ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב
בְּקוֹל בּוֹטֵחַ נִצַּבְתִּי עַל חוֹמַת הָעִיר אָבֵל,
מַבִּיטָה בַּצָּבָא שׁוֹפֵךְ סוֹלְלָה וְעוֹמֵד בַּחֵל.
וּמִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי,
הָיוּ חוֹלְפוֹת כָּךְ שְׁעוֹתַי,
עַד שֶׁהוֹפִיעַ יוֹאָב לְפָנַי.
וְאַחַת שְׁאַלְתִּיו וּשְׁתַּיִם אֲבַקֵּשׁ:
לָמָּה תִּבָּלַע הָעִיר בָּאֵשׁ?
וְאַיֵּה הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאוּל תִּשְׁאַל,
מָתַי יֵאָמֵר לַמָּוֶת הָס וְחָדַל.
חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם לִבְנֵי חֶסֶד וְרַחֲמִים,
בֵּינוֹתָן אֲחֵרוֹת - מִדַּם בָּנִים.
שְׁאֵלָה אַחַת נוֹתְרָה תְּלוּיָה:
אֵיזוֹ לְבֵנָה לְחוֹמָה רְאוּיָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.