יום רביעי, 12 באוגוסט 2020

לאה יולדת - שיר

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב


לאה יולדת
כָּל יָמֶיהָ הָיְתָה נִתְקֶלֶת, מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה, מִתְאַמֶּצֶת
לְחַיֵּךְ, מַעֲנִיקָה מַתָּנוֹת עֲטוּפוֹת יָפֶה.
וּכְשֶׁלֹּא מָצְאוּ חֵן הָיְתָה זוֹעֶפֶת, בּוֹכָה.
מוּל הַמַּרְאָה מָדְדָה עִכּוּס שֶׁל נְעָרוֹת יָפוֹת
וּכְשֶׁלֹא מָצָא חֵן  – מַה נּוֹתַר כִּי אִם
לְרַמּוֹת, אַחַר כָּךְ לְהִתְוַדּוֹת, וְשׁוּב, מַה לַּעֲשׂוֹת, לִבְכּוֹת.
בְּהֶרְיוֹנָהּ תָּפְחָה כְּמוֹ עַל שְׁמָרִים.
שִׁמְרִי, אָמְרוּ לָהּ הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת,
עַל עַצְמֵךְ שִׁמְרִי.

יום שלישי, 11 באוגוסט 2020

הערת שוליים - על מצב התרבות בארץ, שיר

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
אני מצרפת אחד מן השירים מתוך ספר שיריי החדש "השגיאה המופלאה" (הקיבוץ המאוחד, 2020 תש״ף), שבהם ביטאתי את הרגשתי ועמדתי לגבי מצב התרבות שבה אנו חיים.

הערת שוליים
אֲנִי נִדְחֶקֶת לַשּׁוּלַיִם
עִם הַמּוּסִיקָה הַקְּלָאסִית בְּ"קוֹל הַמּוּסִיקָה",
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהָיָה חָסֵר לִי
בְּחוּץ לָאָרֶץ, חוּץ מִסַּלַט יְרָקוֹת.

יום ראשון, 9 באוגוסט 2020

שיחזור השדה המגנטי של כדור הארץ בט' באב, 586 לפנה"ס – וחשיפת עוצמת החורבן

מימין לשמאל- ד"ר יפתח שלו, פרופ' יובל גדות ויואב וקנין. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות. 

המדידות המגנטיות הוכיחו שבעת חורבן בית ראשון, המבנה נשרף, כנראה בצורה מכוונת, ושרצפת הקומה העליונה שלו, שנשענה על קורות עץ מסיביות, קרסה בזמן השריפה. המחקר מתפרסם בסמוך לתשעה באב בכתב העת היוקרתי PLOS ONE
הנה הקישורית למאמר ופרטיו:
The Earth’s magnetic field in Jerusalem during the Babylonian destruction: A unique reference for field behavior and an anchor for archaeomagnetic dating
Yoav Vaknin 
Ron Shaar
Yuval Gadot
Yiftah Shalev
Oded Lipschits
Erez Ben-Yosef


Published: August 7, 2020
https://doi.org/10.1371/journal.pone.0237029

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.

׳ולא יכל יוסף להתאפק׳: כיצד שכנע נאום יהודה שכוון בכלל למשנה למלך מצרים... את יוסף

