יום חמישי, 30 באוגוסט 2018

בין דע מאין באת לבין דע את עצמך: וינייטת האבן והחומה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


בנאי  נוטל לבנה ובונה ממנה טירה. מלך נוטל אבן ומציב ממנה חומה.  זה פשוט. מי משגיח בלבנה כשהוא דר בתוך ארמון, ומי באבן כשהוא לא יכול לעלות בחומה. זה כוחו של משל. הוא פשוט. אין לו עניין עם הנמשל. אם אדם הוא הלבנה או האבן, והחברה היא הטירה או החומה, אם האזרח הוא הפרט ממנו נבנה הכלל, והצבור  מתעצב ביד האנשים והנשים החוברים  בו אלה לאלה, אי אפשר ללכת בפשטות או בפשטנות אל המשל. חברה בה הפרט אינו חשוב אלא מפני שממנו נבנית טירה ותכלית האבן הוא לשמור ולהגן  על החומה - שונה במהותה מחברה בה טירה אינה חשובה אלא מפני שחוסים בה פרטים, ותכליתה של חומה היא לשמור או להגן על החשופים בלעדיה.  שונה עוד יותר משתי קודמותיה חברה בה חומה מופקדת על אבניה ואבניה על החומה. אבל, נאה נדרשת, וקשה מקיימת. המתח בין הפרט לבין הכלל אינו מקל על לא על הכלל ולא על הפרט להציב גבולות בתוכם נוצרת הרמוניה, ומוליד ציניקנים הרואים בכל אידיאל אוטופיה או אשליה, או במקרה הטוב, חזון שיחכה עד שיבא אליהו שעודנו מחכים לו ועדיין הוא לא בא. 

פסלון פריון מהתקופה הניאוליתית נתגלה בגליל העליון

בגליל העליון נתגלתה צלמית, מעין פסלון העשוי על חלוק נחל ומידותיו 37 X 25 X 23  מילימטרים. 

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

יום ראשון, 26 באוגוסט 2018

סיפורה של דינה – דרמה עוצרת נשימה

הרצל חקק, משורר

הוצאת פיוטית

על ספרו של חגי קמרט, "אהבת דינה", הוצאת 'פיוטית, 297 עמודים, 2018.

אין היום סופרים רבים שמוכנים לקחת על שכמם משימה מורכבת לכתוב רומן היסטורי או רומן מקראי. התמודדות עם תקופה אחרת אינה דבר קל, ויש ציפיות נוספות שחייבים לעמוד בהן: להכיר היטב את הסיפור הקדום, להיות בקיא בכל הרקע החברתי של הזמן המתואר, לדעת לבנות הכול בעיבוד מחודש, להאיר זוויות שלא הכרנו, להפתיע אותנו בפרשנות מחודשת.
הסיפור של דינה בספר בראשית נותר מוצפן ולא מפוענח. לכאורה הכול מוצג כמאבק בין עמים, בין תרבויות, אבל הסודות של הגיבורים נותרים לא ברורים. מעבר לפרשנות המקראית, הקוראים מחכים לסופר שייתן לו סיפור עשיר, שיקים לתחייה עולם קדום.
סיפורה של דינה הופך במכחול האמן של חגי קמרט לדרמה עוצרת נשימה. הסיפור המקראי לובש גוונים ומקבל עומק – ואנו מתוודעים לסיפור אהבה סוחף. דינה חושפת בפנינו פכּים נסתרים מסיפור חייה, ואנו מתוודעים לסיפור משפחתי סבוך ונפתל.

יום חמישי, 23 באוגוסט 2018

אם סיסרא

בלפור חקק, משורר

כְּאֵב הָאִמָּהוֹת

אֵם סִיסְרָא עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן
הַצּוֹפֶה אֶל שְׂדֵה הַקְּרָב:
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ יֶעֱרַב.
מִי בַּמַּיִם וּמִי בָּאֵשׁ
מִי בַּחֶרֶב
וּמִי לְעֵת עֶרֶב.

