יום שלישי, 14 בינואר 2020

על שמות המחלות בלשון העברית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



סַכּרת או סוּכּרת?
סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת)! השם הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות - קטלת. כך מופיעה המילה במילון למונחי הרפואה של ד״ר אהרן מאיר מזי״א, שהיה רופא ואיש ועד הלשון העברית, בראשית המאה העשרים, וזו ההנחיה של האקדמיה ללשון העברית.
 משקל קטלת
מבחינה לשונית שמות המחלות באים במשקלים שונים, אבל המשקל הראשי של שמות המחלות בלשון העברית (בעיקר של מחלות דלקתיות) הוא משקל קטלת. למשל, צַפֶּדֶת. כשלמ”ד הפועל היא גרונית (למשל קד"ח), הסגול הופך לפתח (למשל, קדחת). 
משקל קטלת מתאים גם לשמות מחלות וגם לשמות סימפטומים של מחלות, כמו למשל, נזלת, צרבת, בצקת או דַּלֶּקֶת.
המקור הוא מקראי. ראו הפסוקים:
 יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת (דברים כח 22)
אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת  (ויקרא יג 2)
 עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת (ויקרא כב 22)

הנה שמות מחלות על משקל קטלת: 
אַבֶּסֶת (השמנה קיצונית), אַדֶּמֶת, בַּהֶקֶת (ויטיליגו), בהרת, בססת (אלקלוזיס), בצקת, גזזת, גחלת (אנתרקס), גנחת [הסימפונות] (=אסטמה), גלֶּדֶת (אימפטיגו), גרדת, גרענת (=טרכומה), דאבת השרירים (Fibromyalgia), דַּגֶּנֶת (צליאק. במקום כרסת),דממת (המופיליה), דמעת, הבלת (הצטברות של גזים במעיים), הלמת (הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), ורדת (מחלת עור), זאבת, זללת (בולמיה), זפקת (גויטר), חזרת, חַטֶּטֶת (אקנֶה), חככת (שפשפת), חמֶצֶת (Acidosis), חסמת הריאה (מחלת ריאה חסימתית COPD), חצבת, טרשת, יבלת, ילפת [שטוחה], יַעֶפֶת (ג‘ט לג), כחלת (מטההמוגלוביניה), כַּלֶּבֶת, לייפת [ריאתית]  (סיסטיק פיברוזיס), לייפת [המיצר] (mediastinal fibrosis), מיימת, מתנת (לומבגו), נפחת, ספחת, סרפדת = חרלת (אורטיקריה), עגבת, עטשת (התקף עיטוש), עקמת, עקשת (קיפוזיס), עששת, פטרת, פקקת [הוורידים], פרכת ((Osteogenesis Imperfecta, צדעת (צלחה, מיגרנה), צהבת, צלקת, צַפֶּדֶת/פלצת (טטנוס), צַרַעַת, צרבת, קַדַּחַת, קַצֶּרֶת, קרמת (אסטמה), רַגֶּשֶׁת (אלרגיה), רדמת (לתרגיה), רככת, רעלת, רקמת, שחמת [הכבד], שַׁחֶפֶת, שיינת הדם (אורמיה), שלבקת [חוגרת], שַׁפַּעַת, שעלת, שָׂרֶטֶת [החתול].

האם יש לצרף לרשימה את ׳עכברת׳? 
השם ׳עכברת׳ ללפטוספירוזיס הוא שם עממי, שלא ניתן על ידי האקדמיה ללשון העברית, ומבחינה לשונית מעיד על עומק חדירת משקל קטלת לשמות המחלות.

שם חדש בעקבות מגיפת הקורונה שהגיעה לארצנו במרץ 2020 - נַזֶּרת
מן המרשתת:
*האקדמיה ללשון העברית* קיבלה את הצעתו של אסף אשתר לקרוא לקורונה בעברית - *נַזֶּרת*.
מנימוקי ההחלטה:
>נַזֶּרת - דומה לנזלת סוג של מחלה
>נַזֶּרת – התנזרות, בידוד
>נַזֶּרת – מהמילה נזר – כתר בעברית








אין תגובות:

פרסום תגובה