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון


תוצאות הנאום של יהודה: בר' מד, טז, יחלד 
מתוך: שולה אברמסקי, נאומי מנהיגים באוזני מנהיגים: רטוריקה ומנהיגות במקראהוצאת כרמל, ירושלים תש״ף 2019, עמ' 468–471
נאום יכול לשנות את דעתו של מאזין רק אם דעתו איננה מגובשת בנושא הנאום, אם עודנו מתלבט או אם יש לו רק העדפה קלושה לאיזה כיוון. לעומת זאת כאשר כבר מגובשת דעתו של מאזין, המרב שיכול נאום לעשות הוא לתת לה חיזוק, וגם זאת רק אם הוא בכיוון דעתו של המאזין.[1] נראה אפוא כי משימה בלתי אפשרית ניצבת בפני יהודה. ליוסף יש דעה מגובשת נגד יהודה ותשעת אחיהם. דעתו היא שהם אנוכיים ורצחניים ועלולים להרוג את בנימין. איך יצליח יהודה להבקיע בנאומו את חומת הדעות הקדומות המקיפה את ליבו של המאזין ולשנות את דעתו מן הקצה אל הקצה בלי שהוא יודע שעליו לעשות כן? והינה, הפלא ופלא! אף־על־פי שמיועדת הפנייה אל נמען א [הנמען הגלויהמשנה למלך מצרים], משתכנע ממנה דווקא נמען ב [הנמען הסמוייוסף, אחִי הנואם], ואף־על־פי שמגובשת דעת נמען ב לרעת הנואם ואֶחיו הוא משתכנע לטובת אֶחיו ומוצאם זכאים להתוודעות. 

יום שישי, 7 באוגוסט 2020

הלך האיש

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
הָלַךְ הָאִישׁ
וְעַכְשָׁו הָלַךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר
בְּמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב
וְלֹא עָמַד בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים
הַחַטָּאִים הַמּוּזָרִים
לִמְלַמֵּד תַּנַ"ךְ פָּשׁוּט

יום רביעי, 5 באוגוסט 2020

רות רוזנברג (2020-1929)

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ד״ר רות רוזנברג 1997
התצלום באדיבות יפעת גור-אריה

עַל כָּל גְּבָעוֹת
מְנוּחָה,
סְבִיבְךָ
אֵין אַף אִוְשָׁה;
בַּיַּעַר הַצִּיוּץ שָׁבַת.
הַמְתֵּן,
עוֹד מְעַט
תָּנוּחַ גַּם אַתָּה.
(שיר לילה לנודד, יוהאן וולפגאנג פון גתה. תרגום: פרופ׳ אבינעם מן)

ד"ר רות רוזנברג ז״ל היתה אשת מחקר וחינוך בתחומי המקרא והספרות. הדברים דלהלן הם מעשה פסיפס מזכרונות מכבדיה, והם מובאים כלשון נתינתם ובסדר ביוגרפי: שורשים משפחתיים, הוראה בתיכון ליד האוניברסיטה, מחקר והוראה באוניברסיטה העברית בחוג למקרא ובחוג לחינוך, הכשרת מורים במכון כרם לחינוך הומניסטי יהודי ובמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין בירושלים, והימים שאחריהם.

יום שלישי, 4 באוגוסט 2020

מהדורה מדעית מבוארת לפירושו של ר׳ אברהם אבן עזרא לישעיה מ-סו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



יאיר האס, פירוש ר׳ אברהם אבן עזרא לישעיהו פרקים מ׳-ס״ו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תש״ף, 358 עמודים

ר׳ אברהם בן מאיר אבן עזרא (ראב״ע) נולד בספרד בשנת 1089 ונפטר באנגליה בשנת 1164. היה רב כשרונות והשגים. נוסף להיותו פרשן מקרא היה אחד מגדולי המשוררים והסופרים העבריים של דורו, ועסק גם בסוגיות לשון, במדעים ובפילוסופיה. שיטתו הפרשנית המוצהרת היתה הפשט הפילולוגי-המדעי המבוסס על כללי הדקדוק והתחבר ועל הכרה יסודית של המציאות המדעית. גישתו לענייני נוסח לא היתה ביקורתית, אבל הוא אימץ גישה ביקורתית לשאלת התהוות הקורפוס המקראי ומיהות מחבריו. הוא הקדים את המחקר החדש בייחוס ישעיהו מ-סו לנביא אלמוני שחי בתקופת גלות בבל ושיבת ציון.

