תרגום אונקלוס: אגדה לשמחת תורה

אלי יונה, משורר

מְסֻפָּר כִּי לִפְנֵי שֶׁאוּנְקְלוֹס הִתְגַּיֵּר
הוּא הֶעֱלָה בָּאוֹב אֶת טִיטוּס, בִּלְעָם וְיֵשׁוּ,
לִשְׁאֹל בַּשְּׁאוֹל, אִם רָאוּ אוֹ שָׁמְעוּ
אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

הֵשִׁיב טִיטוּס:
אֲנִי לֹא רְאִיתִיו וְלֹא שְׁמַעְתִּיו בְּחַיַּי
וְלָכֵן הוּא סָגַר עֵינַי וְאִכֵּל אָזְנַי.

הֵשִׁיב בִּלְעָם:
אֲנִי שְׁמַעְתִּיו אַךְ לֹא רְאִיתִיו
וְלָכֵן שִׁמְעִי וּשְׁמִי מְקֻלָּלִים לָעַד.

הֵשִׁיב יֵשׁוּ:
אֲנִי רְאִיתִיו וְגַם שְׁמַעְתִּיו
אֲבָל הָעָם לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע.

אִם כֵּן תּוֹרָתוֹ אֱמֶת,
אָמַר אוּנְקְלוֹס,
וַאֲנִי אַרְאֶה וְאַשְׁמִיעַ לְכֻלָּם.