שחר מתחיל מבראשית: שבים לגבולם
זוֹ שִׁיבָה מְאֻחֶרֶת, זוֹ שִׁיבָה נֶהְדֶּרֶת.
לְבָבוֹת חִכּוּ לָהֶם, זֶה קוֹרֶה. כֻּלָּנוּ בְּסֶרֶט.
עֶשְׂרִים חֲטוּפִים נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ, נִבְרָאִים.
אָנוּ וְהֵם מַגִּיעִים. גַּעְגּוּעִים, הַבַּיִת, רֵעִים.
הַלֵּב רֶוֶה צָמָא, בְּאֵר מִרְיָם, טַל נֶחָמָה.
הַמִּדְבָּר תַּם, קָם מִסֶּרֶט, מַחֲסִיר פְּעִימָה.
הַכֹּל מְשַׁנֶּה פָּנָיו, זֶה הָרֵיחַ, זוֹ הַנְּשִׁימָה.
הַבָּנִים נוֹהֲרִים לַכְּפָר, לְָאִמָּא הַקְּדוּמָה.
זוֹ שִׁיבָה מְאֻחֶרֶת. שְׁנָתַיִם הַלֵּב הִתְחַנֵּן.
דּוֹרוֹת חִכּוּ לָהֶם. לֹא וִתְּרוּ. אַף עַל פִּי כֵן.
גּ'וּלִי אִמּוֹ שֶׁל בַּר, רֻחָמָה לִבְנָהּ אֶלְקָנָה.
שְׁנֵי זוּגוֹת אַחִים כִּשְׁמוּאֵל לְאִמּוֹ חַנָּה.
הַכֹּל מִתְחַבֵּר. הָאֻמָּה, הַפְּעִימָה. הַנְּשִׁימָה.
הַתַּנַ"ךְ חִכָּה. מַקֵּל שָׁקֵד, נְבוּאָה מַדְהִימָה.
אֵייר פוֹרְס 1 מִמַעַל מְאוֹתֵת רוֹטֵט לָעוֹלָם.
שָׁם בִּכְנַף הָעָב זוֹ הִיא, הָאִמָּא שֶׁל כֻּלָּם.
חִכְּתָה, מָנְעָה קוֹלָהּ מִבֶּכִי, חָשָׁה חֲרִישִׁית.
רָחֵל הָאֵם הַקְּדוּמָה. מַתְחִילָה מִבְּרֵאשִׁית.
שַׁחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה שָׁב לָהּ. וְרָפָא. וְהָלַם:
"רְאִי רָחֵל, רְאִי, הֵם שָׁבוּ אֶל גְּבוּלָם"!
![]() |
| הרצל ובלפור חקק |


שיר מהלב המתרונן. תודה להרצל חקק. אורה עשהאל.
השבמחקשיר מרגש שיכתב בספר הדברים של העת הזאת.
השבמחקשיר מרגש ונהדר. אכן שיבה מאוחרת, מאוחרת מדי. שיבה מרגשת, בעקבותיה נוכל לשוב אל עצמנו מחדש. תודה
השבמחק