יום שני, 3 באוגוסט 2020

הטלת הגורל - מסע מהמקרא עד שלהי הרנסנס: צידוקים ומשמעותם התרבותית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


שרגא בר און, הטלת גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית: מן המקרא ועד שלהי הרנסנס, מחשבות: סדרת מחקרים במחשבת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן * מכון שלום הרטמן, ירושלים, 467 עמודים

׳מסביב לשולחן אחד יכולים לשבת ארבעה אנשים בעלי השקפות שונות ולהפיל גורלות: רציונליסט, שמאמין שתוצאות הגורל מקריות, השני מאגיקון, שמאמין שכוחות עליונים חורצים גורלות, השלישי מהמר שמעוניין לשחק, והרביעי חושש להחליט בעצמו ולכן מטיל קוביות. בהתאם לכך, הפרק הראשון של הספר מציג ארבעה פירושים עקרוניים שונים להטלת גורל: פירוש רציונלי, פירוש מנטי, פירוש משחקי ופירוש פסיכולוגי.׳ (מן הכריכה האחורית). הדיון בהטלת הגורלות במסורת היהודית מתחיל מן המקרא ומגיע עד שלהי הרנסנס. הספר משאיר מחוץ לדיון המרכזי את העיסוק בגורל בספרות הקבלה והחסידות.

יום ראשון, 2 באוגוסט 2020

דמות המנהיג לפי נאומו של יתרו בשמות י״ח, יד-כג

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון


סוג המנהיג העולה מנאומו של יתרו בשמות י״ח, יד–כג

מתוך: שולה אברמסקי, נאומי מנהיגים באוזני מנהיגים: רטוריקה ומנהיגות במקרא, הוצאת כרמל, ירושלים תש״ף 2019, עמ' 59–62

היכולת לנאום היא מסגולותיו של מנהיג. באמצעות ניתוח נאומו ניתן לעמוד על סגולותיו כמנהיג, איזה סוג מנהיג הוא ומהי השקפת עולמו על מנהיגות. יתרו, כמו שראינו, היה מנהיג חשוב בעמו – כוהן או שר במדיין. ניתוח נאומו מלמד אותנו על סוג המנהיג שהוא ועל השקפת עולמו המנהיגותית. 

יום שבת, 1 באוגוסט 2020

עברית כהלכה

משה שפריר, משורר


אִם קִיר הִנּוֹ, בִּלְשׁוֹן חָזָ"ל, גַּם כּתֶל  
 
וְגוֹי הוּא גַם נָכְרִי וְהוּא גַם עַם;

וְאִם הַתָּמָר הוּא גַם עֵץ דֶּקֶל

וְאוֹת הוּא גַם סִימָן, גַּם נֵס

וְאִם נֵס הוּא פֶּלֶא, אַךְ גַּם דֶּגֶל;

עֻבְדּוֹת וּשְׁאֵלוֹת

משה שפריר, משורר


א. עֻבְדּוֹת
שִׁלְשׁוֹם חָיִיתִי פֹּה וָשָׁם; 
אֶתְמוֹל הָיִיתִי עוֹבֵר וָשָׁב; 
הַיּוֹם אֲנִי עוֹד קְצָת יוֹצֵא וּבָא, 
אֲבָל מָחָר אֶהְיֶה כְּבָר מוּבָא. 

וינייטת ההר שבתווך: בין העי ובית אל

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


הר הוא לעולם בתווך. הוא ניכר מפני שהוא בתווך. לא מפני שהוא גבוה הוא הר, אלא מפני שהוא מוקף שפלה וגאיות  ומתנשא מעליהם, הוא הר. יש רמות שגובהם מעל פני הים עולה על גובהם של הרים הרבה, אבל כיוון שאינן בתווך, הן לא הרים ולא גבעות. כשמן כן הן, מישור ברמה.

