חֲנוֹךְ
וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים: בראשית ה, כד
רְאוּ, אֵיךְ דְּרִיכַת כַּף רֶגֶל בָּאֲדָמָה מִתְנַתֶּקֶת תֵּכֶף
מֵהָאֲדָמָה,
הַבֶּרֶךְ נִשְׁלַחַת קָדִימָה
וְהַגּוּף בִּתְנוּעַת רִחוּף אַחֲרֶיהָ מַמְשִׁיךְ לָנוּעַ לְפָנִים
לְעֵבֶר נְקֻדַּת הַמַּגָּע שֶׁל הֶעָקֵב בָּאֲדָמָה,
מִתְיַצֵּב לְשַׁבְרִיר רֶגַע עַל קִדְּמַת כַּף הָרֶגֶל
וְכַף הָרֶגֶל מִתְנַתֶּקֶת תֵּכֶף מֵהָאֲדָמָה
כְּאִלּוּ כֹּל צַעַד נִבְרָא כְּדֵי לִבְרֹא אֶת הַצַּעַד הַבָּא
כְּאִלּוּ הָאֲדָמָה נוֹגַעַת בָּנוּ בְּרִפְרוּף בְּמִתְכַּוֵּן
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְהַלֵּךְ כְּחָנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים
וּכְמַלְאָכִים
נוּכַל
גַּם
אָנוּ
בְּבוֹא
יוֹם
לַעֲלוֹת
בְּסֻלָּם
הַשָּׁמָיְמָה.
איזה קישור מפתיע ומעניין בין ההליכה הפיזית לבין הפסוק מספר בראשית המתיחס לחנוך.
השבמחקכמה נפלא לחשוב שמה שאנו מבצעים באורח טבעי, כמעט בהסחת הדעת, יש בו בעצם מן הקדושה וההתקרבות אל הרעיון של האלוהות. אולי נלמד להעריך יותר את מה שאנו מקבלים כמובן מאליו.
תודה רבה על תגובתך החמה.
השבמחק