יום שלישי, 21 באוגוסט 2018

מאבקי שליטה בישראל על גופה של האשה היולדת - ספרה של אומי לייסנר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת רסלינג
על הספר של אומי לייסנר, כְּרִית נשים יולדות - כלכלת הלידה בישראל׳, הוצאת רסלינג, חולון 2018. 

לידה, בכל חברה וזמן היא ארוע שאי אפשר להגזים בחשיבותו, כי בעקבותיה נוספים לחברה חברים חדשים שימשיכו את החיים אחרי הזדקנותו וכליונו של דור ההווה. ככזו היא מושכת אליה מעורבות חברתית, וכל חברה וחברה יוצרת לגביה כללים ומנהגים לפי צרכיה, אמונותיה וערכיה. לידה היא גם ארוע מיוחד במינו בחייה של האשה. במקרא נאמר שייעודה של חוה להיות אם כל חי, אך לידותיה תהיינה כאובות. גזירה אלוהית היא ש׳בעצב תלדי בנים׳. ואכן הלידות במקרא מתוארת תמיד כארוע רווי סבל, כאב וחרדה. היולדת מתיפחת וזועקת בחבליה (יש׳ יג 8; כו 17; יר׳ ו 24; מט 24; תה׳ מח 7  ועוד), ונשות המקום, ובראשן המיילדת באות לסייע לה. לידה היתה ארוע נשי טהור ונוכחו בה אך ורק נשים. 
בעולם המתועש המודרני הלידה עברה מהמרחב הפרטי אל המרחב הציבורי, את מקום המיילדות המסורתיות תפסו אנשי הרפואה, ורופאים גברים הופיעו בחדרי הלידה. איך התפתח התהליך הזה בישראל עד שקיבל את צורתו המקובלת בימינו? אילו גורמים ואינטרסים בו? בכל אלה עוסק ספר מרתק, יסודי, ושופע ידע רב שהופיע זה עתה בהוצאת רסלינג: ׳כְּרִית נשים יולדות - כלכלת הלידה בישראל׳ (חולון 2018). המונח ׳כריה׳ בשם הספר - ׳כְּרִית נשים יולדות׳ - רומז גם אל הביטוי המקראי ׳לכרוע ללדת׳ הקשור ללידה המסורתית בסביבתה הטבעית של האשה וגם אל כריית מחצבים לצורך הפקת רווחים ממשאב טבע. במקרה זה - גוף האשה היולדת - שהמרווחים ממנו הם מוסדות האישפוז, מייצרי הטכנולוגיות הרפואיות, עורכי הדין ועוד. 
מחברת הספר היא אומי (נעמי) ליינר, אקטיביסטית לידה, ופעילה בסוגיות של הגדרה עצמית וזכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. 

יום ראשון, 19 באוגוסט 2018

על בכורה גנובה ועם סגולה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת



בְּכוֹרָה וּמְחִירָה

שְׂעָרוֹת עשבו יָדָיו
רֵיחוֹ כְּרֵיחַ הַשָּׂדֶה.
כַּחָשׁ הֶחְלִיק יְדֵי אָחִיו
רֵיחוֹ תרפים גְּנוּבִים.

יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

בין 'דשניא עלך' לבין ' דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ' - וינייטת סרגל המידות

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

* ברכות ליצחק מאיר על הופעת התרגום לספרדית של ספרו ׳אשה אחת׳. התרגום לספרדית נוסף על התרגומים לאנגלית ולצרפתית! [לאה מזור]

וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו

בהלכות מוסר, בישראל ובאומות העולם, ממונה האמונה באלוהי צדק משפט ויושרה, בסמכות עליונה שאי אפשר להטותה מן האמת היציבה לא ימינה ולא שמאלה, לא לקראת שוע ולא לקראת דל, על הצבת שלטי המותר והאסור, הראוי והמגונה, בצמתים של החיים.

יום רביעי, 15 באוגוסט 2018

״כי דבר האלוהים חי הוא״ - ספרם של יאיר זקוביץ וסרג׳ רוזר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

 זקוביץ וסרג׳ רוזר, כי דבר האלוהים חי הוא: שמונה שיחות על האיגרת אל העברים, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ו 2016, 277 עמודים

לא היה וכן נברא

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת



לֹא הָיָה וְכֵן נִבְרָא 

בְּרֵאשִׁית בָּרְאוּ אֲ/נָשִׁים
אֵלוֹת – אֵלִים
צַלְמִיּוֹת וְגַם צְלָמִים.

