ד״ר לאה מזור, תכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית
שנתון קורות לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, כרך כז (תשפ״ג–תשפ״ד, 2024), עורך: קנת קולינס, הוצאת מאגנס, 425 עמודים
א. מבוא
כתב העת קורות ממשיך למצב עצמו כזירה מרכזית למחקר בין־תחומי בתולדות הרפואה היהודית והישראלית. הכרך הנדון, בעריכתו של פרופ’ קנת קולינס, מציע אסופה רחבת־היקף של מחקרים מקוריים מגוונים המשלבים בין דיסציפלינות ממדעי הרוח והחברה, ומשיקים להיסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, אתיקה, ציונות ומחשבה יהודית. המאמרים, שהתחברו על ידי חוקרים מובילים בתחומם, עוסקים בהתפתחות הרפואה מימי הביניים ועד המאה ה־21, בהשפעת התרבויות והדתות על המדע הרפואי, ויש בהם גם סקירות ביוגרפיות של דמויות מרכזיות בתחום, עבודה ארכיונית ופילולוגית מוקפדת ושימוש נרחב במקורות ראשוניים. ייחודו של הכרך נעוץ לא רק ברב־תחומיותו, אלא גם במתכונתו הדו־לשונית (עברית ואנגלית), המאפשרת דיאלוג אקדמי בין־לאומי תוך שמירה על שורשיות מקומית. רק חבל שאין איזון כמותי בין החלק העברי לחלק האנגלי. החלק העברי מכיל רק שלושה מאמרים (רחבי היקף) בעוד שהחלק האנגלי כולל 15 מאמרים ועוד שש סקירות ספרים.
ב. מבנה ותוכן הכרך
הכרך מאורגן סביב חמישה צירים מרכזיים:
ב1. המדור העברי
המדור העברי כולל שלושה חיבורים: מהדורה ביקורתית של ספר הכיבוסים לר’ אשתורי הפרחי (שוורץ ועמר), מחקר ביוגרפי על ד"ר דריא מווירצבורג (לפונק-קנדלשיין ועורי), ובחינה היסטורית של הסיעוד בישראל בשנות העלייה ההמונית (וייס). מחקרים אלו מדגימים את חשיבותם של מקורות עבריים כבסיס להבנת הרפואה היהודית לאורך הדורות.
ב2. יהודים ורפואה במאה ה־17
חטיבה זו מהווה ליבה תמטית של הכרך, וכוללת ארבעה מחקרים המשלבים היסטוריה חברתית ותרבותית: על תעודת "חבר" שניתנה בעבר על ידי הרב שלמה ב׳ יצחק מריני לבוגר רפואה של אוניברסיטת פדובה (רייכמן), על היסטוריה משפחתית של רופאים אשכנזים־איטלקים (גת), על פועלו של בנימין מוספיה (קוטק), ועל טקסט רפואי ביידיש מן המאה ה־18 (זיידמן־מאואר). החטיבה מדגישה את מקומם של הרופאים היהודים בזירה האירופית המוקדמת־מודרנית.
ב3. ביוגרפיות רפואיות
המדור הביוגרפי כולל דיונים על דמויות מוכרות ומוכרות-פחות: הרץ קווארסקי, אניבלה גליקו, ומונטגיו דוד אדר. הוא מעשיר את הידע על רופאים יהודים, תוך הדגשת הקשרים בין פעילותם הרפואית לבין תרבות, שירה וציונות.
ב4. רפואה והשואה
המדור מכיל שלושה מחקרים מקיפים: על רופאים יהודים באמסטרדם תחת הכיבוש (ואן בירדן קאן ובארת), על מעבדות קליניות בגטאות (פרץ ועמיתיו), ועל הזיקות של מחקר ועדת ה"לנסט" על הרפואה והשואה (לפיקאר). המדור מדגיש את הרלוונטיות של מחקר השואה לדיון עכשווי באתיקה רפואית ובחוסן מקצועי.
ב5. מדורים נוספים
הכרך כולל גם מאמר מיוחד על סיועם של צ’ארלס ודורותיאה סינגר לנרדפי הנאצים (מילר). יש בו גם סקירות הספרים שחושפות את הקוראים לפרסומים עכשוויים חשובים, בהם מחקרי בראון ושאמה על מגפות בהיסטוריה היהודית.
ב6. מאמר המערכת
מאמר המערכת של קולינס נכתב על רקע אירועי 7 באוקטובר 2023, ומשלב בין ההיסטוריוגרפיה של הרפואה היהודית לבין החוויה הישראלית העכשווית וממחיש עד כמה המחקר ההיסטורי הוא גם כלי להתבוננות על ההווה.
לסיום, הכרך הנוכחי ממשיך בהצלחה רבה מסורת מחקרית מפוארת שהניחו העורכים הקודמים, ובייחוד פרופ׳ שמואל קוטק. הוא מתאפיין במגוון תמטי, בעומק מחקרי ובעריכה קוהרנטית. יש בו תרומה חשובה להיסטוריוגרפיה של הרפואה היהודית בתחום הפילולוגיה - המהדורה הביקורתית של ספר הכיבוסים; בתחום הביוגרפיה ההיסטורית – שיקום זיכרון של רופאים נשכחים; בתחום החברה והתרבות – בחינת יחסי גומלין בין רפואה לזהות יהודית ולא־יהודית; ובתחום האתיקה רפואית – העמקת הדיון במקצוע הרפואה בזמני משבר. כל אלה יעניינו בוודאי לא רק את העוסקים בתחום הרפואה אלא גם היסטוריונים, פילוסופים ואנשי מחשבת ישראל.
יש לקוות שבכרכים הבאים של ׳קורות׳ יהיה הד לארועי השבעה באוקטובר 2023, כגון מחקרים על פעולת הרופאות והרופאים במלחמ(ו)ת, על השיקום של פצועי הגוף והנפש במוסדות הרפואיים ובקהילה ועל דרכי הטיפול בחטופים שחזרו מן השבי בעזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.