יום שלישי, 10 ביולי 2018

״על מקרא הוראה וחינוך״ - תגובות גולשים

קרן ברינקר, המכללה האקדמית בית ברל

מבוסס על רפרט בקורס 'דידקטיקה של הוראת המקרא' בהנחיית ד"ר רותי פישר ב"ח

דצמבר 2014, מכללה אקדמית בית ברל, מסלול על-יסוד

קרן ברינקר
מהו בלוג?
  • המילה בלוג שאולה מאנגלית, Blog בעברית משמעה יומן רשת.
  •  בלוג הוא אתר אינטרנטי שבו ניתן לכתוב רשומות המכונות: "פוסטים".
  • הרשומות מסודרות על פי רצף כרונולוגי מהנושא החדש ביותר המוצב בהתחלת הבלוג אלהנושא הישן ביותר המוצב בסופו.
  • לבלוג יכול להיות עורך אחד או אף מספר עורכים.
  • בבלוג נהוגה כתיבה בלתי פורמאלית בצד כתיבה פורמאלית לשיקולו של העורך.
  • בבלוג קיימת אפשרות תגובה מצד קוראי הבלוג העוקבים אחר הרשומות.
  • ניתן ליצור קישורים למרחבים נוספים במרשתת.
מהם שימושי הבלוגים בשדה החינוך?
  • יצירת תקשורת בין תלמידים לשם חוויה לימודית והעמקתה.
  • מאפשר תפעול עבור כל תלמיד גם ללא רקע קודם במחשוב. 
  • משלב מגוון יישומי הוראה להמחשה ולהעצמת תהליך הלמידה לשם ארגון וניהול ידע. 
  • תורם להתגבשות ידע מסתעף, משותף ומפתח תהליכים קוגניטיביים-רגשיים.
  • מעקב אחר תהליך אישי של למידה הן בקרב תלמידים והן בהתפתחותם המקצועית של מורים בגיבוש ה"אני" המקצועי.
מהו הבלוג "על מקרא, הוראה  וחינוך"?
  • נוסד בשנת 2010 ע"י ד"ר לאה מזור- מרצה למקרא באוניברסיטה העברית ובמכון כרם.
  • לבלוג אין כוונות רווח.
  • הבלוג משתמש בתכנת blogger ושפתו היא לרוב עברית.
  • הבלוג אינו מגדיר את עצמו כ"יומן רשת" אלא ככתב עת: "אין זה יומן רשת אלא מעין כתב-עת אינטרנטי זורם המתעדכן תדיר, שנועד להביא מידע אקטואלי על ספרים, תערוכות וארועים, ובעיקר - להרבות דעת ולאפשר שיח בתחום רחב הידים של המקרא, מחקרו, הוראתו ומעמדו בחברה הישראלית" (מתוך ״אודות״).
  • המחקרים והמאמרים המפורסמים בבלוג הם של "אישים בולטים בעולם הרוח, האומנות, האקדמיה והחינוך בישראל" (מתוך ״אודות״). 
  • הבלוג מיועד לרעיונות, לתובנות ולהצעות גם מסטודנטים ומפרחי הוראה.

כיצד מומלץ להיעזר בבלוג?
  • שיטוט אקראי במרחבי הבלוג.
  • חיפוש ממוקד בהתאם לנושא שמבקשים לבדוק ולאתר בבלוג.
  • כלומדים וכתלמידים הבלוג משמש כמקור מידע אמין ועשוי לסייע בגיוון ההוראה והלמידה.
  • העשרה והתפתחות מקצועית - קבלת עדכונים באופן תדיר שיכולה לעזור להעמקה ולהרחבה של הידע שלנו כמורים למקרא.
משוב על שימוש ‏בְּבלוג בהוראה
  • חשיפה לעין כל - עלולה ליצור רתיעה.
  • יתכנו קשיים טכניים - לא לכל התלמידים אוריינטציה למחשבים.
  • סינון המידע מצד העורך הוא מגמתי. 
  • ערוב בין תכנים אקדמיים לבין תכנים יצירתיים.
=================================================