יום שני, 13 באוגוסט 2018

כמו אחאב

אלי יונה, משורר



גַּם אֲנִי מַמָּשׁ פָּצוּעַ
וְזֶה כְּלָל לֹא
יָדוּעַ

אֶת סוֹדִי זָב הַדָּם
אַסְּתִּיר מִכֹּל
אָדָם

בָּעוֹלָם

"ספר בלעם" מאת אלכסנדר רופא - ביקורת ופנינה פדגוגית

ד"ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך


״ספר בלעם״ מאת אלכסנדר רופא
ספרו של אלכסנדר רופא, ״ספר בלעם״ (הוצאת "סימור", ירושלים תש"ם 1979 ) הוא על פרקים כ"ב - כ"ד בספר במדבר העוסקים בבלעם: דמותו, מעשיו ונבואותיו. הספר הופיע כראשון בסדרת "עיונים במקרא ובתקופתו" בהוצאת "סימור", ירושלים, אשר מטרתה "להגיש לציבור הלומדים מחקרים בשאלות ספרות המקרא, התהוותה, אמונת ישראל ותולדות ימי קדם”. ואכן ספרו של רופא נוגע בשאלות התהוות הספרות, האמונה ותולדות ישראל ושכניו בשחר ההיסטוריה שלו. 

כמה הערות להוראת ספר איוב

ד״ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך

מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?
(בבלי, מסכת ברכות, דף ז ע״א)



מבוא: על הדידקטיקה של הוראת הספר
ספר איוב נלמד בכיתות הגבוהות של בית-הספר התיכון.[1] לומדים ממנו מבחר פרקים ממחזור הוויכוחים הראשון, מהאוטוביוגרפיה, וממענה האלוהים.
ההצעה שלהלן היא אחת האפשרויות להוראת הספר, אבל… עם תוספת פרקים. 

יום שישי, 10 באוגוסט 2018

ותאמר גם היא בלבה מאת חננאל מאק

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת ידיעות ספרים

על ספרו של חננאל מאק, ותאמר גם היא בלבה: נשים מהמקרא בצומתי חיים, הוצאת ידיעות ספרים, 2018

ספרו החדש של חננאל מאק (פרופ׳ במדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן) הוא המשך לספרו הקודם ׳ותאמר בלבה: נשים מהמקרא בצומתי חיים׳, תל אביב 2014. [על הספר הקודם ראו מאמרי: ׳מקרא, ספרות וחינוך בספרו של חננאל מאק, ותאמר בלבה: נשים מהמקרא בצומתי החיים׳ מאמר ביקורת, בית מקרא, 62 א (תשע"ז), עמ׳ 159-147].
הספר הנוכחי כקודמו  מנסה להתחקות אחר המתחולל בנפשן של נשים מקראיות. ולאו מילתא זוטרתא היא כי הסיפור המקראי הוא תמציתי ותכליתי ואין מדרכו להכביר מילים על חיי הנפש של גיבוריו. קל וחומר כשמדובר בנשים, שהמקרא ממילא מייעד להן לרוב תפקידי משנה. הספר הראשון עסק בחיי הנפש של 17 נשים מקראיות, והספר הנוכחי מוסיף  עליהן עוד, ובכך משלים את הניתוח חיי הנפש של רוב הגיבורות הנשיות של סיפורי התורה ונביאים ראשונים במה שמכנה מאק -׳צומתי חיים׳. דהיינו בנסיבות חיים קשות שחייבו אותן לקבל החלטות לא פשוטות, לפעמים תוך הפרת הנורמות של סביבתן.

יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

אמת היא האות והיא המופת: וינייטת זה כל האדם

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

אדם עומד כל ימיו בצומת. יוצא בדרך אחת, מגיע לצומת שני. ושוב, להמשיך ללכת - ימה או קדמה, צפונה או נגבה, או אל כל מה שבינתיים - אדם נקרא לבחור. אפילו הוא מוקף אנשים ונשים הדוחקים בו למעשה או במשתמע לצאת לדרך על פי רוחם, לכל הדרכים או לרוח אחת של תקיף בדעת - אדם הוא לעולם לבד לבחור. גם אם הוא מוותר על שלו, והולך על פי אחרים או אחר, הוא בחר, בחר לוותר. אפילו אינו יודע יותר אם הוא בוחר או מוותר אלא נע כענן קרוע עם כל חשרת העננים - הוא  מי שבחר להתערטל מבחירה. בין כך ובין כך, הכל תמיד תלוי בו, מה שהוא עושה ומה שאיננו עושה , מה שהוא הולך ומה שהוא עומד. 

יום רביעי, 8 באוגוסט 2018

לא מן הקול ולא מן ההד


יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

לִפְנֵי שֶׁהַגֶּשֶׁר פִּתְאוֹם נִגְמָר

לִפְנֵי שֶׁהַגֶּשֶׁר פִּתְאוֹם נִגְמָר
אֲנִי רוֹצֶה לְהַסְפִּיק עוֹד לוֹמַר
דְּבָרִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים.
כִּי עַכְשָׁו שֶּׁזָקַנְתִּי אֵינִי מְפַחֵד
לֹא מִן הַקּוֹל וְלֹא מִן הַהֵד
עַכְשָׁו רַק מֵאֵין הָאוֹנִים.

עגיל וחרוז מזהב מהתקופה ההלניסטית הקדומה נחשפו בחפירה בירושלים

תמונות סטודיו של העגיל. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
עגיל זהב התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. העגיל הוא דמוי חישוק ומעוטר בראש חיה בעלת קרניים (אנטילופה או צבי). רוקעו בה עיניים גדולות, פה ותווי פנים נוספים. בסמוך לעגיל התגלה חרוז זהב מעוטר במעשה רקמה עדין בדגם של חבל דק, המחלק את החרוז לשני חלקים ולשש ספיראלות בכל צד. 
העגיל נמצא במבנה המתוארך לתקופה ההלניסטית הקדומה (המאות השלישית והשנייה לפני הספירה) אשר הידע עליה בירושלים דל.

פרופ׳ אבי הורביץ - על מפעלו המחקרי בלשון ובמקרא





רשומות בבלוג על מחקריו של פרופ׳ אבי הורביץ. מופיעים בסדר אלפביתי של שמות המחברים.






יום שלישי, 7 באוגוסט 2018

מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק
אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית - אסופת מחקרים בלשון המקרא, מוסד ביאליק, אסופות טו, ירושלים תשע״ח 2017, 250 עמודים

יום שני, 6 באוגוסט 2018

נחשפו שרידים מבית הכנסת הגדול של וילנה שחרב בשואה


שרידי בימת בית הכנסת הגדול מתחת לרצפת בית הספר שנבנה מעליה
בית הכנסת הגדול של וילנה, נבנה במאה ה -17 בסגנון הרנסנס-בארוק, ושכן במרכז קהילתי גדול. הוא היה מרכז התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, מקוואות, בנין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית "שְטרָאשוּן". שם פעלו בתי המדרש של הרב אליהו, הגאון מווילנה, ועוד. לאחר מאות שנות פעילות, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית בשואה, נבזז ונשרף המקום הקדוש ליהודי ליטא על ידי הנאצים, שרידיו נהרסו כליל בידי השלטונות הסובייטיים, ובשנות החמישים של המאה ה-20 נבנה שם בית הספר.

