הילה טימור אשור, הקשה של הלחם, כנרת זמורה-דביר, 2019, 380 עמודים
הגבלות התנועה וצמצום אפשרויות הבילוי, הסגר והבידוד הכפוי – ואפילו התפילות המקוצרות – מעניקים לנו, בפרוס שנה חדשה, לצד ההסתגרות בבתים, גם הזדמנויות לקריאה, למנוחה ולהתבוננות פנימית. אינני מבקר ספרות, אבל אני אוהב ספרים, ופתאום מצאתי שזאת שעת כושר להמליץ על ספר, שהתגלגל לידיי כמעט בטעות: הקשה של הלחם הוא ספר ביכורים שכתבה הילה טימור אשור, ובהחלט מאפשר נקודת מבט וצפייה מעניינת בהווי ובתרבות ובמנטליות, שלא כולם שותפים לה.
השורה התחתונה היא, לטעמי, גם הראשונה; חבל לפספס ספר נפלא שכזה, ולא לנגוס מן ה"רעפטל" הטעים, שעטוף בחום אנושי ומעורר את כל בלוטות הנוסטלגיה. אגב, את המילה הזאת, שנאפתה כנראה בפולין, לא הכרתי עד היום. לקצה (או הקשה) של הלחם – ויש כידוע שניים כאלה בכל כיכר – קראנו בילדותי הצברית; נשיקה. ולענייננו, גם היא מתאימה (לא בימי קורונה) ואפשר שתיים.
השורשים שלי הם לא מפולין, אבל גם הוריי הגיעו מ"שם"; מעיירות אירופאיות טיפוסיות ברומניה ובהונגריה ובצ'כיה. כמו הניה, גיבורת הספר והסבתא של הילה, וכמו עוד רבבות סבים והורים, הם הביאו אתם מניחוחות התקופה, המקום והלוך הנפש. בתפילות הימים הנוראים נוהגים להזכיר ולכנות אותם/אותנו אדירי איומה, כבירי כוח, לבושי להבות ושביבי שלהבות ועוד, ובמבחן התוצאה של ישראל תשפ"א וכמילות השיר; אבותינו שורשים, ואנחנו הפרחים, המנגינות, שבט אחים ואחיות...
הקשה של הלחם הוא מארג משפחתי, שיריעתו מתפרסת מפולין, דרך רוסיה, ועד המעברה במרכז הארץ. זהו פס קול רגיש ומיוחד, ולסימבוליקה הבין דורית, שעוברת בסיפור כחוט השני, יש גם צבעים מעניינים. תמצאו אותם במפעל הצביעה ובעמל היומיום של הסבא-רבא, יחד עם בתו האהובה. על אף היותי אדם דתי – ואולי דווקא משום כך – קיבלתי בהבנה ובאהבה גם את פרצי ההתלבטויות והשאלות האמוניות של בני המשפחה. זה מרכיב אופייני בחיים היהודיים – אז וגם היום.
את הספר הזה לא שוכחים. הוא נשמר בלב ומותיר משקע של זיכרונות ותובנות, טובים יותר או פחות. בכיתי בסיומו, כי צפו בי הבלחות של זיכרון מהאימא הפרטית שלי ע"ה. אני חייב להודות שלא כולם – אין לכם מושג כמה אנשים הרצתי לחפש ולקרוא – התלהבו מהספר, כמוני, אבל איש לא הצטער. היו הערות והשגות, וזה בהחלט טבעי. כאמור, התבוננות פנימית, ריח וטעם וזיכרון אישי, הם אלמנטים אינטימיים.
תהא הקריאה הזאת בעת רחמים ורצון ובריאות ושמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.