יום חמישי, 30 ביולי 2020

הומאז׳ לעמק: אתוס, מיתוס, דמויות

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

העמק: האתוס, המיתוס והדמויות שהשפיעו עליו והושפעו ממנו  


על נראטיב ונראטיב משתנה 

* ראשוניות, חלוציות, עקשנות ואינדיווידואילזם
* לשלוט ולהשפיע, תודעת המחוייבות
* "הבעיה של נהלל, שהיו בה יותר מנהיגים ממונהגים"
* האינדיווידום התפרץ ובא לביטוי מחוץ למושב ולקיבוץ. במגוון כשרונות וכישורים, או בהשתלטות מבפנים. 
* מנהיגי הקיבוץ והמושב הם השליטים בו, במפעליו או במכסות ייצוריו. מי שביקש לעצמו ביטוי עזב והשפיע על פי דרכו. הלך ללמוד, להתפתח ולהתמקצע, מבלי שיפריעו לו או יאשרו לו תנאים באסיפה.
* השכול כחוויית חיים מצמיתה. אין שלם מלב שבור. השבר השתוק וההזדהות הקולקטיבית. כולם מכירים את כולם.
* הדמויות שזכו לתהילה היו בחייהן שנויות במחלוקת. רובן זכו לתהילה בחוץ ועוררו קנאה או גאווה מבפנים.
* המיתוס צמח רק אחר כך. לא היו נביאים בעירם, למרות שהמדינה מחאה להם כפיים. השפעת החינוך נגזרת מהקירבה המשפחתית: מה עשו סביך והוריך, מה עשו להם? האם היו משפיעים או מושפעים?

תשעה באב - רשומות בבלוג

תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום תענית לזכר חורבן שני בתי המקדש, הראשון (586 לפנה"ס) והשני (70 לספירה). 


 צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.
                             העותק הקדום ביותר של מגילת איכה, מהמאה ה-1 לפנה"ס


הנה מבחר רשומות לקראת תשעה באב:

יום רביעי, 29 ביולי 2020

אוניברסליזם מונותאיסטי וקץ המלחמות בישעיה ב, ב-ד

על ספרו של ז׳לין בנדה, בגידת האינטלקטואלים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל 

ז׳לין בנדה, בגידת האינטלקטואלים, מצרפתית: ניר רצ‘קובסקי, הוצאת כרמל, ירושלים 2020, 192 עמודים

על ספרו הנודע של ז'יליֶן בֶּנְדָה, (1956-1867) Julien Benda "בגידת האינטלקטואלים", שנדפס בצרפתית בכותרת La Trahison des Clercs בשנת 1927, וראה אור זה עתה בעברית, בתרגומו המבריק של ניר רצ'קובסקי ובעריכתו המדעית של פרופ' דניס שרביט. אפשר לומר בוודאות שזה דבר בעתו וזה ספר נחוץ מאין כמוהו. אינני יכולה לחשוב על ספר נחוץ יותר, רלבנטי יותר או מעורר מחשבה יותר, מאשר ספר זה העוסק במקומה של התביעה המוסרית האוניברסלית בכל מאבק בין הכוח לרוח, ודן בשאלות יסוד הנוגעות לכל אדם: בדבר חובת ההכרעה המוסרית בכל מאבק בין משפט ההמון לצדקת היחיד, או בין כוחו של משטר הרוב לזכותו של המיעוט, בין האינטרס האנושי לאינטרס הלאומי, ובמקומם המכריע של זכויות האדם וכבוד האדם בכל שאלה הנוגעת למצפון, נאמנות, מחויבות, אחריות, הכרעה, בחירה וזהות, לאומיות ואוניברסליות. הספר החדש ראה אור בסדרה 'פרשנות ותרבות, סדרה חדשה', בעריכת פרופ' אבי שגיא, בהוצאת כרמל בירושלים.

יום שלישי, 28 ביולי 2020

צלם זהב, כבשן אש, שלושה נערים ואחד אלוהינו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הצעה להוראת דניאל ג 

1‏. הבחירה בפרק
מורה צריך לדעת הרבה יותר ממה שיודעים תלמידיו וממה שמחייבת תכנית הלימודים. 
הפרק אינו בתכנית הלימודים במקרא. מורה יכול להורות אותו ׳מחוץ למסגרת׳ למשל, במילוי מקום או בשיעור חינוך.

