניטתו וקבורתו (הזמנית) ’בארון במצרים‘. (על קבורת עצמות יוסף בכנען מסופר ביהושע כד, לב.) לאור זה ברור מדוע נבחר במנהגי כל העדות כהפטרה לפרשת ’ויחי‘ סיפור פטירתו של דוד המלך: צוואתו לשלמה בנו, מותו וקבורתו עם אבותיו בעיר דוד (מלכים-א ב, א-יב). קריאת התורה וההפטרה עוסקות לפיכך בדבריהן האחרונים ובקבורתן של שלוש מן הדמויות המרכזיות בתולדות עם ישראל: יעקב, יוסף ודוד.