דברי המשורר, הסופר והוגה הדעות, יצחק מאיר


יצחק מאיר
לו יכולתי הייתי מעטר שערי הכניסה לכל בתי הספר בעולם בשלט אמנותי בו כתוב " היכבדו ובואו בשמחה לשמוח בלימוד מתוך שמחה". ברוח זאת כתבתי לרחל אליאור ששיבחה עמי את הבלוג המצויין "מקרא-רביבים" של לאה מזור.
"מעלות רבות מונה רחל אליאור בדברה בבלוג של לאה מזור. המעולה שבכל המעלות האלה בעיניי היא "... בבלוג מסביר פנים זה ". על הפסוק "פָּנִ֣ים בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר ה' עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ" (דברים ה', ד') אומרים חז"ל כי בארבע פנים ( פעמיים "פנים" בלשון רבים עולה כדי ארבע פנים) דיבר הקדב"ה עם עמו כשנתן להם תורה, פנים המשדרות יראה כשלימדם מקרא, פנים מרצינות ונינוחות כשלימדם משנה, פנים מסבירות כשלמדם תלמוד, ופנים שוחקות, קרי שמחות, כשלימדם אגדה. ( יש גרסאות המשנות את הסדר בין למוד לבין אגדה).
גדולתו של הבלוג mikrarevivim היא שכל מעלות השיח בין תלמידי חכמים לבין קהל המעיינים והלומדים נמנים בו, אבל מעל כולם הסבר הפנים והפנים השמחות. על הלימוד ועל החינוך צריכים לומר "אכול בשמחה לחמך". הלימוד והעיון צריכים לענג (נו'ן צרויה). הם טעונים הבנה כי הקשר היותר יצירתי בין מורה לתלמיד הוא הקשר בו פניו המסבירות של הרב לפניו המאירות של התלמיד, בו מוסר אביך ותורת אימך נקנים ביחס של כבוד ושל דרך ארץ מחד ושל הסבר פנים ושמחה מאידך.
אין אהבת תורה בלי שקונים אותה באהבה. אין ספק בליבי כלל כי הפסוק בתהלים ( קי"ט, צ"ז) "מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי" אין משמעו כפשוטו שאהבתי את התורה, אלא שאהבתי ללמוד אותה, שהתענגתי על ש כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי.
מערכות החינוך, מגן הילדים ועד למכללות ועד כל מערכי הלימוד המתארגנים על ידי הציבור, צריכים לראות עצמם כמחוייבים ליצור אקלים של שמחה, של סבר פנים יפות, לא רק מפני שלא ראוי ולא רצוי שהקפדן יהיה מלמד, אלא מפני שחוויית המפגש עם ידיעה חדשה, עם תובנה חדשה, עם ראייה חדשה, עם הרהור חדש, עם גילוי תבוני מתחדש היא חוויה משמחת ותובעת להתרחש באווירה של שמחה ומבקשת להיות מעין הודיה על שיש לצורך הנפשי החפץ חיים לשמוח שורש ומקור באהבת הלימוד מתוך שמחה הפותחת את חדרי הלב - עד שהם נכונים להבין גם את העצבות הבלתי נמנעת הפוגשת כל איש וכל אישה בצמתי הדרכים בחייהם - בכוחות נפש שבנתה החוכמה בשמחה.

בברכה מסבירת פנים, יצחק מאיר




תגובה 1:

  1. ד"ר יוספה רחמן11 ביולי 2018 בשעה 7:13

    נהניתי לקרוא. יישר כוח !!
    כתב יצחק מאיר "אין ספק בליבי כלל כי הפסוק בתהלים ( קי"ט, צ"ז) "מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי" אין משמעו כפשוטו שאהבתי את התורה, אלא שאהבתי ללמוד אותה, שהתענגתי על ש כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי."

    לעניות דעתי, מאחר שהתורה היא לפי מסורת רבותינו מן השמיים (מבלי להתווכח על פסוק זה או אחר) ואי אפשר בשום מצב לאהוב אותה פיזית, בהחלט אפשר לאהוב אותה כישות פיזית עליונה בבחינת "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשלך ובכל מאדך". היום אנו נוכחים לדעת שבלי קריאת כיוון זאת לימודי המקרא דועכים, והעברית מדלדלת, נשארים ממנה שברי מילים ושיירי אותיות, כפי שהמחיש זאת לטעמי בצורה נהדרת דניאל סלומון בשירו "ערה" המצוי ביו טיוב.
    הגיע הזמן שהשאלה האם התורה היא משמים או לא, תידון ביושר ובלי סתימת פיות . בלי הכינוי "פרימיטיבי", "יש לו חבר הזוי", וכן הלאה.
    אכן נכון, לפי ידיעתי, יהיו חובשי כיפה שיצדדו בדעה שהיא איננה מן הדמים, אבל כידוע אמת או מה שאיננו אמת אינו נבחן לפי פיסת בד אלא לפי הנכונות לסבול בגלל האמת הזאת.

    השבמחק