חיתוך עורלה דמוני או ברית תאולוגית

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון מחבר הספר ״קיצור תולדות יהוה״ בהוצאת רסלינג

מנהג חיתוך העורלה מקורו באמונה עממית שנובע מפחד מנזקיהם של שדים בזמן מסע במדבר ומהגנה מפני השד שתוקף מבוגרים שלא ביצעו את אקט חיתוך עורלתם לפני צאתם לדרך. הד למנהג דמוני זה אנו מוצאים בסיפור חתן דמים שבספר שמות (פרק ד, כד-כו). מחבר הסיפור מתאר בו את מסעו של משה מבית חתנו במדין בדרכו לפגוש את אחיו במצרים. סיבת החלטתו של יהוה להרוג את משה מתבררת כאשר ציפורה אשתו החליטה לכרות את ״עורלתו״ (ולא את ״עורלת בנה״) וכך ניצל משה ממוות. המרת ״עורלתו״ ב״עורלת בנה״ נעשה מאוחר יותר כאשר החלו למול תינוקות ביומם השמיני כעדות לברית בין יהוה לעמו ובכך לגרום להרמוניזציה עם המציאות למרות הצלקות שנותרו בטקסט. מעבר זה גם מעיד על אי נוחות בחברה היהודאית ממנהגים בעלי אספקט דמנוני.

יום שני, 27 ביולי 2020

משה שובר את הלוחות - רמברנדט

כנרת זוהר-להב, מרצה וחוקרת לתרבות ואומנות
החודש, ב 15.07 צויין יום ההולדת למאסטר ההולנדי רמברנדט ואן ריין. אדם שהיה יוצר, חדשן ומצטיין בתחומו. צייר שנשם אויר פסגות, נהנה ממעמד סלב, היה בן בית בארמון המלוכה ולקוחותיו המתינו בתור שנים עד שהתפנה לצייר את הדיוקנם. במהלך חייו ידע 3 אהבות גדולות, קבר ילדים, נפטר מחוסר כל וניקבר בקבר אחים באמסטרדם.

יום ראשון, 26 ביולי 2020

I wish always to have eyes / Nathan Zach. tr. Prof. Eitan Medini


נתן זך, ׳אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם׳, כל החלב והדבש, עם עובד, 1965, עמ' 20

I wish always to have eyes / Nathan Zach
 translated by Prof. Eitan Medini

I wish always to have eyes to see
The world's beauty and to praise
This wonderful beauty
In it there isn't a blemish and to praise
And its so whole, whole of beauty

לכל אישה זכות על גופה ורוחה, על כבודה וחירותה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

"לכל אישה זכות על גופה. זכות לכבוד. זכות לחירות. אין לאף אחד את הזכות ליטול כל אלה ממנה"
כתבו השופטים את ההלכה המשפטית הראויה  בפסק דינו של הנשיא משה קצב שהורשע באונס ובהטרדה מינית ב10 בנובמבר 2011, בשעה שסימנו את הפער בין המצוי לרצוי בהכרעת הדין, אולם כידוע אלימות נגד נשים, אונס נשים, סחר בנשים, אפליה נגד נשים, הפעלת מרות נגד נשים, הטרדת נשים, הדרת נשים מהמרחב הציבורי, והפקדת כל דיני המעמד האישי הנוגעים לנשים בידי גברים בלבד, רווחים במקומותינו ועומדים בסתירה מוחלטת לאמור במשפט הפתיחה. כך גם השתקת נשים, הפרדת נשים, העלמת נשים מהמרחב הציבורי, ודחיקתן לאזורים שוליים ולחינוך נפרד, כמתואר בתקשורת דבר יום ביומו, בדומה לשלילת מרחבי בחירה פוליטית, דתית ותרבותית מחלק מציבור הנשים לצד הגבלת תחומי לימוד ותעסוקה, רק בשל היותן נשים, עומדים בסתירה נוקבת להלכה המשפטית דלעיל.