יום ראשון, 5 באוגוסט 2018

ניסיונות בהיסטוריוסופיה מקראית

משה ניסים, משורר ומחנך בבית ספר בויאר בירושלים

אברהם, א׳ ליליאן
יונה, פ׳ לסטמן

ניסיון א'
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם עַבְדּוֹ
קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

יום שבת, 4 באוגוסט 2018

וינייטת לא תקח שוחד: שבר מורכב

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר



שוחד הוא כשבר מורכב. הוא רב מכשלה. ביחסים שבין אדם משחד לבין חברו המשוחד נהנים השניים ואדם שלישי, יחיד או חברה, ניזוקים. אין כל קשר אישי בין החוטאים הפעילים לבין הניזוק הפאסיבי. הם לא מכירים אותו. הוא מודר מעולמם. בין השניים חלים חוקי מוסר מוסכמים. פלוני משלשל ממון אסור ביד פלמוני תמורת טובת הנאה אסורה, אין הנותן חושש מלכתחילה כי המקבל יסגירנו, והמקבל לא חושש כי הנותן יבגוד בסודם המשותף, אבל מי שנושא בהוצאה הוא גורם שמחוץ לעסקה שאין לו  נגיעה  בה כלל, אבל ממנו גובים את המחיר. גם על כגון אלה אמר הנביא עמוס " כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־מִכְרָ֤ם בַּכֶּ֙סֶף֙ צַדִּ֔יק וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֥וּר נַעֲלָֽיִם"(עמוס ב',ו'). הם מוכרים, והצדיק, הנקי מכל עוון, משלם. הוא אמצעי.  זה מין אחד של שבר. 

יום חמישי, 2 באוגוסט 2018

מה טובו אהליך עלי יעל

חגית מנדרובסקי, משוררת תסריטאית ומטפלת הוליסטית


מַה טּוֹבוּ אָהֳלַיִךְ עָלַי יָעֵל,
כְּשֶׁצָּנַחְתִּי תְּשׁוּשָׁה עַל אֲדָמָה קָשָׁה.
אִישׁ לֹא יֵדַע, הַנִּיחִי לִי
לִנְעֹץ אֶת הַיָּתֵד לְמַעֲנֵךְ.

חלום המלכות השני של יוסף והמיתולוגיה המצרית

ד"ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת וושינגטון



חלום המלכות השני, שבו באו השמש, הירח ואחד-עשר כוכבים להשתחוות לפני יוסף, לא הובן כהלכה על-ידי בני משפחתו (וגם לא על-ידי החולם עצמו). בעניין הצירוף של השתחוויה ושל צבא השמים במקרא, תיתכנה שתי אפשרויות: האחת היא שצבא השמיים משתחווים לה', האל שבראם, [1] והאחרת היא שבני אדם משתחווים לצבא השמים, בתור אלים. [2] אבל בשום מקום במקרא לא מצינו כי ישתחוו צבא השמים לאדם. ברור אפוא שבחלום הזה צבא השמים אינו כפשוטו וכי כל אחד מגרמי השמים משמש סמל. כך סברו גם החולם וגם בני משפחתו, אלא שהם לא פירשו את הסמלים כהלכה. יעקב הבין כי בחלום הזה הוא השמש וכי רחל היא הירח (לז, י), וכך נהגו לפרש זאת גם המדרשים והפרשנים, תוך הבעת תמיהה כיצד ייתכן שתבוא אמו של יוסף להשתחוות לו, והלא זה כבר אשר אינה בין החיים. [3] דווקא מאחר שרחל כבר מתה, לא כך יש לפרש את החלום. לא רחל היא הירח, אלא יעקב. אם השמש אינה מסמלת את יעקב את מי היא אפוא מסמלת? ברצוני להציע כאן פירוש עוד לחלומו השני של יוסף, המסתמך על כך שלכל גרמי השמיים הייתה חשיבות במיתולוגיה המצרית.

יום רביעי, 1 באוגוסט 2018

ספרה של שולה אברמסקי, סיפורן של מילים בעלילות יוסף ואנשי ביתו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

שולה אברמסקי, גיבורות הצללים ביצירה פסיכולוגיסטית מקראית: סיפורן של מילים בעלילות יוסף ואנשי ביתו, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ז 2017, 231 עמודים 

׳הופעתן המרובה של מילים מסוימות ויחסי הגומלין ביניהן הופכים אותן לדמויות חיות בסיפור ואף לגיבורותיו […] הספר הזה בא לעקוב אחר סיפורן של המילים המספרות. זהו מעקב בלשני ובלשי׳.