שיר הברית והמוסר: כי לא הארץ מצדיקה את יושביה - אדם מצדיק אדמתו

ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

שִׁיר הַבְּרִית וְהַמּוּסָר

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא,
וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם,
וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו.

וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר בָּאָה חֹשֶׁךְ,
וְהִנֵּה תַּנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ,
עֹבֵר בֵּין הַבְּתָרִים.
וַיִּכְרֹת יְהוָה בְּרִית -
וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

וְלֹא נֶאֱמַר בָּהּ צֶדֶק,
וְלֹא נֶאֱמַר בָּהּ רַחֲמִים,
רַק אֲדָמָה וְדָם וּבְהֵמוֹת ותַּנּוּר.

וַיֵּלְכוּ הַבָּנִים אַחֲרָיו,
וַיִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וַיִּשְׁכְּחוּ הָאָדָם.
וַיֹּאמְרוּ: 'לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה'.

וַיָּקָם דָּבָר אַחֵר בְּיַד יְחֶזְקֵאל לֵאמֹר:
בֶּן אָדָם, אֶת חֶרֶב הַחַטָּאת הוֹצֵא,
כִּי לֹא בַּחֶרֶב תִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ,
כִּי אִם בַּצֶּדֶק תֵּשֵׁב בָּהּ.

וְעוֹד אָמַר: הַצַּדִּיק בְּצִדְקָתוֹ יִחְיֶה,
וְהָרָשָׁע בְּרָשְׁעוֹ יָמוּת -
כִּי לֹא הָאָרֶץ מַצְדִּיקָה אֶת יֹשְׁבֶיהָ -
אָדָם מַצְדִּיק אֲדָמָתוֹ.