מילים על ׳הרואין׳: ספר שירים של הסופרת והמשוררת שושנה ויג

חגי קמרט, סופר

הוצאת פיוטית

על: שושנה ויג, הרואין, הוצאת פיוטית, נתניה תשע״ט 2019

מבוא
לא בנלי הוא לומר אמת צרופה זו: "המתנה היפה ביותר שניתנה לאדם היא היכולת לאהוב ולהיות נאהב". משמעות הדבר שבסיסו של עולם עומד על אהבה ( מכל סוג שהיא), ורגע אחד העולם לא היה יכול להתקיים בלא אהבה הרוחשת בין כתליו. אך כאשר מדובר בבני אדם אנו מדברים על האהבה בין המין האחד למין השני.
 ניסו להגדיר אהבה בכל מיני דרכים, אף אני ניסיתי זאת, אך בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאהבה היא כמו אלוהים. לא ניתן להגדיר אותה כשם שלא ניתן להגדיר את האלוהים. לא ניתן  לראותה, אלא להרגישה בלבד. האהבה  בלשון מטפורית  כמוה כאמונה שאין מה להתווכח עליה, כי היא דבר שבלב. ובלשון השוואתית הייתי אכן קורא לאותה אמונה אהבתית  בשם ׳הרואין׳.

יום שישי, 24 ביולי 2020

יונתי תמתי - לך חיכיתי

אליסיה פורמה, עם תרגום לאנגלית של פרופ׳ איתן מדיני

 
יוֹנָתִי 
~~~~~
וּמִכָּל הנִיסִים בָּעוֹלָם !!
אֵיך יָדַעַתְּ לְהַגִּיעַ אליי ?!
יוֹנָתִי, תַּמָּתִי 
לָך חִיכִּיתִי ... חַיָּי !!

יום חמישי, 23 ביולי 2020

מנורת המשכן כעץ החיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


התורה מספרת בהרחבה על מנורת זהב בעלת יופי עילאי, שנרותיה האירו את האפלה במשכן ה׳ במדבר. מרדת הלילה ועד הפצעת קרני האור של הבוקר דלקו נרותיה. מהי אותה מנורת זהב ואילו אמונות ודעות היא מסמלת? 
המנורה היתה כולה זהב בהבדל מכלי המשכן הגדולים האחרים שהיו רק מצופים זהב. משקל הזהב שנדרש לעשיתה על מלקחיה ומחתותיה היה "כִּכָּר זָהָב טָהוֹר" (שמות לז, כד), וכינויה, ״הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה״ (ויקרא כד, ד) הביע את קדושתה.

יום רביעי, 22 ביולי 2020

מכלול טביעות חותם עם ׳טביעות למלך׳, שמות ערים ואישים מהמאות ה-8 וה-7 לפנה״ס נתגלה בירושלים


פסלוני חרס בדמות נשים ובעלי חיים שנמצאו באתר. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מכלול טביעות חותם, מהגדולים והחשובים ביותר שהתגלו בארץ, נמצא בשכונת ארנונה בירושלים סמוך למשכן השגרירות האמריקאית. הממצא מתוארך לסוף המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-7 לפנה“ס, שהיא תקופת מלכותם של חזקיהו ומנשה מלכי יהודה. החפירה מנוהלת על-ידי רשות העתיקות במימון רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות חברת מוריה.
באתר נחשף מבנה יוצא דופן בגודלו ובאופיו לתקופה, בנוי מאבני גזית ענקיות, ובעל קירות כפולים ומשולשים. כן נחשפו על ידיות של קנקני אגירה יותר מ-120 טביעות, שרבות מהן נושאות את הכיתוב 'למלכ (למלך)', שמות ערים, ושמות של מי שהיו, ככל הנראה, בכירי הפקידות ובעלי ההון של בית ראשון, בכתב עברי קדום.

יום שני, 20 ביולי 2020

על ספרו של אמנון שפירא: דמוקרטיה ראשונית במקרא

ד״ר דוד כהן-צמח,* מכון כרם ומכללת דוד ילין



אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא – יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, ספריית הילל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2009

שמו של הספר מקרין, לכאורה, גישה אפולוגטית. מה לדמוקרטיה, מושג מהספרות היוונית הקדומה, ולמקרא? ואולם אם נתעלם מהמושג הלועזי עצמו ונתמקד בתוכנו של המושג, נגלה שיש מקום לגישה אחרת.

יום ראשון, 19 ביולי 2020

על ספרו של דוד גולן - היהדות מאין ולאן

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת



דוד גולן, היהדות - מאין ולאן: שיחות על האידאה של היהדות, יודאיסמוס של האדם עלי אדמות, הוצאת ראובן מס, 2011, 224 עמודים

גולן, מורה הדור השלישי בנהלל, היה פרופסור אמריטוס ליוון ורומי בעת העתיקה. כתב ספרים רבים על תולדות העולם ההלניסטי והקיסרים הרומאים. שני ספריו האחרונים עסקו ביהדות. הלך לעולמו בשיבה טובה בגיל 92 ונקבר בנהלל בז' באדר, תשע"ט.

אוריאל בן עמי (משמאל) עם פרופ׳ דוד גולן (מימין)

על הקריאה ועל חוויית הקריאה ביהדות מאין ולאן?*
 היהדות מאין ולאן של דוד גולן, הינו חיבור מאיר עיניים, המעניק לקורא הרוצה בכך, רשות לקטוף פירות מעץ הדעת. אך להבדיל מאדם הראשון שגורש מגן העדן, דווקא משום שאכל מעץ הדעת, מוזמן עכשיו האדם הקורא, הספקן, החושב - לראות ולהבין את שפע הפירות הרב שלנגדו.

יום שישי, 17 ביולי 2020

יונתן חיים גורל, פייטן של ענווה וציפייה לישועה

הרצל חקק, משורר


יונתן גורל, מרחק וגעגוע, הוצאת אור שלם- צור אות, 71 עמודים, 2004

כששואלים מהי שירה ירושלמית, מבקשים שורות שנוגעות בעומק ההיסטורי של העיר, בקדושתה, בהשפלת ראש נוכח כובד הדורות. יונתן גורל, מהלך ברחובות ירושלים כנביא קדום ומנסה לשמוע את הקול העתיק מימים שעברו:
"ואתה מצפֶּה להתגלוּת נוראה/ לקול דכריו של הנביא...קולו חוצב לֶהבות" - כך מבקש יונתן גורל ברגע של התעלות, של התגלות, אבל סיום השיר חוזר בהרכָּנת ראש של השתחוויה אל המפלס האֱנושי: "והמראֶה נשאר סָתום/ ואתה מחוּץ לו/ כמו יֶלֶד שבּיקש להַגיד/ ולא ידע" (עמוד 12). 
גורל מצליח לשמור על המתח הרוטט בין קודש לחול, בין שיטוט בשֶׂגֶב עולמות עליונים – ובין השיבה השחוחה לחצרותיה של העיר.

יום רביעי, 15 ביולי 2020

וישאל את פמלית מלאכיו איך לקרוא ליצירתו החדשה


אלי יונה, משורר


                            ע וֹ לָ ם " - כִּי זֶה עֹל בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם

       

העול


וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם

וַיִּשְׁאַל ה׳ אֶת פָּמַלְיַת מַלְאָכָיו אֵיךְ לִקְרֹא לִיצִירָתוֹ הַחֲדָשָׁה

וַיִּנְשְׁמוּ לִרְוָחָה (וְרוּחַ אַפָּם נוֹשֶׁפֶת עָלֵינוּ 

עַד הַיּוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ) וַיָּשִׁיבוּ לוֹ  " ע וֹ לָ ם "

כִּי זֶה עֹל בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם


The woe

Translated by Prof. Eitan Medini 


And the heaven & the earth & all things in them were complete

And he asked his angelic entourage how to name His new creation 

And they breathed a sigh of relief (And their breathing down 

from the four corners of the earth its still felt upon us)

And they replied  " W o r l d "

Since its the whole humanity's woe